בחירתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו אמש (חמישי) באלוף דוד זיני כראש השב"כ הבא צפויה להגיע לבג"ץ, שהכריע רק יממה קודם לכן כי פיטוריו של ראש השירות היוצא רונן בר בוצעו בניגוד לחוק - שכן נתניהו מצוי בניגוד עניינים.
הבחירה בזיני מעוררת לא מעט קשיים משפטיים, והראשון שבהם הוא קביעתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כי נוכח פסיקת בג"ץ נתניהו מנוע מלעסוק בבחירת יורשו של בר. זמן קצר לאחר פסיקת בג"ץ, פרסמה בהרב-מיארה חוות דעת ולפיה בשל ניגוד העניינים של נתניהו, עליו להימנע מכל פעולה הנוגעת למינוי ראש שב"כ חדש - וזאת עד ל"גיבוש הנחיות משפטיות שיבטיחו את תקינות ההליך". היא ציינה כי הנחיות אלה יגובשו "בימים הקרובים", אך נתניהו לא חיכה לה והכריז על בחירתו בזיני.
2 צפייה בגלריה
העליון שוב יצטרך להכריע? בהרב-מיארה, זיני ונתניהו
(צילום: ABIR SULTAN/AFP, יואב דודקביץ', דובר צה"ל, אלכס קולומויסקי)
בפסיקת בג"ץ על פיטורי בר, נכתב שהממשלה התעלמה מהוראת היועמ"שית בדבר הפגמים שבהחלטה לפטר את ראש השב"כ, וזה לכשעצמו מעורר קושי שיש בו לפסול את המינוי של זיני. כמו כן, נכתב כי הממשלה מיהרה ולא המתינה לחוות דעת של היועמ"שית בנושא הפיטורים. כעת, למעשה, במינוי של זיני שאומנם טרם אושר על-ידי הממשלה, היא חוזרת על אותו הפגם שבגינו פסל בג"ץ בדיעבד את ההחלטה לפטר את בר.
הבחירה בדוד זיני - עוד כותרות:
בג"ץ פסק כי נתניהו קשר את עצמו ואת גורלו הפוליטי בגורלם המשפטי של יועציו, הנחקרים בפרשת "קטאר-גייט", ולכן הציב עצמו בניגוד עניינים. עוד נקבע כי ראש השב"כ מקבל החלטות בחקירת יועצי רה"מ, ולכן הוא בניגוד עניינים לפטר את רונן בר, כיוון שבכך ישפיע על החקירה. באופן תקדימי, נקבע שהממשלה היא "זרועו הארוכה" של נתניהו, ולכן גם היא בניגוד עניינים. לכן קבעה היועמ"שית שנתניהו מצוי בניגוד עניינים במינוי ראש שב"כ חדש, וכי יש להמתין לחוות דעת שתנחה כיצד בכל זאת ניתן למנות. זאת מכיוון שלא רק פיטורי ראש שב"כ משפיעים על מקבל ההחלטות בחקירה, אלא גם מינוי ראש שב"כ חדש שיקבל את ההחלטות מרגע מינויו.
זמן קצר לאחר הודעת נתניהו, נמסר מטעם היועצת המשפטית כי ראש הממשלה פעל בניגוד להנחיה המשפטית. לטענתה, "יש חשש כבד כי פעל כאשר הוא מצוי בניגוד עניינים, ותהליך המינוי פגום". כך או כך, הנושא צפוי להגיע לבג"ץ, והתנועה לאיכות השלטון כבר הודיעה שתעתור נגד המינוי. בסביבת נתניהו התייחסו להודעת בהרב-מיארה, ואמרו כי "טענת היועצת כאילו 'ניגוד העניינים' כביכול של רה"מ ממשיך לחול גם על מינוי ראש שב"כ הבא היא עורבא פרח. אין לה גם שום זכר בפסק הדין של בג"ץ. החקירה בשב"כ מתנהלת באופן עצמאי בליווי צמוד של היועצת. מינויו של ראש שב"כ חדש לא משפיע על החקירה בשום דרך".
