"הכי חשוב להקפיד על הרמת משקולות"
ד"ר נועה חובב, רופאת משפחה
כשהחליטה ד"ר נועה חובב, מומחית ברפואת משפחה, לשנות את כללי המשחק דווקא מתוך מערכת הבריאות הציבורית, היא יזמה שיתוף פעולה בין רפואת נשים לרפואת משפחה. יחד עם ד"ר גדעון קופרניק הקימה מרכז ראשון מסוגו לגיל המעבר, שפועל מתוך קופת חולים כללית בנס ציונה. המרכז מעניק שירות רוחבי שכולל שירותי רפואה, דיאטה, שיקום רצפת האגן ובריאות הנפש. "בחזון שלי אני רואה מרכזים דומים קמים במחוזות אחרים בארץ", הוא אומרת.
ד"ר חובב מובילה גם את בית הספר לרפואת גיל המעבר באוניברסיטת תל אביב. לדבריה, מאז מחקר מטעה שפורסם ב־2002, הופסקו טיפולים הורמונליים באלפי נשים, ונוצר חלל רפואי ענק. "רופאים לא הוכשרו בתחום, גינקולוגים לא ידעו מה לענות, ונשים נותרו לבד עם שאלות על גלי חום, חרדה והשמנה בטנית".
מניסיונך, מה הסימפטום שהכי מפריע לנשים בגיל המעבר?
"לפי הספרות המקצועית, הסימפטומים הכי שכיחים הם גלי חום ואז הפרעות שינה והפרעות במצב הרוח. בפועל, בסקר שבוצע ב־2022 באלפי נשים על ידי האגודה לגיל המעבר שאני חברה בה, יצא שהדבר שהכי מפריע הוא ההשמנה הבטנית. כמעט אין אחת שבאה אלינו למרפאה ולא מתלוננת על הדבר הזה. אמנם לא עשינו מאז סקר חדש, אבל כמי שרואה עשרות נשים בכל חודש, אני שמה לב שהתלונות שתופסות מקום גדול יותר ויותר הן על חרדה ודיכאון וכן הפרעות שינה, בייחוד אחרי 7 באוקטובר".
מה הטיפ הכי חשוב שלך לנשים בגיל הזה?
"אני אומרת למטופלות שלי - הגוף שלכן אמור להביא אתכן לפחות לגיל 83, תוחלת החיים הממוצעת לנשים בישראל. אתן רוצות להגיע לגיל הזה בריאות ולא שבריריות. השבריריות קשורה ישירות למערכת השריר. מסת שריר ירודה משפיעה על מסת העצם, על שיווי המשקל ועל נטייה לנפילות ושברים.
"אני למשל מרימה משקולות בבית. אין לי זמן ללכת לעוד אימון ועוד חוג, אז אני מתאמנת שלוש פעמים בשבוע אימוני כוח קצרים של 30-20 דקות בכל פעם, שהוכחו כשומרים על מסת השריר, בנוסף לאימוני פילאטיס. בסך הכול אני מקפידה על שעתיים בשבוע של אימוני התנגדות. אמנם זה ללא בקרה ואין מי שאומר לי מתי להעלות משקלים, אבל אני יודעת שאת האימונים האלה אני חייבת להכניס לשגרה".
מה עמדתך בנוגע לנטילת הורמונים?
"אני נוטלת טיפול הורמונלי לוויסות התסמינים. הקטע בגיל המעבר הוא הדינמיות: את יכולה להרגיש מאוזנת לתקופה, גלי החום חלפו, השינה השתפרה ומצב הרוח מתאזן וכעבור חודשים פתאום ריבאונד של הסימפטומים. עוד פעם דיכאון, שוב יקיצות מרובות. זה די גורף. עושים הערכה מחודשת וממשיכים הלאה".
"הכי חשוב להוסיף חלבונים לתפריט"
אילה אורי, דיאטנית קלינית
אילה אורי (58), דיאטנית קלינית כבר שלושה עשורים, הרגישה לפני כמה שנים על בשרה את התלונות שהיא שומעת ממטופלות שוב ושוב - עלייה במשקל והשמנה בטנית. בהתחלה הייתה סבורה שהסיבה לכך שעלתה במשקל היא חוסר בפעילות גופנית בתקופת הקורונה או לחלופין תת־תפקוד של בלוטת התריס. רק כשישבה מול גינקולוג שהזהיר מפני השלכות ההשמנה, למשל סוכרת, החליטה לקחת את עצמה בידיים. "אמרתי: יש לי מרשם לתרופות, אבל קודם אנסה את הכלים שיש לי. תזונה נכונה, תוספת חלבון, פעילות גופנית". זה עבד. תוך שנה ירדה 28 קילו, ההיקפים הצטמצמו ב־26 ס"מ, ורמות הסוכר התייצבו.
