משבר חוק הפטור מגיוס טלטל את המערכת הפוליטית עם התפטרות החרדים מהממשלה, ובמקרה של מפלגת יהדות התורה גם מהקואליציה. אך ההשפעה של המהלך עלולה להיות רחבה הרבה יותר - כשמשרדי ממשלה שעשייתם היא בלב ליבה של החברה הישראלית נותרו בכיסאות מיותמים, ובלי ידיים על ההגה. מה שקורה במשרדים שנותרו ריקים ממחיש את המחיר הכבד של הוואקום הזה - עבור הציבור כולו.
בית חולים סורוקה לאחר הפגיעה מהמטח האיראני. עלות השיקום - מיליארדים
(צילום: אילנה קוריאל)
משבר העובדות הסוציאליות: מי ידאג למחיר הנפשי?
הווסטים הצבעוניים שבהם צוידו העובדות הסוציאליות שהסתובבו בחודש שעבר במלונות שבהם שוכנו מפוני המלחמה עם איראן היו רק תזכורת בוהקת למה שנותר בדרך כלל מתחת לפני השטח: המחיר הנפשי העמוק שגובה המלחמה מהחברה בישראל.
על כתפיהם של השירותים החברתיים בישראל נפלו כמעט כל מי שספגו פגיעה כלשהי בשנתיים האחרונות - משרתי ומשרתות המילואים, ששירותם המתארך גובה מחיר נפשי כבד, המפונים שחלקם עדיין לא יכולים לשוב לביתם וכמובן המשפחות השכולות ומשפחות החטופים - כל אלה זקוקים לסיוע חברתי כלשהו מהמדינה.
עוד לפני המלחמה, השירותים החברתיים כרעו תחת הנטל של נזקי הקורונה. אם המצב לא היה קשה דיו, השסעים והפינות החשוכות בחברה הישראלית שהיו כאן עוד קודם, רק התגברו בשנתיים האחרונות. במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות מתמודדים עם מחסור עקבי, שרק הולך ומעמיק, בעובדות סוציאליות.
במבט ארצי, ישנם מאות תקנים לא מאוישים, מה שרק מגביר את העומס על כתפיהן של העו"סיות בלשכות. המשמעות: עובדות סוציאליות רבות נותרות עם אחריות על מאות "תיקים" - במילים אחרות, כל עובדת אחת אחראית על טיפול במאות סיפורי חיים מורכבים ועל אנשים שזקוקים לעזרה, לפעמים מיידית.
הקושי בגיוס עו"סיות שייקחו על עצמן את הטיפול הסיזיפי והתובעני במקרי רווחה הוא רק חלק מתמונה גדולה יותר של מחסור בכוח אדם בשירותים החברתיים. קחו למשל את המדריכים בפנימיות הרווחה - תפקיד מפתח שיכול לעשות את ההבדל עבור נערה או ילד שהוצאו מביתם בנסיבות קשות. התחלופה הגבוהה והקושי לגייס מדריכים חדשים מקשים מאוד על איכות הטיפול במסגרות הללו.
במשרד הרווחה מודעים לבעיות ומתאמצים לצמצם את הפער - באמצעות שינויים במכרזי ההעסקה ותוספות שונות. אבל זהו תהליך ארוך שדורש עבודה בלתי פוסקת והפעלת לחץ על משרד האוצר. לא משהו שיכול להתרחש בוואקום וללא שר שהנושא בראש מעיניו, לאחר התפטרותו של יעקב מרגי.
כאוס בקופ"ח כללית, מתווה המתמחים בסכנה
לאחר שגם שר הבריאות אוריאל בוסו התפטר בעקבות המשבר הקואליציוני, נותרת מערכת הבריאות, שגם כך פועלת כמעט שנתיים תחת מלחמה, ללא שר שיתווה את המדיניות, יטפל במשברים ויוביל מהלכים חדשים. לא מעט אתגרים עומדים בפני המערכת בימים אלה - בראשם המשבר החריף עם קופת חולים כללית, שמבטחת למעלה מחמישה מיליון ישראלים.
בימים האחרונים, רגע לפני שהתפטר, החליט השר היוצא למנות ועדת בדיקה שתבחן את התנהלות הקופה, שמשרד הבריאות מאשים כי היא מחליפה מנכ"לים ובכירים באופן תכוף מדי. מדובר במהלך חסר תקדים שהוביל לעימות חזיתי בין הצדדים וצפוי להימשך זמן רב - במיוחד לנוכח עתירתה של כללית לבג"ץ, שהוגשה בתחילת השבוע, בטענה כי מדובר בהליך בלתי חוקי.
