ב-7 באוקטובר 2023, איראן יצאה מגדרה כדי להביע תמיכה במתקפת הפתע הרצחנית של חמאס. "אנחנו איתכם עד שחרור פלסטין וירושלים", הכריזו שם, עוד לפני שנחשף עד כמה הייתה עמוקה המעורבות שלה בתכנון של ארגוני הטרור, במימונם ובחימושם. "ההתנגדות היא האופציה היחידה", הכריזו גם בחיזבאללה, והצטרפו למערכה.
בישראל ההמומה, מנגד, הבטיחו נקמה. "אנחנו הולכים לשנות את המזרח התיכון", הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו ב-9 באוקטובר 2023. "נבקש להדגיש לאויבינו ברחבי המזרח התיכון: מי שחושב שהוא בשעת כושר, יגלה מהר מאוד שזו שעתו הרעה ביותר", אמר חבר הכנסת בני גנץ, שמאז הספיק להצטרף לממשלה ולפרוש. "צה"ל חזק, יפעל חזק וינצח ויגיע להישגים שצריך", אמר הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף הרצי הלוי.
רא"ל הלוי על המבצע שקדם ל"עם כלביא"
(צילום: דובר צה"ל)
12 צפייה בגלריה
הציר קרס. נסראללה, סינוואר, חמינאי, אסד ומפקד משמרות המהפכה סלאמי
(צילום: ATTA KENARE / AFP, REUTERS/Hasan Shaaban, REUTERS / Saudi Press Agency/Handout, AFP / HO / KHAMENEI.IR)
באותה עת שררה בישראל חרדה קיומית של ממש, והמדינה כולה התגייסה למערכה - מי למילואים ומי לעורף. באבחה אחת התברר עד כמה קטלנית טבעת האש שבה הקיפו האיראנים את ישראל, ועד כמה גדולה הסכנה שיצרה שיטת הסבבים ו"קניית השקט" של הממשלה - שבפועל אפשרה לשלוחי איראן להתחמש ולהתחזק לאורך השנים. מצפון היו אלה משטר אסד הפרו-איראני, המיליציות בסוריה וגם חמאס וחיזבאללה בלבנון; מדרום היו אלה ארגוני הטרור בעזה; והרחק מגבולות המדינה היו אלה המיליציות בעיראק והחות'ים בתימן.
שנה ושמונה חודשים אחרי, ברור לכל שהמתקפה שבה פתח יחיא סינוואר הייתה חרב פיפיות. בזה אחר זה קרסו מרכיבי הציר השיעי-איראני, עד כדי מצב שבו מטוסי חיל האוויר טסים בשמי טהרן באין מפריע, משל הייתה סוריה או עזה. המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, התפאר בכך שהטבח של חמאס זירז את קץ ישראל. היום, אפשר לשער, הוא מבין שטעה.
האסטרטגיה האיראנית
התוכנית הצבאית של טהרן נבנתה באיטיות במשך שנים, ונמשכה גם כאשר ישראל פגעה בה בדרכים אלה ואחרות - עם פיצוצים מסתוריים על אדמתה, בחיסולים אלה ואחרים ובמבצעים נקודתיים בגבולות. התוכנית, בעיקרה, מחולקת לשלוש: "אסטרטגיית השלוחים" (פרוקסי), שמפקד כוח קודס שחוסל בינואר 2020, קאסם סולימאני, היה הארכיטקט שלה'; תוכנית הטילים הבליסטיים; ותוכנית הגרעין. המטרה, בכלליות - השמדת ישראל עד 2040.
בשנות ה-80, זמן קצר אחרי המהפכה ובעיצומה של מלחמת איראן-עיראק, החלה הרפובליקה האיסלאמית להתחמש בטילים שאותם רכשה מברית המועצות, צפון קוריאה וסין. בשנות ה-90 היא כבר החלה לפתח את השיהאב-3, הטיל הראשון שיכול היה להגיע עד ישראל - עם טווח של כ-1,300 קילומטרים. הטיל נכנס לשימוש מבצעי ב-2003, תוך איום איראני מפורש שהכתובת שלו היא אחת: ישראל. איראן ראתה כי טוב, והמשיכה לפתח טילים משודרגים, קטלניים יותר, מתוחכמים יותר ולטווחים ארוכים יותר - תוך הגדלת יכולת הייצור לעשרות וכמעט מאות בשנה. לפי הערכות, החזיקה איראן במלאי של כמה אלפי טילים בליסטיים שיכולים להגיע עד ישראל, לצד אלפים רבים מאוד של טילי שיוט וצי כטב"מים.
