כבר יותר מ-30 שנה שבני משפחת ביידר, חקלאים מנתיב העשרה, לומדים על בשרם עד כמה עבודת האדמה היא מאתגרת, במיוחד בישראל. אבל גם עשורים של תלאות, כולל שנות בצורת, בירוקרטיה וחיים תחת אש בעוטף עזה, לא הכינו אותם למכה שספג העסק שלהם, "הפטל של עופר", במתקפת 7 באוקטובר.
במושב נתיב העשרה נרצחו 17 מהתושבים. המשקים החקלאיים ננטשו והגידולים שבהם מתו. גם גידולי הפטל של משפחת ביידר נכנסו לרשימת הנזקים האדירה שספג המושב.
"רק היום אנחנו מתחילים להבין את ההשלכות", אומרת מור ביידר מ"הפטל של עופר". "חקלאות באופן כללי זה לא ענף יציב, אבל זה היה חריג. לקח לנו שנה לשקם את המשק" הם אומרים ומתמקדים בצבעו האדום של המוצר שלהם, פרי חמוץ-מתוק שמגלם בתוכו ערכים של ציונות, אהבת האדמה, יזמות ומשפחתיות.
אזור העוטף מכונה "אסם הירקות של ישראל" ולא במקרה. בתקופות מסוימות הוא מספק כ-75% מהירקות בישראל. האדמה הפורייה, החקלאים המסורים והמערך הלוגיסטי של האזור הפכו אותו לשחקן מרכזי בביטחון התזונתי של המדינה, אלא שאירועי 7 באוקטובר והמלחמה שיבשו את הפעילות והובילו לפגיעה קשה בעשרות משקים. יוזמה מעניינת מפגישה בין בלוגרים קולינריים ושפים – כל אחד מהם חבר למשפחה מהעוטף, ויחד הם יצרו מתכון עם אחד הגידולים שלו. המתכונים מופיעים בספר החדש "תמוז" שזמין עכשיו בדפוס או במהדורה דיגיטלית.
פטל - פצצת בריאות
עופר, אביה של מור ביידר היה חקלאי במשך 30 שנה. לאחר שנפטר במפתיע, החליטו מור ובן דודה ערן ביידר לקחת את העסק לידיים. "לא רצינו לתת למפעל החיים הזה ללכת יחד עם אבא, אז נכנסנו מתחת לאלונקה. המטרה הייתה לשחרר את סבא שלי, יעקב ביידר, בן 85, מהעבודה הקשה".
ב-7 באוקטובר פונו בני המשפחה לקיבוץ שפיים ולאחר מכן לאשקלון. בקרוב מאוד יחזרו לביתם ביישוב. "ב-7 באוקטובר הייתה בנתיב העשרה הפסקת חשמל של שלושה ימים. בלי חשמל ומחשבי השקיה 90 אחוז מהצמחים במשק מתו, ומה שלא מת התמלא במזיקים ובמחלות. רק אחרי כמה שבועות אפשר היה להגיע למקום בליווי כיתת כוננות. לא לעבוד ממש, רק לראות. לאט-לאט, כשפתחו אפשרות להגיע, הגיעו מאות מתנדבים לעזור. ערן, שהיה מפונה למלון בתל-אביב, היה מגיע כל יום לפנות את הנזקים ולהתחיל מחדש".
זה לקח שנה, אבל היום המשק מתפקד כרגיל. מגדלים כאן פטל אדום, אוסנה (פטל שחור) ופירות יער, ובהם תות שדה בחורף ותות פקיסטני שנוטעים בימים אלה. "יקר לגדל פטל בישראל, קוטפים אותו אחד-אחד, רק מה שאדום, אי-אפשר להשתמש במכונות", מספרת ביידר. "זו ממש חקלאות מסורתית. אנשים מבינים את האיכויות של הפרי. הפטל זה שוק צומח. ככל שעוברות השנים יש יותר התעניינות. פטל זה שילוב בין טעם לפצצת בריאות. הוא מכיל את הכמות הגדולה ביותר של נוגדי חמצון".
