לא, זו לא עצלות או פינוק. הרצון לנמנם אחרי ארוחה דשנה, הוא תגובה טבעית של הגוף למזונות שמכבידים עליו. חלקם נראים בריאים על פניו, אחרים פחות, אבל כולם משפיעים על רמות הסוכר, על ההורמונים ועל העומס במערכת העיכול. אז מה מפריע לעירונות שלנו?
ארוחות כבדות עשירות בעמילנים לבנים: פסטה, אורז לבן, פירה או לחם לבן מעלים את רמת הסוכר בדם במהירות ואז גורמים לצניחה חדה שמביאה עייפות.
ככל שהמנה עשירה יותר בעמילן מעובד, כך הנפילה אחריה חזקה יותר.
ארוחות המשלבות פחמימות פשוטות עם שומנים רוויים: מאפים, בורקסים, חטיפים מלוחים, עוגיות ושוקולד חלב יוצרים עומס על מערכת העיכול וגורמים לירידה באנרגיה.
הגוף עסוק בעיכול והדם זורם מהראש לבטן. התוצאה: תחושת "שיתוק אחר הצהריים".
ארוחות עם מזונות דלי חלבון: כשאין מספיק חלבון, רמת הסוכר בדם לא מתאזנת, והעייפות מגיעה מהר יותר. גם ארוחות קלות, כמו סלט בלי תוספת חלבון, יכולות לגרום לעייפות.
עודף קפאין: קפה אחד יכול לעורר, אבל שלושה־ארבעה ביום יוצרים תלות ועייפות כשההשפעה של הקפאין יורדת.
כמות גדולה של שתייה ממותקת או מיצים טבעיים: המיצים גורמים לעלייה חדה ברמות הסוכר בגוף ולצניחה חדה בהמשך.
עניין של טיימינג:
גם לשעה שבה אנו אוכלים יש השפעה על תחושת העייפות:
ארוחות ערב כבדות: אחרי ארוחה שומנית או עשירה מדי, הגוף צריך שעות לעכל. כתוצאה מכך השינה פחות איכותית, תיתכן תחושת צרבת ויקיצה עם תחושת כובד.
ארוחות צהריים גדושות מדי: בשעות שהגוף ממילא נמצא בירידה אנרגטית טבעית (15:00-13:00), ארוחה גדולה תגרום לעייפות מוגברת.
דילוגים על ארוחות: רמת הסוכר בדם צונחת ואז בארוחה הבאה אוכלים מהר מדי ויותר מדי, מה שמגביר את הנפילה האנרגטית אחריה.
