מאות בני אדם הגיעו היום (שלישי) ללווייתה של שרה מילגרים, עובדות השגרירות הישראלית בוושינגטון שנרצחה בפיגוע בעיר בשבוע שעבר. מאות נוספים, ובהם קרובים, חברים ועמיתים מהשגרירות ומהקהילה היהודית ברחבי ארה"ב, עקבו אחר השידור החי של ההלוויה - שהתקיימה כשבוע לאחר שנורתה למוות יחד עם בן זוגה ירון לישינסקי סמוך למוזיאון היהודי בוושינגטון.
הלווייתה של שרה מילגרים
(צילום: Congregation Beth Torah Overland Park)
השגריר יחיאל לייטר, שעורר סערה השבוע בעקבות התבטאויותיו החריפות נגד האופוזיציה והשמאל בישראל, לא נכח בטקס עצמו, מכיוון ששב לבירה לצורך דיונים מדיניים בדרג גבוה מול הבית הלבן. כדי להביע את תנחומיו, הגיע לייטר לביתם של ההורים רוברט וננסי בסוף השבוע וניחם אותם.
לייטר, שאיבד את בנו משה בנובמבר 2023 בקרב בצפון הרצועה, אמר כי הוא מכיר היטב את הכאב. "שרה, שהציגה את טיעוננו בדיפלומטיה הציבורית בוושינגטון, נפלה בחזית הקרב של ההסברה שלנו", אמר להוריה. "היא תמשיך לחיות. המחויבות שלנו להמשיך להסביר מה ישראל עושה ובפני מה היא עומדת".
במחווה למילגרים ולישינסקי, הגיע סגן נשיא ארה"ב ג'יי די ואנס לשגרירות ישראל בוושינגטון, וחתם על ספר התנחומים לכבודם. לייטר הודה לו על "התמיכה והחמלה שגילה מאז האירוע", וציין כי מדובר ב"ביטוי לידידות העמוקה בין המדינות ולמאבק המשותף בטרור".
את משרד החוץ ייצגה בטקס סאוסן חסון, ראש מחלקת הדיפלומטיה הציבורית בשגרירות בוושינגטון, והממונה הישירה על שרה. בנאום ההספד שנשאה תיארה את שרה כ"אור בוהק שזרח במקומות שהתקשו לקבל את קיומו", כפעילה ציונית גאה שעמדה בראש מורם גם מול עוינות גלויה בקמפוסים, בקבוצות סביבתיות, בחוגים להט"בים ובארגוני זכויות נשים: "היא עמדה זקופה, נאמנה. שרה העבירה לנו את השרביט, אין לנו ברירה אלא להמשיך בעבודתה".
חסון הקריאה לנוכחים הודעת וואטסאפ ישנה ששלחה לה שרה ימים ספורים לפני שהצטרפה רשמית לצוות. "זה היה ב-11 באוקטובר 2023, ימים של צער עמוק ואי-ודאות", אמרה. שרה כתבה אז: "אני מוכנה וזמינה לכל משימה שתדרשו עזרה בה, בכל עת". חסון פנתה אל הוריה של שרה שישבו מולה, ואמרה בקול חנוק: "ננסי, רוברט - אם אי-פעם הייתה התגלמות של רוחנו, זו היא".
5 צפייה בגלריה
"נישא את הלפיד שלך". הלווייתה של מילגרים
(קרדיט: Congregation Beth Torah Overland Park)
5 צפייה בגלריה
"נמשיך ללכת בדרך האצילית שצעדת בה באומץ"
(קרדיט: Congregation Beth Torah Overland Park)
בין הנוכחים בהלוויה היו גם נציגים ישראלים ופלסטינים מארגון Tech2Peace, שפועל לקרב בין שני העמים באמצעות שיתופי פעולה טכנולוגיים. בנוסף, נכחו שתי הצעירות האמריקניות עובדות השגרירות שניצלו מהירי ברגע האחרון, אבי וקת'רין. "נישא את הלפיד שלך, שרה. נמשיך את המשימה שלך. נדבר בשם אלה שאינם יכולים, ונגן על האמיתות שעמדת עליהן", אמרה חסון בשמן.
"לא די לומר את הדברים האלה ביום שבו אנו קוברים אותך, אנחנו כבר יודעים שמילים אינן מספיקות, אנחנו חייבים לפעול", הוסיפה. "עלינו לעקור את האנטישמיות ואת האנטי-ציונות מתוך המעגלים החברתיים שלנו, בקהילות שלנו, בבתי הספר, בתקשורת המרכזית, בפינות המרוחקות של האינטרנט, ואף מעבר לכך. בזכות זכרך, נמשיך ללכת בדרך האצילית שצעדת בה באומץ. את וירון לא מתתם לשווא.
"שרה, פעם חלמת להיות שומרת בגן חיות. האהבה שלך לבעלי חיים, לטבע, ולטוב הפשוט שבחיים הייתה מדבקת. עכשיו, כשאת נמצאת במקום טוב יותר, אני מבקשת ממך: היי את שומרת האנושיות שלנו. השקיפי עלינו מלמעלה, ועזרי לנו לנווט בג'ונגל הזה של שנאה ושיגעון".
הרב של שרה סיפר על אהבתה לבני אדם שהחלה באהבתה לבעלי חיים, "שלעולם לא דעכה במהלך חייה". לדבריו, "אולי זה התחיל כשהיא השתמשה בכפפות התנור של ננסי כדי להציל ארנב, ולא הייתה זו רק פעולת ההצלה עצמה, אלא העובדה שאחר כך שרה החזירה את כפפות התנור למגירה שממנה לקחה אותן".
