טורים אישיים
מליאת הכנסת
חוק יסוד לימוד תורה מנותק ממורשת חכמי ישראל באופן יסודי
לכאורה נדמה שהסערה מוגזמת, כי כל מה שנכתב בחוק הסופי הוא ש"לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל". בפועל, החוק הזה מבטא תפיסה שמקדשת רק את לימוד התורה ודוחקת הצידה כל ערך אחר. הפטרת השבת, העוסקת בחברה מושחתת, מזכירה את הסכנה בתורה שמנותקת מערכים אחרים. לא סתם חכמינו אמרו: "כל האומר אין לי אלא תורה, אפילו תורה אין לו"
הרב דוד סתיו
הלומי קרב מתעמתים עם חברי הועדה
השקרים שנבחרי הציבור מספרים ללוחמים
ביד אחת חברי הכנסת אישרו את "חוק הלומי הקרב" לסיוע ללוחמים המתמודדים עם פוסט-טראומה, וביד השנייה העבירו את "חוק יסוד לימוד תורה" שנועד להכשיר השתמטות של חרדים משירות צבאי | הצביעות של הפוליטיקאים הזכירה לי את החכמים שנידו את רבי אליעזר ואז אמרו שלא היה להם "פנאי" לבקרו
רוחמה וייס
מכלית ספינה ליד האי קשם של איראן ב מצר הורמוז
בין המצרים כל השנה: איך החברה הישראלית תמצא מנוח?
בתחושה נמשכת של לחץ אנחנו עלולים להגביר את תחושת הניכור כלפי שותפים לגורלנו. תפקיד ההנהגה, ותפקיד כולנו, הוא להתרחק מצרות עין ולשאוף למרחב משותף. איך יוצרים מרחב כזה? אולי אפשר ללמוד זאת דרך סיפור המבול ודרך תקוות הנחמה של ט"ו באב | טור
פרופ' מירון ח. איזקסון
צעדה של ארגון "כתף אל כתף" בבני ברק לשוויון בנטל
יש דבר חמקמק אחד שאי אפשר לכפות בחוקים ובסנקציות: אחווה
כשנציגי שבטי ראובן וגד מבקשים להימנע מהשתתפות במלחמה, משה רבנו לא מדבר איתם בשפה הלכתית ולא מאיים בעונש משמיים. הוא פונה אל רגש אחד – רגש האחווה | אפשר ואף רצוי לחוקק חוקי גיוס, נכון וראוי להטיל סנקציות כלכליות על מי שמסרבים להיות שותפים בנטל, אבל את רגש האחווה עלינו לייצר ולבטא בדרכים אחרות
הרב דוד סתיו
מתוך 'משחקי השף'
הקו שבין הפרדה מגדרית באקדמיה ל"משחקי השף"
כדי להבין את המדרון החלקלק של ההפרדה המגדרית, צריך לצלול אל המקורות. התיקון לחוק שמבקש לאפשר מסלולים נפרדים גם בתארים מתקדמים רק מגחיך את חברת הכנסת שיזמה אותו, את הפוליטיקאים החרדים ואת הפסאודו-הלכה שהמציאו. אבל לפני הכול, אולי כדאי שהציבור הליברלי יסתכל במראה ויטפל בהדרת הנשים אצלו – למשל בתוכנית הריאליטי של רשת 13
רוחמה וייס
משה יורד מהר סיני עם לוחות הברית – מציורי התנ"ך של גוסטב דורה
מעשה המנהיגות הכי גדול של משה רבנו
במקום להיאחז בהנהגה, משה מבקש להבטיח את עתידו של העם ודואג למינוי יורש עוד בחייו. זהו השיעור שמעניקה פרשת פינחס על אחריות ועל אמון בדור הבא
הרב דוד סתיו
בלעם ואתונו – ציור של רמברנדט מהמאה ה-17
כשנביא ורשע נפגשים באותו אדם | טור
מה מלמדת דמותו המורכבת של בלעם על היחס בין כישרון למוסר, על הפרדת היצירה מן היוצר ועל הפיתוי להתעלם מפגמיהם של בעלי כוח והשפעה
פרופ' מירון ח. איזקסון
טקס הצדעה לנופלי מערכות ישראל בהר הרצל
בין רבי עקיבא לדוד זיני: משיחיים לא עוצרים לבדוק מי נרמס בדרך
כמו החכם שהכתיר את בר כוכבא למשיח, מסתמן שגם ראש השב"כ שלנו מעדיף להתמקד באידיאלים של תנועה משיחית על חשבון דאגה לחיי היומיום. לא נפלתי מהכיסא. ראוי להזכיר לו שבשל ההשתקה והגינוי הקהילתיים, להט"בים עוברים מדורי גיהינום
רוחמה וייס
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ
"עם לבדד ישכון" זו ברכה או קללה?
