ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט אתמול (יום חמישי), בצעד חסר תקדים, למתוח לקצה את המשבר בין המערכת המשפטית למערכת הפוליטית. גם אחרי שבג"ץ קבע כי הוא היה בניגוד עניינים בניסיונו לפטר את ראש השב"כ רונן בר, ובייחוד אחרי שהיועמ"שית גלי בהרב-מיארה קבעה שעליו להמתין עם מינוי מחליפו עד לגיבוש חוות דעת שתסדיר את אותו ניגוד עניינים, בחר נתניהו למנות לתפקיד את האלוף דוד זיני - וחולל עימות חזיתי של ממש.
ראש הממשלה, שלא רצה לחכות להסדר ניגוד עניינים שתערוך לו היועמ"שית, בחר הבוקר לערוך הסדר שכזה לעצמו. בהודעת לשכתו, נמסר כי זיני לא יעסוק בחקירת קטאר-גייט - זו שבה נחקרים יועציו הקרובים יונתן אוריך, ישראל (שרוליק) איינהורן ואלי פלדשטיין והביאה מלכתחילה לניגוד העניינים שנקבע בבג"ץ.
מעצרים בהפגנה נגד המינוי אמש בתל אביב
4 צפייה בגלריה
זיני, בהרב-מיארה ונתניהו
(צילום: ABIR SULTAN/AFP, יואב דודקביץ', דובר צה"ל, אלכס קולומויסקי)
ה"פתרון" של נתניהו
"ראש הממשלה עצמו אינו חשוד בשתי פרשות אלו, אך איננו צריכים להרחיק עדותנו על מנת ללמוד כי יש לו אינטרס אישי בתוצאות אותם הליכים", קבע נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית. "כל קביעה משפטית הנוגעת להתנהלות התקינה של לשכת ראש הממשלה, ולא כל שכן בעת מלחמה, היא מסוג הדברים המשליכים על תדמיתו ומעמדו של ראש ממשלה, כל ראש ממשלה".
עוד קבע עמית: "על פי המידע שהוצג לפנינו, בין ראש הממשלה ובין לפחות חלק מיועציו אשר נחקרים במסגרת הפרשות השונות קיים קשר קרוב, באופן שמקים חשש לניגוד עניינים מצד ראש הממשלה בכל הקשור לסיום כהונת ראש השב"כ. התעלמות מאזהרות הגורמים המשפטיים המוסמכים (היועמ"שית - נ"ב) בדבר ניגוד עניינים אפשרי מגבירה את החשש כי מצב של ניגוד עניינים אכן מתקיים ביחס לראש הממשלה והממשלה".
עמית הזהיר כי ראש השב"כ הוא "שומר סף" נוכח "תפקידו של השב"כ לשמור על 'סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו', ובהינתן החשש לניצול לרעה של הסמכויות הרחבות שמופקדות בידי השירות". לכן, לפי עמית, "תפיסת סמכות הממשלה ואחריותה כלפי השירות כ'סמכות מוחלטת', עשויה להוביל ליצירת תלות עמוקה של ראש השב"כ בדרג הממנה, שכן די בכך שהחלטותיו - אף ביחס לבקשות שאינן חוקיות - לא יישאו חן בעיני הממונים עליו, והן תובלנה לסיום כהונתו. מצב דברים שכזה עלול להקשות על ניתוק ראש השב"כ מגורמי לחץ והשפעה, ולפגוע בעצמאותו ואי-תלותו".
אלא שגם הפעם נתניהו בחר להתעלם מהיועמ"שית. "החקירות בעניין קטאר מנוהלות על-ידי השב״כ ומשטרת ישראל, ומלווות ומפוקחות על-ידי היועצת המשפטית לממשלה", נמסר מלשכת ראש הממשלה. "לראש השב״כ המיועד אין השפעה כלשהי על כך. למרות זאת, על מנת למנוע לזות שפתיים בכל הנוגע לחקירות בעניין קטאר, ראש הממשלה מבהיר שראש השב"כ המיועד לא יעסוק כלל בחקירות אלו".