לצד תוכנית הטילים, פתחה איראן בתוכנית גרעין חשאית - שהפכה לגלויה. מבחינתה, מדובר במענה לנשק הגרעיני שלפי דיווחים זרים יש בידי ישראל, כדי ליצור מאזן אימה; בפועל, מדובר היה באיום קיומי ממשי על המדינה היהודית, שלא הייתה יכולה לספוג אותו. התוכנית הזו נעצרה ב-2015, עם ההגעה להסכם הגרעין, שבמסגרתו נאלצה איראן לוותר עליה - אך בפועל קיבלה מנגד אפשרות להמשיך בפיתוח הטילים הבליסטיים שלה. נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, פרש מההסכם ב-2018, ומאז דהרה איראן לעבר הפצצה - עד שלפי ישראל, הגיעה למרחק חודשים בודדים ממנה.
מבחינת אסטרטגיית השלוחים, הטכניקה בכל מקום הייתה דומה: האיראנים התבססו על האוכלוסייה השיעית, בנו וחיזקו מיליציה מקומית, וזו החלה ב"דעווה" - עבודת תשתית-חברתית-כלכלית, שכללה תרומות, סיוע לעניים ובניית מרפאות ובתי ספר. המיליציות הללו גם זכו לנציגות בפרלמנט של המדינה, ולאחר-מכן אפילו בממשלה.
ארגון חיזבאללה הוא דוגמה מושלמת לכך, כשהשפעתו על ממשלת לבנון הייתה כה משמעותית עד שכבר כמעט לא ניתן היה להפריד יותר בין שתי הישויות. הוא נהנה מזכות וטו, וגם מנע מלבנון למנות נשיא כי ארגון הטרור דרש דמות שנוחה עבורו. כך, ללא כל הפרעות מהותיות, הצליח חיזבאללה לגרור את ארצו למלחמה עם ישראל שהסתיימה בהרס שכמוהו לא ידעה מאז 2006.
דינמיקה דומה התרחשה גם בעיראק - שם איראן טיפחה את המיליציות השיעיות וחיזקה אותן, והן מצידן החלו לירות לעבר ישראל ומטרות של צבא ארה"ב, עד להפסקת האש עם חיזבאללה בצפון בנובמבר 2024. חיזוק המיליציות - שנחשבות כיום לאחת הבעיות הגדולות של עיראק - נעשה תחילה בקונטקסט של המאבק בדאעש, וכך טהרן בנתה לה לגיטימציה פנימית וחיצונית, כולל מארצות הברית.
תהליך דומה עשתה איראן גם עם החות'ים בתימן - תוך הישענות על האוכלוסייה השיעית במדינה מוכת הרעב. החות'ים, נציין, הם ארגון שהיה קיים, אך איראן חיזקה אותו באופן דרמטי באמצעות העברות אמל"ח - ובכך סייעה לו להשתלט על שטחים נרחבים בתימן, תוך התמודדות עם הקואליציה החזקה בראשות סעודיה. כושר ההישרדות של החות'ים על חשבון האוכלוסייה התימנית - אחרי שספגו מתקפות מצד ארה"ב, בריטניה, ישראל ומדינות מערביות נוספות - נחשב עדיין לאחד מעמודי התווך של הציר האיראני.
הסיפור הפלסטיני בהקשר הזה מעט שונה: מצד אחד, הג'יהאד האיסלאמי שמזוהה עם האיסלאם השיעי הוא ארגון תחת פיקוד מלא של איראן - אך גם חמאס, ארגון סוני, התקרב אליה יותר ויותר עם השנים. מסמכים שנמצאו ברצועת עזה חשפו עד כמה עמוק היה הקשר בין איראן למנהיגי חמאס, בראשם איסמעיל הנייה וסינוואר, ועד כמה גדול היה הסיוע הכלכלי שקיבלו מהרפובליקה האיסלאמית. בין השאר עלה כי בכירי חמאס בעזה - סינוואר, מוחמד דף ומרוואן עיסא - ביקשו וקיבלו מאיראן תשלום של 500 מיליון דולר בשנתיים, "כדי לעקור את הישות המעוותת (ישראל), לשנות את פני האזור ולסיים את העידן האפל הזה בהיסטוריה של האומה שלנו".
