קשה שלא לתהות אם ראש הממשלה בנימין נתניהו לקח בחשבון את המשמעויות ההיסטוריות של המונח "דיפ-סטייט", כשהחל להשתמש בו בהקשר לחקירות שבהן מעורבת לשכתו. לאורך ההיסטוריה מנהיגים, משטרים ובעלי אינטרסים קידמו תאוריות קונספירציה שבמרכזן החשש מ"כוחות נסתרים" ששולטים מאחורי הקלעים: מציד מכשפות בשלהי ימי הביניים ורדיפות על רקע החשש מאליטות בעידן הנאורות, דרך תעמולה אנטישמית והפרוטוקולים של זקני ציון, ועד השימוש המודרני במושג שנולד בכלל בטורקיה, ומתאר "מדינת צללים" שמושכת בחוטים.
במרץ האחרון נתניהו נאם בכנסת בדיון על הקמת ועדת חקירה ממלכתית ל-7/10. אחרי שתקף את התקשורת ואת האופוזיציה, מול משפחות חטופים ביציע, הוא דיבר גם על החקירות בלשכתו, טען ל"תפירת תיקים", והאשים שקיים "שיתוף פעולה בין הפקידות ל'דיפ-סטייט' והתקשורת". אך זאת הייתה רק יריית הפתיחה: באותו החודש הוא טען בחשבון הרשמי של ראש הממשלה באנגלית ב-X כי "ה'דיפ-סטייט' השמאלני מנצל את מערכת המשפט לסכל את רצון העם"; כעבור כחודש הדהד טענה ש"רונן בר הופך חלקים בשב"כ למיליציה פרטית של ה'דיפ-סטייט'"; חזר על טענותיו בביקורו המדיני בהונגריה; וכך עשתה גם רעייתו בריאיון.
הקשר הטורקי
בבסיס המושג "דיפ-סטייט" ניצבת ההנחה שבמדינה קיים מבנה כוח נסתר וחשאי שמשפיע על פעולות הממשלה ועל הנעשה בה. לפי התאוריה, חברי רשתות הכוח הללו ככלל אינם מוכרים לציבור, וכוללים בין השאר פקידי ממשל, אנשי צבא ואנשים בעמדות כוח שונות. הם מחזיקים בהשפעה על הצבא ועל המחוקקים, ועוסקים בקידום האינטרסים שלהם מאחורי הקלעים. מכאן נובע הפירוש הנוסף למושג - "מדינה בתוך מדינה".
חשוב לציין כי אין שימוש אחיד ומוסכם בביטוי, והמשמעות נעוצה בהקשר ובדובר. חוקרים סבורים כי המונח המודרני נלקח מתרגום ישיר מטורקית (Derin Devlet – "מדינה עמוקה"), ומתקשר לשורה של ארגונים חשאיים, צבאיים ומדיניים, שהוקמו על-ידי נשיאה הראשון של טורקיה כמאל אטאטורק, לאחר הכרזתה על עצמאות ב-1923. אותם ארגונים עסקו לכאורה ב"שימור הסדר הקיים" ופעלו למנוע "חוסר יציבות". גוף חשאי אחר, שפעל כמה שנים קודם לכן בשירות משרד המלחמה של האימפריה העותמאנית, היה "הארגון המיוחד", שמשימתו העיקרית הייתה הוצאה לפועל של שואת הארמנים.
"הפקידים, עובדי ציבור שממונים על-ידי פוליטיקאים, הינם ביטוי למערכת האיזונים בין הרשויות והבלמים על השלטון"
ואולם, חוקרים מצביעים על כך ששורשי המושג נעוצים בנרטיבים שקודמו עוד מימי הביניים. בשימוש המקובל כיום במושג, ה"דיפ-סטייט" לרוב לא יזוהה עם השלטון, או עם ארגון סודי מטעמו שנועד לשמר את כוחו. פרופ' ג'ון טירני, מהמכון ללימודי פוליטיקה עולמית, מסביר שהשימוש הנפוץ בביטוי כיום הוא כנשק פוליטי - בידי השלטון - כאמצעי להדיפת ביקורת בעת משבר או איום; להצגת הסברים פשוטים לסוגיות מורכבות; או להטלת האחריות על אחרים.
