שר המשפטים יריב לוין הודיע השבוע כי הממשלה תקדם מחדש את הליך פיטורי היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, ובמערכת המשפט רואים זאת כתרגיל שנועד להעניק לסיעות החרדיות "דמי רצינות" מטעם ראש הממשלה בנימין נתניהו. זאת, במטרה לאותת להן שאבן הנגף - הייעוץ המשפטי - מוזז הצידה כדי לאפשר לחוקק חוק השתמטות. ברקע: איומי החרדים כי יגישו חוק לפיזור הכנסת אם החוק שיעניק פטור מגיוס לבני ישיבה לא יחוקק.
צעד זה הוא גם המשך להפגנת תומכי "הבייס" של ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין מול בית המשפט העליון בירושלים שלשום, שאחת ממטרותיה היא להרתיע אותו מפסילת החוק. "נתניהו, לוין ואף אריה דרעי יודעים שמדובר ב'לוקש' שלא יצלח, כי בג"ץ יעצור את הליך ההדחה", אמרו גורמים במערכת המשפט.
גורמים באופוזיציה אף העריכו כי אחרי שנתניהו הזיז את שר הביטחון לשעבר יואב גלנט ואת הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי כדי לחוקק את חוק הגיוס, ועתה מנסה להדיח את היועמ"שית - הוא יזיז בהמשך גם את הרמטכ"ל הנוכחי אייל זמיר. "מדובר בפרשת 'בראון-חברון' על השולחן", הם טענו.
בכל מקרה, גורמים בכירים הוסיפו שגם לאחר שתאומץ הצעת ההחלטה של הממשלה לזמן את בהרב-מיארה לשימוע לפני פיטורים, המהלך כאמור לא יצלח בסופו."ואת זה יודעים גם ראש הממשלה נתניהו וגם שר המשפטים לוין", אמרו.
לוין הודיע כאמור ביום רביעי כי הממשלה תקדם מחדש את הליך פיטורי היועמ"שית, שיעקוף את ועדת האיתור (גרוניס). על-פי הודעתו, ההליך יועלה לישיבת הממשלה הקרובה. "ועדת השרים תערוך שימוע ליועמ"שית, ותביא את המלצתה בשאלת ההדחה. עוד מוצע, כי הממשלה תוכל להדיח את היועצת ברוב של 75% מחבריה", נכתב.
כינוס מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בצל המשבר הפוליטי, חמישי
(צילום: שוקי לרר )
בג"ץ צפוי לבלום את מהלך ההדחה, וגורמים משפטיים בכירים סברו כי העיתוי להצעתו נובע משלוש סיבות: סירובה של בהרב-מיארה לחוק הפטור מגיוס, תחילת החקירה הנגדית של נתניהו במשפט המתנהל נגדו וחקירת פרשת "קטאר-גייט". גורמים אחרים טענו: "זה בר-און חברון 2. ניסיון ההדחה נועד להכשיר את חוק השתמטות החרדים", שנמצא בלב האיומים לפרק את הממשלה.
חוות דעת שתעביר מחלקת הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים, לקראת ישיבת הממשלה מחר בבוקר, יסתמך בעיקר על פסיקת בג"ץ מהחודש האחרון שקבע כי הדחת ראש השב"כ רונן בר הייתה לא חוקית, ושלא ניתן בשרירותיות לשנות את כללי המשחק רק לצורך "סימון מטרה". נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, קבע שהחלטת הממשלה להדיח את רונן בר "אינה יכולה לגבור על החלטות הממשלה הקודמות, שקבעו כי לשם הדחת ראש שב"כ יש לכנס את הוועדה לאישור או הדחת מינויים בכירים בשירות הציבורי (ועדת גרוניס)" .
הנשיא עמית הוסיף שקביעת הממשלה כי החלטתה החדשה המאפשרת את הדחת ראש השב"כ "גוברת על כל החלטת ממשלה קודמת בנושא", אינה חוקית. אמנם הממשלה, בדומה ליתר רשויות המינהל, מוסמכת לשנות ואף לחזור בה מהחלטות קודמות, אך "עם זאת, כידוע, לצורך השימוש בסמכות זו על הממשלה להביא בחשבון החלטות קודמות שניתנו באותו עניין, וכן לשקול האם מתקיימות נסיבות אשר מצדיקות, לשיטתה, את הסטייה מהן".
