חואניטה לא מעיזה כמעט לצאת בימים אלו ממפתן ביתה בווסלאקו, עיר קטנה בקצה הדרומי של טקסס, סמוך מאוד לגבול עם מקסיקו. האמא בת ה-41, שחצתה את הגבול לפני יותר מ-20 שנה ונישאה לנגר אמריקני, חוששת שסוכנים פדרליים "יצודו" אותה אם תצא החוצה. בחודש שעבר יצאה לבית המרקחת כדי למלא את תרופות המרשם שהיא לוקחת לטיפול במצב טרום-סוכרתי, אבל אז בעלה התקשר בבהילות והזהיר שפקידי ההגירה פשטו על החניון שמחוץ לחנות. חואניטה ויתרה על הביקור, ומסבירה שאינה יכולה להסתכן כיוון שהיא חייבת לטפל בבתה בת ה-17, הלוקה בתסמונת דאון.
בבית משפט, בחניון של הום דיפו: מעצר מהגרים במבצע הגירוש ההמוני מארה"ב
20 צפייה בגלריה
היעד: 3,000 מעצרים ביום. פקידי ההגירה בפשיטות ברחוב וגם בבית משפט
(צילום: מתוך X, SPENCER PLATT / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
"אם יתפסו אותי, מי יטפל בה?", שאלה בשיחה עם צוות של סוכנות הידיעות AP שביקר באזור הזה בעמק ריו גרנדה, שרוב תושביו ממוצא לטיני ושאליו היגרו מקסיקנים רבים – חלקם באופן חוקי וחלקם לא – והתרגלו לחיות שם כבר עשרות שנים מבלי כל חשש. רוב תושבי האזור הצביעו לנשיא דונלד טראמפ בבחירות בנובמבר אשתקד, חרף הבטחתו להוציא לפועל את מבצע גירוש המהגרים הבלתי-חוקיים הגדול ביותר בהיסטוריה האמריקנית, וכעת רבים מהם מופתעים לגלות שהפשיטות של סוכנות אכיפת המכס וההגירה (ICE), פשיטות שמטילות אימה על המוני מהגרים ובני משפחותיהם ברחבי ארה"ב, הגיעו גם לשכונה שלהם.
בשבועות האחרונים נלכדו שם עובדי מסעדות ממש באמצע המשמרת, חקלאים דיווחו שאיבדו לפתע את העובדים שמעבדים את השדות – וילדים בבתי הספר מדברים על חברים שהוריהם נלקחו מהם. חואניטה אמרה בשיחה עם AP כי היא לא יודעת מתי תאזור אומץ לצאת שוב לבית המרקחת, אבל כשצלב תלוי על צווארה היא אומרת כי תישא שלוש תפילות לפני כן. "אנחנו תמיד מתפללים לפני שאנחנו יוצאים", אומר בנה בן ה-15, חוזה.
לא רק חואניטה מוותרת שם, במחוז שבו כמעט מחצית מהאוכלוסייה סובלת מהשמנת-יתר, על טיפול רפואי בגלל החשש מפקידי ההגירה. מריה איזבל דה פרז, קשישה בת 82 שמחזיקה בגרין קארד, מספרת שהחשש הזה כמעט עלה לבנה, שנולד במקסיקו ואינו תושב חוקי כמוה, בחייו. לדבריה הוא סבל מכאב עז בבטנו במשך שבועות, ונטל מדי יום כדורי טילנול (המוכרים בישראל כאקמול) כדי שיוכל להמשיך לעבוד בעיבוד השדות – כשאת הביקור בבית החולים דחה בגלל שמועות שפקידי ההגירה מחכים בחוץ. "הוא חיכה וחיכה בגלל שהוא פחד מדי ללכת. הוא לא הלך עד שהאפנדיציט התפוצץ", אמרה מריה. מאז אותו אירוע באביב האחרון בנה עדיין בשיקום, ולא יכול לחזור לעבודה.