בשנים האחרונות, החלה איראן לצבור כוח גם בירדן ולחמש פעילי טרור איסלאמיים בה, למורת רוחו של המלך עבדאללה. כך גם התפתח לו ציר הברחות נשק משמעותי לעבר יהודה ושומרון.
12 צפייה בגלריה
הפרוקסי שהיה ערוך בגבול ישראל נאבק היום על שרידותו. אופנועים עם דגלי חיזבאללה באזור הכפר כילא, ינואר 2025
(צילום: Rabih DAHER / AFP)
היעד האיראני ברור: ברמה האידאולוגית, השאיפה היא להפיץ את המהפכה השיעית; המשמעות, בפועל, היא הרחבת ההשפעה של איראן וההגמוניה האזורית שלה, לצד הרחקת המלחמה משטחה. כמו ישראל, גם האיראנים תופסים עצמם כמדינה המוקפת אויבים ואיומים. לכן, נבנה מערך שלם של שלוחים שאמורים היו להרתיע כל מדינה שתרצה לתקוף את איראן.
ואכן, כלפי ישראל לפחות, ההרתעה הזו הייתה אפקטיבית במיוחד. ביום פקודה, הייתה יכולה טהרן לתקוף את ישראל מדרום, צפון, מזרח ומערב באמצעות טילים, כטב"מים ופעילי טרור שינסו להסתנן לשטחה. ב-2023 הגיעה ההרתעה הזו לשיא, כשישראל נמנעה לא רק מלפעול נגד איראן - אלא גם לא פעלה נגד חיזבאללה, גם כשארגון הטרור הקים אוהלים בשטחה, ניסה לחסל את משה (בוגי) יעלון בפארק הירקון או הוציא לפועל פיגוע בצומת מגידו.
טבעת האש האיראנית הייתה מוכנה לפעולה ב-7 באוקטובר, ולמרות שבטהרן טענו שלא ידעו על מועד המתקפה - הם בירכו עליה ללא ספק, וחמינאי אף אמר שהטבח הגיע "בזמן הנכון" ו"יביא להשמדה מוחלטת של הישות הציונית". שעון החול להשמדת ישראל, שכוון ל-2040, החל להאיץ. אלא שמול ציר הרשע ניצבה ישראל במלוא כוחה, בתמיכת ארצות הברית, והוכיחה - כנראה גם לעצמה - שהיא יכולה לו.
כך קרסו התוכניות האיראניות
צריך להודות: אל מול הבנייה האיראנית האיטית, ישראל הסתפקה לאורך השנים בפעולות נקודתיות, כאלה שעיכבו אותה - אך לא עצרו אותה לחלוטין. בפועל, ל-7 באוקטובר 2023 הגיעה ישראל כשחמאס וארגוני הטרור בעזה מחזיקים במערך של אלפי רקטות ורבבות מחבלים, חיזבאללה מצויד באמל"ח קטלני לאורך הגבול, וגם בעיראק, בסוריה ובתימן שלוחי טהרן מחזיקים בנשק וביכולות שיגור - לצד מערך הטילים של איראן עצמה.
ראש הממשלה נתניהו, שלאורך השנים נמנע מפעולות משמעותיות שימנעו - ולא רק יעכבו - את ההתחמשות הזו, אמר בימים האחרונים כי בראשית המלחמה הוא בחר במדיניות של "עזה תחילה". תחילה, יטופל חמאס; לאחר-מכן, חיזבאללה; ובהמשך מרכיבי הציר האיראני כולו, טפח אחר טפח. המדיניות הזו עוררה מחלוקת עמוקה בישראל לאורך השנה ושמונת החודשים הללו. שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, למשל, סבר שצריך לטפל בחיזבאללה כבר ב-8 באוקטובר, כדי למנוע ממנו לגרור את ישראל למלחמת התשה ארוכה שתגבה מחיר יקר מהצפון; וסוגיית הלחימה הממושכת בעזה, במחיר השארת החטופים בשבי ומפולת מדינית של ממש, נחשבת עדיין לאחד הפצעים הכואבים ביותר של המלחמה הזו.
