בישראל סברו שחמאס מורתע. חשבו שסינוואר פרגמטי ביומיום. האמינו ש"שומר החומות" גרם לפגיעה חמורה בזרוע הצבאית של ארגון הטרור. אבל כל אותה העת, חמאס דווקא התכונן למלחמה. בתחקירי 7 באוקטובר של צה"ל הדגש המרכזי היה על המחדלים של ישראל ועל הקונספציה שקרסה - אבל שורטטה בהם גם הדרך של חמאס למלחמה.

תחקירי 7/10 של צה"ל

אותה דרך למלחמה שבה פתח ב-7 באוקטובר נותחה רק בדיעבד על-ידי צוות המחקר. למעשה, חמאס ראה את "שחרור פלסטין" כיעד מוביל, ממשי ובר-השגה. משלב מסוים, קידום מהלך צבאי עצים מהרצועה היה האפיק האסטרטגי המוביל להשגת יעדי העל של חמאס, כולל אותו "שחרור פלסטין". ההבנות עם ישראל, "ההסדרה" למעשה, לא הייתה חלופה אסטרטגית - ונועדה רק לטיפול במצב האזרחי ברצועה.
הרמטכ"ל: "האחריות היא שלי, מקפיד להסתכל לכישלון בעיניים"
(צילום: דובר צה"ל )

משנת 2016, ובמקביל לבניית המכשול, נבנתה בהדרגה בזרוע הצבאית של חמאס "תוכנית לשבירת ההגנה של אוגדת עזה״ - התקפה רחבה להכרעת האוגדה, כיבוש שטח בעוטף ופעולות בו וממנו הכוללות רציחות וחטיפות. האצה משמעותית במוכנות נעשתה מ"שומר החומות".
זה היה הצומת המרכזי והגורלי, גם לפי תחקירים אחרים שנערכו בצה"ל. בנקודה זו נפרדו הדרכים שבהן ראו שני הצדדים את הסכסוך: בישראל היו משוכנעים שחמאס ספג פגיעה אנושה, כולל במנהרות הלחימה שלו (מבצע ההונאה של פיקוד הדרום שכשל). כראיה לכך, הוסק בטעות, הורתע חמאס מלהצטרף לשני סבבי הלחימה שהתנהלו מאז ("עלות השחר" ו"מגן וחץ"), והותיר את הג'יהאד האיסלאמי לבדו.
אינפו אינפורפיקה תחקירי תחקיר צה"ל מחדל 7 באוקטובר 7.10 חמאס

ישראל לא זיהתה שעבור חמאס, שומר החומות היה המדרבן העיקרי לצאת ל"מלחמת שחרור" באמצעות הפיכת תוכנית הפלישה שכונתה בצה"ל "חומת יריחו" לבת-ביצוע. ברקע, מנהיג חמאס יחיא סינוואר התמלא מוטיבציה כשראה שהצליח לאחד זירות סביב נושא הר הבית: במהלך מאי 2021 לא רק העזתים לחמו, אלא גם ערבים אזרחי ישראל התקוממו באלימות והנושא צבר תאוצה גם במדינות ערביות באזור.
לפחות מאפריל 2022, בחמאס שקלו בכמה הזדמנויות את הפעלת התוכנית. הם תכננו להפעיל את אותה תוכנית פלישה בחגי תשרי ב-2022 ובליל הסדר ב-2023, בזמן שהרמטכ"ל בחר להתארח במוצב כיסופים ולישון שם - ומבלי שידעו זאת. בסוף חמאס התחרט כדי להשלים את כשירות כוח הנוחבה. במאי 2023 החליטו להיערך לאפשרות מימוש המתקפה בחגים. יעדי המתקפה היו "רעידת אדמה" שתביא לפחות "לריסוק" ישראל, לכפיית תנאים ואף "למיטוט" ישראל.
אחד התחקירים המרכזיים קבע כי בניגוד למלחמת יום הכיפורים, "לא היה אף אחד שראה או שזיהה סימן להתארגנות לאירוע הזה, שיכול היה לייצר התרעה מודיעינית ולו במדרג הנמוך ביותר. ההפתעה הייתה מוחלטת, מצבית ובסיסית, מול הונאה אסטרטגית שנמשכה שנים, הונאה אופרטיבית לפעולה שבוצעה והונאה טקטית בלילה שקדם לפלישה". בצה"ל הבהירו כי נושא ההונאה עוד מתוחקר, אך רוב הסימנים מראים שאכן היה שימוש מוצלח על-ידי חמאס בכמה הונאות שהפילו את ישראל בפח, בצורה הרצחנית והמזוויעה ביותר - כולל הונאה אופרטיבית בהפעלת "חומת יריחו".
אינפו אינפורפיקה תחקירי תחקיר צה"ל מחדל 7 באוקטובר 7.10 חמאס

