ההערכה במערכת המשפטית היא שראש השב"כ רונן בר יוכל להמשיך בכהונתו כמה חודשים לפני שיאולץ לפרוש. בעקבות הפער התהומי בין עמדת הממשלה לעמדת הייעוץ המשפטי שלה, גוברת ההערכה ש"אם לא יתחולל נס" לא ניתן יהיה להגיע לפשרה בין העמדות, כפי שהציעו שופטי בג"ץ שעסקו בעתירות למניעת פיטוריו של ראש השב"כ.
הממשלה מבקשת לפטר את בר מיד, גם בנימוק של "אתגרים ביטחוניים" חיוניים, ואילו ראש השב"כ - בתמיכת הייעוץ המשפטי - סבור שאין להדיחו בשלב זה בשל היעדר עילה חוקית, וגם מכיוון שלא סיים את חקירת "פרשת קטאר-גייט", שבה מעורבים יועצו ודוברו לשעבר של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
ועדת גרוניס
לאחר ששופטי בג"ץ הבהירו כי לממשלה יש סמכות בחוק לפטר את ראש השב"כ, הם הציעו לה לנקוט בדרכים תקינות כדי לעשות זאת. השופט נועם סולברג הציע אתמול לנציגי הממשלה במהלך הדיון בבית המשפט העליון לשקול "לתקן" את הליך ההדחה, כדי שיעמוד באמות מידה של המשפט המינהלי.
במסגרת הצעה זו, על הממשלה להבהיר תחילה לראש השב"כ מדוע מוצע להדיחו. הממשלה צריכה להתחיל בהליך של הצגת טענות ומעין "ראיות" המקימות את אי-אמון בבר הנטען על ידי נתניהו - הממונה הישיר על ראש השב"כ והממשלה. זאת, בניגוד להליך החפוז שבו קיבלה הממשלה את ההחלטה על ההדחה - בלי נימוקים ממשיים מעבר ל"אי-אמון".
החלטת השופטים בתום הדיון בבג"ץ
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
כמו כן, לרונן בר מוקנית אפשרות להתנגד בישיבת הממשלה לפיטוריו. אם הממשלה אכן תחליט להמשיך במהלך המחודש, היא תצטרך לפנות רשמית לוועדת גרוניס המייעצת לגבי מינויי בכירים, ולנמק בפירוט ובאופן שקוף מהן הטענות על תפקודו.
מאחר שהוועדה מעולם לא עסקה בהדחה של נושאי משרות בכירות, אלא רק בבדיקה של טוהר המידות שלהם, היא תצטרך קודם לכן לגבש הליך בדיקה תקדימי. מטבע הדברים, ועדת גרוניס תבקש מנציגי הממשלה להעמיד בפניה מסמכים ותצהירים שבהם מתוארים הגורמים להדחה, ולאחר זמן מה יידרש בר להשיב לטענות. "כל הפרוצדורות הללו יארכו זמן, מה עוד שמדובר בתקופת חגים", אמרו גורמים בכירים במערכת המשפט.
בנוסף לכך, יש לצרף שני חברים לוועדת גרוניס - במקום ד"ר טליה איינהורן, שנאלצה לפסול את השתתפותה בדיונים על מינוי מחליף לראש השב"כ, ובשל היעדרו של נציב שירות המדינה שמשרתו טרם אוישה. עם זאת, במהלך הדיון בבג"ץ העביר מזכיר הממשלה יוסי פוקס פתק לעו"ד ציון אמיר, המייצג את הממשלה, ובו נטען כי הצעת השופט סולברג לא מציאותית בגלל מצב זה של הוועדה.
עיכוב נוסף שידרוש פרק זמן הוא הנחיית בג"ץ, שלפיה ראש השב"כ רשאי להגיש תצהיר חסוי לבית המשפט המנמק מדוע אין לפטרו, ולאחר מכן יגיש ראש הממשלה תצהיר מטעמו.
בהודעת לשכת נתניהו מאתמול נמסר כי "אין להעלות על הדעת תוצאה שלפיה ממשלת ישראל תהיה מנועה מהעברת ראש שב"כ כושל מתפקידו, רק בשל פתיחה בחקירה שאינה קשורה לאף אחד משרי הממשלה".
פרשת "קטאר-גייט"
בתשובת המדינה לבג"ץ נמסר כי ראש הממשלה מנוע מקבלת החלטה לגבי ראש השב"כ, מאחר שהוא זה מנהל את החקירה שמוביל הארגון (לצד המשטרה) אודות פרשת "קטאר-גייט". כל עוד החקירה מתנהלת נתניהו מנוע מקבלת החלטה - וככל הנראה גם ממשלתו - להדיח את "החוקר הראשי" של יועצו ודוברו לשעבר.
ייתכן שאם יחליט ראש הממשלה ששר מטעמו יגיש את בקשת ההדחה, עשויה לעלות טענה שמדובר בפיקציה שנועדה לעקוף את טענת ניגוד העניניים שבו הוא מצוי. בכל אופן, לא ניתן לכמת את הזמן הנדרש לשב"כ והמשטרה כדי לסיים את החקירה.
באחת מהערותיה בדיון בבג"ץ הציעה השופטת דפנה ברק-ארז לממשלה להניח לראש השב"כ לסיים את החקירה, ורק אז לדון בפיטוריו. עם זאת, עו"ד אמיר התנגד לכך בתקיפות.
קיים סיכוי רב שלמרות שהשופטים הציעו להגיע לפשרה בין הצדדים, שכנראה לא תתממש, תתגלגל הפרשה שוב לבג"ץ. דיון מחודש, הנמקות מחודשות והגעה לפסק דין ייקחו זמן.
