לקראת הנעת הליך הדחתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ועדת החוקה של הכנסת תבחר בשלישי בצהריים את נציג הכנסת לוועדת האיתור בראשות נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס, שתדון גם במועמדים להחלפת בהרב-מיארה.
2 צפייה בגלריה
אוחנה ולוין. השר צפוי למנות את יו"ר הכנסת למשבצת "שר המשפטים לשעבר" בוועדה
(צילום: שלו שלום)
השמות המוצעים הם ינון אזולאי (ש"ס), אביחי בוארון (הליכוד), יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), יואב סגלוביץ' (יש עתיד), משה סעדה (הליכוד), יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) ויו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית).
בשל התעקשותו של יו"ר ש"ס אריה דרעי, בעל הסיכויים הרבים ביותר הוא ח"כ אזולאי. בקרוב תודיע הממשלה מי ימלא בוועדה את משבצת "שר המשפטים לשעבר" בוועדה שמורכבת מחמישה חברים, כשהמועמדים העיקריים הם יו"ר הכנסת אמיר אוחנה או שר החוץ גדעון סער.
בשבוע שעבר פרסמנו כי השר לוין צפוי למנות ככל הנראה את יו"ר הכנסת אוחנה, אך עדיין מתלבט בינו לבין סער. בממשלה לוקחים בחשבון כי מינוי של אוחנה או סער לוועדת האיתור יגרור התכתשות משפטית ועתירות לבג"ץ, שכן שניהם חלק מקואליציה מכהנת שמובילה את ההדחה ועמדתם לא ניטרלית. כל שרי המשפטים האחרים כבר הודיעו שאינם מעוניינים לכהן בוועדה בשל התנגדותם להשתתף בהליך להדחת היועמ"שית.
בראש ועדת האיתור עומד כאמור נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט אשר גרוניס, שהתנגד במקור למינויה של בהרב-מיארה. בנוסף חברים בוועדה שר משפטים לשעבר, נציגת לשכת עורכי הדין תמי אולמן ונציג הפקולטות למשפטים פרופ' רון שפירא. החבר החמישי בוועדה הוא נציג הכנסת.
ישנן ארבע עילות שונות שבגינן ניתן לפטר יועץ משפטי לממשלה: היעדר כשירות; חקירה פלילית נגדו; אם הוא ביצע מעשה שאינו הולם את מעמדו; או אם קיימים חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה לבינו, שגורמים למצב המונע שיתוף פעולה יעיל.
לפני שבועיים הממשלה הצביעה פה אחד על הבעת אי-אמון ביועצת המשפטית לממשלה, כשבהרב-מיארה עצמה לא נכחה בדיון. מעט לפני הדיון, היא העבירה לשרים את "כתב ההגנה" שלה, וציינה: "סיום כהונת היועצת המשפטית לממשלה הוא צעד חריג ביותר. קידומו חייב להיעשות בהליך סדור המהווה ערובה לשמירה על עצמאות הייעוץ המשפטי לממשלה, כפי שנקבע בהחלטות ממשלה, על בסיס דוח ועדת שמגר. הדיון ההצהרתי המתוכנן אינו חלק מההליך הסדור, אין לו תוקף משפטי והוא עוקף את הכללים שנקבעו".
היא ציינה עוד: "יש להבין את המהלך כמו שהוא - לא אמון מבקשת ההצעה לקדם אלא נאמנות לדרג הפוליטי. לא משילות, אלא כוח שלטוני ללא גבולות, כחלק ממהלך רחב יותר להחלשת הרשות השופטת והרתעת הדרגים המקצועיים כולם. הממשלה מבקשת להיות מעל החוק, ולפעול ללא בקרה ואיזונים, גם בתקופות רגישות ביותר - שעת חירום מחאות נגד השלטון ותקופת בחירות. הממשלה מבקשת להיות מעל החוק. לא נירתע".
מנגד, שרי הממשלה תקפו את בהרב-מיארה בזה אחר זה. שר המשפטים לוין אמר: "היועצת מסרבת באופן כמעט סדרתי להופיע בפני ועדת החוקה, מתעלמת מפניות של השרים אליה, לא עונה לפניותיי שלי. אני כשר משפטים, שלא לדבר על מה קורה עם שרים אחרים, זוכה להתעלמות מופגנת ממנה למכתבים שלי".
שר המשפטים המשיך: "ההצעה שאנחנו מביאים היא להבעת אי-אמון ביועצת המשפטית לממשלה. ליועצת יש ארבעה תפקידים עיקריים, זאת לפי החלטות ממשלה קודמות. במסמך שמונח לפניכם מפורט כיצד היועצת פועלת בניגוד גמור לתפקידה, בדרך שאי-אפשר לתאר אלא כפוליטית, תוך טענה למניעה משפטית בשורה ארוכה של דברים".
המשנה ליועמ"שית: "ה'דיפ-סטייט' זה פייק, המצאה"
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון, הגיב בחמישי בכנס השנתי של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים באוניברסיטת רייכמן על הטענות שמהודהדות על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואמר כי "דיפ-סטייט" לא קיים במדינת ישראל. "לטענות האלה אין שום אחיזה במציאות. זו המצאה. זה פייק. השאלה היא הנאמנות הציבורית", אמר ד"ר לימון בכנס.
לדבריו, התפקיד של הייעוץ המשפטי לממשלה - שמותקף על-ידי הדרג המדיני כמעט מדי יום - הוא "לוודא שהממשלה פועלת בגבולות הדין". לדבריו, "הדבר הזה נעשה לטובת האינטרס הציבורי". הוא ציין כי "בסופו של דבר הייעוץ המשפטי לממשלה יושב על נקודה מאוד חשובה בכך שמדינת ישראל תהיה מדינת חוק. למדינה יש כוח אדיר, אנשים לא מתארים כמה כוח יש לממשלה".
עוד קודם לכן פרקליט המדינה, עמית איסמן, התייחס להליך הדחתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ולמתקפות עליה ועל הפרקליטות, ואמר בכנס המשפט באוניברסיטת חיפה כי כאשר תוקפים אותה - זו אינה ביקורת אלא "דה-לגיטימציה של מערך התביעה כולו".
