הפרסום הבוקר (שני) ב-ynet על האזהרה של הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, בפני הדרג המדיני, שלפיה לא ניתן לממש את כל השאיפות הפוליטיות לנוכח המחסור החמור בכוח אדם לוחם, והעובדה שהקבינט מתעקש להסתמך רק על צה"ל, עורר סערה בקרב משרתי המילואים, שנשחקו עד תום - בשעה שאלפים ממשיכים לזכות לפטור מגיוס, ולא נושאים בנטל.
המשבר שאותו תיאר זמיר נובע ממחסור חמור בכוח אדם - ובמשימות הרבות שמתכנן הדרג המדיני, מול היכולת הלא-קיימת של הצבא.
בצה"ל שינו הערב גרסה בנוגע לפרסום. הבוקר מסרו כי הצבא לא מתייחס לנאמר בדיונים סגורים וכי "צה"ל נערך למגוון רחב של התפתחויות במלחמה, בהן גיוס מילואים לטובת הרחבת הפעולה ברצועת עזה". אלא שהערב, פורסמה תגובה חדשה - ובה נטען כי הידיעה מסולפת ולא משקפת את הדברים כהווייתם. "הידיעה שהתפרסמה כביכול על עמדת הרמטכ״ל בפני הדרג המדיני, מתייחסת לנאמר בדיון מבצעי וסגור, מסולפת ואינה משקפת את הדברים כהוויתם", אמרו בצבא בתגובה החדשה.
4 צפייה בגלריה


כוחות מילואים בחאן יונס, פברואר 2022. ככל שזמן חולף העומס כבד יותר
(צילום.: דובר צה"ל)
"התחושה היא שביטחון המדינה מופקר"
גם משרתי המילואים מזהירים מפני המחסור החמור בכוח האדם בשטח. תומר וינר (33) מהרצליה, ממובילי תנועת "מגן הדור" שהשלים מפרוץ המלחמה 230 ימי מילואים כקצין תקשוב בחפ"ק קדמי בשטח, אמר ל-ynet: "המחסור בכוח אדם בשטח מורגש במיוחד כי אנחנו לא מגיעים לאחוזי ההתייצבות שהיינו מגיעים פעם. אנחנו כל הזמן מחפשים עוד חיילים גם ברשתות החברתיות - פייסבוק, טלגרם, וואטסאפ".
לדבריו, "הבעיה המרכזית היא שכבר אין אורגניות של היחידות. זה לא כוח מיומן שיודע לעבוד יחד כבר שנים, כמו שהיה פעם. אלא לקט של אנשים שרק מוכנים להתייצב, וצריכים למלא משימה, לאו דווקא באופן הכי מיטבי שאפשר".
וינר סבור שהמחסור בכוח האדם בא לידי ביטוי בשטח: "יש יותר ימי מילואים, יותר משימות כשמתייצבים. זה מוביל באופן ישיר לפגיעה בביטחון המדינה. זו לא סוגיה חברתית, 'למילואימניקים בשטח קשה'. זו סוגיה ביטחונית נטו. המילואימניקים שמגיעים כבר שחוקים, מותשים ולא מצליחים למלא את המשימה שמוטלת עליהם".
הוא ציין: "אנשים ממורמרים, מרגישים שלא רואים את הקושי שלהם, אבל חמור מזה - התחושה היא שביטחון המדינה מופקר. אם מקילים ראש לגבי המשרתים שאמונים על ביטחון המדינה בצורה כזו - הביטחון של כולנו מוטל בספק".
עידו קרן (22) מארגון "כתף אל כתף" השלים יותר מ-400 ימי שירות בתפקיד מסווג, ונמצא כעת בצו 8 שאין לו עוד תאריך סיום. ל-ynet הוא סיפר: "התחושה היא שהקפיאו לנו את החיים. אף אחד לא ציפה שהמילואים יהיו בכזו עצימות, גם שנה וחצי לתוך המלחמה. איך זה הגיוני שעד עכשיו בצה"ל לא מצליחים למצוא מישהו שיחליף אותי בתפקיד, שנוכל לחלוק בעומס. כשהמחסור בכוח אדם ידוע לכולם - עדיין בוחרים להתבסס עלינו המילואימניקים. לאורך זמן זה מנוון את הצבא ושוחק אותנו".
קרן התייחס גם להחלטה להדיח את החתומים על מכתב הטייסים. לדבריו, "זכותו של כל אזרח, גם אם משרת מילואים, להביע את דעתו. כל עוד אין קריאה לסרבנות - זה בסדר. אני תוהה אם במצב הנוכחי יש לנו פריבילגיה להדיח אותם. אם כל אחד שיביע את דעתו, שנוגדת את עמדת הממשלה יודח ממילואים - מי יישאר לנו?".
עומר בן חמו (31), נשוי ואב לארבעה מכפר סבא, השלים כמעט 250 ימי מילואים כלוחם בחטיבת יפתח. לפני כחודש הוא סיים צו 8 אחרון. "אף אחד לא מצפה בגיל 30 לעשות מאות ימי מילואים בשנה", אמר בן חמו, סמנכ"ל תנועת "מילואימניקים דור הניצחון". "הניהול הכושל של הלחימה מוביל למחסור הקשה בכוח אדם. אנשים לא יעמדו לאורך זמן בהרגשה של הדשדוש והמריחה שיש עכשיו".
