ביום רביעי שעבר הודיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בפלטפורמת הרשת החברתית שלו, Truth Social, כי שר ההגנה פיט הגסת', יקיים למחרת מסיבת עיתונאים שאליה כולם יצטרכו לקום מוקדם מאוד, כי היא נקבעה ל-8 בבוקר. הסיבה לדחיפות: במשך יומיים התפרסמו עוד ועוד הערכות כי התקיפה האמריקנית באיראן לא חיסלה את תוכנית הגרעין של משטר האייתוללות, ובמקרה הטוב דחתה אותה בכמה חודשים.
טראמפ רתח מזעם. "המבצע הצבאי הגדול בהיסטוריה", כפי שהגדיר אותו הנשיא, לא יכול להסתיים בנרטיב שלפיו הוא לא לגמרי השיג את המטרות. אף נשיא אמריקני לא היה מרגיש טוב עם זה, אבל את טראמפ זה מרגיז קודם כל ברמה האישית: מבחינתו כולם תמיד משקרים, והוא היחיד שאומר אמת. אז הגסת' הפעיל שעון מעורר והגיע טעון במיוחד למסיבת העיתונאים. עד כדי כך שכאשר ג'ניפר גריפין, הכתבת המוערכת לענייני ביטחון של "פוקס ניוז" - הערוץ ממנו עבר הגסת' מתפקיד של חבר פאנל טלוויזיוני לפסגת הפנטגון - שאלה האם הוא בטוח שהאיראנים לא העבירו את האורניום המועשר למקום אחר לפני ההתקפה - שר ההגנה התנפל עליה. "את הכי גרועה", צעק, "את מעוותת הכול בכוונה יותר מכולם".
טראמפ על התקיפה באיראן: "הצלחה צבאית מרהיבה"
(צילום: The White House )
7 צפייה בגלריה
הגסת' הוזעק להכחיש את הדיווחים המתרבים על כישלון ההפצצות
(צילום: Andrew Harnik/Getty Images/AFP)
הלחץ שתחתיו עמד הגסת' נבע מכך שאף אחד בממשל האמריקני כמובן לא רוצה לגלות בעוד חצי שנה שאיראן שוב החלה לעבוד לקראת בניית פצצה, אבל לא פחות - ואולי יותר - הוא נבע מפחד מהטלפון של טראמפ, מה יקרה כשזה יתקשר אליו, או מפחיד אף יותר: יצייץ איתו. אחרי שבקדנציה הראשונה שלו כנשיא שלח מטוסים אמריקניים להפציץ באיראן והורה להם להסתובב בחזרה ממש ברגע האחרון - הפעם טראמפ לא התלבט. לא באמת. בזמן שדוברת הבית הלבן קרוליין לוויט אמרה בתדרוך כי הוא "יחליט בשבועיים הקרובים אם לתקוף באיראן", טראמפ כבר היה הרבה מעבר להחלטה. וכמעט כמו תמיד, זו הייתה הטלוויזיה שדחפה אותו לשם.
"לא רצה להישאר מחוץ למעגל הקרדיטים"
"הוא קיבל כמובן החלטה נכונה", אומר אדם שעבד בממשל טראמפ בקדנציה הראשונה ונותר מחובר למעגל שלו, "אבל אנשים משקיעים יותר מדי אנרגיה בניסיון לנתח את ההתלבטויות שלו. בסוף, זה כי הוא ראה את ההתקפות של חיל האוויר הישראלי באיראן, ולא היה מוכן להישאר מחוץ למעגל הקרדיטים".
זה לא יכול להיות כזה פשוט.
"זה כן. אני מאלה שסומכים על האינסטינקטים שלו, אבל אני לא עיוור, הוא לא באמת משחק שחמט, הוא רוצה שיחמיאו לו, הוא רוצה שיפחדו ממנו והוא ממש-ממש רוצה שיתנו לו פרס נובל".
