מזון אולטרה-מעובד כבר מזמן אינו רק חטיפים, ממתקים ומשקאות קלים. הקטגוריה הזו כוללת גם דגני בוקר, מאפים ארוזים, מנות מוכנות, מוצרי בשר מעובדים ומוצרים רבים נוספים. מחקרים קודמים קשרו צריכה גבוהה שלהם להשמנה, לסוכרת מסוג 2 ולמחלות לב וכלי דם. כעת, מחקר חדש מנסה לפרק את ההגדרה הרחבה של "מזון אולטרה-מעובד" ולבחון אילו רכיבים אופייניים לו קשורים במיוחד לסיכון עתידי לדיכאון.
המחקר, שפורסם בכתב העת European Journal of Nutrition, מצא כי חשיפה תזונתית גבוהה יותר למוצרים שסביר כי הם מכילים חומרי טעם, צבעי מאכל וממתיקים, נקשרה באופן תלוי מינון לסיכון מוגבר להתפתחות דיכאון. כלומר, ככל שגדל חלקם של מוצרים כאלה בתפריט, כך עלה גם הסיכון שנמצא במחקר.
גלריה
מחקר חדש מצא קשר תלוי-מינון בין צריכה מוגברת של ממתיקים מסוימים לבין סיכון מוגבר להתפתחות דיכאון
(צילום: Shutterstock)
החוקרים מאוניברסיטת יוסטוס ליביג בגיסן שבגרמניה ניתחו נתונים של 171,818 משתתפי מאגר UK Biobank בבריטניה. גילם הממוצע של המשתתפים היה 58.5, והם היו במעקב במשך 10.7 שנים בממוצע. במהלך תקופה זו תועדו 5,424 מקרים חדשים של דיכאון.
החוקרים לא הסתפקו בחלוקה המקובלת של מזונות ל"אולטרה-מעובדים" או לא. הם בחנו עשר קטגוריות של סמנים אופייניים למזון אולטרה-מעובד ו-39 סמנים ספציפיים, בהם חומרי טעם, צבעי מאכל, ממתיקים, משפרי טעם, עמילנים שעברו שינוי, שמנים שעברו שינוי ורכיבים נוספים.
הבעיה עם חומרי טעם וממתיקים
הממצא המרכזי הוא שרק שלוש קטגוריות בלטו בקשר עקבי לדיכאון: חומרי טעם, צבעי מאכל וממתיקים. כאשר 40% מסך המזון שאדם צרך היה ממוצרים שסביר כי הכילו חומרי טעם, הסיכון לדיכאון היה גבוה ב-46% בהשוואה לרמת צריכה של 5%. כש-20% מסך צריכת המזון הגיע ממוצרים שסביר שהכילו צבעי מאכל, הסיכון היה גבוה ב-49% לעומת רמת צריכה של 3%. צריכה של מוצרים המכילים ממתיקים בהיקף של 20% מסך התפריט נקשרה לסיכון גבוה ב-45% לדיכאון, בהשוואה למי שלא צרכו מוצרים כאלה.
כבר ברמות נמוכות יותר נרשמו קשרים: צריכה של מזונות עם חומרי טעם בהיקף של 20% מהתפריט נקשרה לעלייה של 12% בסיכון, וצריכה של 30% נקשרה לעלייה של 32%. בצריכה של מזונות עם צבעי מאכל בהיקף של 10% מהתפריט, הסיכון היה גבוה ב-13%. בצריכה של מוצרים עם ממתיקים בהיקף דומה, נרשמה עלייה של 17% בסיכון.
החוקרים בחנו עשרות סמני עיבוד ומצאו כי קטגוריית הממתיקים היא אחת הבולטות בקשר לסיכון לדיכאון
(צילום: Shutterstock)
חשוב להבין את אופן המדידה: הנתונים אינם מתייחסים לכמות הצבע, הממתיק או חומר הטעם עצמו שהמשתתפים צרכו. החוקרים חישבו מהו החלק היחסי בתפריט שמקורו במזונות שסביר כי הם מכילים כל אחד מהסמנים.
לצורך כך, המשתתפים מילאו שאלוני תזונה מקוונים על המזון והמשקאות שצרכו ביום הקודם. החוקרים בדקו עד עשרה מוצרים מסחריים עבור כל אחד מ-238 פריטי מזון ומשקה בשאלון, משתי רשתות שיווק גדולות בבריטניה, Tesco ו-Sainsbury's. בסך הכול נותחו רשימות רכיבים של 2,459 מוצרים מסחריים, ולכל פריט חושבה ההסתברות שיכיל אחד מ-59 סמני עיבוד שהוגדרו מראש.
שבעה ממתיקים בלטו
בניתוח של הממתיקים הספציפיים, שבעה מתוך עשרה שנבדקו נקשרו באופן תלוי מינון לסיכון לדיכאון: אצסולפאם-K, אספרטיים, אריתריטול, סכרין, סטביול, סוכרלוז וקסיליטול. גם פרוקטוז נקשר באופן ליניארי לסיכון מוגבר לדיכאון.