20 צפייה בגלריה
חואניטה תתפלל שלוש פעמים לפני שתצא מביתה בטקסס. "מי יטפל בבתי אם איתפס?"
(צילום: AP Photo/Jacquelyn Martin)
מהגרת לא-חוקית נוספת בווסלאקו, שגם שמה מריה, הגיעה לשם ממקסיקו לפני שנים ונישאה לנהג משאית אמריקני. כמו חואניטה, גם היא נמנעת ככל האפשר לצאת מהבית, אבל אומרת שהיא מקפידה להמשיך להתנדב בעמותה המחלקת מזון לנזקקים. לפני שהפשיטות החלו, היו מגיעים לדרייב-אין שבו היא מחלקת ארגזי מזון כ-130 איש מדי יום, אבל בצל החשש הרב המספר הזה צנח כמעט בחצי. את אחד הארגזים שנותרו ללא שימוש היא הביאה עמה חזרה לילדיה בני ה-16, 11 ו-4, שמבלים את הקיץ סגורים בבית המשפחה. הבת הגדולה ויתרה על בדיקה שהייתה צריכה לעבור כדי להמשיך לקבל תרופות נגד דיכאון, אבל מתעקשת שהיא בסדר. "אנחנו לא אנשים רעים", אמרה מריה, ליד בנה הקטן שליקק בהתלהבות קרטיב לימון. "אנחנו רק רוצים חיים טובים יותר עבור ילדינו".
היעד: מיליון מגורשים בשנה
הסיפורים של המהגרים בווסלאקו מספקים הצצה קטנה להשלכות הדרמטיות שמחולל מבצע הגירוש ההמוני שמוביל בימים אלו הנשיא טראמפ, מבצע שמטיל כאמור אימים על המוני מהגרים ובני משפחותיהם. הממשל לא בוחל כמעט בשום אמצעי כדי לממש את אחת מהבטחות הבחירות המרכזיות של הנשיא, וכדי לעמוד ביעד שהציב לעצמו – גירוש מיליון מהגרים בתוך שנה – בשבועות האחרונים ניכר יותר ויותר כי פקידי ההגירה כבר לא מכוונים את פשיטותיהם רק לעבר פושעים מסוכנים, או כלשון טראמפ "הגרועים שבגרועים", אלא פועלים ללכוד גם מהגרים שלא הורשעו בשום עבירה, תוך שהם רודפים אחריהם ברחובות, בשדות חקלאיים, במפעלים ואפילו בבתי משפט.
20 צפייה בגלריה
טראמפ מסייר ביולי בכלא החדש שהקימה פלורידה עבור מבצע הגירוש. 30 עצורים בכל תא
(צילום: REUTERS/Evelyn Hockstein)
20 צפייה בגלריה
הנשיא לצד השרה לביטחון המולדת קריסטי נואם. "ננקה את ארה"ב", הוא הבטיח בקמפיין
(צילום: REUTERS/Evelyn Hockstein )
טראמפ ניצח בבחירות אשתקד בין היתר בזכות הבטחתו למאבק חסר עכבות בהגירה הלא-חוקית, שהגיעה אז לשיאים אדירים בחסות המדיניות המקלה שהנהיג הנשיא לשעבר ג'ו ביידן. לפי ההערכות, בארבע שנות ביידן הסתננו יותר מ-1.5 מיליון מהגרים דרך הגבול עם מקסיקו מבלי שייתפסו, ומבין המיליונים שכן נתפסו בגבול – ליותר מ-3.8 מיליון נוספים הותר להיכנס לארה"ב לצורך המשך ההליכים המשפטיים שלהם (מדיניות שזכתה לכינוי catch and release). מספר המהגרים הלא-חוקיים הכולל שחיים כיום בארה"ב אינו ברור, אבל לפי הערכות שמרניות יותר ופחות הוא נע בין 11 ל-15 מיליון.
