כתבה שפורסמה אתמול (ראשון) ב"וול סטריט ג'ורנל" ניסתה לענות על השאלה כיצד השיגה ישראל ביומיים הראשונים של מבצע "עם כלביא" עליונות ברוב המרחב האווירי של איראן, בעוד רוסיה לא מצליחה לעשות זאת חרף כמעט 3.5 שנים של מלחמה מול אוקראינה.
48 שעות בלבד אחרי תחילת המלחמה שלה באיראן הודיעה ישראל על השגת עליונות אווירית בחלקה המערבי של המדינה, כולל הבירה טהרן. על-פי הכתבה, הדבר מאפשר למטוסי חיל האוויר לתקוף באופן כמעט חופשי באיראן, במקום להסתמך על טילים ארוכי טווח יקרים. חיל האוויר מנצל זאת ל"בליץ בהיקף מלא", הכולל תקיפת מתקני גרעין, סוללות נ"מ, טילי קרקע-קרקע, תשתיות וחיסול בכירים (לרשימה המלאה של היעדים שהותקפו – לחצו כאן).
הדמיית תקיפה של מבני פיקוד ושליטה של משמרות המהפכה בטהרן:
(צילום: דובר צה"ל )
מומחים שהתראיינו לכתבה הסבירו שההשוואה בין שני העימותים הצבאיים ממחישה אמת ידועה בתורת המלחמה: שליטה באוויר היא הכול, אם אתה יכול להשיג אותה. "שתי המלחמות מראות את החשיבות של עליונות אווירית כדי להצליח במטרות הצבאיות הכוללות", אמר דייוויד דפטולה, בכיר לשעבר בחיל האוויר האמריקני, שפיקח על פעולות בעלות הברית נגד הטליבאן ואל-קאעידה באפגניסטן ב-2001. "במלחמת רוסיה-אוקראינה רואים מה קורה כששום צד לא יכול להשיג עליונות אווירית: קיפאון והידרדרות למלחמת התשה".
כותרות נוספות:
בכתבה נטען שאת התקיפות הראשונות באיראן ביצעו מטוסי F-35 מתקדמים מהדור החמישי, ורק אחרי הפגיעה ברוב מערכות ההגנה האווירית במדינה הצטרפו אליהם גם מטוסים ישנים יותר, כגון F-15 ו-F-16. בהתאם, צוין ב"וול סטריט ג'ורנל", החלה ישראל להשתמש בפצצות מונחות קצרות טווח וזולות יחסית כגון JDAM.
הרמטכ"ל אייל זמיר הכריז בתום היומיים הראשונים של המלחמה מול איראן כי אחרי קרב פריצה הושלם הנתיב האווירי לטהרן. "לישראלים יש כעת את היכולת להשתמש בכל מגוון הנשק ההתקפי שלהם - במסה גדולה יותר וביעילות רבה יותר", אמר בכתבה מרטין סמפסון, שניהל את מתקפות האוויר הבריטיות נגד דאעש בסוריה ובעיראק.
אנשי הצבא והאנליסטים שהתראיינו לכתבה הסכימו שישראל למדה מהכישלונות הרוסיים ומההצלחות האוקראיניות, אבל הדגישו שמלכתחילה - לחיל האוויר הישראלי יש יותר יכולות התקפיות בהשוואה למקבילו הרוסי, בעוד אוקראינה מגינה על המרחב האווירי שלה טוב הרבה יותר מאיראן.
"מערכות ההגנה האווירית של איראן היו מטרה הרבה יותר קלה מההגנות האוויריות של אוקראינה כמעט בכל היבט", אמר מייקל קופמן, בכיר במכון קרנגי וחוקר של צבאות רוסיה ואוקראינה. "הא-סימטריה באיכות בין חיל האוויר הישראלי לרוסי היא עצומה".
3 צפייה בגלריה


נשיא אוקראינה זלנסקי בביקור בבסיס חיל האוויר שלו
(צילום: רויטרס, Ukrainian Presidential Press Service)
אדוארד סטרינגר, בכיר לשעבר במשרד ההגנה הבריטי ומי שניהל את המערכה האווירית בלוב ב-2011, הוסיף שהתרבות הכוללת, רמת האימון, החדשנות ויכולות המודיעין והסייבר של חיל האוויר הישראלי הן הסיבות המרכזיות להצלחה במקום שבו הרוסים נכשלו. "כל מה שיש לרוסים הוא טייסים", אמר. "הם מגדלים את הטייסים האלה כדי לנהוג בארטילריה מעופפת, וזהו".
כמו אוקראינה, שבתחילת המלחמה החזיקה רק במטוסי קרב סובייטיים מיושנים, גם לאיראן אין מטוסי קרב המסוגלים להתמודד עם יריביהם בקרבות אוויר. אלא שבניגוד לאוקראינה, האיראנים כשלו גם בביסוס מערכת הגנת הנ"מ שלהם. בכתבה נטען שמדובר היה בחישוב אסטרטגי שגוי שעלה ביוקר: לאורך עשרות שנים בחרה טהרן להשקיע פחות במערכות הגנה אווירית, ובמקום זאת הימרה על כוח ההרתעה של מערך טילי הקרקע-קרקע שלה ועל ארגוני הפרוקסי שלה במזרח התיכון.
אבל כידוע, חיזבאללה בלבנון הוכה קשות על-ידי ישראל בסתיו ובחורף האחרונים, ואחרי קריסת שלטון בשאר אסד השמיד חיל האוויר את מערכי ההגנה האווירית בסוריה, וכך יצר לעצמו מסדרון שבו יוכלו המטוסים להשתמש ללא הפרעה בדרכם לאיראן.
עוד עלה מההשוואה בין שתי המלחמות, שמערך הנ"מ של אוקראינה – בעיקר סוללות S-300 ו-Buk מהתקופה הסובייטית – תפקד טוב הרבה יותר מהמערך האיראני, שכלל תערובת של סוללות S-300, סוללות סיניות ומערכות מייצור מקומי.
עוד הבדל חשוב נעוץ באלמנט ההפתעה. בפברואר 2022, הודות לאזהרות מודיעין אמריקניות על הפלישה הרוסית הצפויה, פיזר צבא אוקראינה את רוב סוללות הנ"מ הניידות והסתיר חלק מהן. הן שרדו, כתוצאה מכך, כדי לתקוף יעדי עומק חייבת רוסיה להסתמך על טילי שיוט, טילים בליסטיים או רחפנים. מנגד, איראן נתפסה בהפתעה מוחלטת חרף האיומים הפומביים, כנראה הודות למדיניות ההטעיה של ישראל.
"בעצם, מה שישראל עשתה באיראן זה מה שרוסיה רצתה לעשות באוקראינה", מסביר מייקל הורוביץ, אנליסט גאופוליטי ישראלי. "היא חשבה שהיא יכולה לבצע איזה דבר חשאי ומסתורי, ולהסתנן ולערוף את הראש של המשטר האוקראיני. אבל התברר שלא ניתן לחדור בקלות לחברה האוקראינית, בעוד שכשמדובר באיראן, המשטר כל כך לא פופולרי עד שקל למצוא שם אנשים שיסכימו לעבוד עם ישראל".