חז"ל אמרו שכל ברכה של בלעם נועדה במקורה להיות קללה, והקדוש ברוך הוא הפך אותה לברכה. העובדה שהעם היהודי שומר על אופיו המיוחד עשויה להצמיח ברכה גדולה, אם הוא עושה זאת נכון, אבל התנהלות לא מדויקת עלולה להוביל לשנאה נוראה | בעקבות פרשת השבוע, פרשת בלק
הרב דוד סתיו
ישיבת ממשלה
לציבור הישראלי יש זכות לבקש מנהיגים שיאמינו בו
לצד שאלת אמון הציבור במנהיגיו, יש מקום לשאול על הכיוון ההפוך: עד כמה ראש ממשלה ושריו מפנימים שעליהם לתת אמון בערכים ובצרכים של העם? האם יש לנבחרי הציבור אמון בנו ובכוונותינו הטובות כלפי ארצנו? | טור
פרופ' מירון ח. איזקסון
כך הדרישה "לדון לכף זכות" מכשירה עוולות, בעולם הדתי ובכלל
כשהמערכת מחנכת אותנו לא להאמין לחוש הצדק ולהיגיון שלנו, היא הופכת אותנו לדמויות כנועות וצייתניות. אגדה תלמודית על בעל בית יהיר ופועל אומלל מתמצתת את המנגנון של הגזלייטינג הרוחני
רוחמה וייס
לואיס דה לה פואנטה, מאמן נבחרת ספרד, לצד לאמין ימאל
בין משה רבנו למאמני כדורגל: מנהיגים נמדדים במבחן התוצאה
אם מטרת היציאה ממצרים והכניסה לארץ היא ללמד את העולם שהאל משגיח על מעשי בני האדם ורוצה בטובת ההולכים בדרך הישר, הרי שהמשימה לא הושגה – ושדרת הפיקוד משלמת את המחיר. ממשה ואהרן ועד למאמנים במונדיאל, הנהגה צריכה לשאת באחריות לתוצאות
הרב דוד סתיו
לאו מסי במשחק ידידות מול איסלנד לקראת המונדיאל
המונדיאל מראה לנו איך מנהלים מחלוקות
לגביע העולם בכדורגל יש חשיבות וכוח משיכה דווקא משום שזה מרחב שיש בו מקום למחלוקות. הוא משמש במה לתחרותיות האנושית הטבועה בנו, רק שבמקום לגרום להרוגים, התחרותיות מתבטאת בתרועות ניצחון או באנחות אכזבה ביציעים. עדיף שנלמד ממשחקי הכדור ולא מדרכם של קֹרח ועדתו
הרב דוד סתיו
הלוויית התינוק שנהרג, סאם אבו הייכל
אין בעולם "כיבוש נאור"
המציאות היא מפלצת בולענית, והכוח שהשחית את רבי אלעזר מהתלמוד ישחית בסופו של דבר את כולנו. מותו של התינוק הפלסטיני סאם אבו הייכל מאש צה"ל מזכיר: גם אידיאלים יפים עלולים לייצר שגרת חיים אלימה. יש לשים סוף לכיבוש ולאלימות
רוחמה וייס
במחאה על חוק הגיוס: מפגינים חרדים הגיעו לביתו של שופט העליון סולברג
הקשר בין חטא המרגלים למתנגדי הגיוס החרדים
המרגלים שדיברו על "ארץ אוכלת יושביה" חששו ממציאות שבה הם יידרשו לעבוד בשדה, להילחם ולהתמודד עם תרבות כנענית אלילית, מפוארת ומפתה. הפרשה מלמדת שטעויות של ציבורים שלמים בהבנת מגמת התורה וייעודנו הן חלק מהסיפור ההיסטורי שלנו
הרב דוד סתיו
הרבה סיון נבון-שובל
"חיפשתי שפה דתית שבה הנשיות תהיה נוכחת. כך נולדה בי אלוהימה"
הרבה סיון נבון-שובל כותבת בשיריה על "הכוהנת הגדולה" ביום הכיפורים ועל הפנים הנשיות של האלוהות בצורה טבעית, ללא כעס או התרסה. בשיחה על ספרה "אלוהימה" היא מספרת איך המסע החל כשהתאכזבה שאין ביהדות האורתודוקסית ברכה מיוחדת על לידה: "העציב אותי לגלות שעשיתי דבר גדול כל כך ואין ברכה שמעידה על הפלא הזה"
רוחמה וייס
גולדקנופף, נתניהו, גפני ודרעי