הרפובליקנים השמרנים מאשימים כבר עשרות שנים שהמהגרים הלא-חוקיים – שעליהם נשענות תעשיות רבות הדורשות עבודת כפיים, ושאזרחים אמריקנים לרוב לא מעוניינים לבצע בשל התנאים הקשים והשכר הנמוך – מביאים עמם פשיעה ואלימות, וטראמפ הסלים את הטון כלפיהם כבר בראשית דרכו הפוליטית, כשבקמפיין הבחירות הראשון שלו ב-2016 כינה מהגרים ממקסיקו "אנסים ורוצחים". בקמפיין אשתקד הוא טען שארה"ב הפכה למדינה "כבושה" ושיש "לנקות" אותה. טראמפ הדגיש כל העת את הצורך בגירוש עבריינים אלימים, אבל אותת שכל מי שנכנס לארה"ב שלא כחוק עשוי להיות על הכוונת שלו. כעת, כדי "למלא" את המכסה הנדרשת לגירוש ההמוני, גם עובדים קשי יום שהסתננו לפני שנים רבות, וחלקם גידלו משפחה בארה"ב, נעצרים על ידי פקידי ההגירה ומגורשים בהליך מזורז.
נגמ"שים בגבול: שפל של 60 שנה בהסתננות ממקסיקו
בניגוד לכהונתו הראשונה של טראמפ, אז נתקל בשלל מכשולים פוליטיים ולוגיסטיים שמנעו ממנו להשלים את יעדיו במאבק בהגירה הלא-חוקית, ניכר כי לכהונה השנייה שלו הוא הגיע מוכן היטב – ובחצי השנה שחלפה מאז חזרתו לבית הלבן הוא לא בזבז דקה אחת במימוש חזונו. ההצלחה הגדולה ביותר שלו עד כה היא העובדה שהצליח להעלים כמעט לחלוטין את תופעת ההסתננות בגבול הדרומי עם מקסיקו, שצנחה לרמות שכבר לא נראו שם 60 שנה: בעוד ביולי 2024 מספר ההיתקלויות עם מסתננים בגבול עמד על 56,400 (זה ממש לא היה השיא אצל ביידן, שהגיע ל-250,000 בדצמבר 2023) – ביולי 2025 צנח הנתון הזה ל-4,598 היתקלויות בלבד (ירידה של 92%). באחד הימים בחודש שעבר, 20 ביולי, נרשמו רק 116 היתקלויות עם מסתננים בכל גבולות ארה"ב.
20 צפייה בגלריה
חיילים אמריקנים בגבול עם מקסיקו. הקונגרס אישר 46 מיליארד דולר להשלמת בניית החומה
(צילום: REUTERS/Mike Blake)
ההישג הדרמטי הזה נעשה באמצעים נוקשים ביותר, לעיתים חסרי תקדים: טראמפ הקפיא לחלוטין קבלה של פליטים, והכריז על מצב חירום כדי שיוכל לשלוח אלפי חיילים לסייע בפעולות האכיפה בגבול. מספר החיילים שם עומד כעת על כ-8,000, והם מפטרלים בין היתר עם נגמ"שים שבעבר נשלחו לעיראק ולאפגניסטן, כשמהאוויר מסייעים להם מטוסי איסוף מודיעין צבאיים. כדי להרתיע עוד יותר מסתננים, עד כה הוקמו ארבעה "אזורים צבאיים" שמרחיבים את תחומי האחריות של כמה בסיסי צבא לאורך יותר מ-800 ק"מ בגבול, המתפרש כולו על פני יותר מ-3,000 ק"מ. אזורים אלו מאפשרים לממשל לעקוף את החוק האוסר על חיילים לעסוק באכיפת חוק על אדמת ארה"ב, והחיילים רשאים להתייחס לכל מי שנכנס לאזורים הצבאיים הללו, כלומר חוצה את הגבול, כמסיג גבול בבסיס ולעצור אותו. ממשל טראמפ גם ממשיך במשימה שלא הספיק להשלים בכהונתו הראשונה – בניית החומה לאורך הגבול – ובעידודו הקונגרס אישר סכום עתק של 46 מיליארד דולר לשם כך.
