פסיקתו הדרמטית של בג"ץ, שקבע כי פיטורי ראש השב"כ רונן בר נעשו בניגוד לחוק וכי ראש הממשלה בנימין נתניהו היה בניגוד עניינים בשל פרשת "קטאר-גייט", הולידה הערב (רביעי) שורה של תגובות נגד השופטים ובית המשפט העליון מקרב חברי הקואליציה.
שר המשפטים יריב לוין טען כדי פסיקת העליון מהווה "השתוללות משולחת רסן", ולדבריו "יש רק תשובה אחת - מינוי ראש שב״כ ונציב שירות מדינה ללא דיחוי".
5 צפייה בגלריה
רה"מ נתניהו, נשיא העליון עמית וראש השב"כ בר
(צילום: יאיר שגיא, Oliver CONTRERAS / AFP, אתר בתי המשפט)
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר האשים כי "שוב בג"ץ דורס ברגל גסה סמכות חוקית מפורשת של הממשלה, בפסק דין פוליטי להחריד. רונן בר חתר תחת הדמוקרטיה ופעל נגד הממשלה ושריה, תוך ניסיון לתפור להם תיקים – וכעת קיבל הכשר מבג"ץ, שהוסיף גם הוא לדרוס שוב את הדמוקרטיה". לדבריו, "טוב שגם ללא פסק הדין ההזוי של בג"ץ, הממשלה תיפרד בקרוב מרונן בר. אני מקווה שראש הממשלה ימנה תחתיו מחליף ראוי - שאינו שבוי בקונספציה, מבין שהחמאס הוא האויב ולא המתיישבים, ואינו חותר תחת הממשלה והעומד בראשה".
שר התקשורת שלמה קרעי תקף גם הוא: "בג"ץ התנתק מהדמוקרטיה ומהשכל הישר, וחייבים לפרק אותו ולהרכיב מחדש. שופטי בית המשפט לחוקה שנקים ישפטו על פי חוקי הכנסת ועל פיהם בלבד. לא על פי דמיונות משפטיים או ערכים פרוגרסיביים של שופטי הרכב רנדומלי כזה או אחר". לדבריו, בג"ץ "קבע היום הלכות ללא בסיס חוקי, והמציא פרוצדורות מדומיינות כדי לבטל את הדרג הנבחר".
קרעי הוסיף: "כל הטענות המשפטיות, כהררים התלויים בשערה, הן עלה תאנה שנועד לכסות על ערוות המערכת המתגלה בביזיונה מתוך שכרון כוח חסר גבולות. פייק משפט. פסקת התגברות? שינוי הוועדה לבחירת שופטים? אפילו חוק יסוד החקיקה - לא יעצרו את ההפיכה המשטרית של בג"ץ, ללא משילות. קודם כל צריך אומץ - פשוט לומר לא. על שופטי בית המשפט יש את מרות הדין ולא להפך. החוק חזק מהם. הדמוקרטיה הישראלית בסכנה! והמדינה היהודית שלנו היא הקורבן הבא של הצמד עמית וברק-ארז".
מנגד, ראש האופוזיציה יאיר לפיד בירך על החלטת בית המשפט העליון ותקף את הממשלה. "העובדה שצריך החלטת בג"ץ שאומרת שהממשלה צריכה לפעול על פי החוק ובנוהל מסודר בנושא קריטי כמו מינוי או החלפת ראש השב"כ, היא עוד עדות לכך שיש לנו ממשלה לא מתפקדת, עם ראש ממשלה בניגוד עניינים חמור", מסר יו"ר יש עתיד.
"להורות על הוצאת נתניהו לנבצרות"
יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ מסר כי פסק הדין של בג"ץ, "קבע בדיוק את מה שהזהרנו מפניו: שיקולים אישיים ופוליטיים חדרו לקודש הקודשים של ביטחון מדינת ישראל".
