ביום רביעי בערב נסע הרמטכ"ל אייל זמיר לבית החולים איכילוב. הוא פגש את נמרוד כהן ומתן אנגרסט, החיילים שהוחזרו בעסקה. חלק מקבוצת החיילים שאמרו שישוחררו אחרונים, אם ייצאו אי פעם. מתן אנגרסט הודיע לו אישית שהוא רוצה לחזור לצה"ל. זמיר מדד אותו בחיוך. אם ככה, הוא אמר, אתה חוזר להדרכה. לא, השיב אנגרסט. אני רוצה לחזור לפעילות מבצעית. כמה שעות לאחר מכן הגיע אנגרסט להלוויה של דניאל פרץ, מפקד הטנק שלו ב-7 באוקטובר. הוא דיבר כאילו מתקפת חמאס אירעה אתמול, ואמר שאם צריך, יחזור בחזרה לרצועת עזה להשיב את סמ"ר איתי חן ז"ל, שגופתו מוחזקת בידי חמאס.
מתן אנגרסט סופד למפקדו דניאל פרץ ז"ל
(צילום: אלכס קולומויסקי )
"הרעות, כנערייך כולם / שוב בשמך נחייך ונלכה", כתב חיים גורי בשיר הרעות. והנה מגיע הצעיר החיוור, שלא ראה אור שמש שנתיים, ומציע את עצמו. סיום הולם לשבוע של קתרזיס ישראלי.
עבור הקצונה הבכירה של צה"ל אלה ימים של הקלה. "זה לחוות את ביצוע המשימה, כמעט עד תום", אמר לי קצין בכיר. אפשר להתחיל לשחרר מילואים. להחליף ציוד שחוק, לא תקני, הרוס. דרך הכוונות, צה"ל רואה עזה מכותרת. לא רק שציר פילדלפי מוחזק בידי ישראל, אלא גם רפיח, חלקים גדולים מחאן-יונס, רוב צפון הרצועה. חמאס משתלט על מוקדי הכוח באוכלוסייה, אבל הרצועה מקוצצת; הארגון עצמו, מאמינים בקצונה הבכירה, מוכה ומושפל. אמונה הרת סכנות, והפירוט על כך בטור המלא - היום ב"ידיעות אחרונות" במוסף לשבת וב־+ynet, ובו גם גילויים חדשים על המו"מ לעסקה. האם אפשר היה להשיג את העסקה הזו לפני שנה? בכירים אמריקאים אומרים שלא, אך חושפים שלממשלת נתניהו נאמר, עוד בממשל ביידן ‑ אחרי השבת החטופים תוכלו לחזור למלחמה.