טראמפ כמקור השראה
כפי שקורה לא אחת בממשלת נתניהו, מרגע שהוא מתחיל להשמיע טענות, חברי הקואליציה נוהרים אחריו. כשסגן השר אבי מעוז הגיש את התפטרותו במרץ, יו"ר מפלגת נעם טען כי "כבר בשיחות המו"מ הקואליציוני שוחחתי עם רה"מ על עומק התפשטות ה'דיפ-סטייט', בכל המוסדות ובמשרד החינוך בפרט"; גם שר התקשורת שלמה קרעי הזכיר לאחרונה את ה"דיפ-סטייט" בשורת השתלחויות שפרסם ב-X, ובהן תקף את בג"ץ, היועמ"שית ורונן בר; בחודש שעבר הבהיר גם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר כי עבורו, היועמ"שית ובר מהווים חלק מה"דיפ-סטייט".
רה"מ בטיקטוק: מה זה "דיפ-סטייט"? "פקידות קבועה, נוטים שמאלה"
(מתוך טיקטוק)
בין לבין, נתניהו עצמו אף קידם לפני כחודש טענות קיצוניות שהשמיע הפרשן השמרן של "פוקס ניוז", מארק לוין, בריאיון שאותו כינה נתניהו בשיתוף ב-X כ"חשוב". לטענת לוין, בית המשפט העליון בישראל "מזכיר את הפוליטביורו הסובייטי", ו"האנשים בישראל אינם חיים עוד בדמוקרטיה - אלא בעריצות משפטית". טענותיו, כמו גם אלו של נתניהו, קרעי, בן גביר ומעוז, הוכחשו לאחרונה על-ידי הנשיא יצחק הרצוג ושר הפנים משה ארבל, שטענו כי "אין דיפ-סטייט" בישראל, וגם על-ידי המשנה ליועמ"שית גיל לימון, שטען כי מדובר ב"פייק והמצאה".
אך המתקפות חסרות התקדים, אפילו עבור נתניהו, לא הגיעו משום מקום - והחלו מעט אחרי שחזר מביקורו בארה"ב בפברואר, ביקור שהתקיים זמן קצר לאחר כניסת הנשיא דונלד טראמפ לתפקיד, ושבו ראש הממשלה זכה לחיבוק מהנשיא.
טראמפ, שהגיע לכהונה הראשונה בבית הלבן ב-2016 כאאוטסיידר פוליטי, הכניס את ה"דיפ-סטייט" לשיח הציבורי והפוליטי בארה"ב כשהרבה לתקוף את כל מי שהקשה עליו לממש את מדיניותו, בעיקר בממשל אך גם בתפקידים ציבוריים אחרים. גם במהלך קמפיין הבחירות וגם אחרי שנבחר, טראמפ תקף את הפקידים, את ה"אליטה" ואת סוכנויות המודיעין, ויצר עבור בוחריו נרטיב פופוליסטי שלפיו קיים מבנה כוח נסתר הפועל מאחורי הקלעים נגד העם ובהמשך נגד הממשל, והבטיח פעם אחר פעם "לייבש את הביצה", כשכוונתו ל"ממסד המושחת".
ביטוי משמעותי לנרטיב שקידם טראמפ, הוא יחסו לתובע רוברט מולר שחקר את התערבותה של רוסיה בבחירות בארה"ב ב-2016. טראמפ כינה את החקירה "ציד מכשפות", וטען כי מדובר ב"ניסיון של ה'דיפ-סטייט' לבצע דה-לגיטימציה" לממשלו. בכך, הציג עצמו בתור "מגן העם" - אל מול האליטה החזקה שאף אחד לא בחר בה. פרופ' למשפטים רבקה אינגבר, מבית הספר למשפטים Cardozo בניו יורק, טענה שמדובר במהלך קבוע של הנשיא: כל מגבלה שהוטלה על מהלך שהוביל, תויגה כ"ביטוי לחוסר נאמנות וכבוגדנות". היא הדגישה כי הפקידים, עובדי ציבור שממונים על-ידי פוליטיקאים, הינם ביטוי למערכת האיזונים בין הרשויות והבלמים על השלטון.
אויבים נסתרים וקבוצות חשאיות
הרבה לפני נתניהו וטראמפ, שלטונות במשטרים שונים הביעו חשש לאורך ההיסטוריה מהתארגנויות סודיות שעלולות לאיים עליהם. החששות הללו הולידו שורה של תאוריות, והובילו לרדיפת קבוצות ומיעוטים במקומות רבים ובתקופות שונות, על-ידי קידום נרטיבים שונים של "דיפ-סטייט", שלפיהם כוחות עלומים שולטים ופועלים מאחורי הקלעים לערעור הסדר הקיים.