במקביל לסערה הזו, במערכת הבריאות צריכים להתמודד בימים האחרונים גם עם הודעתם הדרמטית של כמעט כל מנהלי המחלקות הפנימיות בבתי החולים בפריפריה, כי הם מפסיקים חד-צדדית את מתווה קיצור התורניות של המתמחים, שהחל בספטמבר 2023. לקריאתם לביטול המתווה הצטרפו גם מנהלי המחלקות הנוירולוגיות. זאת, בטענה שהפיילוט מעמיק את הפערים בין המרכז לפריפריה, פוגע בהכשרת הרופאים ומסכן את הטיפול בחולים. החשש הוא מעוד מחלקות שיצטרפו למחאה.
כיצד המערכת תטפל במשבר - האם ימצא מתווה אחר, ומה לגבי הכאוס שמתחולל כעת בשטח - בקרב מנהלי בתי החולים, מנהלי המחלקות הפנימיות, וכן המתמחים שזקוקים לוודאות כלשהי? לכל אלה, אין כרגע שר שיכול לתת מענה.
ועוד לא דיברנו על הצורך דווקא בזמנים אלה בשר בריאות שיילחם על תקציבים, חודש בלבד לאחר פגיעת הטיל האיראני בבית החולים סורוקה, שזקוק כעת לשיקום בעלות של יותר ממיליארד שקלים. אתגר נוסף הוא סל התרופות - שעל רקע הצרכים הרפואיים הגוברים בשל המלחמה, עשוי להפוך להתנגשות אינטרסים גדולה אף יותר מהרגיל, עם תרופות מצילות חיים שעלולות להישאר מחוץ לסל.
כאמור, כל אלה רק מתווספים לעובדה שמערכת הבריאות פועלת כבר כמעט שנתיים תחת מלחמה ונמתחה בתקופה הזו עד הקצה.
לצד המשברים, גם היוזמות שהוביל השר עלולות להיתקע עם התפטרותו מהממשלה, למשל הניסיון לקיצור משך הכשרת פסיכולוגים בישראל, במטרה לשפר את המענה בבריאות הנפש. גם כאן מדובר בתהליכים ארוכים, ועדיין לא ברור מי יהיה השר הבא ועד כמה ירצה לקדם אותם.
מי ייתן גב למפוני מלחמת איראן?
שר הפנים היוצא משה ארבל נחשב בעיני חלקים בציבור לאחד השרים היותר מוערכים, אבל עם עזיבתו את המשרד יהיו נושאים רבים שיישארו ללא מענה.
עם תחילת המלחמה, המשרד לקח חלק בעזרה למפונים מהדרום והצפון, וכן סייע למפונים שאיבדו את ביתם במלחמה מול איראן. בין היתר, משרד הפנים עזר בתחום זה באישור פטור מהיתר לצווים להקמת מבנים זמניים ומבני חינוך למפונים. כעת, הסכנה היא שעם עזיבת השר, לא יהיה "גב" למפונים בתוך המשרד, או לכל הפחות - לא יהיה מי שידחוף לתת להם סיוע.
בנוסף, התפטרותו של ארבל מותירה את ישראל ללא שר פנים שיתכלל, לצד מינהלת תקומה, את השיקום של אזורים רבים בארץ שנפגעו מאוד מהמלחמה. משימה נוספת שטרם הוסדרה עד עזיבתו של השר ארבל את המשרד, היא הפחתת תהליכי הבירוקרטיה בכל הקשור לתהליכי תכנון ובנייה, שהם בין הארוכים בעולם ביחס למדינות ה-OECD. כיום, ממוצע הזמן לקבלת היתר בנייה בישראל הוא גבוה מהרצוי.
עד התפטרות שר העבודה יואב בן צור, המשרד התמהמה עם פרסום מבחני התמיכה לקבלת סבסוד למעונות היום - עיכוב שאם יימשך, יוביל למשבר בתחילת שנת הלימודים המתקרבת, בדומה למשבר שאיפיין את פתיחת שנת הלימודים הקודמת: משפחות חד-הוריות, הורים עובדים ואוכלוסיות נוספות שזכאיות לכך – יישארו בחוסר ודאות וללא אפשרות לקבל סבסוד.
הרקע לעיכוב זהה לסיבה שבגינה התפטר שר העבודה, יואב בן צור, רק השבוע: אי-חקיקת חוק הפטור מגיוס. כל עוד החרדים חייבים בגיוס, אין אפשרות - כך קבעה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה - להעניק למשפחות האברכים סבסוד כמו זה שזכאיות לו משפחות של הורים עובדים.
במשרד העבודה העדיפו להחזיק עשרות אלפי הורים מכל המגזרים ללא אפשרות להגיש בקשה לסבסוד על מנת להימנע מאמירת האמת הפשוטה לציבור החרדי: עד שתתגייסו (או, עד שנחוקק חוק שמאפשר לכם פטור רשמי על רקע מחאת הציבור המשרת), לא תוכלו לקבל את הסבסוד. במקרה הזה, הישארותו של בן צור במשרד בוודאי לא קידמה את הנושא, ההפך הוא הנכון. כעת, נותר לראות מה יקרה עם התפטרותו מהתפקיד.
פורסם לראשונה: 00:00, 25.07.25