הוא כינה את שרה "רודפת שלום שהייתה לוחמת למען צדק לפלסטינים. אם באמת היית מעוניין לעשות משהו למען עזה - לשים קץ למצור ולהעביר את הסיוע ההומניטרי הנחוץ - יכולת לשאול את שרה. הרי שזו בדיוק הסיבה ששרה וירון נכחו באירוע במוזיאון היהודי בוושינגטון בליל רביעי שעבר: לשים קץ למצור, ולהביא סיוע לעזה.
"אם באמת היית מעוניין ליצור פתרונות לסכסוך האינסופי לכאורה שמפריד בין יהודים למוסלמים, בין ישראלים לפלסטינים - יכולת לשאול את שרה", אמר. "שרה האמינה בנרטיב שלישי, בתפיסה שבמקום אלימות ונקמה, מתמקדת באנושיות משותפת ובזכות ההדדית לכבוד. ואם באמת היה אכפת לך - אם אתה באמת מעבר לביטול קולות שמערערים אותך, מעבר לסיסמאות ולנפנוף באקדח - אז לעזאזל, למה לא שאלת את שרה?".
לזכרה של מליגירם הוקם אתר הנצחה אינטרנטי, ובו חלקו לה מוקירי זכרה סיפורים, תמונות וזיכרונות: מהתקופה שבה הייתה רק ילדה קטנה, ועד הרגע שבו בחרה לעבוד בשירות ישראל גם כשחבריה הפנו לה עורף. מי שרצה, הוזמן על-ידי המשפחה לתרום עץ לזכרה שיינטע ביערות קק"ל. בתוך ימים ספורים נאספו מאות תרומות - החל מעץ בודד ב-39 דולר ועד חורשות שלמות ב-500 דולר.
חברים ובני משפחה פרסמו באתר רגעים שנשארו איתם: "היא תמיד הייתה טובה אליי", כתבה לורן פאקר, שלמדה איתה בתיכון. "לא משנה מה קרה בבית הספר - או כמה בלגן היה מסביב - שרה תמיד הייתה טובה. תמיד".
עמיתתה לעבודה מינדי שוב נזכרה ברגע מימי ילדותה של שרה, כשביקרה את משפחתה והוקסמה משני גורי ברווזים שגרו זמנית בחדר האמבטיה. "הברווזים עשו קקי בכל מקום... הריח היה כל כך נורא", כתבה. "אבל שרה הייתה פשוט מאושרת. היא לא התלוננה לרגע. היא ישבה על הרצפה, חיבקה אותם ודיברה אליהם כאילו היו החיות הכי טובות בעולם. היא חזרה כמה פעמים. היא פשוט אהבה כל חיה, ללא תנאי".
מילגרים, בוגרת תואר ראשון במדעי הסביבה ותארים נוספים בלימודים בינלאומיים באמריקן יוניברסיטי ובאוניברסיטת האו"ם לשלום בקוסטה ריקה, התחילה לעבוד בשגרירות ישראל ב-2023 - זמן קצר אחרי מתקפת חמאס. במחלקת הדיפלומטיה הציבורית הייתה אחראית על קשר עם קהילות פרוגרסיביות, שילוב מגזרים מדעיים וחברתיים, וקידום זכויות אנשים עם מוגבלות.
שרה וירון הכירו במהלך עבודתם המשותפת בשגרירות. הם התקרבו במהירות, עברו להתגורר יחד, ובני משפחותיהם סיפרו על זוגיות קרובה, רגישה ושמחה. "הוא היה מושלם בעינינו, והיא מעולם לא הייתה מאושרת יותר", סיפר האב רוברט. "שבוע לפני שנרצחו, קנה ירון טבעת אירוסין - היא לא ידעה. ביום ראשון היו אמורים לטוס לישראל לפגוש את הוריו בירושלים. כל ההכנות כבר היו מאחוריהם".
תיעוד מעצר המחבל בוושינגטון - שצעק: "שחררו את פלסטין!"
(צילום: מתוך X)
בערב הפיגוע השתתפו השניים באירוע לדיפלומטים צעירים של הוועדה היהודית-אמריקנית (AJC), ארגון ששניהם אהבו במיוחד. היורה אליאס רודריגז פתח באש מחוץ למקום, צעק "שחררו את פלסטין", ורצח את השניים. חסון, שהייתה אמורה להגיע גם היא לאירוע אך לבסוף בחרה להישאר עם בנה בביתה, קיבלה שיחה היסטרית מאחת העובדות: "יורים עלינו, יורים עלינו, ירו בירון". היורה וידא הריגה כששרה ניסתה לזחול הרחק ממנו, ובסך הכל ירה 21 כדורים. מותה נקבע בבית החולים כחצי שעה לאחר מכן.
במקביל, קבוצה של 50 חברי קונגרס רפובליקנים הגישה לאישור הצהרה רשמית לזכרם של המנוחים. ההצהרה כוללת גינוי לאנטישמיות בכל צורותיה, ובמיוחד לאירוע שבו נרצחו השניים בעת שהשתתפו בפאנל לקידום שלום ודיאלוג.
בדברי ההקדמה להצהרה נכתב כי לישינסקי ומילגרים "פעלו לקידום חינוך, סובלנות ודיאלוג בשם ממשלת ישראל", וכי "מותם מהווה תזכורת אכזרית לסכנה הגוברת של אנטישמיות וטרור נגד הקהילה היהודית". עוד צוין כי הרוצח משתייך לשמאל הרדיקלי האמריקני, ומזוהה עם מפלגה מרקסיסטית. ההצהרה קוראת לאכוף את החוקים הקיימים נגד פשעי שנאה, להגן על חופש הדת ולהבטיח צדק לקורבנות אלימות אנטישמית.
