שופטי בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בהאג דחו אתמול (רביעי) את בקשת ישראל לבטל את צווי המעצר שהוצאו נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, במסגרת החקירה על פשעי מלחמה שבוצעו לכאורה במהלך המלחמה ברצועת עזה.
בנוסף, השופטים דחו את דרישת ישראל להשהות את כלל החקירה של בית הדין על פשעים לכאורה שבוצעו בשטחי הרשות הפלסטינית. לפי ההחלטה, שפורסמה באתר הרשמי של בית הדין, צווי המעצר יישארו בתוקפם עד להכרעה שיפוטית נפרדת בשאלת הסמכות המשפטית של בית הדין.
2 צפייה בגלריה
בית הדין הפלילי בהאג
(צילום: REUTERS/Piroschka van de Wouw/File Photo, חיים גולדברג פלאש90)
צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט הוצאו ב-21 בנובמבר 2024, לצד צו מעצר נוסף נגד מנהיג חמאס לשעבר מוחמד דף, בחשד לביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות במהלך המלחמה. בחודש פברואר האחרון ביטל בית הדין את צו המעצר נגד דף בעקבות דיווחים מהימנים על מותו, זאת בעקבות חיסולו על-ידי ישראל.
ישראל דוחה את סמכותו של בית הדין בהאג וטוענת כי פעולתה בעזה מהווה "הגנה עצמית", בעקבות מתקפת חמאס הרצחנית ב-7 באוקטובר 2023. המדינה הגישה ערעור באפריל האחרון בדרישה לבחון מחדש את שאלת הסמכות השיפוטית, וטענה כי אין בסיס חוקי לצווי המעצר כל עוד הנושא תלוי ועומד. אולם שופטי ההרכב דחו את הטענה הזו.
לא סוף פסוק
בינתיים, אין צפי למועד שבו תינתן הכרעת הדין הסופית בעניין סמכות בית הדין לדון בסוגיה. עם זאת, החלטת בית הדין אינה מפתיעה, ומבחינת ישראל הייתה צפויה. ואולם, לא מדובר בסוף פסוק, שכן בית הדין ממשיך לחפש דרכים "לרדת" מהתיק - והסיבה היא הסנקציות האמריקניות שהוטלו על ארבע שופטות, שגרמו לכך שבית הדין למעשה אינו מתפקד.
בינתיים, התובע הראשי של בית הדין, קארים חאן, נדחק החוצה ומושעה עד סיום חקירת האו"ם נגדו בפרשת עבירות המין שבה הוא נחשד. כיום, בית הדין מטפל רק במקרה אחד: מעצרו של נשיא הפיליפינים לשעבר דוטרטה.
בחודש יוני, הטילה ארצות הברית סנקציות חריגות על ארבע שופטות בבית הדין, בעקבות ההחלטה להוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט. שתיים מהשופטות שעליהן הוטלו הסנקציות היו חלק מההרכב שדחה את בקשת ישראל. מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו, אמר אז כי הסנקציות הוטלו בהתאם לצו הנשיאותי 14203 של דונלד טראמפ, נגד השופטות סולומי בלונגי בוסה מאוגנדה, לוס דל קרמן איבנייס קארנסה מפרו, ריין אדלייד סופי אלאפיני גאנסו מבנין, ובטי הוהלר מסלובניה.
"ארבע הנשים הללו היו מעורבות ישירות במאמצים של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) לחקור, לעצור, לכלוא או להעמיד לדין אזרחים של ארה"ב או ישראל – ללא הסכמת ארה"ב או ישראל", אמר רוביו. "לא ארה"ב ולא ישראל הן צד לאמנת רומא".
ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר גלנט חשודים בכמה סעיפים, בהם מניעה מאזרחי עזה של אמצעים חיוניים להישרדותם, כמו מים, מזון, תרופות וציוד רפואי, דלק וחשמל; הרעבה כשיטת לוחמה; רצח, רדיפה והכוונה של תקיפות מכוונות נגד אוכלוסייה אזרחית.
