ועדת החוקה הייתה אמורה להכריע אתמול (שלישי) מי יהיה נציג הקואליציה בוועדה שתעסוק בהדחת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה אבל ההצבעה נדחתה, ובש"ס מפנים היום אצבע מאשימה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולליכוד. בש"ס טוענים כי אחרי שכבר הוחלט בשיחה משותפת כי ח"כ ינון אזולאי מהמפלגה יהיה הנציג בוועדה ולא ח"כ שמחה רוטמן, סמוטריץ' חזר בו מההסכמות - ושר המשפטים יריב לוין, שהתבקש להכריע ביניהם, סירב. בלית ברירה ההליך נדחה.
2 צפייה בגלריה
דרעי וסמוטריץ'. זירת התגוששות בין ראשי המפלגות סביב בחירת הנציג לוועדת גרוניס
(צילום: אלכס קולומויסקי )
הקרב העיקש הנוגע בנציג בוועדת גרוניס מעסיק את הקואליציה זה כשבועיים. לא מעט גבות הורמו סביב המאבק, שהיה לאחד מהדגלים המרכזיים של הליכוד ושל השר לוין, והפך לזירת התגוששות בין יו"ר ש"ס אריה דרעי לבין השר סמוטריץ'. גורמים בש"ס סיפרו ל-ynet כי דרעי זעם על יו"ר הציונות הדתית ובעיקר על הליכוד, והבטיח לסגור חשבון בסוגיות שיהיו חשובות למפלגת השלטון - משום שזו לטענתו לא מתערבת לטובתו בעימות מול סמוטריץ'.
שיאו של המאבק בין השניים, שנרשם אתמול עם ביטול הבחירה של נציג הקואליציה, חידד את הסיבה למריבה. התעקשות דרעי לקחת את התפקיד בוועדה היא לא בגלל ההדחה של בהרב-מיארה, אלא בגלל שאותה ועדה היא זו שתמנה את היועמ"ש הבא - ולדרעי יש פה עניין כפול. יו"ר ש"ס סבור שהיועמ"ש הבא יוכל להכשיר את חזרתו לממשלה.
השר לוין נקלע לסיטואציה הזאת בין שתי המפלגות ומסרב להכריע ביניהן. מצד אחד הוא לא רוצה להסתבך עם דרעי, מצד שני הוא גם צריך את רוטמן בוועדת החוקה, שמהווה צומת מרכזי בקידום יוזמות החקיקה שלו. השר לוין רוצה להתחיל בהליך הדחת היועמ"שית מיד אחרי חג הפסח, כשיפנה תחילה רשמית לוועדת גרוניס ויגיש את בקשתו המנומקת, לצד החלטת הממשלה בעניין אי-האמון בבהרב-מיארה.
בינתיים נדחתה ההצבעה למועד אחר, אך כך או כך נציג הכנסת שייבחר צפוי לתמוך בהדחה. מלבדו, כדי להשלים את הרכב ועדת האיתור השר לוין אמור למנות לוועדה גם שר משפטים לשעבר. בקואליציה שוקלים למלא את המשבצת הזאת עם שר החוץ גדעון סער או עם יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, אך לוקחים בחשבון כי מינוי של אחד מהם יגרור התכתשות משפטית ועתירות לבג"ץ, שכן שניהם חלק מקואליציה מכהנת שמובילה את ההדחה, ועמדתם לא ניטרלית.
הח"כים שהתמודדו על משבצת נציג הכנסת, רובם מהקואליציה, היו ח"כ אזולאי מש"ס, ח"כ רוטמן מהציונות הדתית, אביחי בוארון ומשה סעדה מהליכוד, יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו, יצחק קרויזר מעוצמה יהודית ויואב סגלוביץ' מיש עתיד.
בראש ועדת האיתור עומד נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט אשר גרוניס, שהתנגד במקור למינויה של בהרב-מיארה. בנוסף חברים בוועדה נציגת לשכת עורכי הדין תמי אולמן ונציג הפקולטות למשפטים פרופ' רון שפירא.
ישנן ארבע עילות שונות שבגינן ניתן לפטר יועץ משפטי לממשלה: היעדר כשירות; חקירה פלילית נגדו; אם הוא ביצע מעשה שאינו הולם את מעמדו; או אם קיימים חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה לבינו, שגורמים למצב המונע שיתוף פעולה יעיל.
לפני שבועיים הממשלה הצביעה פה אחד על הבעת אי-אמון ביועצת המשפטית לממשלה, כשבהרב-מיארה עצמה לא נכחה בדיון. מעט לפני הדיון היא העבירה לשרים את "כתב ההגנה" שלה, וציינה: "סיום כהונת היועצת המשפטית לממשלה הוא צעד חריג ביותר. קידומו חייב להיעשות בהליך סדור המהווה ערובה לשמירה על עצמאות הייעוץ המשפטי לממשלה, כפי שנקבע בהחלטות ממשלה, על בסיס דוח ועדת שמגר. הדיון ההצהרתי המתוכנן אינו חלק מההליך הסדור, אין לו תוקף משפטי והוא עוקף את הכללים שנקבעו".
