מזון

אנחנו גם כאן, עקבו אחרינו

תגיות

מזון

באוצר מתכננים לפרק את יבואני המזון הגדולים ולהגביל את הספקים

חוק ההסדרים המתוכנן צפוי לקבוע כי ספקי מזון ופארם יוכלו לעבוד רק עם "יצרן גדול" אחד. המשמעות היא שחברות כמו דיפלומט לא יוכלו לייבא גם את מוצרי סטארקיסט וגם את מוצרי פרוקטור אנד גמבל, למשל. המטרה של צעד זה היא להקטין את כוח השוק של הספקים מול הקמעונאים, ובאוצר מקווים כי זה יוביל לירידת מחירים. ברקע התוכנית: מניית דיפלומט נופלת במסחר בבורסת ת"א

שלמה טייטלבאום, כלכליסט | 23.01.23

אייל מליס פורש מתפקיד מנכ"ל קבוצת תנובה לאחר 7 שנים

מליס הצטרף לקבוצה לפני כ-15 שנה כמנכ"ל תשלובת החלב ומיד לאחר רכישתה על ידי ברייט-פוד הסינית מונה למנכ"ל הקבוצה כולה. מקורביו של מליס: "הרגיש שמיצה את התפקיד". הוא צפוי להישאר בתפקיד עד שימצא מחליף

נווית זומר | 17.01.23

מאוכל זול לעבדים למזון העתיד: המקור של פרי עץ הלחם

הוא הובא לפני 230 שנה לקריביים מאי באוקיינוס השקט כדי לספק מזון זול לעבדים במקום. הוא עמילני וחסר גרעינים, טעמו לאחר בישול דומה מאוד לזה של לחם (ומכאן נובע שמו) והוא ממלא תפקיד קולינרי דומה לזה של תפוח אדמה. חוקרים אומרים שפרי עץ הלחם הוא גידול לא מנוצל, שיכול לסייע רבות בתקופה של שינויי אקלים

יוגב ישראלי | 14.01.23

תוכן בשיתוף עם אסם-נסטלה, הכתבה הופקה בידי המחלקה המסחרית של ynet בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני ופורסמה לאחר עריכה עיתונאית

חלבונים שיידמו חלב, מקרר שיזמין בדיוק מה שחסר: איך ייראה המטבח ב-2050?

מערכות שיאספו עלינו נתונים וייצרו לנו המלצות לתזונה מותאמת אישית, מקרר שיידע לבד מה צריך להזמין מהסופר, פח אשפה שיציע לנו למחזר, וחלב שנראה כמו חלב ובטעם חלב - אבל לא מגיע מהפרה. משבר המזון מרחף מעלינו ובתעשייה כבר נערכים לפתרונות חדשניים. באסם-נסטלה רותמים סטרטאפים בתחום לשיתופי פעולה עתידניים: מבשר מתוצרי ייצור של זרעי חמניות ועד סטייק מדמם מהצומח שנראה ונטעם אמיתי. העתיד שכבר כאן – וזה שעוד צפוי

בשיתוף אסם-נסטלה | 29.12.22

אוכל כן צומח על העצים: לאכול פירות שגדלים ליד הבית

מחקר חדש חושף שעצי הפרי שצומחים בהתיישבות הכפרית בישראל יכולים לשמש כמקור זמין למזון עשיר בערכים תזונתיים עבור התושבים. אז כיצד עץ הקלמנטינה שבחצר שלכם יכול לתרום למאבק בבעיית הביטחון התזונתי העולמית?