"המחנה האמוני"? כשאין אמון, אין גם אמונה
דבריו של פרשן פוליטי גרמו לי להרהר על הקשר בין המילים אמון ואמונה. אם אדם אינו עומד בדבריו, או אינו מתכוון מלכתחילה ברצינות להבטחותיו, יש בהכרח משהו מוזר גם בתפיסתו האמונית. אחרי טבח שמחת תורה, ההנהגה חייבת להיות אמינה ונאמנה לכלל ישראל, כדי שהסיוט של אותו "הסתר פנים" לא יחזור | טור
פרופ' מירון ח. איזקסון
נימפה – ציור של הצייר ל. ניקולס מהמאה ה-19
האגדה התלמודית המשפילה שלא העזתי לכתוב עליה עד היום
אני מביאה לטור הזה גם סוגיות שקיבה מודרנית ופוסט-מודרנית מתקשה לעכל, אבל את הסיפור המחריד על החכם הבבלי שמואל ושפחתו השארתי בחוץ – עד עכשיו. אחרי שצפיתי השבוע בדוקו מטלטל על פגיעות מיניות טקסיות, הבנתי שהסינון שלי הוא חלק ממנגנון השתקה. הגיע הזמן לצלול לחלקים המטונפים במקורות שלנו
רוחמה וייס
השר איתמר בן גביר וכותרות בעולם
לצפצף על כל העולם? זה לא מתכון להצלחה
לא הכול מתחיל ונגמר בכוח. ההקשבה למבט החיצוני אינה כניעה או ביטול עצמי, אלא כלי חיוני לניהול והובלה. פרשת השבוע מלמדת שגם משה, גדול הנביאים, ביקש את הליווי של יתרו כדי להבין איך בני ישראל נראים מבחוץ
הרב דוד סתיו
ספר תורה
"ירושתי אצלך": מי אשם בניכור כלפי המקורות היהודיים?
לעולם לא ייתכן שנוותר על משהו שלכאורה חטפו מאיתנו, אם הדבר הזה חיוני בעינינו לחיינו ולקיומנו. מי שחשים הזדהות עם מורשתם ומחויבות מלאה כלפיה, לא יזנחו אותה, ללא קשר לנסיבות. מנגד, גם לשומרי התורה והמצוות יש מה ללמוד ולשפר בנושא | טור
פרופ' מירון ח. איזקסון
יום הכיפורים בתל אביב
התורה שייכת לכל יהודי, לא רק לדתיים
אפשר לבקר את צורת ההשתלבות של העולם הדתי במרחב הציבורי בישראל, ואפשר להבין מה מקור הפחד – כשיש תחושה שהמרחב הציבורי מאוים, אנשים מרימים חומות. אבל הטרגדיה היא שהחומות הללו לא חוסמות רק את הקיצוניות, אלא מנתקות אותנו מהשורשים. חבל להפסיד את כל העושר של תורת ישראל ולהשאיר אותו לשבט אחד
הרב דוד סתיו
חייל בהלוויית הרב מאיר מאזוז בבני ברק
צבא שמחולק לשבטים יתקשה להילחם ויתקשה לנצח
בתחילת הדרך עם של שבטים זקוק לדגלים שיכירו בייחודיות של כל אחד מחלקיו, ואי-אפשר לכפות בכוח זהות משותפת לכולם – אבל אחרי הכניסה לארץ, הבשורה הראשונה של מלכי ישראל הייתה שהממלכה יוצאת כגוף אחד לעזרת כל שבט באשר הוא. לצד מתן מקום לכל שבט, הלכה וגברה מרכזיות הממלכה
הרב דוד סתיו
רביב דרוקר
רביב דרוקר, אתה עיתונאי מוכשר וישר. אל תיתן במה לחשוד באונס
אני מעריכה מאוד את עיתונאי חדשות 13, שעוסק בניקוי אורוות ישראליות ושורת הזכויות שלו ארוכה. לכן התאכזבתי לשמוע שהוא מתכוון לתת במה, בצורת ריאיון, לחשוד באונס שי-לי עטרי ונעמה שחר. רביב, אל תעשה מעשה שתרומתו החדשותית מוטלת בספק ויש בו נעיצת סכין בלב המתלוננות | לכבוד הנשים האמיצות: בחזרה לשתי נשים גדולות שניסו להכתים את שמותיהן – הנביאות דבורה וחולדה
רוחמה וייס
הספרייה הלאומית
השבת הספרות העברית למקומה הראוי היא משימה לאומית חשובה ביותר