הביטוי הנפוץ ביותר משלהי ימי הביניים הוא ציד המכשפות. חוקרים מעריכים כי עשרות אלפי נשים, גברים ואף ילדים שהואשמו בכישוף - עונו והוצאו להורג, רובם באירופה, בתקופה שבין סוף המאה ה-15 ועד אמצע המאה ה-18. החיבור "פטיש המכשפות", שכתב האינקוויזיטור היינריך קרמר במאה ה-15, קיבל תוקף מהכנסייה הקתולית והרדיפה הפכה לממוסדת, על בסיס ההנחה כי כישוף קיים ומסכן את הסדר הקיים. ואולם, חוקרים סוברים כי מאחורי הרדיפות עמדה היווצרותם של זרמים חדשים בנצרות במאות ה-16 וה-17. לטענתם, דחיית סמכות הכנסייה והאפיפיור היא שהובילה למאבקי כוח ולרדיפות.
תאוריה מודרנית וקיצונית לא פחות, שבבסיסה החשש מ"אויב לא מוכר" שמחזיק בכוח מאחורי הקלעים, היא תאוריית הקונספירציה QAnon. היא נפוצה בשנים האחרונות בקרב חוגי הימין הקיצוני בארה"ב, ולפיה הנשיא טראמפ ודמות עלומה בשם Q מנהלים מלחמת צללים נגד כת שטנית ששולטת בארה"ב מבפנים ומושכת בחוטיה. הדוגלים בתאוריה מאמינים שבכירי הכת - בהם הילרי קלינטון, ברק אובמה וג'ורג' סורוס – ניזונים מדם של ילדים. לפי הקונספירציה, שמקדמת בין השאר אנטישמיות, קבוצה מצומצמת של דמויות בשילוב עם אנשי ה"דיפ-סטייט", מנהלים רשת של סחר בבני אדם.
מעבר לקיצוניותן, שתי התאוריות קורסות בשל כשל מעגלי, שכן בעיני התומכים בהן - הכחשה נתפסת כהוכחה לאמיתותן, או לאשמה בחברות בקבוצה הסודית. כמו כן, בשתיהן, מאבק פוליטי ממוסגר כמאבק בין טוב לרע - וניצבת דרישה להתמודד עם אויב נסתר שמאיים על הסדר הקיים.
קונספירציות נוספות שבמרכזן הטענה להתארגנות סודית ששולטת מאחורי הקלעים בכלכלה ובפוליטיקה, צמחו בעידן הנאורות. את חברי מסדר "הבונים החופשיים" (Freemasons) האשימו במאה ה-18 במגוון האשמות, בין השאר בהתנגדות לנצרות ובשליטה בסתר בפוליטיקאים. חברי המסדר גם קושרו לא אחת לתאוריות שעסקו בסגידה לשטן. באותן שנים, "שליטה עולמית" יוחסה גם לתנועת ה"אילומינטי" (Illuminati) - שהתנגדה לניצול לרעה שעשה הממסד בכוחו ולהשפעת הדת על החיים הציבוריים. בין השאר, נטען כי התנועה שמה לה למטרה ליצור "סדר עולמי חדש", וכי היא מנהלת בסתר תאגידים בינלאומיים וממשלות באמצעות "שתולים".
עוד לפני שתאוריות ברוח ה"דיפ-סטייט" הפכו לכלי נשק פוליטי, קונספירציות מסוג זה השתלבו באנטישמיות, ונוצרו תאוריות חדשות שבמרכזן שנאת יהודים, שהובילה לרדיפה והגיעה לשיא במלחמת העולם השנייה. במאה-19 בנקאים יהודים הואשמו בהובלת מהפכות באירופה, ועל רקע זה הופיע בתחילת המאה ה-20 המסמך האנטישמי "הפרוטוקולים של זקני ציון". המסמך נכתב על-ידי המשטרה החשאית באימפריה הרוסית והופץ בתקופה של פוגרומים, ונטען בו כי מנהיגים יהודים מתכננים להשתלט על העולם, בין היתר באמצעות שיתוף פעולה עם "הבונים החופשיים".
7 צפייה בגלריה
"החוטים בידי היהודי": קריקטורה אנטישמית מ-1941 שבה יהודי מפעיל בובות של סטלין וצ'רצ'יל
עם השנים המסמך התפשט באירופה ובארה"ב - ואף בוצע בו שימוש להצדקת רדיפה ורצח יהודים, גם על-ידי הנאצים. עוד לפני שהפרוטוקולים הופרכו והוכחו כזיוף, ואחרי המהפכה ברוסיה ב-1917, מתנגדי המשטר הקומוניסטי רצחו אלפי יהודים, רבים מהם על בסיס הטענה שלפיה הם עומדים מאחורי ההשתלטות הקומוניסטית על רוסיה. במקביל, בעקבות המהפכה הופיעו תאוריות קונספירציה מקומיות, שלפיהן המהפכה תוכננה על-ידי "כוחות חשאיים". היו שקישרו את ה"בולשביקים" שעלו לשלטון ל"מהפכנים יהודים", בטענה שחברו לטובת ההפיכה.