ענבר נעמן, זווית | 24.12.22

מבז' (הכי פחות) לאדום (הכי הרבה), המפה מציגה את ההשפעה הכוללת של ייצור מזון על הסביבה. הודו וסין הן בעלות ההשפעה הרבה ביותר על הסביבה, כשאזורי החוף של צפון גרמניה, הולנד, בלגיה וצפון צרפת הם בעלי ההשפעה הסביבתית הגדולה ביותר בצפון אירופה

מחקר: 5 מדינות אחראיות ל-50% מההשפעה הסביבתית של ייצור מזון

"מערכת המזון היא האיום הגדול ביותר על המגוון הביולוגי ואחד המניעים הגרועים ביותר של משבר האקלים", אמר החוקר המוביל במחקר שבו הופקו מפות דיגיטליות הממחישות את ההשפעות שיש למערכת המזון העולמית על הסביבה והאקלים. עוד עולה מהמחקר גידול חזירים מזהם יותר מגידול בקר

יוגב ישראלי | 21.12.22

שלד ליתרונקס, שחי בצפון אמריקה בסוף תקופת הקרטיקון ונמנה על משפחת הטירנוזאוריים

מחקר מצא: מה הדינוזאורים לא אכלו?

חוקרים שבדקו 48 שיניים של דינוזאורים טורפים, שחיו לפני כ-100 מיליון שנה, מצאו כי הם לא אכלו את העצמות של הטרף. עם זאת, אמרו החוקרים, ייתכן שהעדויות השתבשו. במהלך המחקר נמצא גם שוני בהעדפות המזון בין דינוזאורים מבוגרים לצעירים

יוגב ישראלי | 18.12.22

"הייתי בצד התורם ועכשיו אני רק מנסה לשרוד. הסופר עוזר לי להרים את הראש"

בין "הלקוחות" של הסופרמרקט שפתחו אושר ושני שרביט-שוקרון למען נזקקים יש גם לא מעט משפחות ממעמד הביניים, שנקלעו לקשיים כלכליים בעקבות יוקר המחיה. "יש אנשים שהרוויחו הרבה והגיעו למצב שאין להם כסף למטרנה לילד", מספרת שני לאולפן ynet. מ', המקבלת סיוע: "אני עובדת במשרה מלאה והמשכורת לא מספיקה למצרכים בסיסיים"

אלכסנדרה לוקש | 14.12.22

משבר האקלים וארוחת הצהריים שלנו

מערכות המזון העולמיות הן בין הגורמים העיקריים לשינוי האקלים - וגם בין הקורבנות הראשיים. איך אפשר להאכיל את אוכלוסיית העולם הגדלה, וגם לצמצם את פליטות גזי החממה?

ד"ר יונת אשחר, מכון דוידסון לחינוך מדעי | 12.12.22

תוכן בשיתוף עם קבוצת שטראוס, הכתבה הופקה בידי המחלקה המסחרית של ynet בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני ופורסמה לאחר עריכה עיתונאית

דף שהוא ארוחה, שמרים שהופכים לחלבון: צפו בהצצה לעתיד האוכל שלנו

בשר שגדל במעבדה, חלב ללא חלב, חלבונים לשימור מזון והפיכת ירקות 'מכוערים' לארוחה טעימה בתוך דף: הצטרפנו לכנס פודטק IL וקיבלנו הצצה מרתקת לסטרטאפים שמייצרים לנו את האוכל של המחר ומסייעים בצמצום בזבוז מזון. דורית רוזנר, סמנכ"לית חממת The Kitchen, שטראוס: "כדי להאכיל את אוכלוסיית העולם ב-2050 צריך לחשוב על דרכים מקיימות כדי לגדל מזון". צפו

בשיתוף קבוצת שטראוס | 14.11.22

דו"ח: היקף בזבוז המזון בישראל ב-2021 - 21.3 מיליארד שקלים

על פי אומדני הדו"ח, היקף אובדן המזון בישראל לשנת 2021 עומד על 2.6 מיליון טונות. מחברי הדו"ח אמרו כי מעט פחות ממחצית מהיקף אותו מזון הוא בר הצלה, כלומר מזון הראוי למאכל

ynet | 14.11.22

כתבות קודמות כתבות נוספות

תגיות חמות

היום

השבוע

החודש

24 שעות ChatGPT OpenAI אבו מוחמד אל-ג'ולאני אוזמפיק אוניברסיטאות אוניברסיטה אוניברסיטת קולומביה אונס אוסקר

תגיות חמות

היום

השבוע

החודש

24 שעות ChatGPT OpenAI אבו מוחמד אל-ג'ולאני אוזמפיק אוניברסיטאות אוניברסיטה אוניברסיטת קולומביה אונס אוסקר