עמית הוסיף כי ההחלטה לשנות את דרך הדחת ראש השב"כ התקבלה מבלי שקדם לה דיון ממשי; לא הונחה בפני השרים תשתית עובדתית באשר להצדקות לסטייה מהחלטות ממשלה קודמות; ולא נערך דיון באשר להשלכות שעשויות להיות להחלטה זו לגבי כל נושאי המשרה הבכירים בשירות המדינה. לדבריו, היה ראוי לקבל גם את עמדת ועדת גרוניס טרם קבלת ההחלטה. עמית קבע כי "קבלת החלטות מתוך רצון להגיע לתוצאה מסוימת תוך 'סימון המטרה מסביב לחֵץ', וללא בחינת המצב העובדתי או שקילת השיקולים הרלוונטיים - היא החלטה שרירותית ופסולה שדינה בטלות".
השופטת דפנה ברק-ארז הוסיפה שקיומה של סמכות פורמלית אינה חזות הכול, ושעל הסמכות להיות מופעלת בהתאם לדין. "שיקול הדעת הנלווה להפעלת הסמכות אפילו הוגדר בחוק מפורש כשיקול דעת 'גמור' או 'מוחלט', והוא אינו פטור מביקורת שיפוטית ביחס להפעלתו כדין. הסמכות המוקנית לרשות המינהלית אינה אך 'כוח' או "פריווילגיה", אלא גם אחריות, כלומר חובות המלוות את הפעלת הסמכות".
הממשלה נגד בהרב-מיארה: שיאו של המשבר
המשבר בין היועמ"שית לממשלה, ולנתניהו העומד בראשה, הגיע לשיאו על רקע מינוי דוד זיני לראשות השב"כ. בהרב-מיארה קבעה אז כי רה"מ מצוי בניגוד עניינים ולא יכול לעסוק במינויו לנוכח החקירות המתנהלות בלשכתו. "בית המשפט קבע שראש הממשלה פעל במצב של ניגוד עניינים. לכן עליו להימנע מכל פעולה הנוגעת למינוי ראש שב"כ חדש עד לגיבוש הנחיות משפטיות שיבטיחו את תקינות ההליך", כתבה.
בכנס לשכת עורכי הדין היא גם הזהירה מפני שינוי שיטת המשטר בקצב מהיר, כלשונה, ואמרה כי "זו לא אזהרה ביחס לעתיד. זו תמונת המציאות בפועל". לדבריה, "בחסות המלחמה השינוי המשטרי הואץ מאוד. שיטת המשטר הישראלית משתנה לנגד עינינו בקצב מהיר. יש החלשה מרכזית של המוסדות הדמוקרטיים. מסוכנת במיוחד הפגיעה המתמשכת ברשות השופטת. בית המשפט העליון הוא הבלם המרכזי מפני השימוש השרירותי בכוח המשטרי. המשמעות של מתן בכורה לשיקולים פוליטיים במינוי שופטים היא מערכת משפט מוחלשת".
היועמ"שית: "שיטת המשטר הישראלית משתנה לנגד עינינו"
(צילום: לשכת עורכי הדין)
על חוק הגיוס אמרה: "חוק שירות הביטחון מחייב חוק שוויוני. לעומת זאת, חוק גיוס שטרם נולד אינו תוכנית עבודה ולא פוטר מהחובה לגייס ולהתגייס. הכוונה היא לכל המשתמטים, ולא לבני הישיבות בלבד. מלבד סנקציות משפטיות, הסנקציות צריכות לפגוש אותם בשדות התעופה, בבנק. מבחינת משפטית יש להתנהל בשלושה צעדים: הגדלה משמעותית של היקף צווי הגיוס, מיצוי כלי האכיפה הצבאיים ביחס למשתמטים והרחבת הסנקציות. ניתן לקדם זאת ללא התערבות ממשלה וללא חקיקה".
בחודש מרץ, אז לוין פתח לראשונה בהליך ההדחה, הוא טען כי התנהלותה "בלתי הולמת", והאשים: "חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה לבין היועצת המשפטית יוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל".
לדבריו, "בהרב-מיארה יצרה בישראל 'דמוקרטיית גיזְלּות'. בעוד שרוממות ערכי הדמוקרטיה בגרונה, לאמיתו של דבר ריסקה עד עפר את אותם עקרונות בשמם התיימרה לפעול. את השרץ שחפצה ביִקָרֹו – טיהרה, ואת הכָשֵר שלא לרוחה – טימאה. וכל זאת בכסות צינית ודֹוגמטית של 'שלטון החוק', ממש ככנסייה בימי הביניים שפעלה כביכול 'בשם האל'".
