בוועדת החוקה היו אמורים לבחור היום (שלישי) את נציג הכנסת לוועדה שתעסוק בהדחת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. בעקבות משבר בצמרת הקואליציה, נדחתה ההצבעה במהלך היום שלוש פעמים - עד שבוטלה בגלל חוסר הסכמות. יו"ר ש"ס אריה דרעי דורש שנציג מפלגתו, ח"כ ינון אזולאי, יהיה זה שיכהן בוועדה - ומנגד, יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, דורש להיות הנציג.
שר המשפטים יריב לוין טרם הכריע במי יתמוך, ועדיין לא סיכם עם ראשי הקואליציה מי יהיה הנציג בוועדת גרוניס, שתתבקש להחליט אם היא מקבלת את בקשת ההדחה של הממשלה. השר לוין רוצה להתחיל בהליך הדחת היועמ"שית מיד אחרי חג הפסח, כשיפנה תחילה רשמית לוועדת גרוניס ויגיש את בקשתו המנומקת, לצד החלטת הממשלה בעניין אי האמון בבהרב-מיארה.
בינתיים נדחתה ההצבעה למועד אחר, אך כך או כך נציג הכנסת שייבחר צפוי לתמוך בהדחה. מלבדו, כדי להשלים את הרכב ועדת האיתור השר לוין אמור למנות לוועדה גם שר משפטים לשעבר. בקואליציה שוקלים למלא את המשבצת הזאת עם שר החוץ גדעון סער או עם יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, אך לוקחים בחשבון כי מינוי של אחד מהם יגרור התכתשות משפטית ועתירות לבג"ץ, שכן שניהם חלק מקואליציה מכהנת שמובילה את ההדחה, ועמדתם לא ניטרלית.
הח"כים שהתמודדו על משבצת נציג הכנסת, רובם מהקואליציה, היו ח"כ אזולאי מש"ס, ח"כ רוטמן מהציונות הדתית, אביחי בוארון ומשה סעדה מהליכוד, יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו, יצחק קרויזר מעוצמה יהודית ויואב סגלוביץ מיש עתיד.
בראש ועדת האיתור עומד נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט אשר גרוניס, שהתנגד במקור למינויה של בהרב-מיארה. בנוסף חברים בוועדה נציגת לשכת עורכי הדין תמי אולמן ונציג הפקולטות למשפטים פרופ' רון שפירא.
ישנן ארבע עילות שונות שבגינן ניתן לפטר יועץ משפטי לממשלה: היעדר כשירות; חקירה פלילית נגדו; אם הוא ביצע מעשה שאינו הולם את מעמדו; או אם קיימים חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה לבינו, שגורמים למצב המונע שיתוף פעולה יעיל.
לפני שבועיים הממשלה הצביעה פה אחד על הבעת אי-אמון ביועצת המשפטית לממשלה, כשבהרב-מיארה עצמה לא נכחה בדיון. מעט לפני הדיון היא העבירה לשרים את "כתב ההגנה" שלה, וציינה: "סיום כהונת היועצת המשפטית לממשלה הוא צעד חריג ביותר. קידומו חייב להיעשות בהליך סדור המהווה ערובה לשמירה על עצמאות הייעוץ המשפטי לממשלה, כפי שנקבע בהחלטות ממשלה, על בסיס דוח ועדת שמגר. הדיון ההצהרתי המתוכנן אינו חלק מההליך הסדור, אין לו תוקף משפטי והוא עוקף את הכללים שנקבעו".
