"חלק מהכסף שמרתי לבר המצווה של הבן שלי"
בעוד שלוש שנים, כשטלי תחגוג לבנה אירוע בר מצווה, היא תוכל לומר שאת חלק מההוצאות כיסו "האחים" הקטנים שלו, למרות שבנה הוא ילד יחיד. אבל בואו נפתור את חידת ההיגיון הזו: טלי (32), סייעת בגן ילדים מירושלים, גרושה ואמא לילד בן עשר, תרמה לאחרונה ביציות בפעם השלישית. עבור כל סבב היא קיבלה 20 אלף שקל. "חלק מהכסף שמרתי לבר המצווה של הבן שלי בתוכנית חיסכון, ובחלק השתמשתי להחזר הלוואה שלקחתי מהבנק", היא מספרת. ובכל זאת, חשוב לה להדגיש: "התגמול הכלכלי ממש לא היה הסיבה היחידה לתרומה. הרגשתי שאני עושה גם מצווה".
עד לפני שנתיים היא לא הייתה מודעת כלל לעובדה שאפשר לתרום ביציות בישראל, עד שקרובת משפחה שלה, שבמשך שנים לא הצליחה להיכנס להיריון, סיפרה שהיא ובעלה החליטו להיעזר בתורמת ביצית ישראלית. "התחלתי לבדוק את הנושא באינטרנט, וראיתי שאני עונה על כל הקריטריונים לתרומה", מספרת טלי (שם בדוי, כמו יתר השמות בכתבה, עקב החוק בישראל שמחייב תורמות להישאר אנונימיות). "אהבתי את הרעיון שאוכל לעזור לנשים להגשים את החלום הכי גדול שלהן להפוך לאמא. ידעתי שאין תחליף לאושר הגדול הזה".
טלי: "יש לי מראה ישראלי ממוצע. אני לא חושבת שאמצא את עצמי בסיטואציה שבה אלך בקניון, אראה ילדה קטנה שדומה לי ואתהה אם היא נולדה מהביצית שלי"
את לא מרגישה שהילדים שעשויים להיוולד מתרומת הביציות שלך הם סוג של ילדים שלך שלעולם לא תכירי?
"לא. מהסיבה הפשוטה שלא נשאתי את הילד בתוכי, לא ילדתי אותו, לא הינקתי אותו ולא גידלתי אותו. כשהתחלתי לברר על הנושא, הבנתי שאני יכולה לשמש גם בתור פונדקאית ובמקרה הזה התגמול הכלכלי הרבה יותר גבוה. ובכל זאת, זה משהו שבאופן אישי הרגשתי שלא אהיה מסוגלת לעשות, שאפילו אם העובר במקרה הזה לא נוצר מהביצית שלי, העובדה שאשא אותו בתוכי תשעה חודשים ואלד אותו, תגרום לי להיקשר אליו רגשית, אבל העובדה שהילד רק נוצר מהביצית שלי לא גורמת לי להרגיש שמדובר בילד שלי".
מסקרן אותך לדעת אם הילדים שייוולדו מהתרומה דומים לך?
"הבן שלי יצא הרבה יותר דומה לאבא שלו, כך שאני לא יודעת עד כמה באמת יהיה להם דמיון מובהק אליי גם ככה. אני חושבת גם שיש לי מראה ממוצע. שיער חום, עיניים חומות, מבנה גוף סטנדרטי. בואי נאמר זאת ככה: אני לא חושבת שאמצא את עצמי בסיטואציה שבה אלך בקניון, אראה ילדה קטנה שדומה לי, ואתהה אם היא נולדה מהביצית שלי".
ומה בנוגע לאפשרות שהבן שלך בבגרותו עשוי לא לדעת אם הוא בזוגיות עם "אחותו"?
"הכינו אותי במרכז הרפואי שבו תרמתי את הביציות לאפשרות הזאת. הבן שלי עדיין קטן, אז לא סיפרתי לו מה בדיוק עשיתי, אלא רק שאני עוברת תהליך של בנות. אבל כשהוא יגדל אספר לו בגאווה ואסביר לו שהוא יצטרך לשאול את בנות הזוג שלו על נסיבות לידתן. הבנתי שלילדים שנולדו מתרומת ביצית או זרע, יש רישום מסודר במדינה, שבודקים לפי מספר תעודת הזהות עם מי הם מתחתנים, כדי למנוע נישואי קרובים".
את סבב התרומה הראשון עשתה טלי לפני שנה וחצי. "בארץ אפשר לעשות מקסימום שלושה סבבים, עם פער של מינימום חצי שנה בין כל סבב", היא מסבירה. "אני יכולה לעשות סבבים נוספים בחו"ל וזה משהו שאני שוקלת כרגע. בעיקר כי לא סבלתי משום תופעות לוואי, רק קצת אי־נוחות בבטן לקראת יום השאיבה".
שיתפת את הסביבה שלך בהחלטה שלך לתרום ביציות?