לדבריו, החיילים מרגישים אבודים, ללא יעד ברור או תחושת סיום. "אני לא אלוף", הוא הדגיש, "אבל אני יודע שבמלחמה צריך להשמיד את האויב, להשיג מטרות. מה קורה עכשיו בעזה? אני נכנסתי ויצאתי מג'באליה חמש פעמים - ולחייל בקצה כבר לא ברור כלום. כשהמצב כזה, גם המוטיבציה להתייצב פשוט נפגעת".
לעומר נולדו תאומים לפני ארבעה חודשים וחצי: "העומס הוא גם על המשפחה, הנשים והמעגל התומך. גם עבורם העומס יוקל אם הדברים יהיו יותר בהירים, אבל כשהם לא - המצב מורכב יותר גם בבית".
יובל (29) משרת במילואים בחטיבה 12, והשלים מאז פרוץ המלחמה לא פחות מ-280 ימי שירות בארבעה סבבים שונים. לדבריו, השחיקה בשטח מורגשת היטב, במיוחד ככל שהלחימה מתארכת. "כל סבב שאנחנו מתייצבים אליו - מורגשת השחיקה המטורפת", תיאר. "אם בתחילת הלחימה עשינו שעתיים שמירה, אז כשאין מספיק אנשים - יש פחות מנוחה. מגיעים פחות ערניים, יותר מותשים. יש פחות חיילים, ואלו שמגיעים עושים יותר ונשחקים יותר".
יובל הדגיש את הפער בין הדרישות בשטח לבין זמינות הכוחות. "התחושה היא שהמשימות רק מתרבות והאנשים שממלאים אותן רק מתמעטים", הוא אומר. "מי שמתייצב - ימשיך להתייצב. אבל חייבים להיות ערניים לקשיים שלנו, זו לא סוגיה שאפשר להתעלם ממנה. זה עניין של חיי אדם".
4 צפייה בגלריה


אדלשטיין וראש הממשלה נתניהו בוועדת החוץ והביטחון. "מדינת ישראל זקוקה לצבא גדול יותר"
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
בתוך כך, יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין קרא לקדם חוק גיוס "נכון, אמיתי ואפקטיבי", והדגיש: "זו אינה שנאת חרדים – אלא אהבת המדינה".
אדלשטיין, שהוועדה בראשותו דנה בחוק הפטור מגיוס, מסר כי "במידה שחמאס היה המשימה היחידה של צה"ל - הוא בהחלט חזק ואיכותי מספיק כדי להתמודד עם חמאס. עם זאת, חמאס אינו האיום המרכזי על מדינת ישראל כעת ובוודאי שהוא אינו היחיד. מדינת ישראל זקוקה לצבא גדול יותר על מנת לעמוד ולהביס את כל אויביה, וחיילי המילואים זקוקים לצבא גדול יותר כדי לעמוד במשימות שלהם - הן בצבא והן באזרחות".
הוא הוסיף: "אמרתי בעבר ואומר גם כעת: גיוס חרדים - אינו משאלת לב, אלא הכרח מציאות. זו אינה שנאת חרדים, אלא אהבת המדינה וארץ אבותינו. בעזרת השם, לא אנוח עד שאביא חוק גיוס נכון, אמיתי ואפקטיבי".
בתגובה על הפרסום, יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, כתב בחשבון ה-X (טוויטר לשעבר) שלו: "הרמטכ"ל מזהיר שאין מספיק חיילים, אבל ממשלת 7 באוקטובר ממשיכה בקידום חוק ההשתמטות. גיוס לכולם הוא צורך ביטחוני".
הרמטכ"ל זמיר הזהיר שגם במהלך הנוכחי נגד חמאס, הקבינט יתבסס אך ורק על לוחמי צה"ל, ולא על מהלך מדיני משלים. בכך מסרב זמיר להשלים את הסיבוב הקודם, כאשר בינתיים הישגי החיילים נשחקו כי הממשלה סירבה לקדם מהלך מדיני שכולל את החלפת שלטון חמאס, שנותר לשלוט ברצועה גם שנה וחצי לאחר פרוץ המלחמה.
צה"ל נמצא כבר במשך חודש ימים בתוך תוכנית "אורנים קטן", אפילו "קטנטן", שהנחה הדרג המדיני. במסגרת התוכנית נתפסים חלקים קטנים מכל רצועת עזה, בעיקר כהרחבת אזור החיץ ליד הגבול, עם מטרה צנועה ביחס ליעדי המלחמה, שהתברר כמה הם רחוקים ממימוש: ללחוץ את חמאס להתפשר על שחרור של מעט יותר חטופים בפעימה הקרובה, או להגיע לעסקה טובה יותר. מציאות זו עשויה להימשך עוד חודשים רבים.
הרמטכ"ל גם בוחר להמשיך באותה מדיניות-עמימות שמונעת את גיוס התמיכה הישראלית במהלך: כתבים לא מצורפים לכוחות בעזה כדי לדווח לציבור על פועלם, התדרוכים היומיים לציבור על הנעשה ברצועה מועטים, ואת הנפח התקשורתי בישראל ובעולם תופסות יותר פרשיות מביכות כמו תקרית הרג הפרמדיקים הפלסטינים וסרטונים הטוענים להרג המוני של ילדים ונשים בתקיפות חיל האוויר. הסיבה הרשמית שמנפקים בצבא למדיניות זו היא כפולה: רצון לעשות ואז לדבר, וגם להקשות על האויב לקבל מידע על הכוונות הישראליות.
יואב זיתון השתתף בהכנת הכתבה