כמות על חשבון איכות: "רק המספרים חשובים"
טראמפ לא מסתפק בסגירת הגבול, והממשל הציב יעד שאפתני ביותר לפקידי סוכנות ICE שאחראים על הוצאתו לפועל של מבצע גירוש המהגרים הלא-חוקיים שכבר שוהים בתוך ארה"ב: 3,000 מעצרים מדי יום. לפי שעה ICE מתקשה מאוד לעמוד בקצב הנדרש: באחד מימי חודש יוני נרשם אמנם שיא של כ-2,000 מעצרים, אבל הממוצע היומי בכל החודש הזה עמד על 1,000 בלבד ומאז ירד.
כדי להגדיל את הקצב הרחיבו פקידי ההגירה באופן דרמטי את היעדים שלהם, שעד כה היו בעיקר עבריינים וחברי כנופיות, וכעת הם "צדים" מהגרים ברחובות, תוך שהם מתמקדים באזורים שבהם נוהגים לשהות מהגרים בלתי-חוקיים, כמו חניונים של סניפי הום דיפו המוכרים כמקומות איסוף של פועלים יומיים; מפעלים, מתחמי שטיפת מכוניות ושדות חקלאיים שבהם הם עובדים – בפשיטה כזו בחודש שעבר, שבה נעצרו כ-300 מהגרים בחוות קנאביס במחוז ונטורה שבדרום קליפורניה, אף נהרג פועל שנפל מגג חממה כשהסתתר מהסוכנים; ובטקטיקה מעוררת מחלוקת במיוחד הסוכנים אף מחכים מחוץ לאולמות בבתי המשפט, ועוצרים מהגרים מיד עם צאתם מהדלת אחרי שימועים שנערכים להם.
20 צפייה בגלריה
עוצרים מהגרים בבית משפט לענייני הגירה בניו יורק. הסוכנים מקפידים לכסות את פניהם מחשש שיירדפו על ידי פעילים נגד הגירוש
(צילום: Michael M. Santiago / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
התוצאה, כך לפי נתוני ICE: נכון לחודש יוני 71% מכלל המהגרים שמוחזקים במתקני הכליאה של הסוכנות, שיא של יותר מ-60,000 עצורים, לא הורשעו מעולם בעבירה כלשהי. ב-ICE הודו באופן לא-רשמי כי היעד השאפתני של הממשל פוגע במאמצים ללכוד עבריינים מסוכנים. "כל מה שחשוב זה מספרים, מספרים טהורים. כמות על חשבון איכות", אמר גורם בסוכנות ל"ניו יורק פוסט", עיתון שמרני שלרוב מפרסם כתבות המשבחות את מבצע הגירוש.
לעיתים אלו שנעצרים הם מהגרים שנכנסו כחוק לארה"ב, תחת אשרות זמניות ומסיבות הומניטריות: ממשל טראמפ פועל לבטל את האשרות הללו שניתנו בתקופת ביידן לכמיליון מהגרים, מחציתם מהאיטי הסובלת ממשברים פוליטיים וחברתיים אדירים. כדי לאתר מהגרים לא-חוקיים הממשל אף העניק ל-ICE גישה למידע רפואי אישי על עשרות מיליוני אמריקנים, כדי לאתר מביניהם מהגרים לא-חוקיים שקיבלו על פי חוק גישה לתוכניות ביטוח ממשלתיות במקרי חירום רפואיים, ובטקסס השלטון הרפובליקני המקומי אף הגדיל לעשות והורה לצוותים בחדרי מיון בבתי החולים לשאול מטופלים מה הסטטוס החוקי שלהם.