גם השף-קונדיטור הנודע עופר בן נתן מתחבר לאיכויות של הפרי, ונוהג לשלב אותו במנות שלו. הוא גם בחר ליצור איתו מתכון לספר "תמוז". בן נתן גדל בגליל העליון, שם יש לא מעט גידולי פטל, והוא מחובר לפרי האדום מילדות. "פטל זה פרי שישר מתקשר לעולם הקונדיטוריה, והחיבור שלי הוא גם רגשי – אני מגיל צעיר אוכל פטל בר שגדל על החצבני", אומר בן נתן שרקח פנקייק גרמני אפוי בשם דאץ' פנקייק, מעוטר בפטל טרי.
סלט קיסר עם חסה מהעוטף
אילן יוחנן ממשק יבולי השדות בעין הבשור מחלק את חייו כחקלאי ללפני ואחרי 7 באוקטובר. "עד השביעי היה לי משק של צמחי תבלין למיניהם – בזיליקום, קורנית, טרגון. בעקבות האירוע ועזיבת התאילנדים נאלצנו לסגור את כל גידולי צמחי התבלין בגלל חוסר בידיים עובדות מקצועיות. מאז עברנו לגידולי חסות אייסברג, לליק, לבבות, חסה ערבית, ועם הזמן הוספנו גם בצל ירוק ואספרגוס".
אבל המהפך מחוויר לעומת החוויה האישית שעבר בבוקר השחור. "באותו בוקר השארתי את אשתי והילדים בממ"ד ויצאתי לשער היישוב. יחד עם עוד שלושה תושבים הייתה לנו היתקלות פנים מול פנים עם המחבלים. למזלנו, הצלחנו להתגבר עליהם. זה היה נס גדול".
יוחנן ומשפחתו התפנו מהיישוב לשבוע בלבד – וחזרו. "חקלאות זה לא מקצוע, זה דרך חיים", הוא מנמק. "עד היום אנחנו לא באמת עומדים על הרגליים. הכל התהפך לנו על הראש. טלטלות כלכליות קשות, הפסדים גדולים, לקוחות שעזבו. קשה לאמוד את זה. עסק בונים שנים ואפשר להרוס ביום".
ליאור משיח, שף-קונדיטורית שמארחת בביתה קבוצות לסדנאות אפייה, ציוותה לחסה של אילן רוטב קטיפתי של סלט קיסר. "יש משהו בחסה של משק יבולי השדות שגורם לכל סלט להרגיש טרי יותר, חי יותר ופשוט נכון", היא אומרת. יוחנן, מצידו, מחזיר במחמאה: "סלט קיסר זה הסלט האהוב עליי. אצלי בבית אוכלים הרבה עלים ירוקים. מזל שכולם אוהבים".
סלט עם עגבניות ממשק נחום
גם משק נחום ממבטחים ספג פגיעה אנושה ב-7 באוקטובר. המשק פועל במוש, הסמוך לרצועת עזה, כבר משנות ה-50. "זה התחיל מסבא שלי, אחר כך אבא שלי ואני דור שלישי", מספר טל נחום, בן 40 ואב לשניים.
החממות שלו חזרו להניב פירות צבעוניים, שלל סוגים של עגבניות שרי, אבל ב-7 באוקטובר איש לא יכול היה אפילו לחשוב על שיקום. באותו יום שחור איבד המשק שניים מבני דודיו של טל – רס"ר (במיל') דן אסולין ז"ל, רבש"צ המושב; ודור נחום ז"ל, שנרצח בצומת מבטחים בעת שהיה בדרכו חזרה ממסיבת נובה.
לצד האובדן האישי הכבד, התמודדו במשק גם עם השבתה מוחלטת של מפעל חייהם. "הפעילות נעצרה לארבעה חודשים בערך. העובדים הזרים עזבו ונשארנו לבד עם המשק. הגיעו הרבה מתנדבים לעזור, וזה עזר בהתחלה, אבל בסביבות דצמבר נאלצנו לעצור את כל הפעילות. לאט-לאט התחילו לחזור עובדים זרים. רק שנה אחר כך חזרנו לפעילות מלאה".
בעוד משפחתו של טל פונתה לתל-אביב ואז ללהבים, טל לא עזב את המשק במשך כל התקופה. "עבדנו ללא הכנסות, בתיקונים, לא הייתה ברירה. צריך להזמין שתילים, לסדר. אי-אפשר לתת מים מתל-אביב, צריך להיות פה. המון נזרק. היו חממות שסגרנו להן את המים והכל מת, לא היה מי שיטפל. חלק לא הספקנו לקטוף. נזק מאוד גדול. אנחנו משק של כמעט אלף דונם, שזה ענק, והנזק בהתאמה היה ענק. ממש בחודש האחרון קיבלנו פיצויים. היום חזרנו לגמרי, ניקינו, הכנו חלקות לשתילה מחדש".
