הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, נפגש הבוקר (יום שישי) לשיחה בארבע עיניים את האלוף דוד זיני לבירור בעקבות בחירתו לראש השב"כ שהוסתרה ממנו עד אתמול. לאחר אותה פגישה, מסר דובר צה"ל הודעה חריגה, שבה מסר כי "הרמטכ״ל מבהיר כי כל שיח של משרתי צה״ל עם דרג מדיני מחייב באישור רמטכ״ל!" (סימן הקריאה במקור).
לפי צה"ל, בפגישה המתוחה בין זמיר לזיני, "הרמטכ״ל סיכם על פרישתו של האלוף משירות צבאי בימים הקרובים. הרמטכ״ל הביע הערכה לאלוף זיני על שירות קרבי משמעותי וארוך שנים".
האלוף זיני על מחדל 7/10 בשיחה עם תושבי העוטף
5 צפייה בגלריה
"נתניהו מביא ביודעין לסכסוך בין צה"ל לשב"כ". רה"מ עם האלוף זיני
(צילום: מעיין טואף/ לע"מ)
בהודעת צה״ל לא צוינה אמנם הדחה, ולכאורה בשביל תפקיד ראש השב״כ חייב זיני לפרוש - אולם נראה שהנסיבות והסתרת הכוונה מהרמטכ״ל לא מעידות על סיום השירות ברוח טובה. זיני, בכל מקרה, יפרוש מצה"ל מבלי שמינויו לראש השב"כ מובטח לו - בעקבות הפלונטר המשפטי הצפוי, וגם מאחר שהמינוי עוד טעון את אישור הוועדה המייעצת למינויי בכירים בשירות המדינה.
זמיר, נזכיר, עודכן רק כמה דקות לפני הפרסום על כך שזיני - המשרת כמפקד פיקוד ההכשרות והאימונים ומפקד הגיס המטכ"לי - הוא הבחירה של נתניהו למחליפו של ראש השב"כ רונן בר. למעשה, הרמטכ"ל לא היה שותף לקבלת ההחלטה, לא היה מעורה במגעים בין ראש הממשלה לאלוף, ונתניהו כלל לא התייעץ איתו.
בפגישתם, האלוף זיני טען בפני זמיר שלא התראיין לתפקיד ראש השב"כ - אלא שנתניהו דיבר איתו על כך בסיור שקיימו בצאלים לפני כשבועיים. עם זאת, בכירים בצה"ל אומרים מנגד כי "גם אם ראש הממשלה פגש אותו בצאלים ושם הציע לו את תפקיד ראש השב״כ - למה הוא לא עדכן את הרמטכ״ל כמתבקש?".
יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ התייחס לכך: "נתניהו ממשיך לזהם כל תהליך רגיש שקשור בביטחון המדינה – תמורת האינטרסים האישיים והפוליטיים שלו. תוך כדי מלחמה, הוא מנהל מסע דה-לגיטימציה מסוכן נגד כל המערכות, תוך שהוא מתעלם בצורה גסה מכל הנורמות והערכים ששמרו במשך שנים על מערכות הביטחון. כשראש ממשלה מחליט ללכת מעל ראשו של הרמטכ״ל, כדי למנות אלוף לראשות ארגון ביטחוני אחר, שלאחר מכן הם יצטרכו לעבוד יחד – הוא מביא ביודעין לסכסוך בין שניים מגופי הביטחון החשובים ביותר שלנו, צה״ל והשב״כ. אחרי כל כך הרבה שנים בשלטון, נתניהו כנראה שכח – ביטחון מדינת ישראל הוא לא עסק פרטי שלו".
מדובר צה"ל פורסמה הבהרה בהמשך: "לנוכח הפרסומים, נדגיש כי האלוף דוד זיני לא הודח מצה״ל. בשיחה הבוקר בין הרמטכ״ל לאלוף סוכם על פרישתו מצה״ל לאור סיכומו לתפקיד ראש השב״כ. האלוף זיני הוא קצין מוערך ועתיר זכויות".
הפלונטר המשפטי והודעת רה"מ
לצד היותו של זיני מפקד מוערך, מינויו בדרך שבה בחר נתניהו - יממה אחרי שהיועמ"שית הבהירה כי אינו יכול לעסוק בבחירת ראש השב"כ עד שיתגבש הסדר ניגוד עניינים בעקבות פרשת קטאר-גייט - עורר סערה. הבחירה בזיני מעוררת לא מעט קשיים משפטיים, והראשון שבהם הוא קביעתה של בהרב-מיארה כי נוכח פסיקת בג"ץ נתניהו מנוע מלעסוק בבחירת יורשו של בר.
