בדצמבר 2023 הדליקו לוחמי צה"ל נר ראשון של חנוכה בכיכר פלסטין בעיר עזה, שהפכה לסמל של חמאס. במהלך האירוע, מח"ט 401, אלוף-משנה בני אהרון, כינה את המקום "כיכר הרוע" והדגיש את משמעות ההדלקה: "להאיר את העיר עזה האפלה והחשוכה באור של טוהר, טוב, תקווה וחלום למען מדינת ישראל".
בפתח דבריו ללוחמים ציין אהרון כי האירוע מתקיים חודשיים לאחר תחילת הלחימה, בכיכר שבה אירעו מעשי אלימות נגד ישראלים וחטיפות, וכי ההדלקה היא סמל לעוצמה וגאווה צה"לית ולעמידה במאבק נגד חמאס - אף שהמלחמה עדיין נמשכת.
עזתית נגד פינוי מהעיר עזה: "תמצאו לנו פתרון"
(צילום: רויטרס)
6 צפייה בגלריה
העיר עזה על הכוונת. כ"ץ, נתניהו והרמטכ"ל
(צילום: מעיין טואף/לע״מ, AP Photo/Jehad Alshrafi)
מאז ולאורך המלחמה נכנס צה"ל לעיר עזה כמה פעמים, ובכל פעם גם יצא ממנה. הכניסות לעיר כללו מבצעים קרקעיים ממוקדים בשכונות כמו זייתון וסברה, בשילוב רובוטים ממולכדים, תקיפות אוויריות וירי ארטילרי. עם זאת, הכניסות היו ממוקדות ולא מתמשכות, ושליטה מלאה בעיר או הצבת גורם פלסטיני אחר לשליטה בה לא הייתה מטרה - מה שאפשר לחמאס להשתקם, גם אם חלקית.
אלא שנכון להיום, המצב בשטח והחלטת הקבינט מצביעים על הכנה למבצע קרקעי רחב יותר במרכז העיר עזה, הכולל הגברת מוכנות הכוחות, השלמת רענון והכנה לגיוס מילואים - בהתאם להנחיות הדרג המדיני והצבאי. יחד עם זאת, עדיין לא ניתן לקבוע אם מדובר יהיה בכניסה סופית ומלאה לעיר, ובדרג המדיני והצבאי מתנהלים בימים האחרונים דיונים על האפשרות לכיבוש מחדש שלה כבר בימים הקרובים.
השבוע הודיע צה"ל כי הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, קיים דיון עם פורום המטה הכללי, נציגי שב"כ ומפקדים נוספים, שבמסגרתו אושר "הרעיון המרכזי" לתוכנית הפעולה של צה"ל ברצועת עזה. הדיון כלל סקירת פעולות שבוצעו עד כה, ובהן ההתקפה באזור זייתון שכבר החלה והצגת תוכנית מהלכי ההמשך בהתאם להנחיות הדרג המדיני. ההערכה היא שלטובת הפעולה הנרחבת של צה"ל יידרש גיוס של בין 80 ל-100 אלף אנשי מילואים בצווי 8. זמיר עצמו הדגיש את הצורך בהגברת כשירות הכוחות, המוכנות לגיוס והרענון לפני המשימות הבאות - ובמקביל התמודד עם מחאות מצד משפחות חטופים שקראו לו לא לסכן את יקירהן, וזעם של אנשי מילואים שחוקים.
מלבד ההכנות הצבאיות לכניסה קרקעית רחבה, גורם ביטחוני מסביר כי במערכת הביטחון מגבשים תוכנית הומניטרית שלמה כדי להבטיח שבאזור שאליו יפונו העזתים מהעיר יהיו תשתיות הומניטריות מספקות מבחינת מזון, מענה רפואי, מים ותשתיות חיוניות נוספות. ההערכה במערכת הביטחון היא שבאזור צפון הרצועה יש בין 800 אלף למיליון עזתים, שאותם יש לפנות לפני הפעולה.
הדגש על ההכנות ההומניטריות מצביע על המורכבות של התמרון הצבאי המתוכנן, שבו לא מדובר רק בלחימה עצמה - אלא גם בניהול אוכלוסייה גדולה ותיאום מקיף של משאבים לשמירה על חיי התושבים ולמניעת ביקורת בינלאומית על ישראל.
