לרוב, כשאנחנו חושבים על תוכים, עולה בראשנו תמונה של בעלי כנף צבעוניים וקולניים. אבל מתברר שיש גם תוכים מתחת למים - דגי התוכי, או תוכינוּניים. דגים אלו, ששמם נגזר מהלסת הגדולה והחזקה שנראית כמו מקור ומצבעיהם העזים, הם לא רק יפים אלא משמשים עובדי תחזוקה חרוצים ומהנדסים אקולוגיים בעלי חשיבות קריטית לשמירה על בריאות שונית האלמוגים.
שוחחנו עם ד"ר רננאל פיקהולץ, שמוביל את המסלול למנהיגות אקולוגית בחטיבת הביניים ואת מגמת ביולוגיה בתיכון בקריית חינוך יפו. במסגרת לימודי הדוקטורט שלו בבית הספר לזואולוגיה, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל אביב ובמכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת, חקר פיקהולץ את התוכינוניים בהנחיית פרופ' יוני בלמקר ופרופ' משה כיפלאוי, והוא שיתף אותנו בכמה תובנות מרתקות על הדגים המרהיבים הללו.
אם נלך לצלול או לשנרקל, איפה נוכל לראות את התוכינון?
"קבוצת התוכינוניים, שנחשבה בעבר משפחה נפרדת וכיום מסווגת כשבט במשפחת השפתוניים, כוללת כ-90 מינים שונים שחיים באזורים גיאוגרפיים נרחבים: האוקיינוס האטלנטי, האזור האינדו-פסיפי וגם הים התיכון והים האדום. מבחינת מצבם בטבע, התוכינוניים מצויים ברמות שימור שונות. בים התיכון, לדוגמה, נוכל למצוא את התוכידג הכרתי שאינו בסיכון ואת תוכינוּן האוכפים שפלש מים סוף דרך תעלת סואץ. במפרץ אילת יש כ-13 מינים, כולל מין אנדמי (מין שלא נמצא באף מקום אחר, ע"ו)".
מה עושה את התוכינוניים לדגים מיוחדים כל כך?
מעבר ליופי ולצבעוניות שלהם, לתוכינוניים יש תפקיד מרכזי בשמירה על שוניות האלמוגים. "התוכינוניים הם דגים צמחוניים. אלמוגי אבן, בוני השונית, מתחרים באופן תמידי עם אצות על שטח מחיה. האצות גדלות מהר יותר ורגישות פחות לתנאי סביבה משתנים, ואם בתחרות הזאת היו משתתפים רק האצות והאלמוגים, אז האצות היו משתלטות בקלות על האלמוגים ו'חונקות' אותם, מה שעלול היה להוביל לקריסת החברה האקולוגית כולה בשונית".
למזלנו, התוכינוניים מצילים את המצב. "הם ממלאים תפקיד של 'עובדי תחזוקה' בכך שהם ניזונים מהאצות, במיוחד בשלב מוקדם כשהן מתחילות להתיישב על אלמוגים או על סלעים". פעולת הרעייה המתמשכת הזו חיונית להישרדותם של האלמוגים ולשגשוגם, ומבטיחה את תפקודה התקין של השונית כולה. "נוסף על הרעייה והסרת אצות, לתוכינוניים תפקיד חשוב נוסף – ביו-ארוזיה (bioerosion)". כשהם נוגסים באלמוגים ובסלעים כדי לאכול אצות, "הם טוחנים את החומר בפה ופולטים אותו כחול או סדימנט במקום אחר בשונית. תהליך זה מאפשר מחזור של סידן ושל יסודות אחרים, וההערכה היא שעד 70 אחוז מהחול בחופים טרופיים עבר דרך מערכת העיכול של תוכינוניים".
חיות את הרגע - הכתבות הקודמות:
הנווטים המעולים ש"אוהבים" את העיר
הנשר המקראי שעלול להיעלם מישראל
חיות את הרגע: אלמוגי אבן
בעל החיים שהיינו רוצים את הגנים שלו
התנשמת הלבנה שמחסלת אלפי מכרסמים בשנה
החיה שמטילה אלפי ביצים בשנה, אך נמצאת בסכנת הכחדה בארץ
חיות את הרגע: השפן הקטן, שהוא בכלל קרוב של הפיל
חיות את הרגע: נראה כמו נחש, אבל זו לטאה
מלבד תפקידם בשמירת השונית, אילו התנהגויות מרתקות מייחדות את התוכינוניים?