חברת הכנסת מרב מיכאלי (העבודה) מסרה כי על היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, "להורות מיד על הוצאת ראש הממשלה לנבצרות". לדבריה, "לא יכול להיות שמי שבית המשפט העליון קבע בעניינו שפעל בניגוד לדין ובניגוד עניינים בהליך פיטוריו של ראש השב"כ, ושלשכתו שקועה עד צוואר בחקירות בפרשת 'קטאר-גייט' - יהיה זה שיקבע את זהותו של ראש השב"כ הבא".
ח"כ ולדימיר בליאק מיש עתיד מסר: "הקואליציה, שומעת? מציע לכם להירגע. הציבור הישראלי לא יציית לממשלה, שלא מצייתת לפסיקות בג"ץ ולהנחיות היועצת המשפטית לממשלה. לא מאמינים? תנסו אותנו".
ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר, מסר: "פסיקת בג״ץ בעתירות נגד הדחת ראש השב"כ היא תזכורת לגודל השעה והצורך להכריע באופן נחרץ בסוגיה המרכזית, לפיה ראש השב״כ חב בנאמנות מוחלטת לציבור ולחוק - ולא לראש הממשלה או מי משריה. בכך הגן היום בג"ץ על אינטרס ציבורי ראשון במעלה ומנע נסיגה נוספת של הדמוקרטיה הישראלית. בג"ץ הבהיר את מה שאמרנו לאורך הדרך - ראש השב"כ הוא שומר סף שחובתו להבטיח כי השב"כ עומד במשימתו לשמור על סדרי המשטר הדמוקרטי, וכן כי פיטורי ראש השב"כ היו פגומים וראש הממשלה היה שרוי בניגוד עניינים״.
מטה המאבק "חופשי בארצנו" הביע תמיכה בקביעת בג"ץ: "אמר את מה שהיה ברור לאורך כל הדרך - ראש ממשלה שנמצא בניגוד עניינים, שאנשי לשכתו נחקרים בחשד לקבלת כספים ממדינת אויב, פועל שלא כדין בפיטורי ראש השב"כ. ראש הממשלה מתבלבל לחשוב שהוא יכול לעשות במדינת ישראל כרצונו על מנת להישאר בשלטון. אנחנו כאן כדי להזכיר לו שיש מגבלות לכוח, ואנחנו מתכוונים להמשיך ולפעול כדי לוודא שהאיזונים והבלמים יתקיימו וראש הממשלה יבין שהמדינה קודמת לו".
תנועת "אחים לנשק" מסרה כי "פסק הדין של בג"ץ היום הוא ניצחון לדמוקרטיה הישראלית ולעצמאותם של שומרי הסף. בית המשפט העליון קבע באופן חד-משמעי כי החלטת הממשלה לפטר את ראש השב"כ התקבלה בהליך לא תקין, בניגוד לדין, ללא תשתית עובדתית, ללא שימוע ראוי, ובעיקר - תוך שראש הממשלה פועל בניגוד עניינים חמור נוכח חקירות מקורביו בפרשת 'קטאר-גייט'. נמשיך להיאבק להגנת עצמאות מערכות האכיפה והביטחון, ונעמוד על המשמר מול כל ניסיון לפגוע בשומרי הסף ובערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".
יונתן שמריז, מייסד תנועת "קומו" ואחיו של אלון שמריז שנורה בשוגג על ידי צה"ל בעזה, מסר: "החלטת בג"ץ מעידה כי לא ניתן לסמוך על כך שמערכת השיקולים של ראש הממשלה חפה מאינטרסים אישיים, וזה צריך להדיר שינה מעיניו של כל אזרח בישראל. עכשיו אנחנו מבינים כי הממשלה לא רוצה ביטחון - אלא רוצה שליטה. לכן, כל ראש שב"כ שימונה חייב להתנות את המינוי בהקמת ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את מה שהוביל לטבח 7 באוקטובר, וגם את התנהלות הממשלה במהלך המלחמה. רק כך נוכל לדעת שהמינוי של ראש השב"כ הבא חף משיקולים זרים. העם הזה ראוי להנהגה שלא מפקירה, שלא מסתירה, שלא מפחדת מהאמת - אלא רודפת אותה".
