נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שב הערב (יום ב') על קריאתו לסיום המלחמה באוקראינה, אבל הפנה אצבע מאשימה לקודמו ג'ו ביידן ולנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי, וטען שהם אלו שאחראים לכאורה לפרוץ המלחמה לפני יותר משלוש שנים, ולא נשיא רוסיה ולדימיר פוטין שהורה על הפלישה לאוקראינה בפברואר 2022. על רקע מתקפת הטילים הרוסית הקטלנית אתמול על העיר סומי שבצפון-מזרח אוקראינה, שבה נהרגו 34 בני אדם ועוד 117 נפצעו, טראמפ קרא לסיום הקטל הרב – אבל נשמע גם כמי שמנסה לתרץ את העובדה שלא הצליח לממש את הבטחתו לסיים את המלחמה "בתוך 24 שעות".
3 צפייה בגלריה
טראמפ וזלנסקי. העימות מתחדש
(צילום: AP Photo / Dmitry Serebryakov / Jonathan NACKSTRAND / AFP , Mandel NGAN / AFP)
"המלחמה בין רוסיה לאוקראינה היא מלחמתו של ביידן, לא שלי. אני רק הגעתי לכאן, ובמשך ארבע שנים בכהונה (הראשונה) שלי, לא הייתה לי שום בעיה למנוע ממנה לקרות. הנשיא פוטין, וכל השאר, כיבדו את הנשיא שלכם!", הוא כתב בציוץ ברשת Truth Social. "לא היה לי שום קשר למלחמה הזו, אבל אני עובד במרץ כדי לעצור את המוות ואת החורבן. אם בחירות 2020 לא היו מזויפות, והן כן זויפו, בדרכים רבות כל כך, המלחמה הנוראית הזו לעולם לא הייתה מתרחשת. הנשיא זלנסקי וג'ו ביידן המושחת עשו עבודה נוראית לחלוטין בכך שאפשרו למלחמה הזו להתחיל. היו כל כך הרבה דרכים למנוע ממנה להתחיל בכלל. אבל זה בעבר! אנחנו חייבים לגרום לה להיפסק, ומהר. זה כל כך עצוב".
שעה קלה לאחר פרסום הציוץ שב טראמפ ותקף בחריפות את זלנסקי, כשענה לשאלות עיתונאים במפגש בבית הלבן עם נשיא אל-סלבדור נאיב בוקלה. טראמפ אמר אומנם שגם פוטין, לצד זלנסקי וביידן, "לא היה צריך להתחיל את המלחמה", אבל את עיקר טענותיו הפנה לעבר זלנסקי. "הוא תמיד מחפש לקנות טילים. כשאתה מתחיל מלחמה, אתה חייב לדעת שאתה יכול לנצח בה. אתה לא יכול להתחיל מלחמה מול מישהו שגדול ממך פי 20 ואז לקוות שאנשים יביאו לך טילים".
הדברים הללו עומדים בניגוד לטון מהצהרותיו של טראמפ בשבועות האחרונים, שבהן דווקא מתח ביקורת עדינה – אבל עדיין חריגה יחסית מבחינתו – על פוטין, שדחה בחודש שעבר את הצעתו להפסקת אש זמנית (שאותה קייב קיבלה). טראמפ אף אמר אז כי הוא "כועס" על דברים שבהם הטיל הנשיא הרוסי ספק בלגיטימיות של זלנסקי כנשיא אוקראינה (לגיטימיות שטראמפ עצמו הטיל בה ספק כשקרא לזלנסקי "דיקטטור"). טראמפ ואנשיו כבר ניפקו לא אחת אמירות שבהן אימצו למעשה את הנרטיב הרוסי סביב המלחמה, ובאופן שהדאיג את קייב ואת אירופה שללו מראש, עוד לפני משא ומתן רשמי, אפשרות לצירופה של אוקראינה לברית נאט"ו – שהחשש מהתרחבותה הוא אחד מההסברים של הקרמלין לפלישה.
