בעוד העתירה על מינויו של השופט בדימוס יוסף בן חמו למלווה חקירת הפצ"רית לשעבר, האלופה יפעת תומר-ירושלמי, על הדלפת הסרטון מבסיס שדה תימן, עדיין נדונה בבג"ץ - בקואליציה לא קופאים על השמרים. כעת מתברר כי הם שוקדים לקדם בהליך מהיר את החוק של יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן, למנות "תובע מיוחד" לחקירת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן.
מדובר בתיקון לסדר הדין הפלילי מ-2024 - "מניעת ניגודי עניינים בחקירת היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה". החוק, שנכתב והונח על שולחן הכנסת לפני יותר משנה, נראה כאילו נכתב בדיוק למצב שבו נמצאת היום התסבוכת המשפטית המלווה את חקירת הפצ"רית בפרשת שדה תימן.
רוטמן מסביר כי הצעת החוק שהגיש רלוונטית מתמיד. "צבר ניגודי העניינים ופעילותה של היועצת, במיוחד לאור הפרסומים האחרונים, מעידים שבדרגים הגבוהים ביותר של מערכת אכיפת החוק נוצרה תרבות ארגונית שאין דרך מנומסת לתאר אותה מלבד 'תרבות עבריינית'", הוא טוען. "הצעת החוק, שהגיש בזמנו ח"כ צבי סוכות יחד איתי, היא פתרון מחויב המציאות כשכל עובדי המדינה מאוימים על ידי היועצת המשפטית ושלוחיה".
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "אף שישנן מספר הוראות בנוגע לפתיחה בחקירה והגשת כתבי אישום כנגד נושאי משרה בכירים כגון ראש ממשלה, שר, שופט ועוד, ישנה לקונה (חסר) בכל הנוגע לפתיחת הליך כזה כנגד היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה. במצב דברים בו עולה חשש לביצוע עבירה מצד היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, נוצר ניגוד עניינים מעצם מעורבות הפרקליטות בחשדות, החל מליווי החקירה ועד להחלטה אם יש מקום להגיש כתב אישום".
2 צפייה בגלריה
רוטמן. "כל עובדי המדינה מאוימים על ידי היועצת המשפטית ושלוחיה"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
עוד נכתב בדברי ההסבר: "הצעת החוק מבקשת לתקן את המצב ולאפשר לשר המשפטים למנות תובע חיצוני לפרקליטות במקרים אלו, בדומה לחקירת שוטרים הנעשית בידי המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) ולא בידי גורמי החקירה במשטרה. על פי הצעת החוק, לתובע הממונה יוקנו הסמכויות המקבילות לסמכויות היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה".
בעקבות פרשת הדלפת הסרטון מבסיס שדה תימן, נציין, כבר דן בית המשפט העליון בסמכות שר המשפטים למנות במקרים נדירים וייחודיים חוקר מיוחד, אך הטיל עליו מגבלות קשוחות שמנעו ממשפטנים רבים לקבל את התפקיד. בסופו של דבר בחר שר המשפטים יריב לוין בשופט בדימוס יוסף בן חמו, וזאת לאחר שמונה לעובד מדינה בהליך מזורז ופטור ממכרז.
לפי עמדת הפרקליטות, שעליה לא חתומה היועמ"שית בהרב-מיארה מאחר שמשכה את ידה מהעניין עד שיתברר שלא היה לה חלק במעשי הפצ"רית לשעבר, יש לבטל את מינויו של בן חמו - מאחר שאינו עומד בתנאי פסק הדין של בג"ץ ואינו עובד מדינה.
לפי לוין, דין העתירות נגד מינויו של בן חמו להידחות, שכן השופט הוא "עובד מדינה בכיר, משפטן מובהק, שתחום עיסוקו בעבר היה כרוך בהפעלת שיקול דעת בתחום התביעה והחקירה הפלילית, ללא זיקה פוליטית, ומינויו בוצע בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסק הדין".
פורסם לראשונה: 00:00, 30.11.25