העיר הגדולה ברצועה
יוחנן צורף, חוקר בכיר ב-INSS, אומר כי "עזה היא העיר הגדולה ביותר ברצועה, והשלישית בגודלה מבין הערים הפלסטיניות אחרי מזרח ירושלים וחברון. בעידן שלפני הבידול נהנתה העיר ממעמד דומה לזה של רמאללה, משום שיו"ר הרשות הפלסטינית שהה בה חלק מהשבוע. היא למעשה הבירה הדרומית ומרכז עיקרי לפעילות השלטונית, התרבותית, החינוכית והמסחרית".
העיר צמחה במיוחד לאחר הסכמי אוסלו, עם מגדלים רבים והגעה של צעירים ממחנות פליטים וערים אחרות ברצועה. עד 7 באוקטובר 2023 פעלו בה שלוש אוניברסיטאות לפחות, ובהן האוניברסיטה האסלאמית, שנשלטה על ידי חמאס והייתה מבצר חשוב לפעילות ארגון הטרור, כולל כינוסים ותכנון פיגועים נגד ישראל. לפי צורף, "חמאס ריכז את פעילותו בעיר עוד מתקופת 'אל-מוג'מע אל-אסלאמי', שפעל עוד בטרם הקמת הארגון וסיפק שירותי חינוך, סיוע למשפחות נזקקות ופעילויות פנאי לילדים. כל אלה היוו בסיס לגיוס הציבור ותשתית צבאית בהמשך".
העיר עזה שימשה מוקד מרכזי לפעילות חמאס, כולל כנסים והצהרות משמעותיות, ולכן גם לא פעם הייתה יעד לניסיונות חיסול של בכירי ההנהגה. בין הפעילים הבולטים שפעלו בעיר נמנים עז א-דין חדאד, הטרוריסט הבכיר ביותר שנותר מהצמרת הצבאית של חמאס ומי שנחשב כיום למנהיג הארגון בפועל ברצועה. לאחרונה חשף צה"ל כי הוא שינה את מראהו כדי להסתתר מהכוחות. ב"ניו יורק טיימס" דווח כי לפי הערכות המודיעין חדאד, שהחל את המלחמה כמח"ט העיר עזה, עדיין נמצא בה.
לצד המפקד הבכיר, לפי הערכות חמאס מחזיק בחוליות גרילה רבות ברחבי העיר עזה, שם גם נותרו עדיין חלק מרבי הקומות שצה"ל משמיד בשיטתיות לאורך המלחמה. אלא שכיבוש העיר מהווה אתגר מורכב לא רק בגלל הנוכחות הגדולה של חמאס בה. צורף מציין: "בתוך העיר מתרכזים לא רק כ-500 אלף תושבים, אלא גם רבים שהגיעו אליה במהלך המלחמה מהערים הדרומיות. סך הכול מדובר בכמיליון איש. חלק גדול מהם חזרו לבתיהם ומצהירים בקול רם שלא יתפנו גם אם חייהם יהיו בסכנה".
המשמעות הבינלאומית של הרס העיר גבוהה: עזה מהווה מוקד שלטוני, מרכז לפעילות ארגוני סיוע בינלאומיים וסמל משמעותי למערכת היחסים הישראלי-פלסטינית. לדברי צורף, "כיבוש והרס העיר עלול להיתקל בהתנגדות בינלאומית חריפה, לא רק בשל המתרחש בשטח אלא גם בשל הסמליות שמייחסים לה".
בדיונים הבאים בצה"ל, יצטרכו המפקדים לרדת לרזולוציות של אופי הפעולה ולשיטות התמרון, עד לאישור התוכניות, הצגתן לקבינט וכניסה לתהליך של נוהל קרב באוגדות ובחטיבות שיתמרנו. ההערכה היא שבכל מקרה, התמרון יימשך עמוק אל תוך שנת 2026.
