ברקע חזרת הסנקציות המשתקות על איראן, מזהים בישראל בתקופה האחרונה עצבנות גוברת בשלטון האייתוללות, שעיקרה הופיע עוד לפני ההחלטה על הסנקציות - לצד חשדנות מתמשכת כלפי ישראל, כאילו מתקפה נוספת עלולה להתרחש בכל רגע. מאחורי הקלעים שורר מתח רב מחשש ל"מיס-קלקולציה", והערכת גורמי הביטחון בישראל היא שעצבנות זו עלולה להתגבר לנוכח החזרת הסנקציות, ובהתאם גם רמת המוכנות בישראל.
ההיערכות בישראל בעקבות חזרת הסנקציות
(צילום: אסף חן)
ההחלטה האחרונה, שהתקבלה בסוף השבוע, היא הפעלת מנגנון ה-snapback. מנגנון זה מאפשר החזרה מהירה של הסנקציות וההגבלות שהושהו עם החתימה על הסכם 2015, ללא צורך באישור מחודש של מועצת הביטחון. ההחלטה על ההפעלה מיוחסת, בין השאר, לתוצאות החיוביות של מבצע "עם כלביא", ולכן בישראל יש דריכות גבוהה ומוכנות לכל התפתחות. מועצת הביטחון דחתה את הצעת רוסיה–סין לדחות את החזרת הסנקציות, ובכך איפשרה את הפעלת ה-snapback.
הסנקציות כוללות: אמברגו נשק; איסור על העשרה ועיבוד מחדש של אורניום; איסור על שיגור טילים בליסטיים בעלי יכולת נשיאת ראשי נפץ גרעיניים או על עיסוק בפעילויות הקשורות לטילים כאלה; איסור על העברת טכנולוגיה לטילים בליסטיים; הקפאת נכסים איראניים ברחבי העולם; ואיסור כניסה של אישים וחברות איראניות למדינות שונות. בנוסף, אושר למדינות לבצע חיפושים על מטוסים וספינות איראניים כדי לאתר סחורות אסורות.
ניסויי שיגור טילים מאיראן
רק בשבוע האחרון פורסם שאיראן ביצעה ניסוי בטיל בין-יבשתי והחלה לשקם את מערך הטילים שנפגע במלחמה, לכאורה בסיוע של סין. עם זאת, מומחים מציינים שעדיין חסרים לאיראנים רכיבים קריטיים - כגון מערבלים פלנטריים הדרושים לייצור דלק מוצק - וחלק מהמתקנים שהותקפו בעבר על ידי חיל האוויר. איראן מצידה מציגה את שיקום תעשיית הטילים כצעד "לגיטימי" שאינו קשור לתוכנית הגרעין, וטוענת כי אין להטיל עליו פיקוח במסגרת ההסכמות הבינלאומיות.
איך רואים את המצב בישראל? לפי גורמי הערכה, התקיפה הישראלית גרמה באופוזיציה ובציבור לטלטלה עזה - אך המשטר שרד. טהרן חוותה פינוי אוכלוסייה בסדרי גודל שלא נראו קודם, ובכל זאת אין כיום חלופה ברורה למשטר - שעדיין עומד על רגליו. "אסור להתבלבל", אמר בכיר ישראלי, "איראן עדיין מעצמה".
"בעימות הזה ניצחנו", אמר גורם הערכה בכיר, "אבל יש סיכוי לעימות נוסף - לכן צריך להיערך. לא לפחד, אך גם לא להיות זחוחים; לקחת אותם ברצינות, כי נשארו להם מספיק טילים ותוכנית הגרעין לא הושמדה לחלוטין. המצב בנושא הגרעין לא יציב. חמינאי יכול להחליט מחר בבוקר 'לרוץ לפצצה' בכל מחיר ולפעול בחשאי".
לשאלה "מה השגנו בתוכנית הגרעין?", הוא עונה: "פגענו בתוכנית קשה והרחקנו אותם מנשק גרעיני, אבל הם עדיין יכולים לפרוץ לפצצה תוך שנה. אני מקווה שנדע על כך. המודיעין שלנו טוב, אבל אף פעם לא מושלם. ככל שנתרחק מהפעולה, כך הם ישקמו את היכולות. חומר גרעיני עדיין יש בידיהם, ולכן הדחיפות היא להגיע להסכם פיקוח - גם אם הסכם כזה יגרור עלויות פוליטיות כמו חיזוק המשטר".
2 צפייה בגלריה
"פגענו בתוכנית קשה והרחקנו אותם מנשק גרעיני". מטוסי F-15 בדרכם לתקיפה באיראן
(צילום: דובר צה"ל)
מאז המלחמה מול איראן מתנהל תהליך למידה דו-צדדי: האיראנים מנתחים את עומק החדירות המודיעיניות - חיסול מדעני גרעין שפוזרו במקומות רבים, פגיעה במפקדי משמרות המהפכה, נטרול מערכות ההגנה האוויריות וחלק ניכר ממערך הטילים והמשגרים. מנגד, בצה"ל רואים את האיום הבליסטי כאיום קיומי, בדומה לאיום הגרעיני, בשל כמות הטילים שברשות איראן. לפיכך המאמץ כעת הוא רב-שכבתי: מודיעיני - לאיתור פעולות השיקום; מדיני - לחץ מול סין ורוסיה בשיתוף ארה"ב כדי למנוע סיוע; וטכנולוגי - האצת פיתוח מערכות חץ ולייזר להגנה.
אחרי המבצע ברור בציבור שגם מערך הטילים מהווה איום קיומי שלא ניתן לקבל ושיש להשקיע בהגנה. מעבר לפעולה הצבאית מציינים בצה"ל שלושה הישגים עיקריים של המבצע:
1. החזרת איראן למוקד דיפלומטי - המבצע חיזק את המודעות הבינלאומית לחוסר ציותה של איראן להסכמי הגרעין, והביא להפעלת מנגנון ה-snapback.
2. שיבוש תוכניות גרעיניות לטווח הקצר - הפעולות האטו את מסלול ההגעה לנשק גרעיני.
3. חיזוק ההרתעה הישראלית - המבצע חיזק את האמון ביכולת ישראל לפעול נגד איומים אסטרטגיים בצורה מדויקת ומהירה.
פורסם לראשונה: 00:00, 28.09.25