מרסלו נעצר בדרך לאימון כדורעף: "אף אחד לא יודע מי יהיה הבא"
הסקרים מהשבועות האחרונים מראים שמבצע הגירוש אינו פופולרי: צניחה של ממש נרשמה בשיעור שביעות הרצון של האמריקנים מהתנהלותו של טראמפ בסוגיית ההגירה – תחום שלאורך קמפיין הבחירות ובחודשים הראשונים לכהונתו היה החזק ביותר שלו – ולפי סקרי רשת CBS ומכון YouGov, בעוד במרץ השנה 54% מהאמריקנים תמכו במדיניות ההגירה של הנשיא, ביולי צנח הנתון הזה ל-44%.
אבנים, גז מדמיע ודגלי מקסיקו: עימותים בפשיטה נגד מהגרים על חוות קנאביס בקליפורניה, ביולי
(צילום: רויטרס)
20 צפייה בגלריה
אש במהומות בלוס אנג'לס ביוני. טראמפ ממקד את המבצע נגד "ערי המקלט"
(צילום: AP Photo/Jae C. Hong)
הרפובליקנים אמנם תומכים בטראמפ בסוגייה זו ברוב מוחלט (88% מהם לפי סקר CBS מיולי), אבל יש לא מעט מצביעים שהעניקו לטראמפ את קולם – רבים מהם היספנים שתמכו בו בהיקף עצום בבחירות – שמביעים כעת אכזבה מהאופן הנוקשה שבו מיושמת הבטחתו לגירוש המוני. "אני חושב שזה לא מוסרי", אמר ל-NBC מצביע בשם חורחה, המזדהה כעצמאי והצביע לטראמפ בשנה שעברה. הוא תהה מדוע לא מפרידים בין העבריינים לבין "האנשים העובדים שתורמים לכלכלה שלנו", והוסיף: "זה מאכזב, הוא חושב שהוא יכול פשוט לקחת כל אחד".
הפשיטות של סוכני ההגירה מעוררות מתיחות עצומה בערים גדולות כמו שיקגו, ניו יורק ולוס אנג'לס, שבה פרצו ביוני מהומות אלימות שכדי לדכא אותן טראמפ שלח אליה אלפי חיילים מהמשמר הלאומי ואף לוחמי מארינס. ערים אלו נשלטות בידי פוליטיקאים דמוקרטיים שמגדירים אותן כ"ערי מקלט" – הכינוי למדיניות שבה רשויות מקומיות מסרבות לשתף פעולה עם הממשל הפדרלי במעצר מהגרים, אם כי הן גם לא מסכלות את מאמציו באופן אקטיבי.
טראמפ הורה על מיקוד הפשיטות בערים הגדולות, ובציוץ שפרסם ביוני טען שהדמוקרטים, אותם תיאר כ"שמאלנים רדיקלים", משתמשים ב"זרים לא-חוקיים" כדי להרחיב את בסיס הבוחרים שלהם, "לרמות בבחירות" ו"לשדוד עבודות עם משכורות טובות" מאזרחים אמריקנים. "זו הסיבה שאני רוצה ש-ICE, שמשמר הגבול ושאנשי אכיפת החוק הפטריוטים שלנו י-ת-מ-ק-ד-ו בערים הקטלניות ומוכות הפשיעה שלנו", כתב.
(דיווח על ההפגנות למען מרסלו: "אף אחד לא היה צריך לעבור את זה")
על הפשיטות נמתחה ביקורת גם בשל העובדה שסוכני ההגירה מבצעים אותן כשהם רעולי פנים. ב-ICE מתעקשים שהמסכות נחוצות כדי לשמור על זהותם של הסוכנים, וטוענים כי המתקפות נגדם, מצד פעילים המתנגדים למבצע הגירוש, זינקו ב-830% בחודשים האחרונים. ראש הסוכנות טוד ליונס אמר ל"פוקס ניוז" כי אף שהוא "לא חובב של מסכות", רק כך ניתן להגן על אנשיו ובני משפחותיהם. הוא האשים שהרטוריקה של נבחרי ציבור דמוקרטים, ש"מביישים" לדבריו את הסוכנים, תורמת למתקפות כלפיהם. מחוקקים דמוקרטים לוחצים מנגד לאסור על השימוש במסכות: "אין לכם זכות להיות עם מסכה ולחטוף אנשים מהרחוב", אמרה למשל ראש העיר לוס אנג'לס קארן באס.