מההודעה ניתן להבין כי מדובר בעניין עקרוני עבור נתניהו, שכן, לדבריו, "ראש הממשלה הוא שמופקד על ביטחון המדינה, לא כל שכן בזמן מלחמה רב-זירתית".
"בעיצומה של המלחמה לא נכון להסתפק במינוי ממלא-מקום לראש השב״כ", קבע נתניהו. "יש למנות ראש שב״כ קבוע בהקדם. זה הוא צורך ביטחוני ראשון במעלה, וכל עיכוב בו פוגע בביטחון המדינה ובביטחון חיילינו. רונן בר מסיים את תפקידו ביום ה-15 ביוני ויש להספיק עד אז חפיפה מסודרת. בהתאם לדין, תהליך מינויו של האלוף זיני לראש השב"כ יבוצע בשני שלבים - הראשון, הבאת המינוי לאישור ועדת גרוניס לתפקידים בכירים, שבודקת טוהר מידות; והשני, לאחר אישור הוועדה, הבאת המינוי לאישור בממשלה".
נתניהו התייחס בהודעתו גם לסעיף 3(א) לחוק שירות הביטחון הכללי, שקובע כי "ראש שירות הביטחון הכללי ימונה בידי הממשלה לפי הצעת ראש הממשלה". אלא שלכל הפחות הוא וזיני שכחו את פקודת המטכ"ל, שקובעת כי "חייל לא ייזום מגע כלשהו עם הדרג הממלכתי הבכיר אלא באישור לשכת הרמטכ"ל. כל פנייה של הדרג הממלכתי הבכיר לגורם צבאי תועבר ללשכת הרמטכ"ל ולא תיענה אלא באישורה".
מה תעשה היועמ"שית
כעת, צפוי שהדברים עוד יתגלגלו להכרעת בג"ץ, ששוב יידרש לפסיקה בנושא ראש השב"כ - וייאלץ להכריע האם המינוי תקין. כדי לשכנע את השופטים שבניגוד לפיטורי ראש השב"כ, הבחירה של מחליפו נעשתה משיקולים ענייניים וכשרים - יש צורך בהליך סדור שיתחשב בכל הרגישויות, ויריית הפתיחה של נתניהו אינה מתכונת שמבטיחה זאת.
הקלטות האלוף זיני על מחדל 7/10 בשיחה עם תושבי העוטף
היועמ"שית, בכל מקרה, ממשיכה כרגיל מבחינתה, וכבר בתחילת השבוע הבא היא אמורה לפרסם את חוות הדעת שדרשה לתת לפני שיבחר נתניהו את המועמד. אתמול הדגישה כי "ראש הממשלה פעל בניגוד להנחיה המשפטית, יש חשש כבד כי פעל כאשר הוא מצוי בניגוד עניינים ותהליך המינוי פגום". הלילה, קצת אחרי חצות, היא נדרשה גם לטענה שמנגד - שלפיה היא בניגוד עניינים בגלל היכרותה עם ראש השב"כ הנוכחי וקודמו - והבהירה כי "רונן בר ונדב ארגמן הם לא חבריי".
מאז התקבלה פסיקת בג"ץ ועוד בטרם הודיע נתניהו על מינוי זיני, קיימה בהרב-מיארה התייעצויות רבות כדי להנחות את הממשלה כיצד ניתן לבחור את ראש השב"כ חרף ניגוד העניינים. בעקבות זאת, עלתה ההערכה שבהרב-מיארה תאמר שיש להעביר את כובד המשקל ל"וועדת גרוניס", שהיא הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים. ההערכה הזו, גם אחרי הודעת נתניהו, לא השתנתה.
