קבוצה של סטודנטים יהודים מאוניברסיטת קולומביה בארה"ב, נציגי החטופים ובני משפחותיהם, הגישו תביעה לבית המשפט בניו יורק נגד קבוצות סטודנטים ופעילים פרו-פלסטינים באוניברסיטה, בטענה כי הם מספקים "שירותי יחסי ציבור" לחמאס באמצעות תעמולה וגיוס פעילים - וכי חלקם אף היו "מודעים מראש לכוונה לבצע את הטבח" ב-7/10.
בין התובעים נמצא גם שלומי זיו, שנחטף מ"הנובה" ושוחרר ב"מבצע ארנון". זיו העיד כי שוביו הציגו לו במהלך השבי תעמולה שתיארה את ההפגנות בקולומביה והדגישו את נוכחות חמאס בקמפוסים האמריקניים. הוא סיפר כי החוטפים הראו לו דיווחים ותמונות מהפגנות בקמפוס שאורגנו על-ידי הנתבעים, ואף הציגו בפניו כתבות מ"אל-ג'זירה" על ההפגנות, כחלק ממאמץ להמחיש את "ההצלחה" של חמאס בהשגת תמיכה עולמית. "הם התפארו בנוכחות פעילי חמאס באוניברסיטאות בארה"ב ובכך שההפגנות האלה הן חלק מהמערכה שלהם", נטען בתביעה.
עם התובעים נמנים גם איריס ויינשטיין חגי, בתם של ג'ודי ויינשטיין וגדי חגי ז"ל; משפחתו של יונתן סמרנו ז"ל; משפחתו של רן גואילי ז"ל; ומשפחתו של אוריאל ברוך ז"ל. התביעה הוגשה על פי החוק האמריקני למאבק בטרור, ודורשת פיצויים מהארגונים הנתבעים בגין "סיוע עקיף לפעולות טרור בינלאומיות". בנוסף לפיצויים כספיים, התובעים דורשים סנקציות משפטיות נגד הנתבעים.
התובעים, המיוצגים על ידי המרכז הלאומי לסנגור יהודי (NJAC), טוענים כי הארגונים "סטודנטים למען צדק בפלסטין" (SJP) ו"הקול היהודי לשלום" (JVP), יחד עם פעילים מרכזיים בהם מחמוד חליל, משמשים בפועל כ"זרוע תעמולה" של חמאס על אדמת ארה"ב. על פי כתב התביעה, מאז המתקפה ב-7 באוקטובר, ארגונים אלה פעלו בתיאום עם חמאס ונתנו לו "סיוע משמעותי". כבר ביום שאחרי המתקפה, סניפים של "סטודנטים למען צדק בפלסטין" הפיצו קובץ הנחיות (toolkits) שקרא ל"תמיכה אמיתית ולא רק רטורית" בחמאס, "וגיוס המוני" לשורותיו, כולל דרך מחאות וגיוס כספים.
מחמוד חליל (30), בוגר המוסד ומי שהנהיג את המחאות בקמפוס מאז תחילת המלחמה, מוזכר כדמות מפתח בכתב התביעה. חליל, שנעצר על-ידי רשויות ההגירה לפני כשבועיים וממתין כעת להליך גירוש, מתואר כמי ששימש כמקשר בין הקבוצות הפרו-פלסטיניות לבין גורמים חיצוניים המזוהים עם חמאס. עורכי דינו הכחישו כל קשר בינו לבין חמאס.
4 צפייה בגלריה
מתואר כמי שקישר בין המוחים לגורמים מזוהי חמאס. מחמוד חליל
(צילום: REUTERS/Jeenah Moon)
4 צפייה בגלריה
הפגנה פרו-פלסטינית באוניברסיטת קולומביה
(צילום: Michael M. Santiago / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
התביעה הוגשה שלושה ימים לאחר שקולומביה הסכימה לשנות את מדיניותה כלפי מפגינים ולבחון מחדש תוכניות אקדמיות במזרח התיכון במחלקות השונות, כחלק ממאמץ להחזיר 400 מיליון דולר של מימון פדרלי שנשלל בעקבות טענות על סובלנות לאנטישמיות בקמפוס. מאז שהוגשה התביעה, גורמים בקולומביה נמנעים מתגובה ישירה, אך בקהילה היהודית ישנה דרישה לפעולה נחרצת יותר נגד הארגונים המעורבים.
עו"ד מארק גולדפדר, המייצג את התובעים, אמר כי "זאת לא שאלה של חופש ביטוי, אלא של מתן סיוע ישיר לארגון טרור. אי-אפשר להעמיד פנים שמדובר רק באקטיביזם סטודנטיאלי – זו פעילות שמגובה במסמכים ובתכתובות".
"ניסיון השתקה שמזכיר מקארתיזם"
באותו בית משפט, הוגשה יום קודם לכן תביעה נגד ממשלו של הנשיא דונלד טראמפ על-ידי יונסו צ'ונג, סטודנטית בת 21 מאוניברסיטת קולומביה, תושבת קבע (בעלת גרין קארד) שהיגרה לארה"ב עם משפחתה מדרום קוריאה בגיל שבע. צ'ונג נעצרה בתחילת החודש לאחר שהשתתפה בהפגנה אנטי-ישראלית במתחם האקדמי של ברנרד קולג', בית הספר לנשים של המוסד, וכעת היא עומדת בפני סכנת גירוש מהמדינה.
על פי כתב התביעה, צ'ונג נעצרה ב-5 במרץ במהלך הפגנה שבה מחו הסטודנטים נגד העונשים שהוטלו על מפגינים פרו-פלסטינים. היא שוחררה לאחר שנמסר לה זימון לבית המשפט, אך ימים ספורים לאחר מכן, סוכני הגירה פשטו על בית הוריה בחיפוש אחריה. שבוע לאחר מכן, סוכני ההגירה פשטו גם על מעונות קולומביה בחיפוש אחריה – אירוע שגרם לתדהמה רבה במוסד. נשיאת קולומביה, פרופ' קטרינה ארמסטרונג, אמרה אז כי היא "שבורת לב" בעקבות האירועים. לעורכי דינה של צ'ונג נמסר כי הגרין קארד שלה "בוטל" וכי היא צפויה לגירוש.
התביעה טוענת כי הממשל מנסה "להרתיע ולהשתיק" סטודנטים זרים המבקרים את מדיניות ישראל, וכי המקרה של צ'ונג נועד לשמש דוגמה ולהלך אימים על פעילים אחרים: "הניסיון של הממשל להעניש ולהשתיק ביקורת פוליטית מזכיר את תקופת המקארתיזם" (תקופת דיכוי ורדיפה בארה"ב בשנות ה-40 וה-50).
מהמשרד לביטחון המולדת נמסר בתגובה כי צ'ונג "הייתה מעורבת בהתנהגות מדאיגה, כולל השתתפותה במחאה פרו-חמאס בברנרד קולג', ונעצרה על-ידי משטרת ניו יורק".
