אם לא יהיו שינויים מפתיעים של הרגע האחרון, חמאס לא יסכים להצעה הישראלית האחרונה לעסקת חטופים חלקית ללא סיום המלחמה - וצה"ל יפתח במבצע נרחב ברצועת עזה. הפעם, מבטיחים ראש הממשלה והשרים, זה יהיה שונה: צה"ל לא יחזור לפשיטות הממוקדות שבמסגרתן טיהר שכונות ואז יצא מהן, אלא יישאר בכל שטח שיכבוש במטרה להחזיק בו. לפחות לפי דברי השר בצלאל סמוטריץ', צה"ל לא יסכים לפנות את השטחים הללו גם למען השבת חטופים - וזאת בזמן שחמאס דורש את סיום המלחמה ונסיגה ישראלית מלאה בתמורה לשחרור ה-59 שנותרו ברצועת עזה.
הביקורת המרכזית על שיטת הפעולה הקודמת של צה"ל הייתה שלוחמים רבים נהרגו בשטחים שאותם טיהרו, ומיד אחרי שיצאו מהם חמאס שיקם את כוחו - מה שאילץ את צה"ל להיכנס אליהם עוד פעם, שוב במחיר כבד של חיי חיילים. כך למשל קרה בג'באליה ובית לאהיה, שצה"ל שוב ושוב טיהר מחדש, ובסופו של דבר חזרו אליהן מאות אלפי עזתים במסגרת עסקת החטופים האחרונה. במערכת הביטחון ביקרו אז את הדרג המדיני, שפעל לדבריהם ללא אסטרטגיה שתביא ליצירת חלופות לחמאס באזורים הללו. המתווה החדש, מקווים בממשלה, עונה גם על הצורך הזה - שנה וחצי לפרוץ המלחמה. זה מה שצפוי להיות.
הצהרת דובר צה"ל, אמש
(צילום: דובר צה"ל)
3 צפייה בגלריה
זמיר ונתניהו. מה היעד העליון ללחימה?
(צילום: דובר צה"ל, חיים צח לע"מ, REUTERS / Amir Cohen)
מה אישר הקבינט המדיני-ביטחוני?
הקבינט המדיני-ביטחוני אישר בלילה החולף תוכנית להרחבת הפעולה בעזה, שנקראת "מרכבות גדעון". מדובר בתמרון מדורג, שבמסגרתו צה"ל יכבוש ויישאר בשטחים שיטוהרו - בדגש על "כיבוש והישארות", ולא פשיטות קצרות טווח. הקבינט אישר פה אחד את התוכנית המבצעית, שלדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו הציע הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר, ומטרתה "הכרעת חמאס בעזה והשבת החטופים, והיא תואמת לחלוטין את הדברים שאמר ראש הממשלה בחודשים האחרונים".
הקבינט אישר - לא פה אחד - גם את החלוקה מחדש של הסיוע ההומניטרי, "אם יהיה בכך צורך", באופן שימנע מחמאס להשתלט על האספקה ושיהרוס את יכולותיו השלטוניות. מדובר בצעד שבכירי מערכת הביטחון דרשו שייעשה לפני זמן רב, מתוך הנחה שכך תפתח התלות של האוכלוסייה האזרחית בעזה בחמאס. בדיון הקבינט נאמר בנוסף שבשלב זה יש מספיק מזון בעזה.
התוכנית תכלול בין היתר את כיבוש הרצועה והחזקת השטחים, הנעת האוכלוסייה העזתית דרומה לשם הגנתה, שלילת היכולת של חמאס לחלק אספקה הומניטרית ותקיפות שהוגדרו עוצמתיות נגד חמאס - "פעולות שיסייעו להכרעתו".
מה "היעד העליון" - ומה לגבי החטופים?
