משאית עמוסה במזון נכנסה שלשום (ראשון) למרכז רצועת עזה דרך מעבר כיסופים הישן. כטב"ם זיק של חיל האוויר ליווה אותה מלמעלה, בניסיון למנוע מתכולתה ליפול לידיים של חמאס. תוך דקות בודדות, כשהמשאית המשיכה להתרחק מהגבול לעומק חאן-יונס, דלק בעקבותיה טנדר עמוס בעזתים חמושים.
תיעוד: נער מעזה נהרג מחבילה שהוצנחה
(צילום: רויטרס )
למפעיל הכטב"מים הייתה דילמה: האם לתקוף את הטנדר על חמושיו למרות שזהותם לא התבררה, תוך סיכון שמדובר במאבטחים "תקינים" פלסטינים, אולי מאחת החמולות שישראל חימשה וציידה בחודשים האחרונים. המשימה של חיל האוויר, אבסורדי ככל שזה יישמע, היא לאבטח גם מהאוויר שיירות סיוע אלו לתוך עזה. אבל אם לצד החמושים גם מאות פלסטינים מתנפלים על המשאית, גם הצלף הכי מדויק על הקרקע לא יועיל באבחנה בין המחבלים להמון הגועש. בסופו של דבר, לפני שהחמושים עצרו את המשאית והתערבבו בהמון, הוחלט לתקוף את הטנדר על יושביו, מתוך הערכה שמדובר בפעילי חמאס.
אך ברוב המקרים קשה להבחין בתוך ההמון המסתער ומרבית הסיוע שישראל מרעיפה על עזה בימים אלו כדי לקנות תמיכה בינ"ל בכיבוש העיר עזה בחודשים הבאים - מגיע לידי חמאס שהולך ומתחזק, כלכלית ומבצעית, גם בזכות הפסקות האש שישראל יזמה. אלה מפחיתות את הלחימה למינימום באזורים המעטים ממילא שצה"ל עוד תוקף ברצועה בדמדומי מבצע "מרכבות גדעון".
ככל שהלחימה דועכת, כך גדל הסיוע ההומניטרי במאות משאיות הנושאות דלק, אוכל, ציוד רפואי וגז וכן בעוד הצנחות מזון מהשמיים שמיטיבות עם כולם מלבד עם היעד שהן אמורות למלא: לסייע הומניטרית לעזתים - וכן גם כדי לקעקע את קמפיין ההרעבה המוצלח של חמאס.
מאחורי הודעות הדוברות היומיות של מדינות המערב והתמונות הפוטוגניות עם מצנחי הניילון השחורים, מה שקורה בפועל הוא כזה: שגרירויות בעמאן של מדינות כמו בלגיה, גרמניה, צרפת, הולנד ואיטליה רוכשות בירדן משטחי מזון יבש בעלות של כמה אלפי יורו בודדים. המזון מועבר לבסיס חיל האוויר הירדני ומועמס על מטוסי הרקולס לגיחות הטלה יומיות. כל חבילה שמוטלת שוקלת בערך טונה, כלומר אחוז זניח, חד ספרתי, מתכולה של משאית סיוע על הקרקע.
החבילות הללו מוטלות מהאוויר כפתרון יח"צני חסר תועלת ממשית. בבריסל, במדריד ובפריז ממהרים להתגאות בעזרה שהן מעניקות לפלסטינים, כשבשטח מדובר בקושי בחופן שולי של מזון, וספק אם הוא גם מגיע לידיים הנכונות - שכן פעילי חמאס פיתחו טכניקות לאיסוף החבילות כדי למכור אותן. למעגל האבסורדי הזה נוספו בימים האחרונים תמונות שמסבות לישראל יותר נזק מתועלת: חבילות שהוצנחו, הרגו ופצעו אזרחים ומרפסות שקרסו על יושביהן - אחרי שאלה המתינו למן שיצנח עליהם מהשמיים.
תלויים במזכ"ל גוטרש
מעבר למה שקורה בשטח, במערכת הביטחון חוששים מכישלון המהלך שנתניהו מקדם לכיבוש העיר עזה, עוד לפני שיצא לדרך. השבוע נערך דיון התנעה ראשון באחת הסוגיות הנפיצות מכולן: שכנוע של ארגונים בינלאומיים, ובראשם האו"ם, לשתף פעולה עם הקמת עיר עקורים חדשה בדרום הרצועה, בדומה לזו שהקהילה הבינלאומית הקימה במוואסי בתחילת המלחמה.
