בתום דיון ארוך וסוער של כמעט 11 שעות, קבעו שופטי בג"ץ אמש (שלישי) כי רונן בר יישאר בתפקידו כראש השב"כ - ולא יפוטר ב-10 באפריל. על ראש הממשלה בנימין נתניהו ייאסר להודיע על ממלא-מקום, בזמן שהממשלה והיועמ"שית גלי בהרב-מיארה יידרשו להגיע לפתרון עד 24 באפריל. בינתיים, בקואליציה כבר נשמעים קולות שקוראים לא לציית להחלטה. מה טענה הממשלה, איך הגיבו השופטים - ולאן הולכים מכאן? ynet עושה סדר.
מה טענו העותרים?
העותרים נגד פיטורי רונן בר טענו כי מדובר בהחלטה שהתקבלה בניגוד עניינים חריף של ראש הממשלה נתניהו, על בסיס שיקולים זרים הקשורים בחקירות שב"כ בלשכתו בעניין פרשת "קטאר-גייט". לטענת העותרים, זו דוגמה מובהקת לשימוש פסול בסמכות שלטונית ופגיעה חמורה בשלטון החוק ובביטחון ישראל. עוד נטען כי פיטוריו נובעים גם מעמדת שב"כ שפורסמה לאחרונה ולפיה לדרג המדיני ישנה אחריות לאסון 7 באוקטובר.
מה טענה הממשלה?
נציג הממשלה, עו"ד ציון אמיר, טען כי הנימוק לפיטוריו של בר הוא היעדר האמון של ראש הממשלה בו. לטענתו, לממשלה יש סמכות בחוק לפטר את ראש השב"כ. "אמון של ראש ממשלה בראש שב"כ אינו אמון אישי, הם לא חברים וזו לא משרת אמון. מדובר על אמון בשיקול הדעת ובמקצועיות של ראש השב"כ". השופט נעם סולברג הגיב לכך כי "אין עוררין שכאשר אין אמון ניתן לפטר, אך האם ניתן לפטר ללא מענה של ראש השב"כ ולהסתפק במכתב שלו?". כמו כן, עו"ד אמיר טען שראש השב״כ הוא לא שומר סף במדינת ישראל.
5 צפייה בגלריה
עו"ד ציון אמיר. "חוסר אמון בשיקול הדעת ובמקצועיות של ראש השב"כ"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
האם לממשלה יש סמכות?
במהלך הדיון, הסכימו השופטים עם הממשלה כי יש לה סמכות רחבה בחוק לפטר את ראש השב"כ, אולם גם נטו להסכים עם העותרים כי נפלו פגמים מהותיים בהליך הפיטורים. השופט סולברג אמר: "על הסמכות כמעט אין עוררין - אלא ההליך והאופן שבו מומשה הסמכות הזו".
על מה הלינו השופטים?
השופטים הביעו ביקורת על כך שהממשלה, למרות שבסמכותה לפטר את ראש השב״כ, לא הציגה בפניו את הסיבות לפיטוריו ולא אפשרה לו להגיב. השופטים אמרו כי הממשלה אומנם זימנה את רונן בר לדיון ההדחה שלו בממשלה, אולם לא אפשרה לו להתכונן לדיון מאחר שלא הציגה בפניו את הטענות שעליהן עליו יש להשיב. בשל כך, הוא נמנע מלהגיע והממשלה הסתפקה במכתב שהוא הגיש לה לקראת הדיון.
לפי המשפט המנהלי, שהוא יציר פסיקת בית המשפט, חובה על הרשות המנהלית לקבל החלטה על בסיס תשתית עובדתית ואחרי מתן אפשרות תגובה, כחלק מבירור העובדות בטרם קבלת החלטה. מהערות השופטים עולה כי כל אלה לא קוימו. השופטת דפנה ברק-ארז העירה כי "צריך היה לפרוש בפני בר את הטענות כדי שיגיב להן". היא שאלה את עו״ד אמיר: "היית מקבל שיאמרו ללקוח שלך שאת הטענות נגדו בכתב האישום הוא יפגוש בבית המשפט?".
5 צפייה בגלריה
השופטים ברק-ארז, עמית וסולברג. "זכות השימוע היא קודם כול להציג את העובדות"
(צילום: שלו שלום)
עו"ד אמיר אמר על בר: "הוזמנת לשימוע בישיבת הממשלה, והחלטת לא להגיע. אתה לא אדם פרטי, אתה קורא תיגר על הממשלה. כתבת שאתה מתלבט אם להגיע, והחלטת לא להגיע. זה נחשב שוויתרת על זכות השימוע". השופטת ברק-ארז השיבה לו: "זכות השימוע היא קודם כול להציג בפניו את העובדות אליהן הוא צריך להתייחס".