כיום היא מטפלת בגישת ההתחדשות המטבולית, "לרזות מהבטן בגיל המעבר", שאותה פיתחה לאחר השתתפותה בתוכנית "רפואת גיל המעבר" בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. "המטרה היא להניע מחדש את המערכת, שיהיו שריפת אנרגיה תקינה, עיכול תקין, מנגנון תקין של רעב ושובע. נשים מגיעות כדי לטפל בהשמנה הבטנית, אולי לרדת במשקל, ועל הדרך הן מקבלות גם את הבריאות ושומרות על הלב".
למה קשה כל כך לרזות בגיל המעבר?
"כי בגיל הזה אנחנו חוות שינויים הורמונליים גם בהורמוני המין וגם בהורמונים המטבוליים, שמשפיעים על מרכזי השובע והרעב, ולכן אנחנו מרגישות יותר רעב. אפשר להתמודד עם זה בתכנון נכון של הארוחות, שיעניקו לנו שובע לשעות ארוכות".
על מה הכי חשוב להקפיד לשיטתך?
"תוספת חלבונים לתפריט היומי והפסקת נשנושים, בעיקר בשעות הערב והלילה. חשוב להקפיד לאכול שלוש ארוחות עיקריות עם מספיק חלבון בכל ארוחה ומקסימום עוד ארוחת ביניים אחת. ההמלצה היא 1.2 גרם חלבון לכל קילו משקל גוף - נשים שנענות להמלצות ומוסיפות אימוני כוח, שנועדו להגדיל את מסת השריר, צריכות להוסיף עוד יותר חלבון לתפריט.
מה עמדתך בנוגע לנטילת הורמונים?
"הורמונים הם חלק מהתמונה, ולא התמונה כולה. בהתחלה חשבתי שאקח הורמונים וקצת אשנה את התזונה והכול יסתדר, זה לא קרה. הייתי צריכה לעשות שינוי משמעותי יותר. אני לוקחת הורמונים כי הם עוזרים לי לשמור על הלב, על כלי הדם, על בריאות העצם ועל התפקוד הקוגניטיבי.
"באופן כללי, הרפואה טוענת שהורמונים יכולים להחזיר את פיזור השומן כמו בגיל הפוריות, בעיקר לישבן ולירכיים ופחות לבטן ולמותניים".
"הכי חשוב להגיע מוכנה לגיל הזה"
ענת הראל, מאמנת כושר
לפני כמה שנים הגיעה ענת הראל, המאמנת הוותיקה, בת 55 כיום, לשלב הפרה־מנופאוזה ולא הבינה מה עובר עליה: מצבי רוח משתנים, עלייה במשקל ונדנדה הורמונלית. "היו תנודות קשות מאוד", היא אומרת. "לא ידעתי אז שבגיל הזה, כשהפרוגסטרון מתחיל לרדת, המוח יוצא מאיזון". כשהגיעה לגינקולוג, הוא לא שאל אותה על התסמינים ולא הסביר שמה שהיא חווה הוא לפי הספר. "אם הייתי יודעת, לא הייתי נבהלת כל כך מכל השינויים האלה".
מתוך הניסיון האישי שלה היא פיתחה תוכנית ליווי של עשרה שבועות עם מיקוד אחד: איך לייצר הרגלים חדשים. "כולן יודעות לדקלם מה לאכול ואיך להתאמן. כמה עושות את זה בפועל? מעטות. הבעיה היא לא הידע, אלא ההתמדה, הביצוע".
מה התלונה הכי שכיחה של המטופלות שלך?
"השמנה בטנית. מישהי ראתה אותי ברחוב, הרימה את החולצה ואמרה לי, 'תגידי, איך אני נפטרת מזה?'. השמנה בטנית היא לא הדבר הכי קשה - זה לא גלי חום או בעיות שינה או חוסר בריכוז - אבל זה מפריע לנשים".
מה הטעויות שנשים עושות בגיל הזה?
"הטעות היא המחשבה שמה שהשפיע עלינו לפני גיל 40 ישפיע עלינו גם עכשיו. הן אומרות לי, 'פעם הייתי אוכלת ככה או מתאמנת ככה וזה עבד'. הן חושבות שכדי להגיע לתוצאות הן צריכות להתאמן הרבה יותר ולאכול הרבה פחות, להיות יותר קשות עם עצמן. אבל זה לא ככה: אם יש לך מחסור באסטרוגן, את לא צריכה פחות אלא אחרת. זה דורש למשל להתאמן בצורה אחרת. אם פעם היינו עושות הרבה אימונים אירוביים, היום אנחנו צריכות אימוני כוח".
מהם הטיפים שאת יכולה לתת לנשים בגיל המעבר?
"להגיע מוכנה לגיל הזה, לא להיות כמוני. אני לא הבנתי מה קורה עם הגוף שלי ועשיתי דברים שלא עזרו. צריך להבין שמשהו משתנה, וזה לא סיפור עצוב. זה סיפור מדהים, את אולי לא יכולה לייצר יותר ילדים, אבל את מחנכת דורות שלמים, מובילה, מנהיגה. חלפו הימים שקראו לגיל הזה גיל הבלות, זה גיל המעבר - את עוברת לתפקיד אחר.
"זה הזמן לייצר הרגלים חדשים: לעשות שינויים בתזונה, באימונים. פילאטיס זה אחלה אימון, אבל הוא לא בונה שריר. אימוני קרדיו ארוכים לא רלוונטיים. אם את שמה מספיק עומס על הגוף באימון כוח, את לא צריכה לעשות אימונים ארוכים. מה שתיתני עכשיו לגוף שלך, הוא ייתן לך בחזרה, את תהיי ערנית יותר, חדת מחשבה יותר, עם יותר שמחת חיים וגוף חטוב יותר".
מה עמדתך בנוגע לנטילת הורמונים?
"אני אישית לוקחת הורמונים, לטעמי יש יותר יתרונות מחסרונות. אבל הבסיס בעיניי הוא לבסס אורח חיים מותאם".
"הכי חשוב להבין שמדובר בתהליך גופני־נפשי מורכב"
ד"ר רומי אנגל, פסיכולוגית רפואית
היא גדלה בקליפורניה, עשתה דוקטורט בניו יורק, וכיום ד"ר רוני אנגל (53) היא מומחית ומדריכה בגישת CBT לגיל המעבר, שהתוודעה לתופעות של הפרה־מנופאוזה באמצע העשור החמישי לחייה: "אני זוכרת שהייתי בת 45 והתעוררתי כל לילה באותה שעה, בארבע לפנות בוקר. הלכתי לרופא המשפחה, והוא שאל אם אני מקבלת מחזור. כשעניתי שכן, הוא אמר, 'זה לא הורמונלי'. רק אחרי ששמעתי במקרה שיחה של שתי נשים בגילי, הבנתי שזה קשור לטרום גיל המעבר".
5 צפייה בגלריה
ד"ר רומי אנגל. כיום נשעם פונות לקבלת עזרה בתחילת שנות ה-40 שלהן. לא ממתינות להופעת המנופאוזה
(צילום: רונית ולפר)
ככל שנחשפה לעוד ועוד תלונות מהסוג הזה, החלה ד"ר אנגל להבין שמדובר בתהליך גופני־נפשי מורכב. לפני ארבע שנים פתחה את מרכז Womena לבריאות האישה, שמציע טיפול רגשי־קוגניטיבי־התנהגותי שהוכח מחקרית כמסייע לתסמינים של גיל המעבר. כיום היא גם חברת ועד האגודה הישראלית לגיל המעבר. "נשים מגיעות ואומרות: 'אני לא מכירה את עצמי. משהו השתנה. יש חרדות, מצב רוח רע, סף תסכול נמוך'. אישה אחת אמרה לי, 'אני לא יכולה לשאת אף אחד. כולם מעצבנים, חוץ מהכלב'. השינויים ההורמונליים משפיעים על כל כך הרבה מערכות הגוף מבחינה נפשית, ומנגנוני ההגנה שעוזרים לנו להתמודד עם סטרס פחות משרתים אותנו".
הבשורה הטובה היא שכיום נשים מודעות יותר למצב. "אם בעבר נשים פנו לקבלת עזרה כשכבר היו עמוק בתוך התהליך של גיל המעבר, כיום המגמה משתנה. לשמחתי נשים פונות אלינו גם כשהן בתחילת שנות ה־40 שלהן, ורק מתחילות לזהות שינויים פיזיים ורגישים. למשל, נשים שסובלות מתופעות של תסמונת טרום־וסתית ופתאום התסמונת מחמירה - רוצות לדעת מה הן יכולות לעשות כדי לעבור את גיל המעבר בצורה הטובה ביותר”.
מה מהות הטיפול שמוצע במרכז שלך?
"נשים שמגיעות אלינו עוברות פגישת ייעוץ הכוללת הערכה מקיפה. בהמשך נתחיל טיפול קוגניטיבי־התנהגותי כדי לאפשר להן לראות את הקשר בין המחשבות, ההתנהגות והרגשות. הטיפול מקנה כלים מותאמים שישפיעו על האופן שבו הן חוות את הסיטואציה, למשל זיהוי מחשבות או פרשנויות שלא מועילות להן. מכיוון שסטרס מגביר את עוצמת התסמינים, כל כלי, כמו מיינדפולנס, דמיון מודרך או תרגילי נשימה שעוזרים להפחית מתח, יוכל גם להקל את התסמינים".
מה עמדתך בנוגע לנטילת הורמונים?
"אני בעד, בתנאי שמתקיימת התאמה אישית לכל אישה".
איך פתאום צצו כל כך הרבה יועצות לגיל המעבר?
שמחתנו, נושא גיל המעבר זוכה בשנים האחרונות ליותר תשומת לב, אך לצד העיסוק הגובר צמחה גם בעיה: מדריכות ומטפלות רבות מציעות שירותים שלא ברור מה הכשיר אותן לכך. הרשתות החברתיות מוצפות בנשים שמכתירות את עצמן כמומחיות לנושא, חלקן אחרי שעברו קורס של יום וחצי, אם בכלל. "למדתי אסטרולוגיה ואימון בחדר כושר וגם קראתי הרבה על הנושא", סיפרה אחת מהן כשנשאלה על הכשרתה.
"מי שאמור להיות בחזית הידע של גיל המעבר הם גינקולוגים", אומרת ד"ר חובב, "אבל התחום הוזנח שנים ארוכות. כשפגשתי בד"ר קופרניק, מנהל מרפאת גיל המעבר בקפלן ומי שהיה המנטור שלי בתחום, הגענו למסקנה שצריכים להנחיל את הידע לרופאי משפחה וגינקולוגים ולכל האנשים שעוסקים בתחום. פתחנו ב־2019 את בית הספר לרפואת גיל המעבר, ועד היום הכשרנו מאות אנשי ונשות מקצוע, רופאים ורופאות ותומכי רפואה. תחום גיל המעבר זוכה להרבה תשומת לב בשנים האחרונות וחשוב לפנות לגורמים מטפלים שעברו הכשרה רשמית".
אילה אורי, דיאטנית קלינית, מתריעה: "החוק הוא ברור - רק בעלות תעודת דיאטנית יכולות להציע ייעוץ תזונתי. משרד הבריאות מנפיק תעודת מקצוע בתזונה ודיאטה, ורק מי שיש בידה תעודה, שהתקבלה לאחר לימודים עיוניים, הכשרה מעשית ועמידה במבחן, יכולה להציג את עצמה כתזונאית או דיאטנית. לאחרונה עמותת הדיאטניות והתזונאים פתחה קורס להתמחות בגיל המעבר. "חשוב לשים לב שלאיש המקצוע יש רישיון לעסוק בתחום", היא מחדדת.
הבעיה היא לא רק בהיעדר הפיקוח, אלא גם בפגיעוּת של נשים בגיל הזה, שמחפשות תשובות ומוצאות לעתים קיצורי דרך על חשבון הבריאות. "יש צורך עצום בתחום, אבל יש גם המון דיסאינפורמציה", אומרת ד"ר אנגל. "הרבה מומחים מטעם עצמם פונים לאוכלוסייה שנמצאת בסבל ובבלבול ומציעים לה כל מיני תוספים והבטחות. בכל פעם שאישה מתייעצת איתי לאיזה מומחה ללכת, אני אומרת לה, 'לכי למישהי עם ניסיון והכשרה בתחום'".