אם שואלים את ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר סמוטריץ', התשובה ברורה - היעד העליון הוא מיטוט חמאס. באמירה שעוררה זעם בקרב משפחות חטופים, אמר ראש הממשלה בנאומו בסיום חידון התנ"ך העולמי כי "יש לנו הרבה מטרות. החזרנו 147 חטופים חיים ובסך הכול 196, יש עוד עד 24 בחיים ואנחנו רוצים להחזיר את ה-59. אבל למלחמה יעד עליון - וזה הניצחון על אויבינו". שר האוצר, מצידו, הבהיר אתמול כי צה"ל לא ייסוג מהשטחים שייכבשו ברצועת עזה בכל מקרה - גם לא תמורת שחרור חטופים. "מרגע שמתחיל תמרון - אין נסיגה מהשטחים שכבשנו, גם לא תמורת חטופים", אמר בכנס בשבע.
מנגד, דובר צה"ל תת-אלוף אפי דפרין סתר אמש את השניים - והבהיר כי תכלית המבצע היא "הגברת הלחץ על חמאס על מנת להביאו למשא ומתן לשחרור חטופים". הרמטכ"ל אמר בדיון הקבינט כי "אנחנו בדרך להכרעת חמאס, תוך כדי שהדבר יסייע להשבת החטופים", וראש הממשלה אמר כי "זו תוכנית טובה מכיוון שהיא יכולה להשיג את שתי המטרות - הכרעת חמאס והשבת החטופים". אלא שבמשפחות החטופים, למודי ניסיון מר מהעבר, מדגישים שוב ושוב שלחץ צבאי מוביל למותם של חטופים וחיילים, ועסקאות מנגד משיבות חטופים.
בעקבות הציטוט שיוחס לרמטכ"ל לפיו אנו עלולים לאבד את החטופים בתמרון נרחב, דרשו 25 משפחות חטופים פגישה דחופה עם זמיר. "לא מתקבל על הדעת שנשמע על סיכון לאובדן יקירינו דרך התקשורת", נמסר ממטה המשפחות להחזרת החטופים. דפרין הבהיר מבלי להתייחס לציטוט ישירות, כי החטופים "הם לנגד עינינו תמיד, המטרה של השבתם ומיטוט שלטון חמאס כרוכות האחת בשנייה".
ה"עדכון היומי" של נתניהו, אתמול
מתי יתחיל המבצע?
המבצע לא צפוי להתחיל מיד - ויש כמה סיבות לכך. הסיבה המרכזית היא שצה"ל צריך להשלים את גיוס המילואים ולהכשיר את הכוחות, כשסיבה נוספת היא ביקורו הצפוי של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בהמשך החודש בסעודיה, קטאר ואיחוד האמירויות. בישראל מעדיפים שפעולה צבאית עצימה תתרחש לאחר שהנשיא יסיים את ביקורו באזור, במטרה לא להעיב עליו בנושא המלחמה בעזה.
גורם ביטחוני אמר אתמול כי "היערכות הכוחות טרם תחילת התמרון תאפשר חלון הזדמנויות - עד לסיום ביקור נשיא ארה"ב באזור, לביצוע עסקת חטופים על-פי 'מודל וויטקוף' (שחרור של חלק מהחטופים בתמורה להפוגה וסיוע הומניטרי; א"א). במקרה כזה, ישראל תשאף לשמור בידיה שטחים שטוהרו וצורפו לרצועת הביטחון מעבר לקווי מרץ. בכל הסדר זמני או קבוע, ישראל לא תפנה את רצועת הביטחון סביב עזה, שמיועדת להגן על היישובים ולמנוע הברחת נשק לחמאס".
מה יהיה שונה במבצע - ומה ישראל תעשה עם השטחים שתכבוש?
אחרי שהתוכניות ייכנסו לתוקף - התמרון ברצועה ייראה פחות או יותר כמו שנראה עד כה, כשהשינוי יהיה בתפיסה של השטח. ברגע שצה"ל יכבוש או יטהר שטח - הוא יישאר בו, כשמילת המפתח היא "כיבוש". אבל התמרון יהיה מדורג כמו בעבר, ולא תהיה כניסה לכל הרצועה בבת-אחת.
