אנשי ונשות השב"כ לא רגילים להיות מתחת לפנס. אלה אנשים שחשאיותם אמנותם. אלא שבמהלך השבועות האחרונים עבר שירות הביטחון הכללי טלטלה בהמון חזיתות, ולפתע מצאו עצמם אנשיו בראש הכותרות בשורת פרשות - ולא רק סביב הדחת ראש הארגון, רונן בר. "יש כאן כמה אירועים שהגיעו בשרשרת", מסביר גורם בשב"כ.
לדברי אותו גורם, "אין ספק שההקלטות של ראש המחלקה היהודית בשב"כ היו מטלטלות, ואחרי זה גם סיפור ההדלפה לשר שיקלי וכמובן עניין הבג"ץ על רונן בר ומינוי האלוף דוד זיני בניגוד לעמדת היועמ"שית. כל אלה יצרו סערה בחוץ, וגרמו לשיח גם בפנים".
ראש המחלקה היהודית בשב"כ השעה את עצמו בעקבות ההקלטות, שבהן הוא נשמע אומר כי יש לעצור חשודים בטרור יהודי גם בלי ראיות נגדם, וגם כינס את עובדי החטיבה ודיבר איתם. "כולם הבינו שיש פה טעם לפגם, למרות שהרבה דברים בהקלטות האלה נחתכו", אמר הגורם בשב"כ. לדבריו, הפרשה הזו, יחד עם פרשת ההדלפה של א' לשר התפוצות עמיחי שיקלי שעדיין בחקירה, "יותר מכוונים לארגון עצמו - בשונה מסיפור בג"ץ שהיה מופנה לרונן".
גורם במערכת הביטחון התייחס גם למשבר סביב מינוי האלוף זיני חרף ניגוד העניינים שבו מצוי לכאורה ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואמר כי "המחשבה כאילו תהיה פה התפטרות המונית אם ימונה ראש כזה או אחר די תלושה. בסוף זה ארגון ממלכתי, ולא משרתים בו את המלך או את ראש השירות - אלא פועלים בשביל הממלכה".
הגורמים מסבירים כי למרות הרעש שיש בחוץ, בפנים המערכת עובדת, ומבחינתם זה גם לא צפוי להשתנות. מתחילת השנה סוכלו יותר מ-650 פיגועים משמעותיים ביהודה ושומרון, ומדי שבוע מחוסלים כ-50 פעילי חמאס וג'יהאד איסלאמי ברצועת עזה. לצד זאת, נחשפו שבע פרשיות ריגול של ישראלים עבור איראן, ו-17 סיכולי פיגועים מקרב ערביי ישראל.
"אחרי שהתפרסמו ידיעות על כך שיש רכזים שלא מרוצים ממינוי של גורם חיצוני לראש הארגון, היו המון פניות של רכזים שטענו אחרת", אומרים הגורמים, שאופטימיים גם במבט צופה פני עתיד. "זה לא משקף, ומעבר לכך גם כמות קורות החיים שמגיעה לפה היא עדיין עצומה. הארגון נתפס כמשמעותי".
אך למרות כל אלה, מודים גם בתוך הארגון כי "אי-אפשר להתעלם מכל החבטות ששב"כ עבר, וזה מתעצם מול העובדה שכארגון חשאי, רוב הפעילות נשארת בחושך - ולא תמיד אפשר 'ליחצן' דברים. בסוף, כשאוספים מודיעין, נפגשים עם מקורות או יוצאים למעצר ולסיכול, הסערה לא נוכחת - אבל כן עוברת בראש. יש פה אנשים שלא רואים את המשפחות שלהם במשך ימים ארוכים, בחגים ובשבתות, ואז קוראים או שומעים את כל מה שמפרסמים על הארגון".
גורם במערכת הביטחון מוסיף: "ההתקפות של הדרג המדיני על הארגון לא פסחו מאוזניהם של העובדים בשב"כ, אבל משיח עם אנשים שמכירים את מסדרונות השירות היטב - הם מבהירים כי בתוך הארגון אין שיח פוליטי. זהו ה-DNA הארגוני. גם ראש השב"כ רונן בר, לקראת סיום תפקידו, מקיים שיח עם היחידות השונות - כשהדגש הוא הממלכתיות והשמירה על ערכי השירות. הבכירים וההנהלה משקיעים בערכים האלה".