זמן קצר לאחר פסיקת בג"ץ שקבעה כי נתניהו מצוי בניגוד עניינים, פרסמה בהרב-מיארה חוות דעת ולפיה בשל כך, על ראש הממשלה להימנע מכל פעולה הנוגעת למינוי ראש שב"כ חדש - וזאת עד ל"גיבוש הנחיות משפטיות שיבטיחו את תקינות ההליך". היא ציינה כי הנחיות אלה יגובשו "בימים הקרובים", אך נתניהו לא חיכה לה והכריז על בחירתו בזיני.
הבוקר התייחסה לשכת נתניהו לפלונטר הצפוי, ומסרה כי ראש השב"כ המיועד לא יעסוק בחקירת קטאר-גייט. "החקירות בעניין קטאר מנוהלות על-ידי השב״כ ומשטרת ישראל, ומלווות ומפוקחות על-ידי היועצת המשפטית לממשלה", נמסר. "לראש השב״כ המיועד אין השפעה כלשהי על כך. למרות זאת, על מנת למנוע לזות שפתיים בכל הנוגע לחקירות בעניין קטאר, ראש הממשלה מבהיר שראש השב"כ המיועד לא יעסוק כלל בחקירות אלו".
נתניהו הוסיף כי "ראש הממשלה מופקד על ביטחון המדינה, לא כל שכן בזמן מלחמה רב-זירתית. בעיצומה של המלחמה לא נכון להסתפק במינוי ממלא-מקום לראש השב״כ. יש למנות ראש שב״כ קבוע בהקדם. זה הוא צורך ביטחוני ראשון במעלה, וכל עיכוב בו פוגע בביטחון המדינה ובביטחון חיילינו. רונן בר מסיים את תפקידו ביום ה-15 ביוני ויש להספיק עד אז חפיפה מסודרת. בהתאם לדין, תהליך מינויו של האלוף זיני לראש השב"כ יבוצע בשני שלבים - הראשון, הבאת המינוי לאישור ועדת גרוניס לתפקידים בכירים, שבודקת טוהר מידות; והשני, לאחר אישור הוועדה, הבאת המינוי לאישור בממשלה".
נתניהו התייחס בהודעתו גם לסעיף 3(א) לחוק שירות הביטחון הכללי, שקובע כי "ראש שירות הביטחון הכללי ימונה בידי הממשלה לפי הצעת ראש הממשלה". אלא שלכל הפחות הוא וזיני שכחו את פקודת המטכ"ל, שקובעת כי "חייל לא ייזום מגע כלשהו עם הדרג הממלכתי הבכיר אלא באישור לשכת הרמטכ"ל. כל פנייה של הדרג הממלכתי הבכיר לגורם צבאי תועבר ללשכת הרמטכ"ל ולא תיענה אלא באישורה".
בעיה אחרת במינוי שהוועדה שבראשה עומד נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס חסרה כרגע את נציב שירות המדינה - שהליך מינויו גם כן שנוי במחלוקת מול היועמ"שית - ונציב ציבור נוסף. בהרכבה הנוכחי, הוועדה הזו לא יכולה לדון במינוי ראש שב"כ.
זיני העריך: "פלישה על-קרקעית - סבירה"
קודם לפגישה בין האלוף לרמטכ"ל, לשכת ראש הממשלה פרסמה הודעה נוספת על המינוי, שבה חשפה לכאורה קטע מהדוח הסודי שחיבר האלוף זיני במרץ 2023 על אוגדת עזה - דוח שכבר פורסם בחלקו בעבר - בניסיון להציג את ראש השב"כ המיועד כמי שצדק היכן שקודמיו טעו והמעיטו באיום.
"מה זיהה האלוף זיני חצי שנה לפני הטבח?", כתבה הלשכה בהודעתה. "בחודש מרץ 2023, כחצי שנה לפני טבח 7 באוקטובר, התבקש האלוף דוד זיני על-ידי מפקד אוגדת עזה לבחון את אופן התנהלות והיערכות האוגדה. הדגש היה על פשיטה בהפתעה והאלוף זיני הנחה לסמן תורפות ונושאים לשיפור באופן הפעולה. בדוח הסודי של האלוף זיני הוא מצא ליקויים שונים בהיערכות לאירוע מסוג זה. ראש הממשלה נתניהו אישר לפרסם קטע מתוך מסקנות הדוח של האלוף זיני, שנמסר למפקד אוגדת עזה במרץ 2023".