"סיפרתי להורים שלי ולחברות הטובות שלי, וכולם פרגנו. יש לי אפילו כמה חברות ששוקלות לתרום בעקבותיי. נתקלתי בביקורות שליליות רק בטוקבקים שקראתי על כתבות בנושא. בעיקר כתבו שם שהתגמול הכספי נמוך מדי להליך המורכב שנשים נדרשות לעשות עבור התרומה. שיש בזה ניצול. באופן אישי, אני לא הרגשתי ששילמו לי יותר מדי או פחות מדי".
"הסכום בארץ נמוך מדי, ראוי שיעלו אותו"
אביב (25), יועצת משכנתאות מאזור המרכז, תרמה ביציות בינואר האחרון. לדבריה, גם היא לא עשתה זאת עבור הכסף בלבד, אבל אחרי שעברה את כל ההליך, היא סבורה שהתגמול אינו מספק. "הבנתי שבמדינות אחרות בעולם, למשל בארצות הברית, משלמים עבור התרומה הרבה יותר", היא אומרת. "אני חושבת שראוי שיעלו את הסכום בישראל, בעיקר כי בארץ אין מספיק תורמות. אני עדיין לא יודעת אם אתרום שוב בעתיד, אבל אם אעשה זאת, אעדיף לתרום בחו"ל".
היא נשואה שנתיים לבת זוגה, והרעיון לתרום ביציות עלה אחרי שהיא ורעייתה החליטו להביא לעולם ילד משלהן. "אשתי בת גילי וסיכמנו שהיא תיכנס להיריון ראשונה. התחלנו לברר על טיפולי פריון ותרומת זרע, וכך נחשפנו גם לאופציה של תרומת ביציות. שתינו חשבנו שזה רעיון טוב שאתרום, ממגוון סיבות. בתור התחלה, להחזיר לעולם בחזרה. אנחנו לא היינו יכולות להביא ילד לעולם ללא תרומת זרע, ובאותה מידה הבנו שיש זוגות שלא יוכלו להביא ילד לעולם ללא תרומת ביצית. כמו כן נאמר לי שאם אתרום ביציות, יוכלו להקפיא כמה ביציות שלי לשימושי בעתיד. מאחר שאני לא מתכננת להרות בשנים הקרובות, זה נשמע לי רעיון מצוין, גם כי לפי החוק בישראל אישה יכולה להקפיא ביציות רק מעל גיל 30 וזה הליך שעולה כסף. כאן קיבלתי את זה בחינם".
שיתפת עוד בני משפחה בהחלטה?
"סיפרתי לאמא שלי ולאחותי. אף אחת מהן לא ניסתה לשכנע אותי לא לעשות את זה, אבל שתיהן שאלו אם לא יפריע לי שיהיו בעולם ילדים שמבחינה גנטית הם שלי. עניתי להן שממש אין לי בעיה עם זה, שבעיניי מה שהופך ילד לשלך זה הגידול שלו מהרגע שהוא נולד. לצורך העניין, הילד שתלד אשתי לא יהיה מבחינה גנטית שלי, אבל אני ארגיש שאני אמא שלו לכל דבר".
אביב: "אשתי בת גילי, וסיכמנו שהיא תיכנס להיריון ראשונה. התחלנו לברר על טיפולי פריון ותרומת זרע, וכך נחשפנו גם לאופציה של תרומת ביציות"
בניגוד לגבר שתורם זרע, תרומת ביציות עבור אישה מחייבת הליך רפואי עם הרדמה.
"נכון. את צריכה לעבור הרבה בדיקות לפני שבכלל מאשרים לך לתרום, להזריק לעצמך קרוב לשבועיים הורמונים, לעשות במהלך הזמן הזה בדיקות דם ואולטרסאונד, ואז גם לעבור הרדמה לצורך שאיבת הביציות. אני מודה שבהתחלה חששתי, כי אמרו לי שיכולות להיות תופעות לוואי לא נעימות מההורמונים, אבל לשמחתי סבלתי רק קצת מנפיחות בבטן, ממש כמו במהלך מחזור".
מה בנוגע לסיכונים אפשריים מההליך?
"הסבירו לי שאין כל סיכון בלקיחת הורמונים כל עוד אני אישה בריאה. בנוסף, הסבירו שההליך לא אמור בשום אופן לפגוע ברזרבה השחלתית שלי ובסיכויים שלי להביא לעולם ילדים בעתיד".
"לאמא שלי אין נכדים ממני, אבל כבר יש לה מתרומת הביציות שלי"
רותם (27), מתווכת נדל"ן, רווקה מבאר שבע, תרמה לפני חודש ביציות בפעם השלישית. את סבב התרומה הראשון שלה עשתה בגיל 24. "במסגרת עבודתי הגיע אליי זוג בשנות ה־40 לחייו שרצה לקנות בית", היא מספרת איך נחשפה לנושא לראשונה. "באופן טבעי שאלתי כמה ילדים יש להם, הם ענו שעדיין אין להם, ואז הם סיפרו שהם מנסים כבר שנים להיכנס להיריון ושבדיוק עכשיו הם בהליך של חיפוש תורמת ביצית. לא היה לי נעים לתחקר אותם, אבל אחרי הפגישה נכנסתי לגוגל כדי להבין, ואז הרגשתי שאני חייבת לתרום ביציות משלי".