הדיונים בבית הלבן על אפשרות לתקיפה אמריקנית החלו עוד לפני שישראל יצאה למבצע "עם כלביא". בדיון חשאי בקמפ דיוויד בתחילת יוני, עדכן ראש ה-CIA, ג'ון רטקליף, את טראמפ בהערכות שלפיהן ישראל עומדת לתקוף "בכל רגע". השאלה האם להצטרף עמדה במוקד מחלוקת פנימית קשה מאוד. יועציו הפוליטיים של טראמפ לחצו על הישארות בחוץ, בעיקר משום שהתערבות תיראה כמו שבירת הבטחת בחירות מפורסמת - שעליה חזר גם בנאום הניצחון: "אסיים במהירות את כל המלחמות בעולם, ולא יהיו מלחמות חדשות". מנגד, יועציו הביטחוניים משכו לצד השני.
בשלב הזה, לפני שישראל תקפה, טראמפ עדיין התלבט באמת. הוא קיים תדרוכים יומיים בחדר המצב בבית הלבן והבהיר שיש שני דברים שחייבים להתקיים אם תוקפים באיראן: חיסול מלא של אתרי הגרעין, וששום דבר לא יגרור את ארה"ב למלחמה מהסוג שהוא הבטיח לא להיכנס אליה. הפנטגון הבטיח לטראמפ שפצצות העומק שיוטלו ממפציצי ה-B-2 יכולות לפרוץ את הבונקרים האיראניים - למרות שפעולה כזו לא נבדקה בעבר - אבל אף אחד לא יכול היה להתחייב שארה"ב לא תיגרר לביצת מלחמה חדשה במזרח התיכון.
"מכל מה ששמעתי, הוא ממש עשה שיעורי בית עד הסוף, התייעץ עם מומחים והתלבט עם האינסטינקטים שלו עצמו. זה לא קורה הרבה", אומר המקורב. לדבריו, "טראמפ הוא כל מיני דברים, אבל אידיוט זה לא אחד מהם. בענייני ביטחון לאומי הוא באמת מבין את כובד המשקל והאחריות שיש על נשיא ארה"ב, אני חושב שזה התחום היחיד בו הוא מרגיש את זה".
טראמפ נדהם מצה"ל - וחילוקי הדעות בסביבתו
בחודש אפריל הציב טראמפ לאיראן אולטימטום של 60 יום להגיע להסכם. ביום ה-61, ישראל יצאה להתקפה. "איראן הייתה צריכה להקשיב לי", אמר טראמפ שעות אחרי מכת הפתיחה של חיל האוויר, "זה מה שקורה למי שלא מקשיב לי". בשלב הזה, ארה"ב עדיין העדיפה לשמור לעצמה את יכולת ההכחשה. מזכיר המדינה מרקו רוביו, מיהר לפרסם הצהרה שלפיה ישראל נקטה בפעולה חד-צדדית וארה"ב לא הייתה מעורבת. אבל דעתו של טראמפ החלה להשתנות כבר כמה שעות אחרי מכת הפתיחה, ביום שישי ה-13. את ההתייעצויות כבדות הראש של השבועיים הקודמים החליפו כעת התמונות בטלוויזיה.
"ברגע שהתחילו להגיע התמונות של מה שישראל עושה באיראן, הכול השתנה", אומר המקורב לנשיא, "הוא נדהם מהיכולות הצבאיות, אבל כיוון שהוא מי שהוא, במידה מסוימת הוא ראה בזה התקפה אישית עליו".
כלומר?
"מבחינת טראמפ, כל דבר שקורה בעולם קשור אליו, לטוב ולרע. כמו שהוא התייחס לקורונה לא כאל מגפה עולמית רצינית אלא כהתקפה עליו שנועדה לפגוע בו בבחירות, כך גם ההתפעלות האמיתית שלו מהביצועים של חיל האוויר הישראלי לוותה בתחושה חמצמצה שהוא לא מקבל את הקרדיט שהוא חושב שמגיע לו. לא במקרה הוא התחיל להגיד לעיתונאים שהמבצע אמנם מצוין, אבל לא היה קורה בלעדיו".