אך יש מי שבטוח שגם אם המוטיביציה נותרה גבוהה כשהייתה, האווירה מסביב אינה בריאה לארגון עצמו. איש השב"כ לשעבר דביר קריב אמר השבוע באולפן ynet כי כשהגיע למסור הרצאה לאנשי שב"כ בכנס, הוא זיהה שם מורל נמוך מאוד. בשיחה נוספת, הוא מסביר, "ראיתי שם אנשים מדוכדכים, זו הייתה תחושה לא טובה. הם מרגישים שנעשו עוול ופגיעה בשב"כ ובאנשיו ובכל מה שעשו. זה היה מחזה לא בריא".
"זיני לא יתעסק בקטאר-גייט? אין דבר כזה"
בכיר אחר בשב"כ לשעבר, ד"ר ברק בן צור - כיום מרצה וחוקר בנושאי מודיעין אסטרטגי, טרור והמזרח התיכון, וחבר בתנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל" - אמר כי החשש המרכזי הוא מכך שנתניהו ימנה מפקד שתלוי בו באופן מוחלט. לדבריו, הרקע של זיני - שלא מגיע מתוך שב"כ - יפגע בו בתפקיד ראש הארגון, "בתקופה של מלחמה קריטית וקשה, כשבשטח יש פעילויות שהן אתגרים מקצועיים מהמעלה הראשונה".
(צילום: ירון ברנר)
בן צור מביא לדוגמה את הטיפול במרגלים עבור איראן, כשלדבריו "זו פעילות רבת היקף, ונדרשת כאן התמחות מקצועית ויכולת לטפל בעניין הזה". בנוסף, הוא מציין גם את המשבר הדיפלומטי הבינלאומי: "רבים לא מכירים את העולם שנגזר מתוך זרוע האבטחה של שב"כ, שנמצאת בהרבה מדינות בעולם ויוצרת קשרים מצוינים, קשרים מודיעיניים ברמה אקסלוסיבית ואינטימית - למשל בירדן, במצרים ובמדינות אחרות שהשירות עומד מאחוריהם. נדרשת גם לכך מיומנות מקצועית גבוהה ביותר".
לדברי בן צור, "כשמגיע מישהו חדש לארגון, הוא מגיע במידה מסוימת כמקדם חיכוך - כי בכירים שראו את עצמם מועמדים לתפקיד, ואולי גם נוספים, לא ייראו את מקומם בשב"כ. בשלבים מאוד ראשוניים זה עלול ליצור משבר, גל של מחאה ואולי אף תזזית מסוימת של פגיעה בתפקוד. האם זה הדבר החכם לעשות בתקופה כזו? להביא מישהו חיצוני שאיננו מכיר את המערכת ויש סיכון שיגרום לזעזוע? זו פגיעה בתפקוד של שב"כ בתקופה כה רגישה".
ברק בן צורצילום: אוניברסיטת רייכמןבן צור גם מדגיש ואומר כי על אף שנתניהו טוען שזיני לא יעסוק בחקירת פרשת "קטאר-גייט", בפועל "אין דבר כזה". לדבריו, "יש תיאומים בין אגף המבצעים, הסייבר, הטכנולוגיות ועוד, והכול מתנקז לשולחן של ראש השירות. יש גם מה שנקרא 'לוח סמכויות', שמאפשר סוג מסוים של פעולות, חקירות או חדירות סמויות, או בכל עניין אחר, ולא קיים כדבר הזה. זו אמירה שאיננה קשורה בהכרח למציאות, ונתניהו בכל זאת משמיע אותה, כי הוא רוצה לראות את האישיות הזאת נכנסת לתוך שירות הביטחון, ובכל מחיר. אז או שזיני לא יהיה ראש השירות, או שמה שראש הממשלה אומר הוא פשוט מצג שווא".
בן צור מותח ביקורת חריפה גם על אופן המינוי, על השיחה ברכב בצאלים מבלי לעדכן את הרמטכ"ל והמזכיר הצבאי, ועל כך שגם שר הביטחון ישראל כ"ץ לא נראה כלל כמי שהיה מעורב במינוי. "הדברים חייבים להיות שקופים ובאמון מלא", הדגיש. "יש כאן סוגיה של הוצאת קצין משירות סדיר בצה"ל, עם עתיד מבטיח בשורות הצבא - ולכאורה זה לא נוגע לשר הביטחון? ההתנהלות הזו פוגעת באמון, בשיקול הדעת ובכשירות של מי שמנהל הכול, והוא ראש הממשלה. מה יקרה בתוך שב"כ אם המינוי הזה יתממש? ימים יגידו".