יש להדגיש כי על פי החוק, ראש הממשלה מאתר ומחליט מי יהיה ראש השב"כ, ומביא את החלטתו לאישור הממשלה. אך במצב הנוכחי ההערכה במערכת המשפט הייתה כי לאחר שהיועצת תבהיר כיצד ייראה הליך הבחירה, עיקר נטל הפיקוח על החלטת הממשלה יעבור אל "ועדת גרוניס", שהיא הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים. אך כאן מתעורר קושי נוסף ומהותי לא פחות, וזאת למרות שמזכיר הממשלה יוסי פוקס הודיע אמש כי ההחלטה תובא בפני הוועדה טרם אישורה בממשלה.
2 צפייה בגלריה
זיני יצטרך להוביל את חקירת הפרשות בלשכת נתניהו. רה"מ לצד ראש שב"כ הנבחר
(צילום: מעיין טואף/לע"מ)
הוועדה בודקת את טוהר המידות ואת התאמתם של מועמדים לשבע המשרות הבכירות בממשלה, כמו ראש שב"כ, רמטכ"ל, נגיד בנק ישראל, מפכ"ל ועוד. עד כה, הנוהג היה שהממשלה והעומד בראשה היו עורכים את כל הבדיקות המקדמיות טרם מינוי ראש השב"כ, ואילו הוועדה המייעצת הייתה מוודאת בעיקר אם לא נפל פגם בטוהר המידות של המועמד.
עם זאת, נכון להיום, הוועדה אינה יכולה להתכנס, שכן הרכבה חסר. הוועדה, בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, כוללת את נציב שירות המדינה ושני אנשי ציבור - משה טרי ופרופ' טליה איינהורן. כיום אין נציב שירות מדינה מכהן, בין השאר מכיון שבג"ץ פסל לאחרונה את החלטת הממשלה לשנות את אופן מינויו. כמו כן, פרופ' איינהורן אינה יכולה להיות חברת הוועדה שתעסוק במינוי, שכן בנה ישראל "שרוליק" איינהורן מבוקש לחקירה ב"קטאר-גייט". על כן, יש לאתר חבר ועדה אחר. נתניהו יוכל לפתור את הפלונטר אם ימנה חבר במקום איינהורן, או אם ימנה ממלא מקום לנציב.
בשל העיכוב הצפוי ביישום מינויו של זיני, והעתירות שיוגשו נגדו, אופציה המועלית במערכת המשפטית היא שבר, שהודיע כי יעזוב ב-15 ביוני, יבקש או לחילופין יתבקש על-ידי הממשלה לעכב את פרישתו בכמה שבועות. אפשרות נוספת, בייחוד נוכח יחסה של הממשלה אליו, היא שאחד מסגניו יכהן במקומו במשך זמן קצוב. המערכת המשפטית מתנגדת למינוי ממלאי מקום שהם גם מועמדים לתפקיד, מחשש שיפתחו תלות בממנה, אך לאחר הבחירה בזיני אפשרות זו הפכה לריאלית יותר.
בנוסף לכל המהמורות שצוינו, וגם אם מינויו של זיני יאושר, על היועמ"שית גם לקבוע מגבלות ומסמרות לגבי "החומה הסינית" שתיווצר בינו לבין נתניהו בכל הקשור להמשך ניהול החקירות בשב"כ של שתי הפרשות שבהן מעורבת לשכת רה"מ: פרשת "קטאר-גייט" שכבר הוזכרה ופרשת המסמכים הסודיים.
בפסיקת בג"ץ, קבע השופט עמית ש"מדבריו של ראש הממשלה עצמו עולה כי לתפישתו, התפתחות החקירות עשויה הייתה להשליך, בין היתר, על עתידו הפוליטי. ראש הממשלה קשר את עצמו בעבותות לחקירות אלו ולתוצאתן, אף אם אינו חשוד בהן. לכך יש להוסיף, כי הגם שראש הממשלה אינו חשוד בפרשות, הוא נקרא למסור עדות פתוחה במסגרת חקירת פרשת המימון הקטארי, וגם בשל כך, יש בסיס לטענה כי לראש הממשלה נגיעה אישית במידה מסוימת בפרשה זו".
עמית קבע שאף שראש הממשלה עצמו אינו חשוד בשתי הפרשות, יש לו אינטרס אישי בתוצאות ההליכים: "כל קביעה משפטית הנוגעת להתנהלות התקינה של לשכת ראש הממשלה, ולא כל שכן בעת מלחמה, היא מסוג הדברים המשליכים על תדמיתו ומעמדו של ראש ממשלה, כל ראש ממשלה".