מדובר בפרויקט גדול, ממושך ומורכב, בעלות של מאות מיליוני דולרים בתרחיש הזהיר: אם צה"ל יצליח לפנות כ-950 אלף עזתים מצפון הרצועה כדי שהכוחות יוכלו שוב לתמרן שם, ישראל חייבת לדאוג מראש לתשתיות הומניטריות בסיסיות עבורם במרחבים אליהם יפונו. צה"ל לא יעשה זאת בעצמו, כי אין לצבא אלפי חיילים לכך ותקציבי עתק לטובת משימה זו. לכן, באופן די אירוני, היתכנות לכיבוש העיר עזה (או "השתלטות" עליה, כמו שמקפידים לומר בקבינט) תלויה בימים הקרובים באדם אחד: מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, שישראל תבקש את הסכמתו להקים את עיר העקורים החדשה בחאן-יונס החרבה.
"יש יותר מסיבה אחת לדאוג שגוטרש יסרב, אחרי שהאו"ם סירב בצביעותו להכניס לעזה משאיות סיוע בחודשים האחרונים, בגלל טענותיו לפשעי מלחמה בעצם ההקמה וההפעלה של מרכזי חלוקת האוכל שפתחנו באזור חאן יונס", אמרו ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet גורמים ישראליים.
לדבריהם, "האו"ם טוען שאסור לגרום לאוכלוסייה במרחבי לחימה להגיע בעצמה לקבל אוכל, ואסורה נוכחות כלי נשק במרכזי חלוקת סיוע, למרות שכך הדבר קורה בדיוק בימים אלו במקומות כמו בורקינה פאסו באפריקה ודרום סודן. יש כבר מנהלים בדרגי ביניים באו"ם שמסרבים קטגורית לשתף איתנו פעולה, אז נראה שההכרעה תיפול בצמרת הארגון ותלויה במידת הלחץ והאיומים שארה"ב תפעיל לשיתוף פעולה עם המהלך".
אם האו"ם יסרב לקחת חלק במהלך שיאפשר את התמרון המחודש בעיר עזה, יש במערכת הביטחון מי שממליץ כבר לגבש תוכנית ב': במה שמוגדר כדרך פעולה אפשרית (דפ"א) אך מסוכנת, לפיה חיילי צה"ל בעצמם ידאגו לתשתיות הביוב, המים, הסניטריה, המגורים והרפואה הבסיסית עבור כמיליון עזתים שיש להזיז מצפון הרצועה לדרומה.
רחוקים מהכרעת חמאס
אחת הבעיות שהוצגו לשרים בקבינט ולרה"מ נתניהו בעצמו היא שחיקת המערכת ההומניטרית ברצועת עזה - ולא רק שחיקת האויב או שחיקת צה"ל אחרי כמעט שנתיים של לחימה מתישה ללא הכרעה. אחד הקשיים המרכזיים, הכמעט בלתי אפשריים לפיצוח שהוצגו למקבלי ההחלטות נוגעת לכך שעזה, כמעט כולה, נשלטת על ידי חמאס. משרדי הממשלה השונים, העיריות על רבבות עובדיהם, המערכת הבנקאית המקומית ושלל נותני השירותים, גם אם מדובר בשירותים מינימליים, הם מוענקים לאזרחים - ולכן צה"ל, מבחינה משפטית, עדיין לא מוגדר ככובש ברצועה.
בצבא יש מי שמגדיר זאת כ"גידול סרטני" שהתפשט לכל איבר בגוף האדם, והצבא עסוק בהסרות נקודתיות של גרורות מקומיות, ככל שהוא יכול, של הממאירות הזו מהאיברים הרבים. "לדוגמה עובד תברואה בעיריית דיר אל-בלח, שגם היא, כמו כל המנגנון השלטוני ברצועה, חמאסית. העובד הזה יכול הבוקר לפנות אשפה באחת משכונות העיר, גם כאינטרס תפקודי ישראלי למניעת מחלות ומגפות, אבל על הדרך הוא אוסף חבילות מזון מהסיוע במשאית הזבל שלו לטובת פעילי חמאס. האם צריך להשקיע משאבים מבצעיים ומודיעיניים גם באיתורו של אותו פועל-סייען טרור וחיסולו מהאוויר? כמוהו יש עשרות אלפים, שכולם בשירות חמאס", תיאר בכיר ביטחוני בשיחה עם "ידיעות אחרונות" ו-ynet.