כאמור, הפרוטוקולים שמרו על השפעתם לא רק ברוסיה. התעשיין האמריקני הנרי פורד הפיץ אותם דרך העיתון שלו בארה"ב, ואמריקנים רבים נחשפו כך לרעיונות אנטישמיים שיטתיים. ואולם, בראש ובראשונה היו אלה היטלר והתעמולה הנאצית שעשו שימוש בפרוטוקולים להפיכת היהודים ל"איום חמור" על גרמניה. בספרו מיין קאמפף היטלר ציטט את הפרוטוקולים במפורש; המשטר הנאצי הפיץ אותם וילדים נדרשו לקרוא אותם בבתי הספר; ובסופו של דבר היו הפרוטוקולים חלק ממה שכונה "הרשאה לרצח עם", ששיאה היה בזוועות השואה.
"דיפ-סטייט" ככלי פוליטי
פרופ' טירני מציין כי בתחילת המאה ה-20, על רקע מלחמות וחוסר יציבות כלכלית, ממשלות החלו לנצל את החשש של האזרחים מ"כוחות נסתרים" שפועלים מאחורי הקלעים. משטרים ומנהיגים החלו לפעול לחיזוק כוחם ולדיכוי כל התנגדות - תוך העצמת השליטה במוסדות המדינה - במסווה של הגנה על המשטר הדמוקרטי.
דוגמאות בולטות לכך הם הרודנים הפשיסטים בניטו מוסוליני ופרנסיסקו פרנקו, שקידמו נרטיבים שעולים בקנה אחד עם תאוריות "דיפ-סטייט" קלאסיות לטובת חיזוק השלטון. ההיסטוריון פרופ' רולנד סארטי כותב כי מוסוליני, ששלט באיטליה כשני עשורים, האשים את מתנגדיו - בין אם היו פעילים או פוליטיקאים - בכך שהם חלק מ"התארגנות חשאית שפעלה נגד אחדות לאומית". בספרד, הרודן פרנקו ששלט במשך יותר משלושה עשורים השתמש ברטוריקת "דיפ-סטייט" לדיכוי התנגדות, והזכיר לא אחת קנוניות מבלי לגבות את טענותיו בעובדות.
7 צפייה בגלריה
יצליח "לייבש את הביצה"? טראמפ בכהונתו השנייה בבית הלבן
(צילום: REUTERS/Nathan Howard/File Photo)
אך ללא ספק מי שהחדיר את המושג "דיפ-סטייט" לשיח ככלי נשק פוליטי בשנים האחרונות היה דונלד טראמפ. במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות שהתנהל ב-2024, הוא השתמש עשרות פעמים בביטוי, הן בפוסטים שפרסם ברשת החברתית שבבעלותו, TruthSocial, והן בעצרות שקיים ברחבי המדינה. מעבר לכך, בהזדמנויות רבות הוא הבטיח לטפל ב"אויב מבפנים", בהתייחסו ליריביו הפוליטיים, לפקידים ולאמצעי תקשורת המיינסטרים.
בין שלל הבטחות הבחירות שלו, טראמפ הצהיר כ יחתור להדחת פקידים בממשל שאותם הוא מזהה כ"דיפ-סטייט", והציע לפעול נגדם באמצעות צו שישנה את הגדרת התעסוקה של אלפי עובדי ממשל - באופן שיהפוך את הליך הפיטורים שלהם לפשוט יותר. לאחר כניסתו לתפקיד הוא קיים את הבטחתו: המיליארדר אילון מאסק מונה לעמוד בראש מחלקת ההתייעלות הממשלתית (DOGE), והחל מיד בהליך פיטורים המוני של עובדי ממשל. לפי הדיווחים בארה"ב, כמעט ארבעה חודשים לתוך כהונתו השנייה של טראמפ, רבבות עובדים פדרליים כבר פוטרו. בנוסף, כחלק ממלחמתו ב"דיפ-סטייט", עם כניסתו לתפקיד דווח על "גל טיהורים" שהוא יוציא לפועל בצבא האמריקני, ובהמשך גם ברשויות אכיפת החוק, כחלק מתוכניתו לארגון מחדש של הממסד.
