האסון בחאן יונס התרחש דווקא כאשר צה"ל החל להרחיב את לחימתו לאזורים המרכזיים של העיר הגדולה ברצועת עזה, שבה טרם טופלו מחדש שניים ממעוזי חמאס הקשוחים ביותר, הקסבה ומחנה הפליטים. עם הפסקת האש עם איראן צפויים במערכת הביטחון והדרג המדיני להכריע בימים הקרובים אם להחזיר את החטיבות ללחימה נרחבת יותר בעזה, או להתכנס לקראת עסקת חטופים מלאה, שתוביל להפסקת אש ארוכה ונסיגות כוחות מהרצועה.
4 צפייה בגלריה
שחר מנואב, מעיין פרלשטיין, ניב רדיע, רונן שפירו, רונאל בן משה ומתן שי ישינובסקי ז"ל
(צילום: אתר צה"ל)
באוגדה 36 ובזרוע היבשה של צה"ל בחנו ביממה האחרונה ממצאים ראשונים מנגמ"ש הפומ"ה שנשרף וניזוק קשות לאחר שהועבר לישראל, וזאת במסגרת תחקיר התקרית הקשה, שעדיין נמשך בפיקוד הדרום. מפקד המחלקה וששת פקודיו - שהיו בכלי המיושן ונטול מערכות הגנה אקטיבית כמעיל רוח - לא שרדו את האסון ומלאכת זיהוי גופתם נמשכה שעות ארוכות, אל תוך הלילה. אחד הכיוונים המרכזיים שנבדקים בתחקיר הוא חשד להכנסת אמצעי לחימה נפיצים לתוך הנגמ"ש, בעשרות עד מאות ק"ג, לצד הלוחמים, באופן שסיכן אותם ותוך חשד להפרה של נהלי בטיחות מבצעיים.
לאורך הלחימה הארוכה בעזה התרחשו מספר אסונות דומים, בנגמ"שים אף יותר ממוגנים כמו נמ"רים ונמ"רות, כאשר אחד הלקחים המרכזיים מהם נגעו לכך שיש להפריד או לטפל בצורה אחרת, בטוחה יותר בתוואי מבצעי במהלך התקפה, במטעני חבלה וחומרי נפץ שנישאים בדרכם להשמדת מנהרות או מבנים. מאז האסונות האלו, שבהם נהרגו לוחמים רבים מתחילת המלחמה, מקפידים בצה"ל לאבטח נשיאת חומרים נפיצים ביתר שאת כדי שירי RPG או הפעלת מטען הצמדה לרכב צה"לי שנושא אמצעי חבלה לא יזום גם אותם, ואם כן אז בהפרדה יחסית מלוחמים, לצמצום הסיכונים.
בצבא העריכו תחילה כי מטען חבלה גדול מסוג "שוואז" הוצמד אתמול על-ידי מחבלים, בשעת צהריים ולאור יום, לנגמ"ש הפומ"ה שבו היו 7 הלוחמים, שאף אחד מהם כאמור לא שרד. אך תיעוד התקרית שהופץ כחלק מתעמולת חמאס מלמד שבניגוד להערכה הראשונית, מטען השוואז לא הוצמד לנגמ"ש אלא הושלך על-ידי המחבל שרץ אליו, טיפס עליו וזרק את המטען לתוך תא הלוחמים דרך פתח המפקד - שהיה פתוח וחשוף.
לאחר מכן המחבל נמלט, תוך שהוא מצליח לתעד את מעשיו. מסרטון התעמולה ההערוך אפשר ללמוד על אחת התורפות של צה"ל בשבועיים האחרונים: האבטחה הנמוכה על הכוחות בעזה, גם מהקרקע ובעיקר מהאוויר בשל המחסור בכטמ"מים בשל המערכה באיראן, כפי שדווח שלשום ב-ynet. אף כלי טיס מהאוויר לא זיהה ולא תקף את המחבל שרץ באין מפריע לעבר השיירה המשוריינת וברח ללא פגע. בצבא ניסו לסגור את הפער הזה עם יותר רחפנים אך כאמור במקרה הנוכחי ללא הצלחה. המחבלים נמלטו וצה"ל עדיין מבצע סריקות וחיפושים, בעיקר במישור המודיעיני, כדי לאתרם.
בצבא בודקים גם אם הנגמ"ש הכיל מערכות מעקב היקפיות עם מצלמות שהותקנו לאורך המלחמה על נגמ"שים ישנים רבים לאורך הלחימה בעזה, כפומ"ות ואכזריות, אך בעיקר בגדודי מילואים וביוזמה, ולעיתים גם בהחלטות מקומיות ובמימון של חיילי המילואים בעצמם. במקרה הנוכחי מדובר בכוח סדיר מגדוד 605, שכפוף לפקודות נוקשות יותר בכל הקשור להתקנת אמצעים שאינם צבאיים מובהקים, גם אם יש בהם לזהות מחבלים מתקרבים לכלים מתוך תא הלוחמים.