פסיקת בג"ץ
בג"ץ מסר היום את פסק הדין בדבר פיטורי רונן בר, לאחר שכבר הודיע כי יעזוב את תפקיד ראש השב"כ, וקבע כי ההדחה נעשתה בניגוד לדין - וראש הממשלה נתניהו היה בניגוד עניינים בשל חקירת פרשת "קטאר-גייט". נשיא העליון יצחק עמית והשופטת דפנה ברק-ארז היו בדעת רוב, המשנה לנשיא נעם סולברג בדעת מיעוט. "החלטת הממשלה - חסרת תקדים בתולדות מדינת ישראל", קבעו.
הפסיקה נמסרה אחרי שבר והיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ביקשו מבית המשפט להוציא פסק דין עקרוני בנוגע למערכת היחסים שבין ראש ממשלה לשב"כ, ולאחר שהממשלה ביקשה מנגד מבית המשפט "למחוק את העתירות" נגד הפיטורים, בטענה כי אינן רלוונטיות יותר.
הנשיא עמית פסק כי "גופי הביטחון בישראל, ובהם שירות הביטחון הכללי, מופקדים על שמירת ביטחונה של ישראל, על ביטחון אזרחיה, ועל מוסדות המדינה וסדרי המשטר הדמוקרטי. פעילותם, תפקידיהם וסמכויותיהם הופכים את גופי הביטחון לרכיב מרכזי ביסודות השלטוניים והחוקתיים במדינה. משהופקדו על קודש הקודשים של המדינה, כלל ראשי מערכות הביטחון – ובכלל זה ראש השב"כ – חבים חובת נאמנות כלפי הציבור".
לדבריו, "נאמנותם של ראשי מערכת הביטחון אינה נאמנות מפלגתית-פוליטית לממשלה מסוימת או נאמנות אישית לראש ממשלה כזה או אחר. היא נאמנות לציבור הישראלי כולו, שהפקיד בידיהם את היקר מכול: את חייו ואת ביטחונו. חובת נאמנות זו לא עומדת בסתירה לחובתו של ראש השב"כ להגשים ולקדם את מדיניות הממשלה, אלא שהיא מבטאת את העיקרון היסודי בדבר המחויבות העקרונית של כלל רשויות המדינה לשלטון החוק".
5 צפייה בגלריה
אוריך, פלדשטיין ואיינהורן. מקורבי נתניהו שעומדים במרכז "קטאר-גייט"
(צילום: שאול גולן, בועז ארד, Q world / Shutterstock)
המשנה לנשיא העליון, השופט נעם סולברג, היה בדעת מיעוט, וטען מנגד כי העתירות התייתרו משעה שהממשלה ביטלה את הפיטורים, וההלכה היא שלא מכריעים בעתירות כאלה. "המחלוקת הציבורית הנוקבת שליוותה את הדיון - סערת רוחות עזה - והשפעותיה המעיקות גם על היחסים בין רשויות השלטון, היא דוגמה למתיחות ההולכת וגוברת במחוזותינו בשעה הקשה הזו, והיא מאיימת איום ממשי וקונקרטי על מרקם החיים העדין של החברה הישראלית", טען סולברג.
לדבריו, "במצב דברים זה מוטלת עלינו חובה של ממש לעשות כל שביכולתנו, במסגרת ד' אמותינו, להנמכת הלהבות. הכרעה בעתירות תיאורטיות, בסוגיות המצויות בליבת המחלוקת הציבורית - כשממילא מדובר בסוגיות שטופלו על ידי המחוקק - אינה משרתת מטרה זו".
השופטת דפנה ברק-ארז פסקה כי "עצם העובדה שאנו שרויים בתקופה מורכבת וכואבת של מלחמה אינה משנה מכך. גם בתקופת מלחמת העצמאות, תקופה שלא הייתה קשה ממנה בתולדותינו, שעריו של בית משפט זה היו פתוחים לביקורת שיפוטית על החלטות, ובכלל זה בתחום הביטחוני. שופטיו הראשונים של בית משפט זה הבינו היטב כי יש לעגן את יסודותיו של המשטר במדינתנו בשלטון החוק, על מנת שיהיו אלה יסודות יציבים".