בימים הבאים המשיך טראמפ להקשיב לבעלי ברית, שאמרו לו כי הוא חייב להיות מעורב יותר, ו"אי-אפשר שפעולה כזו שמשנה את העולם תתבצע בלי ארה"ב". מקור בבית הלבן סיפר ל"וול סטריט ג'ורנל" כי עיקר הדיונים היו סביב המשמעות הפוליטית הישירה מבחינת טראמפ במקרה של החלטה לתקוף, אבל הוא עצמו כבר היה בשלב ההתרגשות. הוא אמר לאחד מיועציו כי הוא נוטה להשתמש בפצצות האימתניות, תוך שהוא מסביר לו באופן ציורי את כוח ההרס שלהן, ומתגאה בכך שארה"ב היא המדינה היחידה שיש לה פצצות כאלו.
"הדבר היחיד שעדיין הטריד אותו היו חילוקי הדעות בקרב התומכים הכי גדולים שלו", אומר המקורב, "שמירה על הקואליציה שלקחה אותו פעמיים לבית הלבן זה דבר שהוא מקדש. מצד שני, הוא מכיר את המצביעים שלו יותר טוב מכל אחד. כולם חוששים לקרוא לבייס שלו 'כת', אבל הוא יודע שזו כת. שמעתי אותו הרבה פעמים אומר שבסופו של דבר הם יתמכו בכל דבר שהוא יעשה - והוא צודק".
מכל הקולות המתנגדים, האחד שבאמת הטריד את טראמפ היה זה של טאקר קרלסון, מאנשי התקשורת המשפיעים ביותר בימין האמריקני. קרלסון הביע התנגדות פומבית חריפה להתקפה על איראן, וערך ריאיון ויראלי בו ממש השפיל את הסנאטור טד קרוז, שניסה להסביר לו כי ארה"ב צריכה לתקוף את איראן בשביל ישראל כיוון ש"זה מה שמורה התנ"ך". טראמפ יודע שלקרלסון יש אחיזה חזקה בעולמות ה-MAGA (סיסמתו המפורסמת של הנשיא - Make America Great Again), והביקורת של קרלסון אכן הציקה לו, אבל כצפוי רק חיזקה את החלטתו לתקוף.
מתנגדי הפעולה בבית הלבן הצטערו שקרלסון כבר לא נמצא ב"פוקס ניוז", כי זו הייתה הדרך היחידה להשמיע לטראמפ גם קולות שהתנגדו לתקיפה. כשהבינו כי לא יוכלו לשנות את החלטתו, עברו המתנגדים לניסיון להבטיח שההתקפה החד-פעמית לא תהפוך למלחמת "שינוי משטר". לשם כך הגיע סטיב באנון, היועץ הוותיק שאף הוא התנגד להתקפה, לארוחת צהריים בבית הלבן. אחריה, הוא כבר לא השמיע יותר ביקורת פומבית.
"לא סוד שטראמפ צופה ב'פוקס ניוז' כל הזמן", ממשיך המקורב, "זה אדם בן 79 שכמעט לא ישן, והוא גם יודע מה אומרים עליו בערוצים אחרים. יש אנשים שכל מה שהם עושים זה לעדכן אותו בכל מה שאומרים עליו". יועציו הפוליטיים של טראמפ גם ערכו כמה סקרים פרטיים לגבי הפופולריות של פעולה צבאית נגד איראן, והגיעו למסקנה כי פעולה נקודתית, שתחסל את הגרעין האיראני ולא תביא להסתבכות אמריקנית במלחמה, תעזור לו פוליטית. על כן, כשדוברת הבית הלבן קרוליין לוויט תדרכה כי טראמפ "יחליט בשבועיים הקרובים", בפועל המפציצים האסטרטגיים כבר חיממו מנועים.
להחלטה של טראמפ קדמו גם לחצים מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו, וגם של אישים רפובליקנים פרו-ישראלים מובהקים כמו מארק לוין וסטיבן מילר - כשניתן להעריך שגם חתנו של טראמפ, ג'ארד קושנר, שעדיין מייעץ לו, השפיע על החלטתו מאחורי הקלעים. ניתן גם להניח שבניגוד לחשש שהביעו גורמים בארה"ב, הנשיא קיבל אינדיקציות לכך שבתגובה לתקיפת פורדו, איראן ככל הנראה לא תגרור את ארה"ב למלחמה רבתי - בניגוד לניסיון המר של וושינגטון בעיראק ואפגניסטן. התקיפה האמריקנית בפורדו, למעשה, הייתה האירוע הראשון בשרשרת שהסתיימה בהפסקת אש בין ישראל לאיראן.