בדורנו נדמה לרבים שהמדעים המדויקים כה חיוניים עד שבהכרח עליהם לכבוש גם את המעמד והשעות המוקצים למדעי הרוח. בפועל מדעי הרוח חיוניים לשיח מעמיק. קריאת שירים בתחילת דיונים בממשלה ובכנסת, תוכניות ספרותיות חדשות ומקוריות, אירוח של משוררים וסופרים בכיתות – אלה רק דוגמאות אחדות לצעדים פשוטים וחשובים, שישפרו את הדיון הציבורי והפוליטי | טור
פרופ' מירון ח. איזקסון
"בריאת האדם" של מיכלאנג'לו
כך חז"ל כפרו בזכות של אלוהים להתערב בעניינינו
החכמים האמינו באלוהים אבל הכירו אותו טוב מדי. הם ידעו כמה הוא קפריזי ונוח לכעוס, ועל כן הם לא היו מוכנים להמשיך את התרבות הנבואית. הם סירבו לקבל קולות שמיימיים ולא נתנו לאלוהים זכות וטו. בימים מפויסים במיוחד, הם היו נותנים לו זכות הצבעה | בקטע מעניין במיוחד, הגמרא מתארת איך אלוהים ביקש עזרה ממשה
רוחמה וייס
אירוע ההדלקה בהילולה בהר מירון
התורה לא רוצה שנאבד את המחויבות לשכל הישר
עשרות אלפים הגיעו השבוע להילולה במירון, חרף ההגבלות של פיקוד העורף שנועדו לשמור על חיי המאמינים. מה גורם ליהודים רבים להסתכן באופן המנוגד לציווי התורה ולדברי חז"ל, ואיך זה קשור להבטחה המופיעה בפרשת השבוע בנוגע לשנת שמיטה?
הרב דוד סתיו
תיעוד מהרצח של ימנו זלקה בפיצרייה בפ״ת
חשודים ברצח לבשו ציצית. כן, רלוונטי לציין את זה
ברגע שנפסיק להתייחס לכיפה ולציצית של מי שנוהגים לא כשורה, ילמד הדבר על ייאוש מהמשמעות המעשית שיש לדרכה החינוכית של התורה. "וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי", נכתב בפרשת השבוע, וזו הזדמנות להתעמק במשמעות המושג "חילול השם"
הרב דוד סתיו
חייל צה"ל מרסק ראש של דמותו של ישו
היהדות סובלנית לדתות אחרות? בואו נודה באמת
בעקבות סערת ניתוץ פסלו של ישוע בדרום לבנון, ראש הממשלה גינה והדגיש: "ישראל מקיימת את הערכים היהודיים של סובלנות וכבוד הדדי בין יהודים לבני כל הדתות". האומנם אלה הערכים היהודיים? במקום להתכחש לשורשי שנאת הזר ושנאת הדתות האחרות בתרבותנו, אולי עדיף פשוט להפנות זרקור למקורות אחרים שסותרים את החוק המקראי
רוחמה וייס
חלוקת מזון במודיעין עילית
הדברים שלמדתי ב-26 שנות מגורים בעיר חרדית
לאחר שנים ארוכות, עזבתי את מודיעין עילית והשארתי מאחור את העוני, הצפיפות, הבנייה הלא-חוקית, החומרות שאינן בהכרח קשורות לדרישות ההלכה הרשמיות והשכנים שניתקו איתי קשר בגלל דברים שכתבתי ב"אינטרנט החילוני". מה בכל זאת מעורר בי געגועים לעיר? | טור
אליעזר היון
"הוא לא באירוע": מה בחירת המילים שלנו יכולה ללמד עלינו?
במקום לומר שמישהו ערני למציאות או מנותק ממנה, נטען ש"הוא באירוע" או "לא באירוע". המשמעות היא שמי שחושב אחרת ממני אינו רק חולק על דעתי, אלא אינו מסוגל להיחשב שותף ממשי לחיי, והוא כמעט חיצוני לתפיסת המציאות המקובלת וההכרחית בעיניי. אין כאן רק ויכוח בין דעות שונות, אלא מפגש בלתי אפשרי בין אירועי חיים נפרדים לגמרי | טור
פרופ' מירון ח. איזקסון
credit logocredit logoUX\UI עיצוב ופיתוח