הבית הלבן אישר הלילה (בין שלישי לרביעי) את הדיווחים בתקשורת האמריקנית ולפיהם חלק ממשלוחי הסיוע הצבאי האמריקני לאוקראינה הופסקו לאחרונה, מחשש שמאגרי התחמושת ומיירטי ההגנה האווירית של ארה"ב הולכים ואוזלים. אנה קלי, דוברת מטעם הבית הלבן, מסרה כי בעקבות הליך בדיקה שנערך בפנטגון בנוגע לסיוע הצבאי של ארה"ב למדינות שונות בעולם, "הוחלט להציב את האינטרסים של אמריקה תחילה" – ולהקפיא חלק מהמשלוחים. היא הזכירה את ההפצצה האמריקנית נגד מתקני הגרעין באיראן והדגישה: "עוצמת הכוחות המזוינים של ארה"ב אינה מוטלת בספק – מספיק שתשאלו את איראן".
6 צפייה בגלריה
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי
(צילום: AP Photo / Dmitry Serebryakov / Jonathan NACKSTRAND / AFP)
6 צפייה בגלריה
טילי HIMARS אמריקניים. חימוש מדויק וגם מיירטים הולכים ואוזלים במאגרים של הפנטגון
(צילום: AFP )
על החלטת ממשל טראמפ לעצור חלק מהסיוע לאוקראינה דיווח אמש לראשונה אתר החדשות האמריקני "פוליטיקו", ושלושה גורמים המעורים בפרטים ציינו כי היא התקבלה בעקבת בחינה שערך אלברידג' קולבי, תת-שר ההגנה לענייני מדיניות, שבה עלה חשש מצניחה במספר הפגזים, המיירטים וכלי נשק מדויקים שונים במאגרים של צבא ארה"ב. אחד הגורמים הוסיף כי כבר מחודש פברואר החל הפנטגון למיין פריטי תחמושת לקטגוריות דחיפות שונות, לדבריו "על רקע חשש שהשתמשו ביותר מדי מיירטים בתימן" – כלומר במערכה מול החות'ים. ארה"ב השתמשה במיירטים רבים גם במהלך המלחמה האחרונה עם איראן, כדי לסייע לישראל.
לפי הדיווח ב"פוליטיקו", בין הציוד שהוחלט להפסיק להעביר לאוקראינה נמנים טילי פטריוט, פגזים מדויקים וגם טילי הלפייר וחימושים מדויקים נוספים שמשמשים את מטוסי ה-F-16 שקיבלה קייב מבעלות בריתה במערב. ההחלטה התקבלה כבר בתחילת יוני אבל ההשלכות שלה מורגשות רק כעת – כשרוסיה מסלימה דווקא את מתקפותיה האוויריות על ערי אוקראינה, ומשגרת כמעט מדי לילה המוני כטב"מים וטילים. רק בתחילת השבוע שוגר מספר שיא של טילים וכטב"מים בלילה אחד – 537.
בקייב הביעו דאגה מעצירת המשלוחים, וגורם צבאי אוקראיני אמר בצהריים לסוכנות הידיעות AFP כי למרות שאירופה "עושה הכול" כדי להגדיל את הסיוע הצבאי שלה, אוקראינה עדיין תלויה במידה רבה בסיוע האמריקני. "בלי החימוש האמריקני, אנחנו נתקשה", אמר הגורם. פדיר וניסלבסקי, מחוקק אוקראיני בכיר שחבר בוועדת החוץ והביטחון בפרלמנט בקייב, הגדיר את עצירת הסיוע כמהלך "כואב" וציין כי המצב כעת עבור ארצו "מאוד לא נוח".
6 צפייה בגלריה
נשיא ארה"ב טראמפ. כבר עצר בעבר את הסיוע, אבל לאחרונה דווקא הבטיח לשלוח עוד
(צילום: ANDREW CABALLERO-REYNOLDS / AFP)
גם במשרד החוץ האוקראיני הביעו דאגה מעצירת הסיוע החלקית, ומסרו כי "הזמינו" את הממונה על השגרירות האמריקנית בקייב לשיחה על שיתוף הפעולה הצבאי בין המדינות. בהודעה הודגש כי יש "חשיבות קריטית להמשיך במשלוחים האמריקניים של חבילות הסיוע הצבאי שאושרו". בקרמלין בירכו לעומת זאת על המהלך האמריקני, ודוברו של הנשיא ולדימיר פוטין מסר כי ככל שאוקראינה תקבל פחות נשק מבעלות בריתה – כך ניתן יהיה להביא לסיום הסכסוך במהירות רבה יותר.
