דורון כץ אשר, בת 36, רואת חשבון. פרודה מיוני אשר, אמא לרז (בת שש), אביב (בת ארבע) ותינוקת בת חודשיים (שהיא מבקשת לא לחשוף את שמה). ב־7 באוקטובר נחטפה מביתה בניר עוז יחד עם שתי בנותיה ואמה. האם, אפרת כץ, נהרגה במהלך החטיפה. אחיה של דורון, רביד כץ, חבר כיתת הכוננות של הקיבוץ, נרצח על ידי המחבלים. דורון ובנותיה שוחררו לאחר 49 יום. חודשים ספורים לאחר השחרור גילתה שהיא בהיריון. מתגוררת ביישוב בשרון.
צפו בווידאו
איך עברה עלייך הלידה?
"ככל שמועד הלידה התקרב, יותר ויותר חששתי שזיכרונות טראומטיים יצופו תוך כדי, שהחוסר והאובדן ישתלטו על הכול. אבל באותו רגע, עם נר ריחני דולק בחדר הלידה שהביאה לי אחותי – נר שזימן לי את אמא שלי - פשוט הרגשתי בת מזל שאני יכולה ליצור חיים באותה שנה שבה פגשתי את השכול כל כך מקרוב".
מה המשמעות של לידה בתוך השנה הזו?
"זו בחירה בחיים. זו המשכיות של המשפחה שלנו וזה גם סמל לתקומה אחרי אירועי 7 באוקטובר".
איזו אמא את היום?
"בחוויה שלי אני אמא הרבה יותר מגוננת עבור התינוקת. עם הבנות הגדולות אני קצת אחרת, הרבה יותר מעודדת אותן לעצמאות, אולי דווקא בגלל החוסר בחופש ובעצמאות שחווינו בשבי. עם זאת, אני מאוד־מאוד רגישה להן. כל מצוקה שלהן שוברת לי באותו רגע את הלב".
איך את מפרידה את האבל מהרצון לגדל ילדות שמחות?
"הבית שלנו לא מתקיים סביב האבל, כי ככה לא נשרוד. אנחנו מזכירות את סבתא אפרת ואת דוד רביד בצורה טבעית. אנחנו נותנות מקום לגעגוע ולעצב. הבנות מציירות לסבתא ציורים ומסתכלות באלבום תמונות שהכנו יחד ושבו יש תמונות שלהן עם סבתא ועם רביד. אני משתדלת שיראו אמא שמחה בבית - ואכן יש רגעים משמחים, כמו אחות חדשה, כמו החזרה של גדי (מוזס, בן זוגה של אמה) אלינו".
מה המסר שלך היום?
"עד אחרון החטופים".
- הריאיון מתפרסם בגליון החג של "לאשה", עכשיו בדוכנים