מה הציעו השופטים?
במהלך הדיון, השופט סולברג הציע לנציג הממשלה לשקול פנייה לוועדה למינוי בכירים באשר לפיטורי ראש השב"כ. לדבריו, "אולי הסכמה על מנגנון של ועדת מייעצת למינוי בכירים עשויה לסייע. יכול להיות שזה אינטרס של הצדדים והציבור כולו. שווה לשקול". עו"ד אמיר השיב כי "אלה הליכים ממושכים. אנחנו נמצאים בחלון זמן קצר כי יש אתגרים ביטחוניים חשובים מאוד". מזכיר הממשלה יוסי פוקס העביר פתק לאמיר, שקרא אותו והשיב כי הצעתו של סולברג לא ישימה מכיוון שלא ניתן לכנס את הוועדה.
השופטת ברק-ארז הציעה להמתין עם פיטורי ראש השב"כ בר עד לסיום חקירת "קטאר-גייט". לדבריה, "יש חקירה. תסתיים החקירה - יפוג ניגוד העניינים". נציג הממשלה, עו"ד אמיר, השיב: "המסר הוא מסוכן. יידע כל ראש שב"כ שאם הוא רוצה להישאר בתפקידו לנצח - הוא יפתח בחקירה". נשיא העליון השופט עמית התערב, ואמר כי "אלה תאוריות קונספירציה שמייחסות שיקולים זרים לכל העולם".
מה הוחלט?
בג"ץ הוציא צו ביניים שאוסר על הממשלה לפטר את רונן בר בתאריך המיועד - מחר - וקבע כי הוא יישאר בתפקידו עד החלטה אחרת, "על כל המשתמע מכך״. בהחלטה נקבע כי על ראש הממשלה נתניהו ייאסר להודיע על מחליף או ממלא-מקום לבר - אך כן יוכל לראיין מועמדים. במקביל, אישרו השופטים לממשלה וליועמ"שית להגיע למתווה מוסכם ו"פתרון יצירתי" בנושא הדחתו של בר עד אחרי פסח, ב-20 באפריל. "אין לקדם כול מהלך שעניינו סיום כהונת ראש השב"כ, לרבות הכרזה על מציאת מחליף או ממלא מקום לראש השב"כ, ואין לפגוע בסמכויותיו", כתבו שופטי בג"ץ בהחלטתם.
החלטת השופטים בתום הדיון
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
עוד נקבע כי ראש השב"כ יוכל להגיש תצהיר חסוי לבית המשפט - ועותק ממנו יועבר לראש הממשלה. נתניהו יגיש תצהיר שתומך בטענותיו העובדתיות עד 24 באפריל, ויצרף לתצהיר את המסמכים הנחוצים. בג"ץ הבהיר בהחלטתו כי "ראש הממשלה והממשלה אינם רשאים לחרוג מסדרי העבודה הנהוגים ביחסיהם המקצועיים עם ראש השב"כ והשב"כ, ובכלל זה ביחס למתן הוראות לבעלי התפקידים הכפופים לראש השב"כ".
מה הלאה?
בג"ץ העביר כעת את הכדור למשא ומתן בין הממשלה ליועמ"שית.
ישנה אפשרות אחת שהממשלה תפרוש בפני בר את הטענות כלפיו, הוא ישיב בפירוט ואז תוכל הממשלה לקיים ישיבת שימוע חוזרת בהשתתפותו - וכך לרפא את הפגם המנהלי של ההחלטה המקורית על הפיטורים. היועמ"שית נוטה להתנגד לכך, משום שלשיטתה ראש הממשלה מצוי בניגוד עניינים בשל חקירת "קטאר-גייט".
לכן, ניתן לקבוע מועד שעד אליו חלקו של השב"כ בחקירה יסתיים ורונן בר יסיים את תפקידו, וכן כי ראש השב"כ החדש לא יוכל לעסוק בחקירה.
ככל שהיועמ"שית והממשלה לא יגיעו לפתרון, ונכון להיום זה נראה תרחיש ריאלי, הרי שבג"ץ יצטרך להכריע באמצעות פסק דין סופי.
מה אמרו בממשלה?