בין שלל המקרים שהתפרסמו ועוררו סערה היה מעצרו בסוף מאי של מרסלו גומז דה סילבה, בן 18 שנלכד על ידי סוכני ICE כשנסע לאימון בקבוצת הכדורעף של בית הספר התיכון שלו במסצ'וסטס. מרסלו היגר מברזיל כילד קטן עם משפחתו ב-2012. לפי משפחתו הוא נכנס לארה"ב כחוק, אבל לפני כמה שנים פגה אשרת הלימודים שלו, והוא טוען כי כלל לא היה מודע לכך. "הייתי בן 7, אני לא מבין בזה שום דבר", אמר לתקשורת המקומית אחרי שישה ימי מעצר. מרסלו שוחרר בערבות אחרי שבית המשפט קבע שאינו מהווה סכנה לקהילה, ואחרי שחבריו לספסל הלימודים יצאו להפגנות למענו. "מרסלו הוא ילד טוב. הוא נרגש לקראת העתיד שלו, ולא עשה שום דבר רע. הוא הלך בתמימות לאימון ונעצר", סיפרה בת זוגו, חוליאנה רנטאס. לדבריה תלמידים רבים ביישוב שלהם, מילפורד, חיים בפחד מ-ICE: "אין שום דפוס פעולה, אז אף אחד לא יודע מי יהיה הבא בתור".
SOS מהכלא: "נאלצנו לאכול כמו כלבים"
מרסלו סיפר שהוחזק בתנאי מעצר מחפירים: לטענתו היה אזוק במשך כל ששת ימי המעצר, לא התקלח כלל, קיבל קרקרים כארוחת צהריים וכארוחת ערב, ישן על רצפת בטון עם שמיכה מתכתית ונאלץ להשתמש בשירותים מול 40 גברים אחרים. אלו, לפחות לפי התיאור שלו, תנאים טובים ביחס לתנאי המעצר העלובים שעליהם מדווחים רבים מהמהגרים שנעצרו בשבועות האחרונים: בדו"ח שפרסמו למשל בחודש שעבר כמה ארגוני זכויות אדם, בהם Human Rights Watch, נטען להשפלה מכוונת במרכזי כליאה של ICE באזור מיאמי, כשבאחד המקרים המתוארים שם עשרות מהגרים נדרשו להצטופף שעות בתא אחד, אזוקים בידיים וברגליים, ורק אחרי המתנה ממושכת קיבלו אוכל – אך נדרשו לאכול אותו אזוקים. "נאלצנו להניח את הצלחות על כיסאות ולכרוע כדי לאכול עם הפה, כמו כלבים", צוטט בדו"ח אחד העצורים.
20 צפייה בגלריה
טענות לתנאים מחפירים. אסירים יוצרים סימן SOS במתקן המעצר למהגרים "קרומה" במיאמי, בצילום אווירי מ-4 ביולי
(צילום: Alon Skuy / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
20 צפייה בגלריה
מהגר קפץ מגג חממה - ומת. עימות בין שוטרים לפעילים נגד הגירוש במהלך פשיטה על חוות קנאביס בקמריו שבדרום קליפורניה, ב-10 ביולי
(צילום: MARIO TAMA / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
במתקן הכליאה "קרומה", שבו תועדו לאחרונה בצילום רחפן אסירים יוצרים את המילה SOS בחצר המתחם, נטען בדו"ח כי נשים נאלצו להשתמש בשירותים מול גברים שהוחזקו לידן, וכי הן לא יכלו להתקלח. בדו"ח נטען כי אסירים שהועברו לכלא נאלצו באחד המקרים לחכות 24 שעות באוטובוס שהביא אותם לשם, בחניון של המתחם. גברים ונשים הוחזקו יחדיו, והאזיקים שלהם שוחררו רק כדי שיוכלו להשתמש בשירותים של האוטובוס, שבמהרה נסתמו. "האוטובוס היה דוחה. אלו שירותים מהסוג שבדרך כלל משמש אנשים רק כדי להשתין, אבל בגלל שהיינו על האוטובוס כל כך הרבה זמן, ולא הורשנו לעזוב אותו, אחרים עשו שם את צורכיהם. בגלל זה כל האוטובוס הסריח מצואה", העיד אחד העצורים.
