668 ימים בשבי - ומצבם של החטופים החיים בעזה מחריף לרמה של סכנת מוות מיידית: דוח רפואי חדש של מערך הבריאות של מטה משפחות החטופים שמתפרסם הערב (שני) קובע שהחטופים מצויים בסכנת חיים מיידית בשל הרעבה מכוונת ומתמשכת מצד חמאס. לפי הדוח, מצוקתם של 20 החטופים החיים, בנוסף לשניים שישנו חשש כבד לחיים, מתוך 50 - מחריפה מיום ליום.
סרטון אות חיים של אביתר דוד שאושר לפרסום על ידי משפחתו
סרטון אות החיים של רום ברסלבסקי שאושר על ידי משפחתו
4 צפייה בגלריה
ירד למשקל שבין 43 ל-47 ק"ג - ובתת-משקל מסוכן. רום ברסלבסקי
(צילום: מטה משפחות החטופים )
4 צפייה בגלריה
אביתר הגיע במשקל 76 ק"ג - וירד לכ-40. "מזכיר את תוצאות ההרעבה הקשות בשואה"
(צילום: מטה משפחות החטופים )
עוד על מצב החטופים:
הדוח, שפורסם לצד נייר עמדה רשמי של מערך הבריאות של מטה המשפחות, מתבסס על התיעודים של אביתר דוד ורום ברסלבסקי כשהם בתת-משקל קיצוני, עדויות של שורדי שבי, דוחות פתולוגיים על חטופים שנרצחו, ומידע רפואי של שורדי שבי ששוחררו. "החטופים מורעבים בצורה קיצונית הפוגעת בבריאות הגוף והנפש ומסכנת חיים. הנתונים העולים מן הסרטונים של רום ואביתר מעידים על סכנת מוות להם ולכלל החטופים.
"חלק משורדי השבי איבדו כמחצית ממשקל גופם, ולחלקם נמדדו אחוזי שומן נמוכים מסף קריטי של 5%". אנשי מערך הבריאות הוסיפו כי "לא בכדי, מצבם הקשה של החטופים - שלדים-חיים - מזכיר לנו את תוצאות ההרעבה הקשות בשואה". במטה הדגישו: "לאורך כל התקופה פרסמנו אזהרות ברורות באשר לסכנת ההרעבה. איש אינו יכול לטעון שלא ידע".
"תפריט של רָעָב": עדויות קשות מהשבי
מהדוח עולה כי החטופים מקבלים "תפריט קבוע" שכולל לחם, אורז, עדשים, סוכר ומעט מים - ולעיתים לא מקבלים מזון כלל במשך ימים. אביתר דוד, ששקל עם כניסתו לשבי כ-76 ק"ג, מוערך כיום בכ-40-45 ק"ג בלבד - ירידה של יותר מ-40% ממשקל גופו, המוגדרת כתת-משקל חמור. רום ברסלבסקי ירד לפי ההערכות ל-43-47 ק"ג - גם הוא בתת-משקל מסוכן.
לפי עדויות שורדי שבי, המזון שסופק לחטופים היה דל מאוד ולעיתים "חצי פיתה ביום או פחות". חטופים ששוחררו תיארו חלוקת מזון שנעשתה כאמצעי ענישה, ותחושת רעב מתמשך שהובילה לתשישות קבועה. ההערכות נערכו על ידי דיאטניות קליניות ופרופ' רונית אנדולט, לשעבר ראש אגף התזונה במשרד הבריאות, ומבוססות בין היתר על סרטון שבו אביתר מנה את "ארוחותיו": עדשים, שעועית, ולעיתים ימים שלמים ללא מזון.
4 צפייה בגלריה
אלי שרעבי, אוהד בן עמי ואור לוי בעת שחרורם מהשבי. נדרשו להכריע מי יקבל מזון ומי יוותר
(צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)
העדויות - בהן דבריהם של שורדי שבי כמו עומר ונקרט ועומר שם טוב - מתארות רעב קשה, בידוד, התעללות פיזית ונפשית, ואפילו ריסוס חומר הדברה לעיניו של ונקרט כאמצעי פגיעה מכוון. בחלק מהמקרים נדרשו החטופים להכריע ביניהם מי יקבל מזון ומי יוותר עליו. כך גם בתיעודים שפורסמו בפברואר, בעת שחרורם של אוהד בן עמי, אור לוי ואלי שרעבי - כולם נראו חיוורים, רזים ונתמכים.
לפי משפחתו של אוהד בן עמי, הוא שוחרר במשקל של כ-55 ק"ג - לאחר ירידה חדה של עשרות קילוגרמים. שרעבי סיפר כי לעיתים נדרשו להחליט מי יאכל ומי יוותר. ונקרט תיאר תקופה של 250 ימים עם אביתר דוד וגיא גלבוע דלאל: "המבט בעיניו של אביתר אמר הכול: רעב, חולשה ותחושת נטישה". שם טוב סיפר כי הוחזק במנהרה חשוכה, ולפעמים קיבל עוגייה אחת ומים מלוחים בלבד. משקלו ירד מ-80 ל-55 ק"ג.