"ועדת גרוניס" אמורה לבדוק את טוהר המידות ואת התאמתם של המועמדים לשבע המשרות הבכירות שממנה הממשלה, כמו ראש שב"כ, רמטכ"ל, נגיד בנק ישראל ומפכ"ל. הנוהג עד כה היה שראש הממשלה באישור הממשלה היה עורך את כל הבדיקות המקדמיות טרם מינוי ראש השב"כ, ואילו הועדה המייעצת הייתה מוודאת בעיקר אם לא נפל פגם בטוהר המידות של המועמד. ההערכה הפעם היא שבשל המצב הרגיש שנוצר, ועדת גרוניס גם תבדוק את כשירות המועמד, התאמתו ואת הא-פוליטיות שלו. גורם משפטי הבהיר אתמול עוד בטרם נבחר זיני כי "ועדת גרוניס שתפקידה בדרך כלל לסרוק אם המינוי נעשה כדין, ואם המועמד הוא ללא רבב, תצטרך למעשה לעשות מלאכה יסודית בבחינת המועמד יותר מאשר בעבר".
בממשלות עבר, כשהתגלה ניגוד עניינים הקשור בראש ממשלה או בשר הממנה, הייתה הממשלה מאצילה את הסמכות לאחד השרים. אלא שלכל ברור כי במקרה זה, וגם בשל השליטה המוחלטת של נתניהו בשרי ממשלתו, האצלת הסמכות לשר אחר היא בגדר 'ישראבלוף'. הנשיא עמית עצמו נדרש לכך בפסק דינו, כשהתייחס להחלטת הממשלה להדיח את רונן בר. הוא כתב כי "בנסיבות העניין, עשוי היה להתעורר הרושם שלפיו שרי הממשלה שימשו אך 'כזרועו הארוכה' של ראש הממשלה במהלך הדיון וההצבעה. כך, ראש הממשלה היה 'הרוח החיה' מאחורי ההחלטה, הוא שיזם את העלאת סוגיית סיום כהונת ראש השב"כ על סדר יומה של הממשלה, ועל עמדתו והכרעתו נשענו גם חברי הממשלה בהתייחסותם לסוגיה".
לכן, בהרב-מיארה תקבע מגבלות ומסמרות לגבי "החומה הסינית" שתיווצר בין נתניהו לבין זיני כראש השב"כ, על רקע החקירות שנמשכות - הן בפרשת קטאר-גייט והן בפרשת הדלפת המסמכים המסווגים, שבשתיהן חשודים יועציו.
הבעיות שאליהן תיתן היועמ"שית מענה
• החוק קובע חד-משמעית שראש הממשלה בוחר את ראש שב"כ על פי שיקול דעתו, אך חייב להביאו לאישור הממשלה. היום, ראש הממשלה עשוי להיות מנוע מהבחירה ומהאישור בשל ניגוד העניינים בו הוא מצוי.
• הממשלה לא תוכל לאשר בהינף יד את בחירת ראש השב"כ. טרם ההצבעה תידרשנה להיות מונחות לפניה העובדות ומדוע האדם שנבחר הוא המועמד לתפקיד ראש השב"כ.
• נכון להיום, "ועדת גרוניס" אינה יכולה להתכנס, שכן הרכבה חסר. הוועדה, בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, כוללת את נציב שירות המדינה ושני אנשי ציבור - משה טרי ופרופ' טליה איינהורן. כיום אין נציב שירות מדינה מכהן, בין השאר מכיון שבג"ץ פסל לאחרונה את החלטת הממשלה לשנות את אופן מינויו. כמו כן, פרופ' איינהורן אינה יכולה להיות חברת הוועדה שתעסוק במינוי, שכן בנה ישראל "שרוליק" איינהורן מבוקש לחקירה ב"קטאר-גייט". על כן, יש לאתר חבר ועדה אחר. לכן, יש צורך לאתר חבר ועדה אחר במקומה, לצד הצורך למנות נציב שירות מדינה, שהחוק שיסדיר זאת נמצא בהליך בזק ושנוי כאמור במחלוקת.
• כמו כן, ישנה אפשרות שאחד מסגניו של רונן בר יכהן במקומו זמן קצוב. אלא שהמערכת המשפטית מתנגדת למינוי ממלאי מקום שהם גם מועמדים לתפקיד, מחשש שיהיו תלויים בממנה. השאלה אם המצב הזה שריר וקיים גם כעת, אחרי שנתניהו כבר הכריז שהמועמד שלו הוא האלוף דוד זיני.