נתניהו הבהיר בדיון שהתוכנית שונה מקודמותיה בכך ש"אנו עוברים משיטת הפשיטות לכיבוש השטחים והישארות בהם". ראש הממשלה הוסיף כי הוא ממשיך לקדם את תוכניתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לאפשר יציאה מרצון של עזתים, וכי "מתקיימים מגעים בנושא מול מספר מדינות".
לפי גורם ביטחוני בכיר, ההישארות של צה"ל בשטח תהיה בהתאם למודל רפיח, כדי למנוע את חזרת הטרור לאזורים שטוהרו. הסיוע ההומניטרי, כפי שנפרש בהמשך, יועבר לעזתים לאחר תחילת המבצע ופינוי האוכלוסייה דרומה באמצעות חברות אזרחיות ובאבטחת צה"ל - כולל תיחום שטחים סטריליים שבהם יתבצע סינון למניעת כניסת אנשי חמאס.
כמה נשלם על זה?
הרחבת המלחמה וגיוס עשרות אלפי אנשי מילואים תוך ימים עלולים לגרום כבר בקרוב לגזרות חדשות שיוטלו על הציבור, בשל העלות העצומה של חזרה למלחמה בהיקפים גדולים ברצועת עזה. גורמים בכירים במשרד האוצר כבר העלו אתמול חשש שיהיה צורך לבצע קיצוץ משמעותי מאוד בתקציבי כל משרדי הממשלה, שמשמעותו פגיעה קשה בשירותים לאזרחי המדינה, ולא נשללת גם האפשרות להעלאות מיסים חדשות, ובעיקר אלה שלא אושרו בתקציב המדינה לשנה הנוכחית, בניגוד לעמדת ראשי האוצר ורשות המיסים.
במערכת הביטחון מעריכים שחזרה למלחמה עצימה תחייב תוספות לתקציב צה"ל וזרועות הביטחון בהיקף שיכול להגיע לכ-15 מיליארד שקלים, וגם יותר מכך. גורם בכיר במשרד האוצר ציין בשיחה ל-ynet כי "חייבים לקחת בחשבון בממשלה את העלות התקציבית העצומה להרחבה מחודשת של המלחמה בעזה ובעיקר גיוס עשרות אלפי חיילי מילואים לתקופות לא קצרות. בעיקר הגיוס הזה יעלה כסף גדול מאיד ובוודאי יגרום גם נזק לצמיחה במשק וגם לזה יש מחיר לא מבוטל".
מה המנגנון החדש שיאפשר סיוע הומניטרי לעזה?
טראמפ אמר אמש בבית הלבן כי "אנחנו הולכים לעזור לאנשי עזה להשיג מזון". הנשיא, שלא התייחס במפורש לתוכניות הפעולה של ישראל ברצועה, הוסיף: "האנשים בעזה זוכים ליחס רע מצד חמאס". ישראל וארה"ב נמצאות בדיונים מתקדמים על מנגנון אספקה מאובטח לעזה, שיאפשר לישראל להיענות לבקשת טראמפ לאפשר סיוע הומניטרי - תוך שהיא מכבדת את הנחיית הקבינט ששום דבר ממנו לא יגיע לחמאס.
תפיסת ההפצה המאובטחת מתבססת על המודל של נשיא ארה"ב ושליחו למזרח התיכון סטיב וויטקוף, של קונסורציום אבטחה הומניטרי רב-לאומי, אשר נוסה לאורך מסדרון נצרים במהלך הפסקת האש האחרונה. המנגנון שנידון כרגע הוא קרן בינלאומית בהובלה אמריקנית. הקרן תהיה עצמאית, תעמוד בכל העקרונות ההומניטריים ותנוהל על-ידי גורמים מובילים בעולם ההומניטרי והמדיני. הקרן תעבוד גם מול חברות אזרחיות וגם מול עמותות ותנהל את כל החלוקה המאובטחת ברצועה. ישראל לא תשכור חברות, אלא הקרן תעשה זאת, ויש מספר חברות שמועמדות לכך (כולל UG Solutions שעבדה בנקז נצרים, אבל לא רק).