התנאים הקשים הללו נובעים במידה רבה מהצפיפות האדירה במתקני הכליאה של ICE, שעד כה היו מסוגלים להכיל עד כ-40,000 אסירים, והקיבולת בהם חצתה את הרף הזה והגיעה ביוני ל-60,000. ממשל טראמפ מקים כעת מתקנים נוספים כדי שהסוכנות תוכל להחזיק עד 100,000 עצורים בבת אחת – ולשם כך התעקש שבחוק התקציבי שהקונגרס אישר בחודש שעבר, חוק שעסק בעיקר בהקלות מס, יוקצה גם סכום אדיר של 45 מיליארד דולר להקמת מתקני כליאה חדשים, ובנוסף 30 מיליארד דולר לגיוס כ-10,000 סוכני הגירה חדשים.
20 צפייה בגלריה
הוקם בשמורה שורצת תנינים. הכלא החדש של פלורידה - משם העצורים מוטסים אל מחוץ לארה"ב
(צילום: Alon Skuy/Getty Images)
במדינות שנשלטות בידי רפובליקנים הממשל המקומי מסייע לסוכני ההגירה הפדרליים, והסיוע הזה בולט במיוחד בפלורידה: המושל שם, רון דסנטיס, הקים במהירות מרכז עצורים בלב שמורת האוורגליידס שורצת התנינים, שבשל תנאי השטח זכה לכינוי "אלקטרז התנינים" (Alligator Alcatraz), על שם כלא אלקטרז הידוע לשמצה שפעל לפני עשרות שנים באי מול סן פרנסיסקו. המתקן החדש, שעלות הפעלתו היא 450 מיליון דולר בשנה, יכול להכיל עד 5,000 עצורים שמוחזקים במאהלים גדולים ובתנאים צפופים: הם שוהים בתאים שבתוכם עד 30 איש כל אחד, ואחד מהם ששוחח עם רשת CNN תיאר אותם כ"כלובים לכלבים". הרשויות מתעקשות שהתנאים בכלא עומדים בסטנדרטים נאותים, אבל עצורים סיפרו על גישה מוגבלת למים, מזון מועט, סתימות בשירותים ניידים שהוצבו בתוך התאים ומוצפים כאשר יורדים גשמים החודרים דרך הבד הלא-מבודד של המאהלים, ועל חרקים שחודרים פנימה. "זה עצוב, מייאש. זה סוג של עינוי", אמר עצור בשם חואן מרטינז.
עד לאיים באוקיינוס: מגרשים לכל מקום שרק אפשר
הכלא המאולתר הוקם בתוך מתחם של נמל תעופה, והמושל דסנטיס הודיע שכבר הוטסו משם מהגרים למדינות אחרות. ממשל טראמפ גירש רבבות למדינות המוצא שלהם, אבל את אלה שהוא מתקשה להטיס למדינות שמהן הגיעו, לעיתים בגלל הרשעות בפלילים, הוא פועל לגרש למדינות שלישיות – כלומר כאלו שלמגורשים אין שום קשר אליהן. בית המשפט העליון העניק לו ביוני אור ירוק לגירוש למדינות שלישיות, גם לאלו שחוות אי-יציבות. בין המדינות שאליהן גורשו מהגרים: דרום סודן, ממלכת אסווטיני ורואנדה. הממשל מקווה להגיע להסכמים עם שלל מדינות נוספות, בהן פלאו, מדינת איים קטנה באוקיינוס השקט.