"רבים מדגי השונית, וביניהם התוכינוניים, מתחילים את חייהם כנקבות ולאחר מכן משנים את זוויגם לזכרים. מהלך חיים זה, הכולל התבגרות מינית כנקבה ופעם נוספת כזכר, מלווה לעיתים קרובות בשינויים דרמטיים בצבעים ואף במבנה הפיזי של הדג".
"המאפיין השני הייחודי לתוכינוניים הוא מעטפת הריר שהם מפרישים עם רדת החשכה. המעטפת דומה לשק שינה שקוף וגדול העשוי ג'לטין ועוטפת את כל גופם. לפי מחקרים, היא מספקת הגנה מפני טורפים ליליים על ידי כך שהיא אוצרת בתוכה את הריח של התוכינון, או מפני טפילים החיים בקרקע בכך שהיא לא מאפשרת להם גישה לדג".
עם אילו סכנות מתמודדים התוכינוניים?
"האיומים העיקריים על התוכינוניים הם דיג יתר והרס או אובדן של בתי גידול". איום זה רלוונטי במיוחד לתוכינוניים, משום ששוניות האלמוגים נמצאות בסכנה מתמדת. "משבר האקלים מאיים על אורגניזמים ימיים רבים, בהם התוכינוניים. עליית טמפרטורת המים יוצרת סטרס ומאפשרת שגשוג של גורמים פתוגניים. לפני מספר שנים הייתה תמותה מסיבית של דגי שונית באילת, בהם תוכינוניים, כתוצאה מעלייה חדה בטמפרטורת מי הים. נוסף על כך, אירועי הלבנה (bleaching) ופגיעות אחרות בשוניות האלמוגים הם קריטיים במיוחד לתוכינוניים".
"במחקר שעשינו מצאנו שזכרים בוגרים של תוכינוניים מצויים בשטח מחיה מצומצם מאוד, כלומר כל פרט ישן ואוכל באותם האזורים בדיוק, גם לאורך שנים. משמעות הדבר היא שפגיעה באזור מסוים בשונית עלולה להיות דרמטית הרבה יותר עבורם מאשר לדגים אחרים המרבים לשנות את המסלולים ואת הפעילות שלהם מיום ליום. לכן, מאמצי השימור למען התוכינוניים כוללים הימנעות מפגיעה בבתי הגידול, משבירה של אלמוגים ושל מצעים סלעיים ומזיהום הים".
מה משך אותך לחקור דווקא את התוכינוניים?
"אני מתעניין מאוד בהתנהגות רעייה ותנועה של דגים צמחוניים וכיצד שינויים במיקום ובזמינות האצות משפיעים על התנהגותם, במיוחד בתוכינוניים לנוכח התפקיד האקולוגי הקריטי שלהם".
מהי אחת התגליות המפתיעות שמצאת לגבי התוכינוניים?
"במהלך מחקר שבו עקבנו אחרי תוכינוניים בעזרת משדרים אקוסטיים (כמו שעוני כושר לדגים, המאפשרים מעקב אחרי מיקום ורמת פעילות), התרחשה הסערה הגדולה במפרץ אילת במרץ 2020, שפגעה בשטחים נרחבים של שונית האלמוגים. להפתעתנו הגדולה, הדגים החלו להציג התנהגות חריגה מאוד עד 10 ימים לפני הסערה. בניגוד להתנהגותם ה'רגילה', שבה הם מפחיתים את רמות הפעילות שלהם לרמה כמעט אפסית בזמן שנת הלילה, הם הפסיקו לישון במהלך הלילה והראו רמות פעילות גבוהות מאוד במשך היום. מחקרים קודמים הראו שבעלי חיים מגיבים לאירועי מזג אוויר קיצוני עד 48 שעות לפני כן. התגלית שלנו מצביעה על כך שהדגים ככל הנראה חשים סערות קיצוניות הרבה לפני שהן מתרחשות, וייתכן שיש סמנים מקדימים לסערות כאלו שאנחנו עדיין לא מכירים".
לסיכום, התוכינוניים הם דגים מורכבים ומרתקים, שתפקידם האקולוגי בשמירה על שוניות האלמוגים חיוני. הם לא רק יפים ובעלי התנהגויות ייחודיות כמו שינוי זוויג ויצירת "שקי שינה" עשויי ריר, אלא גם בעלי יכולות מפתיעות לחיזוי סערות. ההגנה על הסביבה הימית בכלל, ועל שוניות האלמוגים בפרט, היא המפתח בשמירה על התוכים בעלי הסנפירים.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה