ב-23 ביולי התקיימה פגישה מכריעה בין קנצלר גרמניה פרידריך מרץ לנשיא צרפת עמנואל מקרון. הפגישה, שהתקיימה בברלין, התמקדה במשבר בעזה והציבה את היסודות למהלך דיפלומטי אירופי חסר תקדים: הכרה במדינה פלסטינית, כבר בקרוב.
5 צפייה בגלריה
הכרה במדינה פלסטינית, מהלך דיפלומטי חסר תקדים
(צילום: JUSTIN TALLIS / AFP, AP Carlos Osorio, Oliver CONTRERAS AFP, Sarah Meyssonnier / POOL / AFP, Toby Melville, Pool Photo via AP, Sean Gallup/Getty Images)
5 צפייה בגלריה
הקנצלר, הנשיא וראש הממשלה. מנהיגי שלוש המעצמות בפגישה משותפת
(צילום: Stefan Rousseau/Pool via REUTERS)
במהלך הפגישה שיתף מקרון את מרץ כי הוא נמצא תחת "לחץ עצום מבית" - וכי הוא יכריז כנראה על הכרה במדינה פלסטינית באו"ם בסוף ספטמבר. מרץ הגיב שמדובר בלוח זמנים שנותן לכולם מרחב לשקול את הצעד הבא שלהם. למחרת, ללא הודעה לגרמנים, הכריז מקרון על החלטתו בציוץ, בטענה שההכרה במדינה פלסטינית מבטאת את מחויבותה של צרפת ל"שלום צודק ובר-קיימא".
המהלך של מקרון היה חלק מגל דיפלומטיה יוצא דופן בין המעצמות האירופיות שהחל ב-19 ביולי, עם פרסום עוד ועוד תמונות של ילדים רעבים בעזה - והגיע לשיא עשרה ימים מאוחר יותר כשקיר סטרמר, ראש הממשלה של בריטניה, הציב אולטימטום לישראל - ואמר כי אם זו לא תחשב מסלול מחדש במהרה, יפעל בדומה למקרון.
מהלכים אלה היוו למעשה "הכרזת עצמאות" מממשל טראמפ בנושא אסטרטגי חשוב, שהאירופים ניסו זמן רב לטפל בו ביחד עם וושינגטון. "הניו יורק טיימס" ראיין עשרות פקידים ודיפלומטים, שחשפו מאמץ קדחתני, ולעיתים לא מתואם, למען פתרון הסוגיה הפלסטינית, לאחר שנים של דיונים, שנבע בעיקר מהמסקנה שלא ניתן עוד להמתין לנשיא האמריקני שיוביל או ירסן את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שממשיך במלחמה ברצועת עזה במשך כמעט שנתיים.
חלק מרכזי במאמץ הדיפלומטי היה תוכנית "שמונה נקודות", שנוסחה בחשאי על ידי פקידים בריטיים במהלך חצי השנה האחרונה. התוכנית נשלחה לבכירים אירופים ב-29 ביולי על ידי ג'ונתן פאוול, היועץ לביטחון לאומי של סטרמר שהיה אחד מאדריכלי הסכם "יום שישי הטוב", שסיים עשרות שנים של סכסוך עקוב מדם בצפון אירלנד.
הלחץ מבית - והתגובה הערבית
יום לאחר שפאוול הפיץ את התוכנית הבריטית, 22 מדינות הליגה הערבית חתמו על הצהרה שזיכתה את מטרותיה העיקריות בוועידת האו"ם שיזמו פריז וריאד. ההצהרה כללה לראשונה דרישה של הליגה הערבית שחמאס יתפרק מנשקו ויוותר על השליטה ברצועת עזה.
לאחר חודשים של פעולות מצטברות, הסחף מאירופה שיקף את הזעם של המערב על ישראל ופעולותיה ברצועה, אך גם ניסיון לספק לישראל קול "מרענן" ממדינות ערב, שעשויה לפתוח משא ומתן גדול יותר לפתרון הסכסוך. גורמים המעורים בדיונים בין בריטניה, צרפת וגרמניה, טענו בשיחות עם ה"טיימס" כי האצת המהלכים נבעה מהעדויות מתוך הרצועה על רעב מתפשט, יחד עם דרישות גוברות מהציבור שלהם לפעולה - והמסקנה שטראמפ, כלשונם, "נטש כל מאמץ לרסן את פעולות ישראל".
האולטימטום של בריטניה: אם ישראל לא תפעל לסיום "המצב המחריד" בעזה - נכיר במדינה פלסטינית
(צילום: רויטרס )
עוד לפני שהגישה את תוכנית "8 הנקודות" שלה, חל שינוי בבריטניה. הם הבינו שהוויכוח ארוך השנים סביב הכרה במדינה פלסטינית הגיע לנקודת מפנה - ועליהם להכריע. במשך חודשים התעקשו סטרמר, לאמי ובכירים אחרים בממלכה שהזמן לא מתאים. בשנה מאז חזר הלייבור לשלטון, גינתה בריטניה את פעולות ישראל בעזה ואף הובילה מהלך להטלת סנקציות נגד השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'. לצד אלה, הם הצטרפו לקריאות הגוברות והולכות להכנסת עוד ועוד סיוע לרצועת עזה.
מה שעוד דחף לכיוון ההכרה במדינה פלסטינית, כך לפי הגורמים, הייתה ההכרזה בכנסת ישראל - על אף שהייתה הצהרתית בלבד - בעד ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון. הממשלה הבריטית גינתה את אותה הצהרה כ"הפרה בוטה של החוק הבינלאומי", שתערער את הסיכויים לשלום על בסיס פתרון שתי המדינות.
השיחה המתסכלת של מרץ ונתניהו
גרמניה היא אולי המפתיעה ביותר מבין שלוש המדינות - בהתחשב בהיסטוריה הנאצית, ובמעמדה כאחת מבעלות הברית החשובות ביותר של ישראל. רק בסוף השבוע הודיעה על אמברגו נשק חריג, אך זה אינו היה המהלך הראשון של הקנצלר מרץ בניסיון לדחוף לסיום המלחמה בעזה. למרות שזה בלתי-סביר שגרמניה תכיר במדינה פלסטינית, מרץ היה נחוש לפחות להיות חלק מהמאמצים הדיפלומטיים, יחד עם חבריו מבריטניה וצרפת.
יום לאחר הכרזת מקרון, הוציא הקנצלר יחד עם סטרמר ונשיא צרפת הצהרה משותפת הקוראת לסיום המלחמה, שחרור החטופים, פירוק חמאס מנשקו, זרימת סיוע לעזה והפסקת התוכניות הישראליות לסיפוח שטח נוסף. שלושת המנהיגים קיימו שיחה נוספת למחרת, והסכימו כי המצב ברצועה "מחריד".
טראמפ: "נתניהו אמר ש'אין רעב בעזה'? אני לא יודע, יש ילדים שנראים רעבים מאוד"
(צילום: רויטרס)
לפני שבועיים בדיוק, כך לפי הדיווח, התקיימה שיחה בין מרץ לנתניהו. שיחה שממנה הקנצלר יצא מתוסכל. נתניהו, כך לפי הדיווח, התעקש באותה שיחה שאין רעב בעזה והאשים את חמאס שגונב את הסיוע ההומניטרי הרב שמועבר לרצועה. למחרת שוחחו מרץ ומקרון עם טראמפ וסטרמר, שנפגשו באותו היום בסקוטלנד. האירופים דחקו בטראמפ ללחוץ על נתניהו לאפשר הזרמה של יותר סיוע. לאחר הפגישה הכיר טראמפ במצב הקשה, וסתר את עמדת נתניהו באומרו כי "יש ילדים רעבים בעזה, ממה שאני רואה בטלוויזיה, ואי-אפשר לזייף את זה. זה אמיתי".
יום לאחר שטראמפ עזב את בריטניה, הפך סטרמר את הדבר לרשמי. הוא הודיע שיכיר במדינה פלסטינית, אלא אם ישראל תסיים את המלחמה ותצא לדרך חדשה. שר ההגנה שלו דיוויד לאמי הדהד את דבריו של סטרמר בנאום באו"ם.
הכרזת סטרמר הפתיעה את ברלין, שכבר האמינו שהכרזת מקרון הייתה צעד מספק. באותו היום החל פאוול לחלוק טיוטות של התוכנית הבריטית עם בעלות הברית, בתקווה לנצל רגע שבו זעם גלובלי גובר נגד ישראל. הבאה להצטרף הייתה קנדה, שהודיעה שתכיר במדינה פלסטינית בכפוף לרפורמות ברשות הפלסטינית. מאז עוד ועוד מדינות הביעו נכונות לנקוט בצעד זהה למהלך שהחל מקרון.
המהלכים הדיפלומטיים הללו, שמשקפים שינוי מהותי בגישה האירופית למשבר באזור, עדיין מותירים שאלה פתוחה האם הדיפלומטיה תעשה הבדל כלשהו בשטח, במיוחד לנוכח העובדה שנתניהו דחה את כל ההצהרות האלה, גינה אותן, טען כי זה "פרס לטרור" - ורק לפני ימים בודדים החליט הקבינט בהובלתו על התנעת התוכנית לכיבוש מלא של רצועת עזה.
"היחיד בעולם שיכול ללחוץ על נתניהו"
התוכנית של פאוול, למעשה, נועדה להחיות את המאמצים לשלום על בסיס פתרון שתי המדינות, אך במערב בטוחים כי ללא טראמפ ההיתכנות לכך קטנה. למרות מספר פניות לממשל האמריקני, גורמים בצרפת ציינו כי הם אינם מסוגלים לקבוע האם ארצות הברית עדיין תומכת בשלום בין ישראל לפלסטינים על בסיס הפתרון הזה. מזכיר המדינה מרקו רוביו הגיב בזעם לרעיונות שעלו בוועידה שיזמו צרפת וסעודיה וכינה אותה "תעלול יחצ"ני".
ובכל זאת, סטרמר פנה לכמה מנהיגים ערבים וביקש תמיכה במפת הדרכים המתוארת במסמך של היועץ שלו לביטחון לאומי, שכולל את פירוק חמאס מנשקו והקמת כוח פוטנציאלי בראשות האו"ם לשמירת השלום לאחר סיום המלחמה בעזה. מקרון ומרץ ניהלו דיונים דומים עם מנהיגים ערבים.
ההצהרה הסופית של הוועידה הפתיעה רבים. "חמאס חייב לסיים את שלטונו בעזה ולהעביר את נשקו לרשות הפלסטינית", נכתב במסמך, שהיווה למעשה תקדים. זו הייתה הפעם הראשונה שבה, באופן קולקטיבי, כל מדינות הליגה הערבית קוראות לחמאס להתפרק מנשקו. ההצהרה גם בירכה על הרעיון של "משימת ייצוב בינלאומית זמנית" בעזה שתפעל תחת האו"ם.
דיפלומטים בבריטניה, צרפת וגרמניה, שרבים מהם פעלו במשך שנים למען השגת פתרון לסכסוך בין ישראל לפלסטינים, הביעו תסכול מחוסר המעורבות של טראמפ, שנחשב לתפיסתם ל"אדם היחיד בעולם" שיכול לדחוף את נתניהו לשנות כיוון.
הם ציינו כי הפעולות של נתניהו וישראל בימים האחרונים הן עדות לכך שלחץ אמריקני נחוץ כדי לחולל שינוי אמיתי בשטח. עם זאת, אותם גורמים אמרו כי בעוד שידעו שנתניהו ידחה את הרעיון, עליהם לפחות לנסות. החלופה, הם ציינו, הייתה פשוט להתבונן על המצב מהצד.