לשכתו של נתניהו פרסמה תגובה לפסיקה, ובה אותתה כי נתניהו מתכנן לכבד אותה. "שופטי ההרכב חזרו מספר פעמים בדיון שאין חולק על סמכותה של הממשלה להעביר את ראש השב״כ מכהונתו, ולכן תמוהה החלטת בג״ץ לדחות בעשרה ימים את מועד סיום כהונתו של ראש השב״כ", מסרה לשכת נתניהו. "רוב הערות השופטים עסקו בפרוצדורה, כולל בטענה שהיה על הממשלה לאפשר לראש השב״כ היוצא שימוע בפני ועדת גרוניס, כפי שטענה היועמ״שית. מטרת היועצת היא למנוע בכל דרך את פיטוריו של רונן בר לאורך זמן, בתירוץ שקיימת חקירה פעילה".
עוד נאמר בהודעת הלשכה: "אין להעלות על הדעת תוצאה שלפיה ממשלת ישראל תהיה מנועה מהעברת ראש שב״כ כושל מתפקידו רק בשל פתיחה בחקירה שאינה קשורה לאף אחד משרי הממשלה. להפך - תוצאה כזו תאפשר לכל ראש שב״כ כושל שרוצה להישאר בתפקידו לפתוח בחקירה נגד כל אדם הקשור ללשכה של מי מהשרים, ובכך למנוע את פיטוריו. ראש הממשלה ימשיך לראיין מועמדים לתפקיד ראש השב״כ".
שר התקשורת שלמה קרעי, מנגד, קרא הלכה למעשה לא לציית לפסיקה, וכתב כי הצו "בלתי-חוקי וללא סמכות", כלשונו. "'הפתרון היצירתי' מאוד פשוט - רונן בר יסיים את תפקידו ב-10 באפריל. זו חובתנו - לשמור על הדמוקרטיה ועל ביטחון המדינה. אלו האיזונים והבלמים הנדרשים לעיתים לאיזון הרשות השופטת", טען קרעי. "אם לא במקרה כזה של פגיעה בביטחון המדינה, מה הקו האדום? זכות שיבה לפלסטינים? ביטול המדינה היהודית והפיכתה למדינת כל אזרחיה?".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אמר: "הכרסום המתמשך בסמכויות משטר דמוקרטי נבחר, על-ידי גוף שלא נבחר, חסר בלמים ואיזונים, שנוטל לעצמו סמכויות בניגוד מוחלט לחוק, צריך להדאיג כל מי שחרד לדמוקרטיה. אין ברירה אלא לחזור לרפורמה משפטית בקרוב".
5 צפייה בגלריה
"על הממשלה לקיים כלשונה את הוראת בג״ץ - בלי טריקים ובלי שטיקים". לפיד
(צילום: גיל נחושתן)
שר האוצר בצלאל סמוטריץ', קרא מצידו להחרים את רונן בר מעתה והלאה - אף שהפסיקה דורשת לקיים יחסי עבודה תקינים עם בר. "אני קורא לראש הממשלה לא לזמן אותו לדיונים ולא לעבוד איתו, לא להיכנס לשום מו"מ מול היועצת למציאת 'מתווה פשרה מוסכם'. יש לנו אחריות על המשך תפקוד ביטחון ישראל, ואסור שיהירות השופטים תקשור את ידינו בזמן מלחמה", כתב בין השאר סמוטריץ'.
מה אמרו באופוזיציה?
ראש האופוזיציה יאיר לפיד קרא לממשלה לכבד את החלטת בג"ץ. "העובדה שממשלת 7 באוקטובר טענה בבג״ץ שמי שאחראי ל-7 באוקטובר צריך לקחת אחריות וללכת הביתה היא הודאה בכך שהם צריכים לסיים את תפקידם", כתב לפיד. "על הממשלה לקיים כלשונה את הוראת בג״ץ בלי טריקים ובלי שטיקים למען ביטחון המדינה ואזרחיה".
יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ כתב: ״לאור פסיקת בג"ץ: 1. חייבים למלא אחר פסקי דין של בית משפט. 2. אי-שיתוף ראש השב"כ והשב"כ בדיונים ו'החרמתו' - משחק בחיי אדם״.
יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן מסר: "על נתניהו לחדול לאלתר מכל ניסיון להחליף בפועל את ראש השב"כ. ברור לכולם שראש ממשלה לא יכול לפטר את האיש שחוקר את קשרי אנשיו עם מדינה זרה, במיוחד לא בעיצומה של מלחמה. זהו מהלך מושחת שנולד בחטא, ונבלם לעת עתה. אני מברך על צו הביניים, ודורש מהממשלה לציית לו במלואו. כל ניסיון לעקוף את בג״ץ ייענה במאבק אזרחי חסר תקדים של רוב דמוקרטי נחוש. ממשלה שלא מצייתת לחוק, לא יכולה להישאר יום נוסף בתפקידה".
פורסם לראשונה: 23:24, 08.04.25
