שידור ישיר מהמליאה. צילום: ערוץ כנסת
התשלום במזומן הושלם - ועכשיו מגיע חלקם של החרדים: עם האישור שניתן הלילה (בין שלישי לרביעי) בקריאה שנייה ושלישית לחוק שמבטל את רפורמת הכשרות, הושלם חלקו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בדיל עם החרדים. כל החוקים שהבטיח לחרדים עברו, ועכשיו מגיע תורם לתמוך בחוקים שדורש הליכוד לפני פיזור הכנסת. המליאה נפתחה הבוקר בדיונים על החוק להחלשת תפקיד היועמ"ש.
(צילום: יאיר שגיא, ראובן קסטרו, עמית שאבי, AFP, אלכס קולומויסקי, יואב דודקביץ', AP)
במסגרת הדיל שנחשף ב-ynet סוכם כי החרדים יקבלו את חבילת החוקים שדרשו: אישור חוק יסוד לימוד תורה בשלוש קריאות; אישור חוק מניעת מעצרי משתמטים חרדים בשלוש קריאות; והצבעה בשלוש קריאות על החוק לביטול רפורמת הכשרות. כל אלה עברו בימים האחרונים בתמיכת הקואליציה - אבל מי שנעדר מההצבעות היה בנימין נתניהו.
וכך נראית התמורה של החרדים - שנזכיר, הודיעו שאינם חלק מהקואליציה - אבל שומרים על חלקם ב"גוש נתניהו": חוק ועדת החקירה הפוליטית ל-7/10 אושר בקריאה ראשונה, וביומיים הקרובים צפויים החרדים גם לתמוך בחוק להחלשת תפקיד היועמ"ש, וכחלק מדרישות הקואליציה - אבל לא כחלק מהדיל - גם בחוק התקשורת ובחוק להפרדה מגדרית באקדמיה.
הכנסת תתפזר באופן אוטומטי ב-17 ביולי, בעקבות מועד הבחירות - 27 באוקטובר, כפי שרצה נתניהו לאורך כל הדרך. נתניהו החליט ללכת על מהלך של קידום החוקים שדרשו החרדים רגע לפני סוף הקדנציה רק למען מטרה אחת - שמירה על גוש מפלגות הקואליציה, כדי שהצדדים יגיעו מאוחדים לבחירות הקרובות. לנוכח המצב בסקרים, נתניהו ואנשיו סבורים כי המחיר שהוא ישלם על קידום חוקי החרדים נמוך יותר לעומת הישארות ללא גוש מאוחד, שלכל הפחות יוכל למנוע מהצד השני הקמת ממשלה. במסגרת הדיל, החרדים ויתרו על העברת חוק סבסוד המעונות בכנסת הנוכחית.
הצבעה על חוק הפטור ממעצרים למשתמטים במליאת הכנסת, אתמול
(צילום: ערוץ כנסת )
ובינתיים, אתמול נדחק מסדר היום - בלחץ החרדים - חוק הרשויות המטרופוליניות, שאמור היה להעביר סמכויות נרחבות ממשרד התחבורה לטובת הרשויות המקומות בגוש דן, ירושלים וחיפה. השינוי המיוחל נועד לשפר את התחבורה הציבורית, שבילי האופניים, תיאום הזמנים בין אמצעי התחבורה השונים ומעבר קל יותר מעיר לעיר, כך שפחות תושבים יתניידו ברכב פרטי באזורים העמוסים במדינה. אבל הח"כים החרדים מתנגדים לחוק מחשש שיוביל רשויות לפתרונות עצמאיים שיסדירו תחבורה ציבורית בשבת. באופוזיציה הבהירו שגם בלי החרדים החוק יקבל את תמיכתם - אך לבסוף נכנעה הקואליציה לאינטרסים הפוליטיים.
הורדתו מסדר היום תפספס הזדמנות היסטורית ותעכב אותו בשנה לפחות. בזמן שהפקקים רק גדלים והאוכלוסייה בישראל הולכת וגדלה, מדובר בהחלטה גורלית שתשפיע על חייהם של מאות אלפי תושבים.
חוק אחר חוק: מה הם אומרים?
