מצטייד בטחינה
עזריאל צפר מראש העין, אבא לשניים, רואה חשבון:
"אנחנו נוסעים בעיקר לדירות, ותמיד מקפידים להשאיר מתנות מהארץ כמו טחינה וחלווה עם מכתב תודה. אנחנו רוצים להשאיר רושם טוב כישראלים ואנחנו גם מנקים את הדירה לפני שאנחנו עוזבים. זה מין טקס שאנחנו עושים. הילדים שלנו חושבים לפעמים שהמתנות על השולחן הן בשבילם, ואנחנו מסבירים להם שככה אנחנו מכבדים את מי שאירח אותנו וגם עושים שם טוב למדינה. אני יודע שיש לישראלים מוניטין לא טוב, אם כי אני לא נתקלתי ביחס עוין, להפך".
נותנת טיפ וחטיף
חנית לייכנר מקיבוץ אילון, נשואה ואמא לשניים, בעלת רשת "פשוט חלק" להסרת שיער:
"אני נותנת שירות ואני יודעת כמה כיף לקבל מחמאות ותגובות. כל מילה טובה וסמס שאנחנו מקבלות מרימים לנו מאוד, לכן יש לי מודעוּת לפרגון. כשאני נוסעת לחו"ל אני אוהבת לפרגן למי שנותן לי שירות, בייחוד לנוכח העובדה שהרבה פעמים מדובר באנשים קשי יום. לישראלים אין שם ממש טוב בעולם, ואני מרגישה שכשאני משאירה משהו קטן מישראל זה תורם לדימוי של הישראלי היפה. זה לא חייב להיות משהו גדול. אני משאירה טיפ וגם חטיף מישראל עם מכתב נחמד שכתוב בו 'תודה על השירות, היה לנו כיף, נעים ונקי'. חשוב לי שהילדים שלי ילמדו ממני, והם אכן עושים את זה יחד איתי".
מכינה מארזים עם קפה וחלווה
הילה מור אלון מתל אביב, נשואה ואם לשניים, מורה לספורט, בלוגרית טיולים ובונה מסלולי טיול לאוסטריה:
"אני נהנית לארוז מתנות קטנות לפני שאני נוסעת לחו"ל, כותבת ברכה ושמה מדבקות חמודות, כמו ילדה בת 12. אני מכינה מראש מארזים עם דברים שלא עולים הרבה אבל מייצגים את ישראל, כמו בוץ של ים המלח, במבה, קפה שחור וחלווה וכותבת 'תודה על השירות והאירוח'. בחו"ל אני נותנת למי שבא לי: זה יכול להיות לחדרנית, לבן אדם שמביא לי את האוטו ששכרתי, לפקידי הקבלה במלון, למדריך בטיול אופניים. פעם נתתי מחזיק מפתחות מישראל למלצר. זה נחמד מאוד ותמיד מתפתחת שיחה. חשוב לי להראות צד חיובי של ישראל".
מעניקה מתנות בעבודת יד
עידית שוורץ מרחובות, נשואה ואם לשניים, מורה ליצירה במעון למבוגרים עם צרכים מיוחדים:
"אני יוצרת בנייר ועושה שרשראות מחרוזים בעיקר למשפחה וחברים. תמיד כשאני נוסעת לחו"ל אני לוקחת איתי שרשראות שאני מכינה, מדפיסה כמה מילים ועוטפת בצלופן. בפעם האחרונה הייתי בצרפת, אז ביקשתי מחברה שיודעת צרפתית לתרגם לי כמה מילים. לרוב אני כותבת משהו כמו 'תודה רבה על השירות. אנחנו מישראל, רצינו להשאיר מתנה כאות תודה'. אני אוהבת לתת מתנות מעשה ידיי, וגם בחו"ל אני נהנית להשאיר מתנות כאלה. מעבר לתשומת לב לנותני השירות, חשוב לי להראות שאנחנו הישראלים לא מפלצות. אני רוצה להשאיר טעם טוב. הילדים שלי עוד לא נסעו לחו"ל לבד, אבל נראה לי שזה עבר אליהם. כמו שהם אומרים 'בוקר טוב' למנקי הרחובות, אני מאמינה שהם ילכו בעקבותיי כשייסעו לחו"ל וישאירו מתנות".
