גורמים חרדיים טוענים כי ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט לאשר את חידוש הדיונים על חוק הפטור מגיוס. כך נודע ל-ynet בצהריים (חמישי). לפי אותם גורמים, הוא נתן "אור ירוק", אחרי יממה של התייעצויות בעקבות הודעת המנהיגים הליטאים אתמול בבוקר. הדיונים על החוק יחלו כבר בשבוע הבא.
לאחר הודעת הרבנים הבכירים, נתניהו אמר לסביבתו כי הוא לא יתקדם עם הדיונים עד שיקבל התחייבות שהנציגים החרדים בכנסת יתמכו בחוק, אך מאז הוא התקפל.
אתמול הייתה זו מפלגת דגל התורה שהודיעה כי מועצת גדולי התורה הורתה לחברי הכנסת לקדם את חוק הפטור בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, והם היו אלה שנתנו "אור ירוק". "הגיעה ההוראה מגדולי ישראל מרנן הגר"ד דוב לנדו והגרמ"ה הלל הירש שליט"א לתת 'אור ירוק' לקידום החוק בהקדם", נמסר. החלטתם העניקה אישור רשמי ממנהיגי הזרם הליטאי לקדם את החוק.
הרבנים הליטאים הבהירו אתמול כי בטרם ההצעה הנפיצה תגיע לכנסת, היא תונח על שולחנם של הרבנים הבכירים, "ושם יוחלט סופית לגבי אופן ההצעה על החוק". הם אישרו להתקדם עם נוסח החוק, אך לפי שעה אינם ממהרים לאמץ אותו באופן מלא ומשאירים פתח להסתייגויות ובקשות לשינויים.
תחילה, בליכוד הובילו אתמול קו תקיף ותדרכו נגד דרישות החרדים, כשבמקביל בג"ץ פסק והורה לממשלה לגבש מדיניות אכיפה אפקטיבית כלפי משתמטים חרדים. בהמשך, ראש הממשלה "התרכך", בעקבות לחץ כבד מהשותפות החרדיות בקואליציה. מאחורי הקלעים, נתניהו לא הופתע מהודעת מועצת גדולי התורה, אך העיתוי והטון יצרו בלבול בצוותו - ומכאן הקו התקיף שהוצג.
החרדים הבהירו לנתניהו כבר אתמול כי לא תהיה תמיכה מיידית ובלתי מסויגת בחוק. מבחינתם מדובר בתהליך הדרגתי מול ציבור שלטענתם "גועש", שחלקים קיצוניים בו מפגינים מול בתיהם של חברי הכנסת ומאשימים אותם ב"מסחר בנשמות ישראל". הם דרשו לקיים דיונים מסודרים על החוק, בעוד שבליכוד רצו תמיכה מלאה ומהירה, וראש הממשלה עצמו קיווה לתמיכה בלתי מסויגת כבר עכשיו, שלא התקבלה.
ה"שמן למדורה" של בג"ץ וזעם החרדים
על רקע מה שמסתמן כהתקדמות בכל הקשור לדיונים על החוק, בג"ץ דרש מהממשלה לגבש "מדיניות אכיפה אפקטיבית" כלפי משתמטים חרדים, כולל צעדים במישור הפלילי וכלים רחבים במישור הכלכלי. שופטי העליון, בראשות המשנה לנשיא נעם סולברג, קבעו כי "התנהלות רשויות המדינה אינה רחוקה מהתנערות מלאה מאכיפת חובת הגיוס" וכי מדובר בהפרה של חובת המדינה לאכוף את החוק.
הגורם שאמור להוביל את יישום הפסיקה הוא הפצ"ר החדש, האלוף המיועד איתי אופיר, שייכנס לתפקידו בשבוע הבא. אופיר, שבעבר שימש כיועמ"ש למערכת הביטחון, עמד בראש הוועדה המקצועית שניסחה את חוק הגיוס בעשור הקודם מטעם שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן, והמלצותיו כללו עלייה משמעותית ביעדי הגיוס לחרדים. לפי החלטת בג"ץ, האחריות המיידית ליישום מדיניות האכיפה תחול קודם על צה"ל והמשטרה הצבאית, בעוד השפעת הדרג הפוליטי על יישומה בפועל תהיה מוגבלת.
לטענת החרדים, פסיקת בג"ץ רק "הוסיפה שמן למדורה". באגודת ישראל של יצחק גולדקנופף אמרו כי "בג"ץ הוכיח שהוא לא רוצה חוק גיוס אלא מלחמת אחים", וטענו כי ההחלטה נותנת "נשק לקיצונים החרדים". הם הוסיפו כי אם ערך השוויון חשוב למדינה, עליה "לגייס גם ערבים תושבי ישראל לשירות אזרחי". בכירים ביהדות התורה האשימו את נתניהו ישירות: "עוד מכה חזקה לחרדים כתוצאה ישירה של הפרת ההתחייבויות והסחבת של רה"מ כבר כמעט 3 שנים".