חוק יסוד: לימוד תורה
חוק היסוד נועד לעגן את לימוד התורה כערך חוקתי במטרה להוות "משקל נגד" לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ובכך לסייע משפטית במאבק נגד גיוס בני הישיבות בבג"ץ. בנוסח הסופי שאושר, הושמט הסעיף שנועד לייצר "מאזני צדק" בין לומדי תורה למשרתים בצה"ל. זה הנוסח המלא שאושר:
לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל
הצעת חוק יסוד לימוד תורה אושרה בקריאה השנייה והשלישית, שלשום
(צילום : ערוץ כנסת )
חוק מניעת מעצרי משתמטים
חוק הקפאת המעצרים נועד למנוע במשך כמה חודשים מעצר, חקירה והליכי אכיפה נגד עריקים חרדים שיוכרו כתלמידי ישיבות. בנוסח המעודכן נקבע כי החוק יהיה בתוקף עד 30 בנובמבר, במקום 90 ימים בלבד כפי שנקבע בתחילה. בשל הוראות חוק יסוד: הכנסת והבחירות המתקרבות, תוקפו עשוי להתארך גם אל תוך כהונת הכנסת הבאה. עם האישור שניתן - מפלגות שונות כבר עתרו לבג"ץ בטענה שמדובר בחוק לא שוויוני.
החוק לביטול רפורמת הכשרות
החוק מבטל את הרפורמה שהעביר שר הדתות בממשלה הקודמת, מתן כהנא. הרפורמה ההיא הפכה את הרבנות לגוף רגולטורי, שיכול להעניק לגופים אחרים רשות לחלק תעודות כשרות מטעמם - בתנאי שיציגו את אופן פעילותם ויעמדו בתבחיני הרבנות. החרדים וגורמים בציונות הדתית התנגדו לרפורמה - והלילה היא בוטלה.
חוק ועדת החקירה הפוליטית ל-7/10 (אושר בקריאה ראשונה):
הצעת החוק של ח"כ אריאל קלנר (הליכוד) מציעה להקים ועדה לחקירת אירועי הטבח, המלחמה והנסיבות שהובילו אליהם. את הוועדה לא ימנה נשיא בית המשפט העליון - בניגוד לוועדת חקירה ממלכתית, ובנוסח תואר כי חברי הוועדה ימונו ב"הסכמה רחבה, ובדרך מאוזנת והוגנת בין נציגי העם". באופוזיציה מתנגדים.
החוק להחלשת תפקיד היועמ"ש - שהדיון בו יהיה היום
הצעת החוק מעגנת את תפקיד היועמ"ש כמסייע לממשלה במימוש מדיניותה, אך שוללת מחוות דעתו את מעמדה המחייב ומאפשרת לממשלה לקבוע כי עמדתו אינה משקפת את הדין (למעט בנושאים פליליים). בנוסף, הממשלה תהיה הסמכות הבלעדית לקביעת עמדת המדינה בבתי המשפט; אם היועמ"ש יסרב לייצג עמדה זו, או אם שר יסבור שהיא אינה מוצגת כראוי, הממשלה תוסמך לשכור ייצוג משפטי חיצוני פרטי, והיועמ"ש לא יוכל להתייצב בדיון ללא אישורה.
הדיון בוועדת החוקה על הצעת החוק לפיצול תפקיד היועמ"ש
(צילום: ערוץ כנסת)
לצד זאת, החוק מותיר את עצמאות שיקול דעתו הפלילי של היועמ"ש ומכפיף אותו לפיקוח של שר המשפטים, תוך קביעה כי גופי מדינה שאינם חלק מהרשות המבצעת לא ייוצגו על ידו באופן אוטומטי.
חוק התקשורת של קרעי (בלי היישומון):
החוק נועד לאפשר הקמת ערוצי חדשות חדשים כמעט ללא רגולציה, ולבטל את ההפרדה המבנית בין בעלי הערוצים לחברות החדשות. סעיף היישומון, שנועד לאפשר לקבל את כל ערוצי החדשות בחינם - הוסר בשל התנגדות המפלגות החרדיות בטענה שהיישומון יעבוד בשבת, ומחשש שיכלול תכנים "לא צנועים".
הפרדה מגדרית גם בתארים מתקדמים:
הצעת החוק של ח"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית) מבקשת לעגן בחוק את האפשרות לקיים באקדמיה מסלולי לימוד נפרדים לנשים ולגברים גם לתואר שני ולתואר שלישי. במוסדות שאינם נפרדים לחלוטין, ההפרדה תתאפשר בכיתות הלימוד בלבד. ההצעה, שאינה מחייבת מוסדות לפתוח מסלולים נפרדים, כבר אושרה בוועדת החינוך לקריאה שנייה ושלישית - וממתינה לאישור הסופי במליאה.
