1,500 גיחות לאיראן ב-12 ימים, 63 זירות נפילה מתוך 547 טילים ששוגרו, ויירוט כמעט מושלם של 1,150 הכטב"מים ששוגרו לכאן. לנתונים האלה, שמסכמים את מבצע "עם כלביא", אחראים לא רק הטייסים, צוותי הקרקע ואנשי מערך ההגנה האווירית. מי שהכינו עבורם את הקרקע, לצד אנשי אמ"ן כמובן, הם אנשי מחלקת מנ"א – מחקר נשק אויב, שפועלת בתוך להק מודיעין (למד"ן) של חיל האוויר.
מי שעומדת בשלוש השנים האחרונות בראש ענף מחקר נשק אויב - שכשמו כן הוא, אחראי לחקור לעומק את כלי הנשק שבהם משתמשים אויבינו - היא אלוף-משנה ש' (40). בריאיון ראשון, רגע אחרי הפסקת האש מול איראן, היא מספרת מה עושים במחלקה הייחודית שהיא מפקדת עליה, מביעה שביעות רצון גדולה מההישגים, אבל גם מזהירה: "מנקודת המבט שלהם, האיראנים פה כדי להישאר וכדי להשמיד אותנו".
תיעודים: תקיפות משגרי טילי קרקע-אוויר וכלי טיס איראניים
(צילום: דובר צה"ל)
"הבנו שאיראן הופכת לאיום קיומי"
"גם בעלי הוא מילואימניק במטה חיל האוויר, שעבד קשה מאוד במלחמה הזו", מספרת אל"מ ש' - נשואה ואם לשלוש בנות. הפגישה איתה מתקיימת בגינה ציבורית בתל אביב. "סוף-סוף שמש", היא מחייכת, אחרי כמעט שבועיים של תאורת ניאון בלבד בבור חיל האוויר בבסיס הקריה בעיר.
"מחלקת עומק", שלמעשה נועדה לבנות תוכניות וכוח להוציא לפועל מבצע תקיפה של מתקני הגרעין באיראן ושבראשה עומד טייס F-35, הוקמה בלהק המודיעין כבר בקיץ 2023, עוד לפני טבח 7 באוקטובר. מאוחר יותר - המועד המדויק אסור לפרסום - הוקמה גם המחלקה למחקר נשק אויב, שהוכוונה ללימוד מדוקדק ומעמיק של תעשיית הנשק האיראנית.
"העבודה בענף התחילה הרבה קודם, אבל השיא היה בחודשים האחרונים, מתוך ההבנה שאיראן הופכת לאירוע קיומי ושיש שעת כושר לפעול", מספרת אל"מ ש'. "זה הזמן שבו צריך לזקק את כל היכולות ואת כל מה שלמדנו לכיוון האיראני. מח"א הבין את זה מהר מאוד".
מה ההבדל בין מה שלמדתם לאורך השנים על הנשק מעזה, מלבנון, או מהחות'ים בתימן?
"איראן היא מעצמה אזורית. יש לה כוח מדעי חזק, מאות אוניברסיטאות, תעשייה צבאית מרשימה ויכולות ייצור. במלחמת רוסיה-אוקראינה ראינו שאיראן אפילו מייצאת טילים. בלחימה מול איראן, זה כבר אמל"ח אחר ממה שהכרנו. הצוות במחלקה שלנו, שאני מכנה אותם 'מפצחי החידות', הם קציני מודיעין שהם גם חוקרים ומהנדסים מעולים, שהתפקיד שלהם הוא להבין את הצד האדום (האויב - י"י, ר"ו) מתוך הטכנולוגיה שלו, כדי שנהיה מסוגלים לטוס שם ולא ליפול".
6 צפייה בגלריה
"הועברו לאנשי המחלקה ונלמדו מא' עד ת'". שברי כטב"ם איראני שיורט בערבה
( צילום: דוברות המועצה האזורית חבל אילות)
איך זה נעשה?