20 צפייה בגלריה
מהגרים מגואטמלה מועלים לטיסת גירוש על גבי מטוס של צבא ארה"ב, 4 ימים אחרי שטראמפ חזר לבית הלבן בינואר
(מתוך X)
לפי ניתוח של ה"גרדיאן", נכון ליוני גורשו למדינות שלישיות 8,100 מהגרים. העובדה שלעיתים מדובר בעבריינים מסוכנים מעוררת באותן מדינות התנגדות פנימית, ובאסווטיני זעמו על כך שגורשו אליה חמישה מהגרים – מווייטנאם, ג'מייקה, לאוס, תימן וקובה – שהורשעו באונס ילדים, רצח ושוד. לפי הרשויות בממלכה הקטנה, השוכנת בין דרום אפריקה למוזמביק, המהגרים נכלאו בשטחה בתשלום מארה"ב – אבל פעילי אופוזיציה שם מחו על ההסכם שלטענתם מסכן את המקומיים והופך את אסווטיני ל"מזבלה עבור בעיות לא-פתורות של מקומות אחרים".
סערה גדולה במיוחד חוללה החלטת ממשל טראמפ לגרש במרץ יותר מ-240 מהגרים מוונצואלה לכלא באל-סלבדור, שקיבלה 6 מיליון דולר עבור כליאתם. הממשל האשים שמדובר בחברי כנופיות פשע, אבל לא גיבה את הטענות הללו בראיות ולפי הדיווחים חלקם זוהו ככאלו רק על סמך קעקועים על גופם. עורכי דינו של אחד המגורשים טענו שזוהה באופן שגוי רק בגלל קעקוע של כתר שקעקע על ראשו, בגלל שהוא מעריץ את קבוצת הכדורגל ריאל מדריד. האסירים הועברו אחרי ארבעה חודשים חזרה לוונצואלה, בתמורה לשחרור אסירים אמריקנים מהכלא שלה, ורבים מהוונצואלים דיווחו על עינויים והתעללות מינית שספגו באל-סלבדור.
"מחקו אותנו": מי יחליף את הפועלים שגורשו?
מבצע הגירוש ההמוני מעורר גם אזהרות ממחסור בידיים עובדות בענפי תעשייה חשובים – בפרט בנייה וחקלאות שנסמכים במידה רבה על מהגרים בלתי-חוקיים. כדוגמה להשלכות של המבצע על מעסיקים אמריקנים, ב"ניו יורק טיימס" הביאו את סיפורו של מפעל אריזת בשר בעיר אומהה שבנברסקה, מפעל שעליו פשטו ביוני עשרות סוכנים עם צווי מעצר נגד 107 מעובדיו שזוהו כמהגרים לא-חוקיים – חצי מכלל העובדים של המקום. הבעלים גארי רוואר, שטען כי לא ידע שהמהגרים אינם חוקיים וכי העסיק אותם רק אחרי שבדק את זהותם במערכת הזיהוי הממשלתית E-Verify, אמר כי מאז צנחה התפוקה של המפעל ב-70%.
גם במפעל בשר: תיעוד מפשיטה ומעצר מהגרים בנברסקה, יוני
"מחקו אותנו, אנחנו צריכים לבנות מחדש מאפס", אמר על הליך ההעסקה המחודש, כשלדבריו הרשויות אמרו לו להמשיך להשתמש באותה מערכת זיהוי, אף שרבים מהמהגרים שנעצרו הואשמו בהחזקת תעודות זיהוי מזויפות שלא זוהו על ידה. תיעודים מהפשיטה על המפעל הופצו ברשתות החברתיות, ורוואר מספר כי קיבל שיחות מזרים שהאשימו אותו ב"גניבת עבודות מאמריקנים". לאחד מהם הוא השיב שיש עבודות מסוימות שהאמריקנים פשוט לא רוצים: "אנחנו תקועים במערכת שבורה", אמר.
בידיעה נעשה שימוש בתוכן מסוכנות הידיעות AP