גל מורן ישראלי, בוגרת עונת העשור של "מאסטר שף", הכינה עם העגבניות של טל סלט פתיתים איטלקי. "העגבניות של משק נחום מתוקות, עסיסיות ומלאות טעם של קיץ אמיתי", היא אומרת.
נודלס יפני עם פטריות מקיבוץ סעד
קרן בוברובסקי, מנהלת ומייסדת חוות מוגו לגידול פטריות, הגיעה לחקלאות מעולם מאתגר לא פחות – הייטק. "לפני קצת יותר מעשור עברנו לסעד וחיפשתי שינוי. נדלקתי על עניין הפטריות, והקמתי בשותפות עם סעד-אסף חווה לפטריות מאכל. כולם חשבו שאני בהזיה".
בחווה, קילומטרים ספורים מהגבול העזתי, היא מגדלת שמפיניון, פורטובלו, יער, שיטאקי, לצד פטריות אקזוטיות כמו רעמת האריה. "זה גידול אינטנסיבי ומהיר, צריך המון ידיים שיקטפו. אנחנו משתדלים לקטוף כל פטרייה בשיא, כשהיא הכי טובה ולא לתת לה להזדקן".
קיבוץ סעד ממוקם ארבעה ק"מ מהגבול. "ב-8 באוקטובר מצאנו את עצמנו, כל הקיבוץ, מפונים לים המלח. התאילנדים נכנסו ללחץ, חלק ברחו יום אחרי, וכל חדרי גידול הפטריות לא קיבלו טיפול. הכול נרקב. כשחזרנו לפה בפעם הראשונה, אחרי שבועיים, מצאתי רק שישה עובדים. היה ריקבון ובעיקר כאב לב".
הפעילות בחוות הפטריות הושהתה עד דצמבר, ואז בוברובסקי החליטה לחזור לעבודה, למרות שעדיין הייתה מפונה לים המלח, עם שישה עובדים ומתנדבים. "הקיבוץ היה שומם פרט לכיתת כוננות וכמה משוגעים לדבר שעבדו בחקלאות", היא נזכרת. במארס שנה שעברה חזרו חברי הקיבוץ לביתם וגם העסק חזר לעבוד, אם כי קשה לדבר על שגרה. "גם היום המצב ממש לא רגיל. אנחנו עדיין – ואולי אפילו יותר – נמצאים בשטח מלחמה, הפיצוצים פה לא מפסיקים".
יוצרת התוכן דנה מויאל רייכר, מתכונאית ומנחת סדנאות בישול המתמחה בעולם הקולינריה האסייתית, רתמה את פטריות הפורטובלו של חוות מוגו לטובת מתכון של נודלס יפני. "את המנה הזו הכרתי במסעדה קטנה בסן-פרנסיסקו ומאז היא נשארה איתי", מספרת מויאל רייכר. "קוראים לה וואפו נודלס שום יפני – שילוב פשוט של נודלס, חמאה, שום, סויה ופטריות, שמתבשל מהר ונותן עומק ונחמה".
"תמיד יש מה לחדש בקולינריה של הפטריות", מחזקת קרן בוברובסקי. "אין יום שאני לא אוכלת פטריות. זה בלי קלוריות ועם הרבה ויטמינים ומינרלים. ואם נמאס מסוג אחד, עוברים לאחר".
למען החקלאים
הספר "תמוז" מבקש להודות על פועלם של חקלאי העוטף ולחזק אותם. מדובר בספר מתכונים שאליו גויסו 31 בלוגרים קולינריים ושפים. כל אחד מהם חבר למשק מהעוטף ויצר מתכון עם אחד הגידולים שלו. הפרויקט יצא לאור ביוזמת אפליקציית הבישול Vinst, והרווחים שיתקבלו ממכירתו יועברו בחזרה למשקים ולחקלאי העוטף שמשתתפים בספר. "תמוז" ייצא בפורמט מודפס ודיגיטלי. לרכישת הספר.
פורסם לראשונה: 00:00, 21.07.25