"הכובע האחד שלנו הוא בעולמות ההתקפה - לאפשר למטוסים שלנו להוציא לפועל את היכולות ההתקפיות שלהם ולחזור בשלום. לצורך זה אנחנו חוקרים את מערכות ההגנה האווירית של האויב, איפה החולשות שלהן, נקודות התורפה, ואיך אפשר לפגוע בהן בלי להיפגע.
"במקביל, בכובע השני, אנחנו חוקרים גם את היכולות ההתקפיות של האויב - הטילים והכטב"מים שלו - כדי ללמוד איך ומתי קל יותר לנטרל אותן, ואת המידע הזה אנחנו מעבירים למערכות ההגנה שלנו כדי לעזור להן בנטרול האיומים האלה. לצערי זה לא נגמר 'על האפס' והיו נפילות שגרמו לאבדות כואבות".
"ישבנו עם הטייסים ולימדנו אותם את מערכות ההגנה"
טילים וכטב"מים איראניים שיורטו ונפלו בישראל הועברו לאנשי המחלקה, שלמדו אותם מא' עד ת'. "העבודה הזו היא שילוב של המון טכנולוגיה והמון מודיעין, כדי לתת לטייסים בקצה את מה שהם צריכים", מסבירה אל"ם ש'.
"למשל כטב"ם איראני שמשוגר לפה, ואנחנו רוצים לתת לטייס שרודף אחריו סיוע ביירוט שלו. אנחנו לומדים את הביצועים שלו, ולומדים מתי הזמן לפגוע בו ולהפיל אותו. לפני יציאה לתקיפה ישבנו עם הטייסים ולימדנו אותם את מערכות ההגנה האווירית של האיראנים באזור שהם היו צריכים לתקוף בו – מהמיקום שלהן ועד היכולת. חיל האוויר הוא חיל טכנולוגי, ומערכות המטוסים הותאמו לאמל"ח האיראני. אלה דברים שלא היו בעבר".
"נכון, לפני שנה היו תקיפות בודדות, אבל הן היו בהיקף קטן בהרבה, לא כמו עכשיו כשיצאנו למטס אחרי מטס אחרי מטס בשמי טהרן. הקצב במבצע הזה היה מהיר מאוד. מיד אחרי נחיתה מתקיפה באיראן, היינו יושבים לתחקור עם הטייסים, מבינים מה קרה שם, חוזרים ללוח השרטוט ונכנסים לתדרך את הטייסים שממריאים לסבב התקיפה הבא".
6 צפייה בגלריה
"בזכות האיתור הורדנו מטח של 70 טילים ל-30-20". זירת פגיעה ברמת גן
(צילום: AP Photo/Oded Balilty)
גיליתם במלחמה הזו נשק איראני שהפתיע אתכם מאוד?
"מרוץ הלמידה על מערכות הנשק נמשך, גם אצלנו וגם אצלם, הרבה זמן. במאקרו, לא היינו מופתעים מאוד. אבל במיקרו, היינו מאוד-מאוד דרוכים. כל הזמן פעלנו בזהירות ובחשדנות, עם הרבה מאוד ספק, כדי לשמור את המערכת דרוכה".
התרחישים המקדימים למלחמה מול איראן – אלפי טילים, מאות הרוגים – היו מפחידים מאוד.
"זו לא הייתה הפחדה, זה היה מתוך אחריות. זו הייתה נקודת המבט המקצועית שלנו. בשורה התחתונה היא גרמה לנו להיערכות טובה. היא גרמה לנו להצליח. לא הייתה פניקה, אבל הייתה תמיד דריכות מאוד גבוהה שהביאה אותנו בכל פעם להשתפר.