הקשרים לאצסולפאם-K, אספרטיים, אריתריטול, סוכרלוז, קסיליטול ופרוקטוז נותרו מובהקים גם בשורה של ניתוחים נוספים שבחנו את יציבות התוצאות. החוקרים הוציאו, בין היתר, משתתפים שאובחנו בדיכאון בתוך פחות משנתיים מתחילת המעקב, אנשים עם מחלת לב או סרטן, ומי שדיווחו כי יום האכילה שעליו נשאלו לא ייצג את תזונתם הרגילה.
מנגד, לא נמצא קשר מובהק לדיכאון בקטגוריות של משפרי טעם, חומרי עזר לעיבוד, עמילנים שעברו שינוי, סוגי סוכר שונים ושמנים שעברו שינוי. גם גלוטמט, מתחלבים וסוכר אינוורטי לא נקשרו לסיכון לדיכאון. הממצא הזה חשוב משום שהוא אינו תומך בטענה שכל תוסף מזון או כל מוצר אולטרה-מעובד כרוך באותה מידה של סיכון.
גם כאשר החוקרים בחנו את כלל המזונות האולטרה-מעובדים, התקבלה תמונה מורכבת. הסיכון הנמוך ביותר במודל נמצא כאשר מזונות כאלה היו כ-16% מסך צריכת המזון. מעל לרמה הזאת, הסיכון עלה: צריכה של 30% ממזונות אולטרה-מעובדים נקשרה לעלייה של 16% בסיכון לדיכאון, צריכה של 40% נקשרה לעלייה של 32%, וצריכה של 50% נקשרה לעלייה של 41%.
עם זאת, החוקרים מדגישים כי אין לפרש את התוצאה הזאת כאילו צריכה מסוימת של מזון אולטרה-מעובד מגינה מפני דיכאון, או שהימנעות מוחלטת ממנו גורמת לדיכאון. לדבריהם, ייתכן שהדפוס משקף את העובדה שרק חלק מהרכיבים האופייניים למזונות אלה קשורים לסיכון.
ממצאי המחקר מצביעים על השפעה אפשרית של רכיבים מתעשיית המזון על ציר המעי-מוח וויסות מצב הרוח
(צילום: Shutterstock)
המחקר הותאם לשורה ארוכה של גורמים שעשויים להשפיע על התוצאות, ובהם גיל, מין, מדד מסת הגוף, עישון, שתיית אלכוהול, פעילות גופנית, מצב בריאותי כללי, לחץ דם, הכנסה, השכלה ומצב חברתי-כלכלי.
"בחינה ממוקדת של רכיבים ספציפיים"
המחקר מציע כמה מנגנונים אפשריים, אך לא בדק אותם בפועל. בין היתר, החוקרים מציינים אפשרות להשפעה של רכיבים מסוימים על פעילות המוח ועל איתות של מוליכים עצביים, לצד קשרים עקיפים דרך השמנה, פגיעה מטבולית ושינויים במיקרוביום המעי. מחקרים בבעלי חיים מצאו בעבר שתזונה עשירה בשומן ובפרוקטוז קשורה להתנהגויות דמויות דיכאון וחרדה, אך אין בכך הוכחה להשפעה זהה בבני אדם.
"המחקר הנוכחי מאפשר לנו לעבור מהסתכלות כוללנית ומעורפלת על 'מזון מעובד' לבחינה ממוקדת של רכיבים ספציפיים", מסבירה לימור טל פוני, תזונאית ראשית במכבי שירותי בריאות. "הזיהוי של חומרי טעם וריח, צבעי מאכל וממתיקים כסמנים בעלי קשר תלוי-מינון לדיכאון עולה בקנה אחד עם מה שאנו מזהים בשנים האחרונות בכל הקשור לציר המעי-מוח. תוספים מלאכותיים אלה עלולים לשבש את הרכב המיקרוביום, להגביר את חדירות המעי ולעורר תהליכי דלקת, המשפיעים ישירות על המוליכות העצבית ועל ויסות מצב הרוח".
לימור טל פוניצילום: מכבי שירותי בריאותלדברי טל פוני, המנגנון המוצע מראה כי ממתיקים מסוימים משנים את הרכב המיקרוביוטה ומפחיתים את ייצורן של חומצות שומן קצרות שרשרת - תהליך שמעודד דלקת ופוגע באיתות של נוירוטרנסמיטורים מרכזיים במוח, כמו סרוטונין ודופמין.
"ממצאים אלו נתמכים גם במחקר עוקבה שפורסם ב-JAMA Network Open", היא מוסיפה. "גם שם פירקו את קטגוריית המזון האולטרה-מעובד (UPF) לקבוצות מזון שונות, ומצאו כי רק ממתיקים מלאכותיים ומשקאות ממותקים מלאכותית נקשרו באופן מובהק לעלייה בסיכון לדיכאון. לעומת זאת, רכיבים מעובדים אחרים - בהם משקאות ממותקים בסוכר, חטיפים, קינוחים ומוצרי בשר מעובד - לא הראו קשר מובהק לאחר נרמול למשתנים מתערבים".