דברי טראמפ על זלנסקי:
זלנסקי מזמין את טראמפ לבקר באוקראינה:
אחרי העימות חסר התקדים בין טראמפ לזלנסקי בבית הלבן בפברואר, השניים אומנם יישרו במידה מסוימת את ההדורים ביניהם, וטראמפ חידש מאז את הסיוע הצבאי שאותו הקפיא בעקבות העימות ההוא, אבל בימים האחרונים שוב התגלעה מתיחות, בין היתר סביב דרישת וושינגטון מקייב לעניק לה גישה נרחבת לרווחים מהמחצבים והמינרלים הנדירים שבאדמתה. זלנסקי עצמו מתח בסוף השבוע ביקורת על ממשל טראמפ, ובריאיון לתוכנית "60 דקות" של CBS ששודר אמש אמר: "לצערי, אני מאמין שהנרטיב הרוסי הפך לרווח בארה"ב. זה מצביע על ההשפעה האדירה של מדיניות הפצת המידע של רוסיה על אמריקה, על הפוליטיקה האמריקנית ועל הפוליטיקאים האמריקנים".
זלנסקי האשים מפורשות כי סגן הנשיא ג'יי די ואנס "מצדיק בצורה מסוימת את פעולותיו של פוטין", ובהתייחסות לוויכוח ביניהם בבית הלבן, שהוביל לעימות מול טראמפ לעיני המצלמות, הוסיף זלנסקי: "ניסיתי להסביר, 'אתה לא יכול לחפש משהו באמצע. יש תוקפן ויש קורבן. הרוסים הם התוקפן ואנחנו הקורבן". הריאיון בוצע ברובו בעזרת מתורגמן, אבל בשלב מסוים זלנסקי עבר לדבר באנגלית – וקרא לטראמפ לבקר באוקראינה. "בבקשה, לפני החלטות כלשהן, לפני כל סוג של משא ומתן, בוא לראות את האנשים, האזרחים, הלוחמים, בתי החולים, הכנסיות, הילדים שהושמדו או נהרגו. בוא, תראה, ואז בוא נתקדם עם תוכנית על איך לסיים את המלחמה. אתה תבין עם מי יש לך עסק. אתה תבין את מה שפוטין עשה".
ההדלפה שחשפה: "הטנקים הגרמניים לא מתאימים למלחמה"
הלחץ הגדול שמפעיל טראמפ לסיום המלחמה הוביל לחשש באירופה מנטישה אמריקנית לא רק של קייב אלא של חברות ברית נאט"ו, ומדינות ממזרח ועד מערב אירופה פועלות כעת לחזק את צבאותיהן – אותם הזניחו בצל עשרות שנים של תלות במטריית ההגנה האמריקנית. ההתחמשות נובעת גם מהחשש שהתוקפנות הרוסית לא תיעצר באוקראינה, ושמדינות נוספות ביבשות יהיו על הכוונת של פוטין – בפרט אם יחוש מחוזק מהסכם עתידי מול קייב שייתפס מבחינתו כניצחון.
על כשירות הצבאות האירופיים הועלו בעבר שלל תהיות, ואותן רק מחזקת בימים האחרונים הדלפה של מברק דיפלומטי גרמני שעסקה בכשלים שהתגלו במהלך השימוש של צבא אוקראינה בטנק המתקדם לאופרד 2, שנחשב לגולת הכותרת בתעשייה הצבאית של גרמניה. לפי הדיווח, במברק נכתב כי החיילים האוקראינים מצאו שהתועלת של הטנקים הללו – ש-18 מהם הועברו לידי צבא אוקראינה ב-2023 – מוגבלת למדי. הם התלוננו שהם מורכבים ויקרים מדי לתיקון, וכי כמעט בלתי אפשרי לערוך בהם תיקונים בשדה הקרב עצמו.
