2 צפייה בגלריה
שרביט, נתניהו ובר. המניעים האפשריים מאחורי ההודעה המפתיעה
(צילום: ראובן קסטרו ישראל הדרי)
בשל היחסים העכורים בין ראש הממשלה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ובשל העובדה שזו לא תייצג את עמדתו בעד פיטורי בר בפני בג"ץ, הוא לא עדכן אותה מראש על החלטתו לפני שהכריז עליה הבוקר (שני).
מקורות משפטיים הבהירו כי מבחינה משפטית החלטת נתניהו בשלב זה אינה מעלה ומורידה, קרי רשמית, ולא זו בלבד שאינה תופסת משפטית, ועדיין עליה לעבור משוכות פרוצדורליות כמו החלטת ממשלה ובחינתה על-ידי ועדת גרוניס המייעצת למינויי בכירים.
עם זאת, לדעת מקורות משפטיים ההודעה נועדה להפעיל לחץ על שופטי בג"ץ שיתכנסו ב-8 באפריל לדון בעתירות, למצוא נוסחת פשרה במטרה ללחוץ על בר לוותר על הליך נאות של פטוריו ולפנות את מקומו לשרביט בשם היציבות הארגונית.
בשבוע שעבר הורה בג"ץ להקפיא את פיטורי בר על-ידי הממשלה עד הדיון בעתירות אך התיר לראש הממשלה נתניהו לראיין מועמדים לתפקיד. מקור משפטי בכיר הסביר כי ברור מהחלטת בג"ץ שזה התיר לנתניהו רק להתארגן לתקופה שלאחר הדחת בר וזאת בלבד, ולא אפשר לו לבחור.
המקורות העריכו כי בשלב מסוים תעלה בבג"ץ גם השאלה אם בר יישאר במקומו כל עוד ממשיכה פרשת "קטאר-גייט" להתברר בשב"כ או שניתן לערוב לכך שגם ראש השירות החדש ינהל אותה כראוי.
הבוקר, כאמור, הודיע נתניהו בלי להמתין לבג"ץ כי החליט למנות לראש השב"כ הבא את אלוף במילואים שרביט, מפקד חיל הים לשעבר. נתניהו, בהודעה מלשכתו בשעה 06:53, ציין כי "ראיין לעומק שבעה מועמדים ראויים לתפקיד" - ועל המינוי המפתיע הודיע יותר משבוע לפני הדיון בבג"ץ. הכוונה של ראש הממשלה לפרסם את שם המועמד שלו עוד לפני ההכרעה בבג"ץ פורסמה אמש ב-ynet.
הבחירה בשרביט נחשבת למפתיעה, שכן עד עתה פורסמו שמותיהם של ארבעה מועמדים מובילים: איל ציר כהן, יאיר (רולי) שגיא, סגן ראש השב"כ מ' ושלום בן חנן. שרביט שלא שירת בשב"כ נבחר לאחד מחברי הצוות שהקים הרמטכ"ל אייל זמיר לבחינת תחקירי 7 באוקטובר בצה"ל.
במערכת הפוליטית תהו באופוזיציה על עיתוי המינוי וכישוריו של שרביט ובקואליציה היו אף מי שביקרו את אופי המינוי, של מי שהשתתף בהפגנה בקפלן והביע תמיכה בהסכם עם לבנון שעליו חתם יאיר לפיד בימיו כראש ממשלה.