באותו קטע, לפי הלשכה, נכתב כך: "[...] כמעט בכל גזרה ניתן לבצע פשיטה על כוחותינו בהפתעה, באופן שבו הכלל 'נופתע אך לא נוכרע' לא מתקיים. [...] ישנם דרכי-פעולה אפשריות רבות לביצוע פשיטה בהפתעה על כוחותינו (בשגרה). לעניות דעתי הדפ"א (דרך פעולה אפשרית) העל-קרקעית היא הסבירה והקלה ביותר [...].
"כולם מדברים את הכותרת 'פשיטה בהפתעה' או 'אירוע מורכב בהפתעה', אך כשפורטים את האיום לפרוטות ההבנה והיישום 'חלולים' או לא-קיימים. לכלל הכוחות לא מדומיין בראש התרחיש או התרחישים, ולפיכך המעשה חסר מאוד [...]. בהיעדר תרחישים מפורטים, הכוחות לא יודעים מה לחפש ואל מול מה להיערך. [...] הפער המרכזי הוא התודעה של הכוחות והמערכת".
חוסר ניסיון מודיעיני
פרשננו רון בן ישי ציין בטורו כי לזיני אין ניסיון מודיעיני, אין ניסיון סיכולי ובנוסף לכך, בצה"ל הוא לא מילא תפקיד פיקודי אסטרטגי שמאפשר לו ראייה כוללת של הביטחון הלאומי ושל הפעלת גורמים רבים ביחד. זיני לא היה אלוף פיקוד ולא מפקד זרוע, כמו שהיה עמי איילון לפני ששמעון פרס מינה אותו לראש השב"כ.
עמי איילון פיקד על זרוע הים ועל מערכות לחימה ועבד בהשקה מתמדת למוסד וכמובן לאגף המודיעין של צה"ל. לזיני אין ניסיון כזה ויעבור זמן עד שילמד. הניסיון הפנים-צה"לי שלו לא מכשיר אותו לעסוק בנושאים עדינים שהשב"כ עוסק בהם גם מחוץ לגבולות מדינת ישראל. ובתקופה של מלחמה, שלשב"כ יש בה תפקיד מכריע כארגון אוסף מודיעין, השב"כ צריך מישהו שייכנס לעבודה בריצה.
לצד זאת, כתב בן ישי, לזיני יש יתרון אחד שאין למ', סגנו של ראש השב"כ שהיה מועמד ראשון במעלה לתפקיד. הוא אינו סוחב את כישלון 7 באוקטובר על גבו. אבל מ' היה יכול להיות ראש שב"כ מצוין, דווקא משום שנכווה ב-7 באוקטובר והיה חלק מהמחדל. כמי שנכווה ברותחין, הוא ייזהר בצוננין, כמאמר הפתגם.
לזיני, לעומת זאת, ייקח הרבה זמן עד שיבין מהו התמהיל הנכון בין מודיעין אנושי וטכנולוגיה בכל אחת מהזירות שבהן פועל השב"כ. בהיעדר רקע מקצועי בעבודת איסוף המודיעין, סיכול הטרור וסיכול הריגול, יהיה לזיני קשה מאוד להנחות את הדרגים המקצועיים בשב"כ, שזקוק כעת לניעור משמעותי בתחום הזה.
מיהו האלוף דוד זיני?
אלוף דוד זיני נולד בשנת 1974 והתגייס בשנת 1992 לסיירת מטכ"ל. הוא שירת כמפקד יחידת אגוז ומפקד חטיבת אלכסנדרוני. במקביל, שירת בתפקיד מפקד מגמה בקורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים. בשנת 2013 שירת במקביל גם בתפקיד מפקד המרכז לאימונים באש במרכז הלאומי לאימונים ביבשה.
בעבר דווח שרעיית ראש הממשלה שרה נתניהו דחפה בעת שהייתה במיאמי למינויו לרמטכ"ל של זיני, אב ל-11 ילדים, וזאת למרות שלא נכלל אז ברשימת המועמדים.
ב-7 באוקטובר 2023 נסע זיני מביתו ברמת הגולן וחבר בשטח לכוחות המעטים, הסתער יחד עימם והרג כמה מחבלים שחדרו לאזור קיבוץ מפלסים, לפני שהגיעו ליישוב.
במסגרת המגעים להקמת חטיבת "חשמונאים" החרדית, יצר זיני קשרים הדוקים עם רבנים בולטים בחברה החרדית, חלקם מאחורי הקלעים וחלק בגלוי.
פורסם לראשונה: 07:28, 23.05.25