"כשמשוגר אלינו מטח של 70 טילים, ובזכות האיתור של מקום הירי סיכלנו חלק גדול ממנו והורדנו אותו ל-30-20, כל דבר כזה זה עוד בניין ברמת גן. גם יכולת הזיהוי של שיגור הטילים משם והיכולת לתת התרעה מספיק זמן מראש היא לא דבר מובן מאליו. הייתה חשיבות רבה להתרעה המוקדמת, ולשמחתנו הציבור היה ממושמע".
כמה זמן מראש ידעת שישראל בדרך לתקוף באיראן?
"הייתה הבנה עמוקה שמתישהו חיל האוויר צריך לפעול באיראן, וכל המערכת התכוננה לכך שזה יקרה. התכוננו לזה בחרדת קודש. זו אחריות עצומה, כי ידענו לאן אנחנו הולכים. גם עכשיו אני אומרת - הם לא פראיירים. יש להם כמה צבאות גדולים מאוד, שלכל אחד מהם יכולות משלו. חשבתי שזה יקרה, והיה בערך חודש של עליות ומורדות, עד שקיבלנו את הפקודה".
6 צפייה בגלריה
הנזק באיספהאן
(צילום: MAXAR TECHNOLOGIES/Handout via REUTERS , SATELLITE IMAGE ©2025 MAXAR TECHNOLOGIES / AFP)
"לא סיימנו, יש עוד 50 חטופים"
בפתיחת המבצע – וגם במהלכו – ישבה אל"ם ש' במכלול המודיעיני שבבור חיל האוויר בקריה. "התחושה היא מתח שאי-אפשר לתאר", היא אומרת. "טלטלות רגשיות. ידענו שאנחנו לקראת צומת קריטי, ואלה היו רגעים מותחים מאוד.
"אחרי הכל, אני יותר מ-20 שנה בחיל. האנשים שטסים לשם הם חברים שלי. הכנו את עצמו לאבידות, ואני מאוד שמחה שזה לא קרה. אבל אנחנו לא מרשים לעצמנו להתבשם ולא נחים על זרי הדפנה. אנחנו ממשיכים לתחקר וליישם לקחים כדי להמשיך ולהשתפר כל הזמן. לא סיימנו עדיין. יש עוד מלחמה בעזה. יש עוד 50 חטופים שצריכים להחזיר. אנחנו רחוקים מלסיים".
את ההישגים במבצע היא מגדירה כפנומנליים. "היו שותפויות מאוד מרגשות, בין-זרועיות, עם אמ"ן ועם כל קהיליית המודיעין. רוב ההגנה האווירית שלהם פורקה. להגיע לעליונות אווירית שם, לטוס בחופשיות בשמי טהרן ולפגוע קשות במערך טילי הקרקע-קרקע שלהם. רואים את המספרים – מה שנחת לעומת מה שציפינו. אלה בהחלט הישגים מרשימים מאוד".
במבצע "חיצי הצפון" מול חיזבאללה שימשה אל"מ ש' גם כראש הענף מול לבנון שחקר את הטילים והכטב"מים ששוגרו משם.
למה הכטב"מים מחיזבאללה הצליחו לפגוע בנו יותר מאשר אלה מאיראן?
"זה גם עניין של מתאר גאוגרפי שממנו חיזבאללה יורה לעברנו, וגם עניין הצמידות. לבנון קרובה אלינו מאוד, וזמן התגובה הוא קצר מאוד. אבל מבחינת יכולות, הכטב"מים שהאיראנים שיגרו יותר טובים מאלה של חיזבאללה. איראן היא החממה שמפתחת".
גם בתקופת ההכנה לקראת המבצע, ובוודאי שבמהלכו, איך מסבירים לבנות שאמא ואבא לא בבית?
"זה לא פשוט, אבל בסוף זה בשבילן. אני לא רואה מצב שהבנות שלנו גדלות למציאות שיש בה מדינה עם יכולת גרעינית שיכולה להשמיד אותנו".
פורסם לראשונה: 00:00, 02.07.25