הממשל מתכוון לדרוש מכל הארגונים לעבוד דרך המנגנון המאובטח, כאשר מה שהיה - שהסיוע עובר מהארגונים לחמאס - לא יהיה עוד. גורם שמעורה בפרטים אמר כי הנשיא טראמפ ידרוש את שיתוף הפעולה של האו"ם, כשהכסף למזון יבוא מהמדינות התורמות וישראל היא זו שתקים את נקודות החלוקה.
מי יממן את הסיוע?
ישראל לא תממן את חלוקת המזון, אבל היא כן התחייבה לממן ולבצע את העבודות ההנדסיות המסיביות הנדרשות לבניית התשתית לאתרי חלוקת הסיוע המאובטחים. הצדדים מנהלים דיונים מתקדמים עם מדינות תורמות וכמה ארגונים שיממנו את פעולת הקרן. המנגנון הוא חלק מהחזון הרחב של הנשיא טראמפ לרצועת עזה, וזוהי הלבנה הראשונה במבנה החזון שלו ל"עתיד טוב יותר שם". הדבר עולה בקנה אחד גם עם מדיניותיו שלא לממן את שני הצדדים של הסכסוך.
הקרן הבינלאומית לחלוקת סיוע הומניטרי בעזה מדגישה כי תפעל בהתאם לכל העקרונות ההומניטריים, על אף דיסאינפורמציה שמופצת בנושא. מדובר במומחים, שמאמינים כי בגיבוי הממשל האמריקני ובהצטרפות האו"ם וארגונים נוספים, התוכנית תעמוד בסטנדרטים המחמירים ביותר.
נציג צה"ל בכנסת: יש שחיקה גדולה
(צילום: ערוץ הכנסת)
מה לגבי המילואים והשוויון בנטל?
בימים האחרונים מפקדים רבים במילואים הודיעו לפקודיהם שבבית להיערך לגיוס שלא היה מתוכנן. כוחות המילואים שיופעלו יחולקו ככל הנראה לשניים: גדודים שיהיו חלק התקפי וקדמי במשימות בלב השטח העזתי, וכן חטיבות שיחליפו את החטיבות הסדירות שיֵרְדוּ לרצועת עזה כדי להיות חוד החנית בפעולה החדשה.
למרות זאת, ובשעה שעשרות אלפי צווי 8 עוד נשלחים, הממשלה מנסה לקדם חוק שיפטור מגיוס רבבות חרדים. בדיון חירום שערכה אתמול הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) - שבה לא נכח אפילו לא נציג אחד מהקואליציה - נציג צה"ל הציג נתונים מדאיגים על מצב המשרתים וכשירותם. "יש שחיקה מאוד גדולה גם בגוף וגם מנטלית, משום שלא מעט יחידות סדירות נמצאות ברצף לחימה מאז 7 באוקטובר. הצרכים גדלו בצורה דרמטית הן במילואים והן בסדיר", אמר תא"ל רמי אבודרהם, ראש מטה זרוע היבשה.
תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תכנון כוח אדם בצה"ל, הציג את צורכי הגיוס בעת הזו, ואמר כי יש לצבא צורך ב-12 אלף חיילים רק במערך הסדיר, מתוכם 7,000 לוחמים והיתר תומכי לחימה. עוד אמר כי יש לשחרר מעט מהעומס העצום המונח על מערך המילואים. במקביל, יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין זימן אתמול את נתניהו ואת שר הביטחון ישראל כ"ץ לוועדה - כדי לספק הסברים להימנעות הממשלה מגיוס החרדים.
פורסם לראשונה: 22:32, 05.05.25