המבצע כבר החל? ה"הטעיה" של ישראל
רבים מתושבי עזה נטלו חלק מרכזי באינתיפאדה הראשונה (1987), כששכונת שג'אעיה הפכה לזירת קרב קשה בין ארגוני הטרור השונים לכוחות צה"ל. לאחר הסכמי אוסלו (1993) הועברה העיר לרשות הפלסטינית, אך חלק מאדמותיה נותרו בשליטת ישראל והוקמו עליהן התנחלויות. באינתיפאדת אל-אקצא (2000) "תרמו" התושבים לפיתוח שיטות לחימה חדשות - כך נבנו מחדש תשתיות, שופצו רחובות ונפתחו פרויקטים חיוניים.
מאז, ספגה העיר הרס נרחב בכל סבבי הלחימה - מ-2008 ועד 2023 - בניסיון לשבור את רוח הטרור של תושביה, שחלק גדול מהם משולבים בפלגים הפלסטיניים. סאמר סנג'לאווי, פרשן ופעיל פתח, אומר: "חמאס היה נוכח באופן נרחב בכל חלקי עזה, כאשר לכל גדוד יש תשתית עצמאית משלו. גם היום, הגדוד שנמצא שם בהובלת עז א-דין חדאד הוא גדוד ייחודי".
סנג'לאווי מאיים: "בעיר נמצאים גם מספר רב של חטופים ישראלים, מה שהופך כל פעולה צבאית ישראלית שם למסוכנת מאוד עבורם. בכך, הגנו (ארגוני הטרור) על עזה ממלחמה כוללת ואפשרו למפקדים הבכירים בחמאס להישאר בחיים. כעת נראה שישראל קיבלה החלטה להמר על חיי החטופים. החלטה זו תגרור השלכות קשות - ישראל תיתקל בהתנגדות עזה ובביקורת בינלאומית חריפה".
יוסף פארס, סופר ועיתונאי מעזה, כתב בטור דעה שפורסם בעיתון הלבנוני "אל-אחבאר", המזוהה עם חיזבאללה, כי מאז ליל ראשון-שני החל צה"ל במבצע כיתור על העיר עזה. לדבריו, המבצע נפתח ב"טבח" בעיתונאים שבו נהרגו שישה כתבים - בהם אנאס א-שריף, שישראל אומרת שהיה מחבל רשום של חמאס. פארס טען כי בשכונות זייתון וסברה כבר בוצע ריכוך מסיבי שכלל ירי ארטילרי, תקיפות אוויריות ופיצוץ מבנים באמצעות רובוטים ממולכדים. במקביל, נרשמה תנועת פליטים המונית מערבה, לאזורים שכבר עמוסים במאות אלפי פלסטינים שנעקרו מצפון וממזרח הרצועה.
פארס טען כי באמצעות פעולות אלה, ישראל מנהלת "מבצע הטעיה" רחב: "צה"ל מציף את התקשורת והציבור בסיפורים מסיחים, כמו דיווחים על מחלוקות בצמרת הצבאית והפוליטית, כולל בין הרמטכ"ל אייל זמיר לשר הביטחון ישראל כ"ץ, כדי להסיט את תשומת הלב מהכנות בשטח".
גם מוחמד הנייה, עיתונאי וקרוב משפחה של איסמעיל הנייה, אישר את המסר: "הכיבוש של עזה התחיל. זה שלושה ימים האויב פוגע בצורה אינטנסיבית בשכונות זייתון וסברה, כולל הפגזות מתמשכות ופיצוצים ממוקדים בבניינים צפופים בצפון העיר". לדבריו, "מה שמתרחש כעת אינו כיבוש שקט, אלא טקטיקה מתוחכמת - הצגת מחלוקות בין הצבא לרמה הפוליטית כדי להטעות את הציבור".
לפי טענות פארס והנייה - ומסרים שמהודהדים למעשה בעולם הערבי כולו, וגם החוצה אל העולם המערבי - המהלכים הישראליים נועדו להסיט את תשומת הלב מהתקדמות שקטה בשטח. זו, לדבריהם, תיחשף ברגע שבו תוכל ישראל להאשים את חמאס בכישלון המו"מ - ואז להתקדם למתקפה מלאה על העיר עזה. בימים אלה מתקיימים בקהיר ובדוחא מגעים שנועדו לקרב את שני הצדדים, ישראל וחמאס, להסכמות על השבת החטופים וסיום המלחמה. מה שיקרה בהם יקבע ככל הנראה את עתיד הפעולה כולה.