המעגל המצומצם, השימוש הנשיאותי במילה Fuck
ביום שישי שלפני התקיפה שהה טראמפ במועדון הגולף שלו בניו ג'רזי, שם אכל ארוחת ערב עם מנכ"ל OpenAI סם אלטמן, ולפי עדויות של נוכחים במקום שנמסרו ל"ניו יורק טיימס", הוא נראה במצב רוח רגוע ונינוח. אחר כך חזר לבית הלבן וראה את המפציצים החמקנים מורידים פצצות במשקל 13,000 ק"ג על המתקנים בפורדו, בנתנז ובאיספהאן. מבחינת טראמפ, הסיפור נגמר באותו רגע. לא רק שהוא לא רצה להסתבך במלחמה, הוא רצה לאפשר לאיראנים לא להרגיש לגמרי מושפלים. "האתרים שפגענו בהם באיראן נהרסו לחלוטין, וכולם יודעים זאת", כתב טראמפ בפוסט ברשתות החברתיות.
טראמפ: "ישראל ואיראן לא יודעות מה לעזאזל הן עושות"
(צילום: רויטרס)
אחרי שלושה ימים הגיעה התגובה האיראנית ה"סמלית" - שכללה ירי עקר על בסיס אמריקני בקטאר, והייתה מתואמת עם ארה"ב. טראמפ עצמו שוחח עם ראש ממשלת קטאר, מוחמד אל-ת'אני, וביקש ממנו לבדוק עם האיראנים אם הם פתוחים להפסקת אש. בדרך, עקף הבית הלבן בעלות ברית ותיקות וגם פקידים אמריקנים שבדרך כלל היו מובילים מגעים בתקופות משבר כאלה.
טראמפ סמך רק על המעגל המאוד מצומצם שלו, בראשות השליח סטיב וויטקוף, שמיד אחרי ההתקפה החליף מסרים ישירים עם שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י, והבהיר לו שאיראן צריכה לחזור לשולחן המשא ומתן, אחרת יהיה עוד יותר רע. מהצד השני, טראמפ עצמו התקשר מיד לאחר התקיפה לנתניהו, והבהיר לו שצריך לסיים את המלחמה. "המסר שלו היה מאוד ברור", אמר בכיר בממשל ל"וול סטריט ג'ורנל": "ארה"ב השלימה את משימתה הצבאית וישראל צריכה לעשות את אותו הדבר".
את הפרות הפסקת האש - כמה שעות אחרי שהכריז עליה ברשת החברתית, מבלי שרוב האנשים שבדרך כלל שותפים להחלטות האלה בכלל ידעו שמתנהל משא ומתן - חיסל טראמפ בכמה הוראות שחילק דרך הרשת שבבעלותו, ובריאיון עצבני מאוד על מדשאת הבית הלבן, בו גם חנך שימוש נשיאותי במילה Fuck. המטוסים הישראליים שהיו בדרך לאיראן אכן הסתובבו בחזרה, וטראמפ התפנה לטלוויזיה ולדרישה לפטר עיתונאים שהעזו להטיל ספק בתוצאות ההפצצה. "לחסל את הגרעין האיראני זה טוב מאוד", אומר המקורב, "אבל רק אם זה מגיע עם קרדיט ומחמאות מקיר לקיר".
מרי טראמפ, האחיינית המנוכרת של הנשיא, אמרה שהוא יצא להתקפה כי המצעד הצבאי שארגן לעצמו ביום ההולדת נכשל, ובשל התדמית שהחלה לדבוק בו: TACO - Trump always chickens out.
על כך מרחיב המקורב לנשיא: "מרי טראמפ היא לא בדיוק פרשנית אובייקטיבית שהייתי לוקח ברצינות, אבל היא לא לגמרי טועה. אני אוהד גדול של טראמפ וחושב שהוא עשה משהו שלפחות שלושה נשיאים קודמים היו צריכים לעשות, אבל בסופו של דבר הוא תמיד עושה קודם כל את מה שטוב לדונלד טראמפ. במקרה הזה - זה גם מה שהיה טוב לעולם כולו".