המברק שהודלף נכתב, כך לפי העיתון הגרמני "זידדויטשה צייטונג", על-ידי סגן הנספח הצבאי בשגרירות הגרמנית בקייב, והוא סיכם בו מפגש שערך עם 200 חיילים גרמנים בבסיס בגרמניה בחודש ינואר השנה, מפגש שבו העביר להם את רישומיהם של עמיתיהם האוקראינים. לפי המברק חולשה נוספת של הטנק הגרמני היא העובדה שהוא פגיע בפני מתקפות כטב"מים, ואף שמדובר בבעיה כללית שממנה סובלים טנקים – העיצוב המורכב של הלאופרד 2 מקשה כאמור על תיקון הנזקים שנגרמים לו במהלך לחימה, וכדי לעשות זאת יש לשלוח טנקים מהדגם הזה לצוותים בעלי הכשרה מיוחדת במערב אוקראינה, ולעיתים בפולין.
ב"טלגרף" הבריטי, שדיווח גם הוא על ההדלפה, כתבו כי בשל הבעיות שהתגלו בו, חיילים אוקראינים מסתפקים לעיתים בלואפרד 2 רק לצורך ירי ארטילרי. "ציוד מורכב נותר ללא שימוש", כתב במברק סגן הנספח הצבאי, "הערך המבצעי של ציוד אולטרה-מודרני ומורכב במיוחד הוא נמוך, אם חיילים לא יכולים לבצע בו תיקונים בשטח". דווקא הדגם הישן יותר של הלאופרד, לאופרד 1 שיוצר בשנות ה-60 של המאה הקודמת, נתפס לפי המברק כ"אמין" יותר על-ידי האוקראינים, אבל "משמש לעיתים קרובות באופן מאולתר לצורכי ירי ארטילרי בשל השריון החלש יותר שלו".
במברק מצוינים קשיים שהתגלו בשימוש במערכות נשק גרמניות נוספות שנשלחו לאוקראינה, בהן התותח המתנייע Panzerhaubitze 2000 – שתואר כבעל "רגישות טכנולוגית גבוהה מאוד", עד שעצם "כשירותו הקרבית מוטלת בספק רב". בסיכום המברק נכללה אזהרה מפורשת לגרמנים: "כמעט אף ציוד גרמני גדול לא תואם בצורה מלאה למלחמה".
סרגיי סומלני, מהמכון European Resilience Initiative Center שמושבו בברלין, אמר ל"טלגרף" כי בעיה גדולה נוספת היא העובדה שאוקראינה קיבלה מעט מדי טנקי לאופרד 2: "אם אחד או שניים מהם דורשים תיקון, מדובר בחלק גדול מה שיש לאוקראינה שצריך פתאום להוציא משירות לזמן מה". לדבריו, "לאופרד 2 גם לא תוכנן עבור שדה הקרב האוקראיני. הטנקים הללו מתפקדים היטב כשיש להם סיוע אווירי טוב, אבל לאוקראינה יש מחסור בכך". סומלני סבור כי גם לתכנון המקורי של הלאופרד 2 יש חלק בבעיות שהתגלו ברגעי האמת בחזית: "הם תוכננו על-ידי דור של יצרנים גרמנים שלא ראו מלחמה, ונטו למערכות מורכבות מדי. מערכות ישנות, שתוכננו בשנות ה-60 על-ידי אנשים שראו מלחמה בפועל, הרבה יותר יעילות בשדה הקרב – אבל בעלות שריון חלש יותר".
בגרמניה הוביל בחודש שעבר הקנצלר הבא פרידריך מרץ מהלך היסטורי של הגמשת הכללים הנוקשים הנוגעים לנטילת חובות, על מנת להביא לזינוק בהשקעות בתחום ההגנה והביטחון. בעדות לקונצנזוס סביב הצורך בכך, המהלך התאפשר בזכות תמיכת מפלגת הירוקים מהשמאל, אף שזו לא הצטרפה לקואליציה החדשה של מרץ. "אנחנו לא יכולים לחשוב עוד בכמויות קטנות", הסבירה שרה נני, דוברת מטעם הירוקים. "אנחנו חייבים להניח שהרכבים הללו (הטנקים) זקוקים לזמן תיקון ממושך אם הם סופגים נזק או שהם פשוט דורשים טיפול".