שולף מזכרות מתא הכפפות
עמית לויתן מהוד השרון, אבא לארבע וסבא לארבעה, עורך דין ויוצר בזכוכית:
"לפני כל טיול אנחנו נוסעים לשוק הכרמל וקונים מתנות קטנות בניחוח ישראלי, כמו מציתים, מחזיקי מפתחות ושוקולדים עם סמל ישראלי כלשהו, ולוקחים אותן איתנו לנסיעה. אנחנו משאירים את המתנות לחדרניות עם פתק תודה על השירות, אבל גם שמים מתנות בתא הכפפות באוטו, כי אתה אף פעם לא יודע את מי תפגוש בדרך. פעם, כשנסענו ברכב בארצות הברית, מישהו שעצר את התנועה בגלל עבודות בכביש התחיל לדבר איתנו. נתנו לו מחזיק מפתחות עם תמונה של ירושלים והוא התחיל לבכות מרוב התרגשות, כי הוא משתייך לאיזה זרם נוצרי שאוהב מאוד את ישראל, ואמר שעשינו לו את היום. פעם אחרת נתקלנו במסעדה בקבוצת נשים ששאלו מאיפה אנחנו, כי הן שמעו שאנחנו מדברים עברית. הן התלהבו מהעובדה שאנחנו מישראל, ונתנו להן שוקולד בצורת לב. איזו התרגשות הייתה שם. המתנות האלה ממש זולות, אבל הן עושות המון טוב על הלב לשני הצדדים. אני משתדל לפזר טוב בעולם וגם חרד לשמה הטוב של ישראל, ונראה לי שמחוות כאלה תורמות".
מביאה במבה
אביטל כהן דיקרב מאור עקיבא, נשואה, אמא לשניים והשלישית בדרך, הנדסאית אדריכלות:
"אני טסה לחו"ל לפעמים עם בעלי ולפעמים עם אחותי, והם כבר מכירים את המנהג שלי להשאיר מתנות לחדרניות במלון. הכול התחיל באחת הנסיעות כשפשוט השארתי כל מיני דברים שנשארו לי, כמו חטיפים מהארץ. בהמשך התחלתי לתכנן את זה מראש. אני מביאה חטיפים מישראל ומניחה אותם בחדר עם מכתב קטן. אם אני מביאה במבה אני מציינת במכתב שיש במוצר בוטנים. הילדים שלי כבר מספיק גדולים כדי להבין ולהפנים שיש פה מעשה של נתינה, וזה עושה טוב לכולם. יש בעולם טינה לישראלים ואני מאמינה שחשוב להראות את הצד היפה שלנו. זו פעולה קטנה של תשומת לב, והצד השני באמת מתרגש. פעם היה איזה עיכוב וחיכינו בלובי אחרי שפינינו את החדר, אז יצא לי לראות את העובד שיצא מהחדר שלנו בא ומראה לחברים שלו בהתלהבות מה השארנו. השארתי מוצרים מהארץ שהם לא מכירים, ותמיד נחמד לראות דברים חדשים מארצות אחרות".
משאירה סוכריות
עדית מונדשיין מפתח תקווה, עובדת אדמיניסטרציה:
"אני משאירה לחדרניות במלון מתנות קטנות כמו סוכריות או חטיפים דווקא בתחילת הביקור במלון. אני לא אוהבת שמסדרים לי את המיטה במלון, אז בעזרת גוגל טרנסלייט אני כותבת לחדרנית פתק בשפה המקומית ומבקשת שלא יסדרו את המיטה. ליד הפתק אני משאירה משהו קטן כמו חטיפים או סוכריות. לא מדובר במשהו גדול ויקר, אבל אני חושבת שתשומת הלב הזאת היא דרך לראות את האחר".
מחלקת קרמים
אירית כץ מבאר יעקב, נשואה ואמא לבן, בעלת עסק למצלמות אבטחה:
"בעבר לא הייתה לי מודעות בכלל לרעיון של טיפים במלונות. אחרי שנסעתי עם בת דודה שלי לקרוז למדתי ממנה שזה נהוג, ועם הזמן הרחבתי את העניין והתחלתי לצרף לטיפ גם מוצרים מהארץ שאני מביאה במזוודה, כמו חטיפים, ממתקים וקרמים של ים המלח. זו חוויה נעימה, כי האנשים שמקבלים את המתנה מתרגשים. בעבר נהגנו להשאיר את המתנות עם מכתב תודה ביום האחרון. בפעם האחרונה היינו ביוון ונתנו את המתנות ואת הטיפ עם הכניסה למלון. בעקבות זאת קיבלנו אירוח של VIP. זו לא הייתה המטרה, אבל החדרנית ממש השקיעה בחדר שלנו, נכנסה כמה פעמים ביום והביאה בשפע כל מה שצריך. אז גם זו תופעת לוואי נחמדה. אני חושבת שזו דרך להודות על השירות ולהראות ישראליות טובה ובכלל אנושיות".