התקרית הקשה התרחשה ליד ציר האורך הראשי טאנצ'ר (סלאח א-דין) במרכז חאן יונס, במקביל ללחימה עיקשת של כוחות אוגדה 36 נגד גדוד "המזרחיות" של חמאס בעיר, ליד הגבול עם ישראל, באזור שכונות "העבאסנים". צה"ל כבר תמרן ביתר שאת בשכונות אלו לפני כשנה ובעיירה בני-סוהילה הסמוכה, אך חמאס השתקם גם שם, עם רשת מנהרות, מפקד גדוד שטרם חוסל ומאות מחבלים חמושים. אוגדה 36 פועלת בעיר עם ארבעה צוותי קרב חטיבתיים, בנוסף למספר בודד של מוקדי לחימה ברצועה, כמו בשכונת ג'באליה ובשכונה מזרחית של העיר עזה.
פיקוד הדרום עצר תוכניות התקפה נגד מעוזים משמעותיים וגדולים יותר של חמאס ברצועת עזה בעקבות דילול הכוחות בשל הלחימה עם איראן ותגבורי גזרות אחרות כיהודה ושומרון וגבול הצפון. בימים הקרובים יכריעו בצה"ל ובדרג המדיני אם לשוב דה-פקטו למבצע "מרכבות גדעון", להחזיר אלפי חיילים לרצועה ואף להרחיב את הפעולה הקרקעית לתוך העיר עזה ולמשך חודשים ארוכים, בין היתר, כדי לקרב את יעד המלחמה – הכרעת חמאס.
במערכת הביטחון מעריכים כי בכל מקרה החלטה שכזו תהיה מדורגת ואיטית, ויישומה יתפרס על פני השבועיים-שלושה הקרובים, כדי להבטיח שהסכנה הקרקעית מאיראן, באמצעות מיליציות פרו-איראניות או ארגוני טרור כמו הג'יהאד האיסלאמי – פחתה עד הוסרה.
בצה"ל עלתה בשבועות האחרונים גם ביקורת פנימית על ארבעת מרכזי חלוקת הסיוע במזון שישראל פתחה באזור חאן יונס בחודש האחרון לטובת כמיליון פלסטינים מדי יום: "ציירו זאת כאילו מאבטחים חמושים חיצוניים, שכירי חרב מחברת קבלן אמריקנית יטפלו באירוע הזה אבל בפועל הוא מעסיק מאות לוחמי צה"ל מדי יום באירועי חיכוך נפיצים, כי הלוחמים נדרשים כן לאבטח את אותם צירים בהם נוהרים ומסתערים באלימות מאות אלפי פלסטינים בכל יום על מרכזי החלוקה, תוך חציית קווים אדומים שהוגדרו להם והתקרבות לכוחות צה"ל, לעיתים כמניפולציה מכוונת".
4 צפייה בגלריה
"אמרו שקבלנים חיצוניים יאבטחו את חלוקת הסיוע - הפועל זה מתכון לחיכוך". חאן יונס
(צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)
לפי גורמים בצבא, "זה גורם ללוחמים לבצע ירי אזהרה בכל יום כמעט, לאבטח הכנסת משאיות האוכל למקומות אלו ובקצה גם לפגוע לעיתים באותם פלסטינים כדי למנוע התקרבות שלהם למוצבים הארעיים שצה"ל הקים בשטח העזתי שכבש, בעיקר במרחב ציר מורג".
בתוך כך גוברים הדיווחים מדי יום, בעיקר מהאו"ם, על הרג של מאות פלסטינים בשבוע מאש צה"ל, שמנסים להגיע לקבל את האוכל ממרכזי החלוקה. כפי שנחשף ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" בתחילת השבוע, בדרג המדיני מתכוונים אף להכפיל לשמונה את מרכזי חלוקת האוכל הללו לעזתים, גם לצפון רצועת עזה, והורו בנוסף לצה"ל להחזיר את עשרות משאיות הסיוע לפלסטינים, שנכנסות מדי יום בעיקר דרך מעבר זיקים.
מבדיקה עולה כי לצה"ל אין כל שליטה ויכולת לבדוק אם מחבלי חמאס שאינם חמושים מגיעים כל יום לקחת את האוכל לעצמם ממרכזי הסיוע, שבהם יש אוכל תוצרת ישראלית ושממשלת ישראל עדיין לא אישרה או הכחישה רשמית שהמימון לרכישתו במאות מיליוני שקלים בכל חודש – מגיע מתקציב האוצר או מחברות קש אמריקניות.
פורסם לראשונה: 22:11, 25.06.25