פגיעות רב-מערכתיות, סכנה ממשית למוות
הדוח הרפואי, שעליו חתומים פרופ' חגי לוין, ד"ר עינת יהנה ופרופ' רונית אנדולט, מתאר את השלכות ההרעבה: הגוף נאלץ לפרק רקמות שומן, ואז שריר - עד לפגיעה באיברים חיוניים. ירידה באחוזי שומן אל מתחת ל-5% מוגדרת מצב חירום רפואי, עם סכנה להפרעות קצב, פגיעה בלב, קריסה של מערכת העצבים והפרעות קשות בלחץ הדם ובתפקוד הכלייתי.
בנוסף, מופיעים נזקים קשים למערכת החיסון, העיכול, השרירים והעצמות. התייבשות כרונית, מחסור חמור בוויטמינים, תנאי היגיינה ירודים, ואורח חיים מתמשך במנהרות תת-קרקעיות – מגבירים את הסיכון לזיהומים, טפילים כמו תולעים וסקביאס, ושלשולים.
החטופים שוהים לעיתים חודשים ללא אור שמש – מצב שמוביל לפגיעה בראייה, מחסור בוויטמין D, סיכון מוגבר לשברים ולדלדול מסת עצם. בדוח נכתב כי "רעב ממושך גורם לגוף לפרק שומן, אחר כך שריר ולבסוף איברים חיוניים, כולל שריר הלב, עד סף קריסה. עצירת המחסור והזנה מדורגת הם תנאים הכרחיים להצלת חיים ולמניעת נזק בלתי הפיך". בשל שלל הפגיעות המצטברות, כך קובע הדוח, החטופים מצויים בסכנה ממשית לא רק לדלדול מתמשך - אלא לקריסה רב-מערכתית פתאומית, לרבות אי-ספיקת לב ומוות בתוך שעות.
אופיר ברסלבסקי מדבר על מצב בנו רום
(צילום: ליאור שרון)
"מוח מורעב": גם הנפש קורסת
לצד הפגיעה הפיזית, מתרחש גם נזק נוירולוגי עמוק: מה שהדוח מגדיר כ"מוח מורעב" כולל ירידה בזיכרון, בריכוז, בשיפוט ובשליטה בדחפים. חסרים תזונתיים כמו תיאמין וברזל משפיעים על תפקוד המוח, ומובילים לעצבנות, דיכאון, בלבול ולעיתים גם הזיות. הדוח מזהיר מפני סכנת אנצפלופתיה עקב מחסור חמור בתיאמין - פגיעה מוחית חריפה שעלולה לגרום לנזק קוגניטיבי בלתי הפיך, גם אחרי השחרור.
הצפייה בשובים אוכלים מולם - לעיתים בכוונה - מתוארת כהשפלה מכוונת שמגבירה את תחושת הרעב, הבושה והחוסר באונים. התסמינים שתועדו אצל שורדי שבי תואמים את ההגדרות של קומפלקס PTSD (הפרעת דחק פוסט-טראומטית) – טראומה מתמשכת ללא מוצא, בליווי חרדה כרונית, דיסוציאציה, קהות רגשית, בלבול ופגיעה תפקודית.
מסקנה: ההרעבה היא מדיניות, כל יום שעובר - סכנת חיים
מערך הבריאות קובע חד-משמעית כי לא מדובר בתוצאה אקראית של תנאי המלחמה, אלא במדיניות שיטתית של התעללות בחטופים מצד חמאס - שנועדה לפגוע בגוף ובנפש כאחד. חטופים ששוחררו סיפרו כי רק בימים הסמוכים לשחרורם - ארגון הטרור החל להאכיל אותם באופן מלאכותי, כדי למזער את הסימנים החיצוניים של ההרעבה.
4 צפייה בגלריה
אלפים בעצרת לשחרור החטופים, בשבת. "אסור לנו לעמוד מנגד כשאחינו נעלמים"
(צילום: יאיר פלטי)
חלק מהחטופים שנרצחו במנהרה אותרו לאחר מותם במצב של תת-משקל קיצוני - עדות לכך שגם בסוף דרכם סבלו מהרעבה ממושכת ומכוונת. לדברי פרופ' חגי לוין, ראש מערך הבריאות של מטה המשפחות: "העדויות הרפואיות הן חד-משמעיות. החטופים בעזה מצויים במצב של רעב קיצוני וסכנת מוות מיידית הנובעים מהרעבה מכוונת. תוצאת הניסוי האכזרי היא צפויה - הגוף והנפש יידרדרו בהדרגה עד לנקודת שבירה של קריסה ומוות. כל עיכוב נוסף עלול לעלות בחיי אדם. אסור לנו לעמוד מנגד כשאחינו נעלמים".
הדרישה מצד מטה המשפחות ברורה: גישה מיידית של צוותים רפואיים, אספקת מזון ותרופות - ושחרור מלא של כלל החטופים, החיים והחללים. "המצב הנוכחי אינו רק הפרה בוטה של זכויות אדם - הוא מחדל הומניטרי מהחמורים שידעה האנושות בדור הזה", נכתב בסיכום הדו"ח. "הזמן אוזל".
פורסם לראשונה: 19:52, 04.08.25