עצירת משלוחי הנשק מגיעה על רקע החשש המתמיד בקייב ובאירופה מהגישה הפייסנית כלפי מוסקבה שהביעו לא פעם טראמפ ואנשיו מאז חזרת הנשיא לבית הלבן. במרץ האחרון טראמפ אף עצר לזמן קצר את כל הסיוע הצבאי וגם את שיתוף הפעולה המודיעיני עם אוקראינה, בעקבות "פסגת הצעקות" עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. טראמפ חידש את הסיוע רק אחרי שזלנסקי נכנע לדרישתו והסכים ליוזמה שקידם אז הנשיא האמריקני להפסקת אש מיידית – יוזמה שבסופו של דבר נדחתה דווקא על ידי פוטין. במערב מעריכים כי הנשיא הרוסי מבקש לנצל את המומנטום של כוחותיו בשדה הקרב, ולהשתלט על שטחים נוספים לפני שיסכים לנצור את האש.
6 צפייה בגלריה
537 בלילה אחד. כטב"ם רוסי מהדגם האיראני "שאהד", שהופל באזור חרקוב
(צילום: Ivan SAMOILOV / AFP)
6 צפייה בגלריה
כוחות אוקראיניים יורים לעבר כטב"מים רוסיים בשמי חרקוב, בחודש שעבר
(צילום: REUTERS/Sofiia Gatilova/File Photo)
בשבועות האחרונים הביע טראמפ תסכול הולך וגובר מהתנהלותו של פוטין, אבל עדיין נמנע מדרישתו של זלנסקי להפעיל על רוסיה לחץ בדמות סנקציות חריפות יותר. במקביל נפגש טראמפ כמה פעמים עם זלנסקי – הפעם האחרונה הייתה בשבוע שעבר בפסגת נאט"ו בהאג – ואותת דווקא על אפשרות שממשלו ישלח סיוע נוסף לקייב, של טילי פטריוט, אם כי לא בדמות תרומה כפי שהיה בתקופת הנשיא הקודם ג'ו ביידן, אלא כעסקת רכישה. מאז חזרתו לבית הלבן טראמפ לא הודיע על אף חבילת סיוע חדשה לאוקראינה, והסיוע עד כה מסתמך על חבילות שאושרו בשלהי כהונת ביידן. לפי הדיווח אמש ב"פוליטיקו", הסיוע הזה אמור להספיק לעוד כמה חודשים בלבד.
בתוך כך, בצהריים התייחס הקרמלין לשיחת הטלפון שערכו אמש פוטין ונשיא צרפת עמנואל מקרון – השיחה הראשונה בין שני המנהיגים מאז ספטמבר 2022 – וטען כי הצד הצרפתי הוא זה שביקש לקיים את השיחה. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אמר כי היא נמשכה יותר משעתיים, ותיאר אותה כ"משמעותית מאוד". מנהיגי אירופה מחרימים ברובם את פוטין מאז הפלישה לאוקראינה בפברואר 2022, ולפיכך השיחה אמש נתפסת כחריגה ביותר. דובר ממשלת גרמניה מסר בצהריים כי צרפת הודיעה מראש לברלין על הכוונה לקיים את השיחה. הוא ציין כי קנצלר גרמניה פרידריך מרץ לא מתכוון, בינתיים לפחות, לערוך שיחה דומה עם עמיתו הרוסי. טראמפ, יש לציין, כבר שבר את החרם המערבי על פוטין ושוחח עמו בטלפון כמה וכמה פעמים בחודשים האחרונים.
6 צפייה בגלריה
גם החרם הצרפתי הוסר, אחרי יותר משנתיים וחצי. פוטין ומקרון
(צילום: Sergei Bobylev, Sputnik, Kremlin Pool Photo/ AP/Ebrahim Norooz)
בארמון האליזה מסרו אמש כי מקרון הביע בפני פוטין את תמיכתו הנחרצת ב"ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית" של אוקראינה, וקרא לו להסכים בהקדם האפשרי להפסקת אש – שבמהלכה יתנהל משא ומתן על הסדר קבע. פוטין מסרב כאמור להצעה שכזו, והסכים עד כה לנהל מגעים רק תחת אש – מגעים שנערכו בשני סבבים באיסטנבול, ולא הניבו התקדמות של ממש. בקרמלין מסרו בתיאור השיחה אמש כי פוטין הדגיש בפני מקרון שכל הסכם חייב לכלול פתרון ארוך טווח ומענה ל"שורשי הסכסוך", תיאור שבו נוהג הקרמלין כדי להתייחס לתלונותיו ארוכות השנים על התרחבותה ההדרגתית של ברית נאט"ו מזרחה, אחרי קריסת ברית המועצות. פוטין, כך נמסר, אמר עוד שהסכסוך הוא "תוצאה ישירה של מדיניות ארצות מערב".