אלא שנתניהו דבק במדיניות הזו, ולצד הביקורת על המחירים הכואבים נחל גם הצלחות. בזה אחר זה חיסלו צה"ל וזרועות הביטחון את כל ראשי חמאס ברצועת עזה שהפכה לעיי חורבות, וגם את איסמעיל הנייה; בספטמבר 2024 יצאה ישראל למערכה מפוארת בלבנון, שבסיומה חוסלו גם כמעט כל בכירי חיזבאללה, שספג מפלה פוליטית גם בארצו עם מינוי נשיא, ראש ממשלה ורמטכ"ל עוינים - וכיום נמצא במאבק הישרדות שתוצאותיו טרם ידועות; שלוחי איראן בסוריה ספגו מכה אחר מכה, מעבדות ייצור הנשק וצירי ההברחות הותקפו ביעילות, עד שמשטר אסד קרס כתוצאה מכך - ובמקומו מונה נשיא שעוין את איראן, וכוונותיו לגבי ישראל טרם התבררו; החות'ים, שנפגעו פחות, ספגו פגיעות בנכסים אסטרטגיים ובנמלים; המיליציות בעיראק החליטו לקחת צעד אחורה, כדי לא לסבך את ארצן במלחמה גם כן; ואז הגיעה תורה של איראן.
בטהרן, ללא ספק, עשו כמה שגיאות לאורך המלחמה שבמידה רבה הגדילו את הלגיטימציה הישראלית וזירזו את הקץ. הטעות הראשונה, כך נראה, הייתה תגובתה על תקיפת השגרירות בדמשק וחיסול בכירי משמרות המהפכה - בדמות מתקפת הטילים הראשונה בהיסטוריה מצידה על ישראל, באפריל 2024. הממשלה בחרה אז בתגובה מתונה יחסית של תקיפת סוללה אווירית, ששלחה מסר ששמי איראן חשופים, ושברה במידה רבה את "מחסום הפחד" מפעולה כזו. אחרי חיסול נסראללה והנייה, איראן הגיבה במתקפת טילים נוספת בתחילת אוקטובר - ואז כבר הסירה ישראל את הכפפות.
12 צפייה בגלריה
מדיניות השקט התחלפה. נתניהו בזירת הפגיעה בסורוקה
(צילום: Marc Israel Sellem/Pool via REUTERS)
במבצע "ימי תשובה", שבמידה רבה הכין את הקרקע למה שאנו רואים כעת באיראן, השמידה ישראל חלק גדול ממערך ההגנה האווירית של הרפובליקה האיסלאמית, פגעה במערבלים הפלנטריים שמשמיים ליצור דלק מוצק לטילים בליסטיים, והפכה את התמנון השיעי לחשוף ופגיע מאי-פעם. מכאן, הואצו ההכנות למבצע "עם כלביא", כשלכל היה ברור שזה רק עניין של זמן שישראל תנצל את היתרון האסטרטגי שהשיגה לפני שאיראן תכפר עליו.
בלילה שבין חמישי לשישי בשבוע שעבר, אחרי הכנות ארוכות, דחיות ודיונים ממושכים, חוסלה צמרת הצבא ומשמרות המהפכה של איראן, לצד "קבוצת הנשק" - מדעני הגרעין שהיו אחראים על ההתקדמות לעבר פצצה. איראן, מעצמה צבאית, לא הצליחה להתמודד עם מטוסי חיל האוויר, ואפילו בישראל הופתעו מגודל ההצלחה. טילים איראניים רבים שיועדו ליום פקודה הושמדו על הקרקע, ולפי צה"ל גם כשני שליש מהמשגרים שלהם. ובמקום ששלוחי איראן יסתערו לעבר גבולות ישראל, המיליציות בעיראק וגם חיזבאללה אמרו שהיא יכולה להסתדר לבדה, החות'ים לא שינו את התנהגותם מלפני, ועד כה התמודדה ישראל בהצלחה גם עם האיומים מסוריה ומירדן. זה כמובן עוד יכול להשתנות, אך לעת עתה מדובר הישג.