לצד הכשלים, התחקיר מנה את המסקנות והלקחים. אלו המרכזיים שבהם, שלפי צה"ל חלקם כבר בוצעו בפועל:
* אסור לאפשר התפתחות של איום סמוך לגבול. בבחירה שבין העדפת השקט לבין הסרת האיום - יש לתעדף את הסרת האיום. לא נכון "לנהל סכסוך" מול אויב שתכליתו השמדתך.
* צה"ל צריך להיות מוכן למתקפה רחבה בהפתעה. יש לבחון הקמת תא הרתעה מטכ"לי שיבדוק כל העת את ההתרעה, ותא תמונת מצב מטכ"לי שייפתח באירועים שכאלה.
* צה"ל צריך לגדול בסד"כ, במשאבים ובאמצעים. נדרש להגדיל את הסד"כ בגבולות, לרבות יכולות האש היבשתית, האש האווירית והאיסוף. המלצה זו מגיעה על רקע הניסיון של החרדים לקדם חוק השתמטות.
* העברת אימוני כיתת הכוננות בפרט והגנת היישובים בכלל לפיקוד העורף.
* תיקון יסודי של ייעוד ואחריות אמ"ן תוך קדימות לתכולות המודיעיניות והמחויבות למשימת ההתרעה.
* טיפול עומק בתרבות המודיעינית והארגונית באמ"ן - כולל עידוד פתיחות מחשבתית, הטלת ספק ושילוב גורמים חיצוניים בתהליכי החשיבה.
* שיפור באמ"ן של הכרת האויב (שפה, דת ותרבות).
* טיפול יסודי בתרבות ביטחון המידע באמ"ן וצמצום ה"שקיפות" של צה"ל לאויב.

הקריאות לוועדת חקירה ממלכתית

יונתן שמריז, מייסד "קומו" ואחיו של החטוף אלון שמריז ז"ל שנהרג בשוגג מירי כוח צה"ל בעזה, התייחס לתחקירים ואמר: "הם לא יחדשו לנו. אנחנו יודעים שמלבד קומץ חיילים גיבורים שחירפו את נפשם לא היה צבא. ‏אנחנו שואלים למה לא הייתה מדינה.‏ על זה רק ועדת חקירה ממלכתית תוכל לענות לנו".
אבל ראש הממשלה נתניהו ממשיך לחסום, חרף קריאות בג"ץ, הפצרות צה"ל בעצמו ועמדת רוב הציבור לפי סקרים רבים בעד הקמת ועדת חקירה ממלכתית, שתחקור בהכרח גם את הדרג המדיני שבראשו עמד נתניהו כמעט לכל אורך שנות הקונספציה.
גם ראשי מפלגות האופוזיציה קראו להקמתה. יו"ר המחנה הממלכתי, בני גנץ אמר כי "התחקירים מחייבים אותנו להרכין ראש בבושה מקצועית ולבקש סליחה ממשפחות השכול, מתושבי הדרום, מאזרחי ישראל כולם. תחקירי צה"ל הם קצה הקרחון של המחדל הגדול בתולדות המדינה. כדי לבצע חקירה יסודית ומקיפה - חייבים להקים ועדת חקירה ממלכתית. בלי ועדת חקירה ממלכתית שתחל לפעול מהר – ביטחון ישראל בסכנה, ואחדות ישראל מתפוררת".
יו"ר ישראל ביתנו, ח״כ אביגדור ליברמן, אמר דברים דומים: "תחקירי צה"ל אינם מספיקים. ברור שמערכת הביטחון כשלה, וכל האחראים חייבים ללכת הביתה. אך כל עוד ממשלת 7 באוקטובר מסרבת להקים ועדת חקירה ממלכתית ולבדוק את אחריות הדרג המדיני – היא במכוון מונעת מהחטופים ומשפחות הנרצחים לדעת את האמת".
מורן אזולאי ויעל צ'כנובר סייעו בהכנת הכתבה