הקשר בין המעי למצב הנפשי
ד"ר יצחק דנגור, פסיכיאטר מומחה בלאומית שירותי בריאות, מנהל המחקר והחדשנות במרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל והפסיכיאטר הראשי של קבוצת E-Zone, מדגיש כי יש להבחין בין קשר סטטיסטי לבין סיבתיות. "ברמות הצריכה הגבוהות שנבדקו נמצא קשר משמעותי, שנותר גם לאחר תקנון ל-BMI ולמשתנים נוספים. עם זאת, מדובר בעלייה בסיכון היחסי ובאסוציאציה בלבד. אי אפשר להסיק מהמחקר שממתיקים, צבעי מאכל או חומרי טעם גורמים לדיכאון".
ד"ר יצחק דנגורצילום: פרטילדבריו, יש בסיס מדעי לקשר בין המיקרוביום לתחלואה נפשית, אך הידע בתחום עדיין מוגבל. "אנחנו מזהים שינויים ומגמות במיקרוביום של אנשים הסובלים מדיכאון, אבל לא נמצא חיידק מסוים שקשור באופן מובהק למחלה. עדיין אין 'בקטריית דיכאון'. במקביל, ידוע שממתיקים עשויים להשפיע על הרכב המיקרוביום".
ד"ר דנגור מוסיף כי הקשר עשוי לפעול בשני הכיוונים. "דיכאון משנה את הרגלי האכילה, והשינויים האלה עשויים להשפיע על המיקרוביום. מנגד, שינויים במיקרוביום עשויים להיות קשורים גם למצב הנפשי. ייתכן שמדובר בהיזון חוזר, ולא בתהליך חד-כיווני".
לדבריו, תזונה בריאה יכולה להשתלב בטיפול בדיכאון, אך אינה מחליפה טיפול מקצועי. "מחקרים מראים ששיפור איכות התזונה, ובמיוחד תזונה ים-תיכונית, עשוי להפחית תסמיני דיכאון. התזונה יכולה להיות חלק מהמעטפת הטיפולית, לצד שינה ופעילות גופנית, אבל היא אינה הטיפול כולו. בדיכאון בינוני או קשה, טיפול מקצועי הוא חלק בלתי נפרד מההתמודדות ואין לו תחליף מלא".
טל פוני מסכימה כי הקשר עשוי לפעול בשני הכיוונים. "יש לזכור כי מדובר במחקר תצפיתי שאינו מוכיח סיבתיות ישירה. קיים קושי לשלול סיבתיות הפוכה, שכן ירידה במצב הרוח, עייפות או דכדוך עלולים לגרום לאנשים לפנות למזונות מעובדים, זמינים ומתוקים כאמצעי לוויסות רגשי".
שבעה ממתיקים ספציפיים ופרוקטוז בלטו בניתוח הנתונים כבעלי קשר עקבי לעלייה בסיכון לדיכאון
(צילום: Shutterstock)
למחקר יש מגבלות נוספות. נתוני התזונה התבססו על דיווח עצמי, והחשיפה לרכיבים לא נמדדה ישירות, אלא הוערכה לפי ההסתברות שהם נמצאים במוצרים שנמכרו בבריטניה. בנוסף, משתתפי UK Biobank אינם בהכרח מייצגים את כלל האוכלוסייה.
אז מה כדאי לעשות בפועל?
לדברי טל פוני, מומלץ לאמץ עקרונות פשוטים שמגנים על ציר המעי-מוח, שומרים על יציבות רמות הסוכר ומפחיתים חשיפה מיותרת לתוספים תעשייתיים:
קריאת רשימת הרכיבים: בעת קניית מזון ארוז, מומלץ להעדיף מוצרים עם רשימת רכיבים קצרה, שבה רוב הרכיבים הם שמות של מזונות שקיימים במטבח הביתי. אם המוצר מכיל עשרות חומרים לא מוכרים, ממתיקים או צבעי מאכל סינתטיים - מקומו על המדף בסופר ולא במזווה הביתי.
העדפת מזון גולמי על פני מזון מעובד: העדפה של מזונות עשירים בסיבים, נוגדי חמצון וחלבון איכותי - כגון ירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים ודגים - אשר במחקר עצמו הראו מגמה מיטיבה מול הסיכון לדיכאון.
גישה הדרגתית ומאוזנת: הפחתת משקאות דיאט, משקאות ממותקים ומזונות מעובדים, והעדפה של מים, חליטות תה צמחים וארוחות ביתיות פשוטות - תוך שמירה על יחסים בריאים עם האוכל וללא קיצוניות תזונתית.
למרות המגבלות, מדובר במחקר גדול וארוך טווח שמחדד את השאלה מה בדיוק במזונות אולטרה-מעובדים עשוי להיות קשור לבריאות הנפש. כדי לקבוע אם צמצום החשיפה לרכיבים מסוימים אכן מפחית את הסיכון לדיכאון, יידרשו מחקרי התערבות מבוקרים בבני אדם.