באשר לתוכנית הגרעין, ישראל תקפה במכת הפתיחה את מתקן ההעשרה בנתנז, ולפי הערכות גרמה שם לפגיעות קשות. בנוסף, הותקף גם מפעל ההמרה באיספהאן, שבו הופכים את גז האורניום המועשר למתכת אורניום שאותה ניתן להרכיב על ראש הקרב הגרעיני - אך ישראל נמנעה מלתקוף את מאגר הדלק הגרעיני הסמוך, שכעת סבא"א מודה שאינה יודעת היכן הוא. ישראל תקפה, בין השאר, גם מפעלי צנטריפוגות בכרג' ואתר לייצור רוטורים לסרכזות מתקדמות בטהרן. ישראל, לפי דיווחים שהוכחשו, תקפה גם באזור המתקן הגרעיני המבוצר מתחת להר בפורדו - אך רק לארה"ב יש את הפצצה המתאימה שיכולה ככל הנראה לפצח אותו מהאוויר. לאחרונה הותקף גם כור המים הכבדים הלא-פעיל באראק.
גם כעת אין לדעת כיצד תסתיים המלחמה, אם המתקן בפורדו יטופל, אם אכן תוכניות הגרעין והטילים יטופלו סופית - ואם המשטר בטהרן ישרוד. אך בימים האחרונים איראן חותרת לדיפלומטיה, ומנסה לסיים את המלחמה בהסכם - ככל הנראה בתנאים גרועים מאלה שסירבה להם לפני כן. ישראל שואפת לכך שבכל הסדר עתידי, גם תוכנית הטילים וגם תוכנית הגרעין יטופלו. זה, בנוסף ללקח שנלמד מה-7/10 - והוא שאסור לאפשר התעצמות של ארגוני טרור עם שאיפות השמדה - אמורים ליצור עידן חדש של אסטרטגיה ביטחונית ישראלית אחרת.
המחיר הכבד
אבל לאוזלת היד שקדמה למלחמה, מחיר כבד. 1,914 ישראלים נרצחו או נפלו מאז 7 באוקטובר. מהם, 1,163 ב-7 באוקטובר; 428 בתמרון בעזה; 130 במערכה על הצפון; ועוד 25 מאז החלה הלחימה עם איראן. 251 ישראלים נחטפו, 53 מהם עדיין בשבי, וגורלם של חלקם לא נודע. לפי הערכות שונות, כ-25 אלף בני אדם נפצעו בגוף מפרוץ המלחמה, ואת מספר הנפגעים בנפש קשה עוד יותר לאמוד.
הורסים את הבניינים שנפגעו ברמת גן
(צילום: עידו ארז)
12 צפייה בגלריה
הלחימה באיראן עלתה עד כה כ-10 מיליארד שקלים. הרס גדול בזירת הנפילה בחולון
(צילום: REUTERS/Chen Kalifa)
לצד זאת, עלות המלחמה עם איראן לבדה, עד כה, עלתה שבעה מיליארד שקלים לצה"ל - ועוד כשלושה מיליארד שקלים כתוצאה מנזקי הטילים, והדרך עוד ארוכה. מבלי להחשיב את היום, קרן הפיצויים קיבלה כבר 30,735 תביעות מתחילת מבצע "עם כלביא", מהן 25,040 בגין נזק למבנה, 2,623 בגין נזק לרכב ו-3,006 בגין נזק לתכולה וציוד. 8,190 בני אדם פונו מבתיהם.
לצד זאת, ישנו הנזק ממלחמת 7 באוקטובר - שעומד לפי הערכות שונות על כ-300 מיליארד שקלים, ועוד צפוי לגדול. זה כולל, בין השאר, את ההרס שיש לשקם בצפון ובעוטף עזה, את עלות עשרות אלפי המפונים משני האזורים ואת הלחימה הממושכת בגזרות השונות.
דירוג האשראי של ישראל ירד שלוש רמות בסוכנות הדירוג מודי'ס, ובשתי רמות בסוכנויות הדירוג האחרות. יוקר המחיה עלה, וכך גם נטל המיסים, כדי לממן את הוצאות המלחמה. השסע החברתי שלרגעים נראה היה כי התאחה חזר, החרדים עדיין לא מוכנים להתגייס, וכבר היום מתמודדת ישראל עם משברים כלכליים, פוליטיים וחברתיים. טבעת האש הקטלנית, למרות שנפגעה אנושות, עדיין לא הוסרה במלואה.
לנוכח כל אלה, ישראל - שהוכיחה במלחמה שהיא יודעת להתעלות לגודל השעה - צפויה להתמודד בשנים הקרובות עם אתגרים מורכבים לא פחות. לאזרחים, למשק ולמדינה כולה צפוי שיקום ממושך כשהלחימה תסתיים, אחרי שהחטופים ישובו. כוחות כמו אלה שהתגלו אחרי 7/10 יידרשו שוב.