לדבריו, "אותו דבר לגבי עובדי תשתיות שאנו מבקשים שיתקנו קווי מים וחשמל שהרסנו בתמרון, מורי חמאס שחזרו ללמד במרחבי העקורים ובמחסות, ועוד ועוד. כל עוד לא קובעים ובונים חלופה שלטונית, הסרטן הזה ימשיך לשלוט ברצועת עזה, גם אם כוחו הצבאי יוכה ויוחלש".
"משמעות המהלך החדש היא דחיסה של כשני מיליון פלסטינים בחאן יונס, בשטח שדומה בהיקפו לזה של גוש דן - מינוס בנייני המגורים והמגדלים"
בדיונים שנערכו בימים האחרונים בין בכירים במערב שעוד תומכים בישראל לבכירים ביטחוניים, עלתה שוב התהייה כיצד ישראל הצליחה להכריע, זמנית לפחות, את חיזבאללה – צבא הטרור הגדול במזרח התיכון – ועדיין לא את חמאס, שקטן פי ארבעה מהארגון השיעי. "בעזה יש חטופים שנוכחותם מגבילה את הלחימה בחמאס, וחיזבאללה הוא ארגון טרור בתוך מדינה ריבונית. זאת סנוף למהלך המדיני המשלים שביצעה ישראל בסוף הלחימה בחיזבאללה".
"לעומת זאת רצועת עזה כולה היא ישות טרור", הוסבר לאורחים מארה"ב. "הסיוע ההומניטרי תלוי בגורמים בינלאומיים, בהם האו"ם, והמערכת הזו הולכת ונעשית יותר לעומתית נגדנו. החשש הוא שהקש שישבור את גב הגמל הוא הפינוי ההמוני מהעיר עזה בחודשים הקרובים. זה מהלך הומניטרי ענק שמחייב תכנון מקדים מורכב ושיתוף פעולה עם האו"ם, מציאת מרחבים באזור חאן יונס שאינם הרוסים ושבורים, ואין הרבה כאלה בשכונות שנפגעו, נסיגה אפשרית והזזה לציר טאנצ'ר (סלאח א-דין) של ציר הביתור החדש מגן עוז. רק להזיז דרומה בתי חולים שדה מהעיר עזה זה מהלך מורכב בפני עצמו, ואם האו"ם והקהילה הבינלאומית יסרבו לשתף פעולה, המשמעות היא שזה עלינו", הוסיפו הגורמים בדיונים הסגורים.
הגורמים הדגישו שגורמי הסיוע הזרים בעזה כבר התלוננו שהם "עם הלשון בחוץ", ושאנשיהם חיים בסיכון יומי תקופה כה ארוכה וחלקם נפגעו ונהרגו בעצמם מהלחימה הארוכה. "רוב אותם גורמים לא רוצים בטובתנו", אומרים, "ועכשיו צריכים לשכנעם מחדש לטובת כיבוש עזה. צריך למסגר זאת בצורה נכונה, ולזכור שגם אם נצליח לפנות דרומה חלק גדול מהעיר עזה ומהעיירות הסמוכות כג'באליה ובית-חאנון, כי זו התוכנית, עדיין עלולים להישאר 300-200 אלף עזתים בצפון הרצועה, בדיוק כפי שנשארו בשיא התמרון הלחימה באזורים אלו, ואז הפינויים נחשבו למוצלחים". לדרג הפוליטי הובהר שמשמעות המהלך החדש היא דחיסה של קרוב לשני מיליון פלסטינים במרחב חאן-יונס, בשטח שדומה בהיקפו לזה של גוש דן, מינוס בנייני המגורים והמגדלים.
פורסם לראשונה: 00:00, 12.08.25