למה בעצם?
"אני אדם מאמין ואוהבת מאוד להתנדב ולתרום. בין היתר אני תורמת בקביעות מעשרות - מכל עסקה שאני עושה אני תורמת 10% לצדקה. מבחינתי, לעזור לזוג חשוך ילדים להגשים את החלום הכי גדול שלו להפוך להורים, זאת זכות ענקית. אולי קצת מוזר לומר את זה, כי בסופו של דבר כן שילמו לי כסף עבור ההליך, אבל מבחינתי, אין לזה מחיר. אם בזכות חלקיק קטן שיצא לי מהגוף יש היום מישהי שקוראת לעצמה 'אמא', לגמרי עשיתי את שלי".
רותם: "בעקבות זריקות ההורמונים הייתה לי התפרצות של אקנה, סבלתי מכאבי בטן, ואחרי השאיבה הייתי מושבתת שבוע. גם מבחינה נפשית לא היה לי קל"
הסכום שקיבלת לא היווה עבורך שום שיקול?
"אני לא רוצה להשתחצן חלילה, אבל אני מרוויחה לא רע מהעבודה שלי. אם עושים חישוב קר, בפועל יצא שלא רק שלא הרווחתי כסף, אלא שאפילו הפסדתי. אני עצמאית. עבור כל סבב של תרומה הייתי צריכה להחסיר ימי עבודה כדי לנסוע למרכז הארץ, לעבור בדיקות, שלא לדבר על ההליך עצמו שלא היה לי פשוט בגלל ההורמונים והשאיבה".
מה את יכולה לספר על תופעות הלוואי?
"הבנתי שמדובר במשהו מאוד אינדיבידואלי ושיש נשים שההורמונים בקושי משפיעים עליהן, אבל עליי הם השפיעו קשות, בעיקר בסבב הראשון. הייתה לי התפרצות של אקנה, סבלתי מכאבים קשים בבטן התחתונה, ואחרי השאיבה הייתי מושבתת שבוע. גם מבחינה נפשית לא היה לי קל. סבלתי ממצבי רוח בגלל ההורמונים ולא יכולתי לעשות ספורט. תוסיפי לזה את נושא דימוי הגוף. עד גיל 21 סבלתי מעודף משקל, אבל אז התחלתי להיכנס חזק לכושר. מבחורה שמנמנה הפכתי לבחורה חטובה עם ריבועים בבטן, כך שלראות את עצמך פתאום במשך שבועיים עם בטן נפוחה כאילו את בחודש הרביעי, לא היה עבורי עניין פשוט".
ועם זאת, החלטת לתרום עוד פעמיים.
"שנה אחרי הסבב הראשון התקשרה אליי אחת האחיות מהמרכז הרפואי שבו תרמתי. היא סיפרה לי ששלוש נשים אוטוטו עומדות ללדת בזכות הביציות שלי. היא אמרה שזה הישג מדהים, ולכן הרגישה צורך ליידע אותי. ברגע ששמעתי את זה, הרגשתי שאני חייבת להמשיך בשליחות שלי. אמרתי לעצמי: בסדר, אז לא תרגישי טוב כמה ימים. אבל כל זה מתגמד לעומת הסבל שנשים שאינן יכולות להביא ילדים מרגישות במשך שנים".
את מי שיתפת מסביבתך הקרובה?
"האדם הראשון ששיתפתי היה הרב שלי. היה לי חשוב לבדוק איתו שזה מותר מבחינת ההלכה. הוא אמר שזה אפילו מבורך. בהמשך שיתפתי את אמא שלי וחברה טובה שלי. החברה הביעה הסתייגות, אמא שלי התלהבה מאוד. לאמא שלי עדיין אין נכדים משלה, ואנחנו כל הזמן מתבדחות על זה שהיום היא כנראה סבתא בלי לדעת. אבל בשורה התחתונה היא כמוני. היא מבינה את חשיבות המעשה ויודעת בו־זמנית לבצע את ההפרדה: שהילד אולי יכול להיראות חיצונית קצת כמוני, אבל מעבר לזה אין משהו רגשי".
בבוא היום, כשתתחתני ותרצי להביא ילדים משלך, תספרי לבעלך שתרמת ביציות?
"אני כרגע בזוגיות טרייה. את סבב התרומה האחרון עשיתי כשהייתי איתו, וכמובן שיתפתי אותו. הוא שאל בעיקר שאלות ענייניות כמו למה חשוב לי לעשות את זה ואם אין בזה משהו מסוכן, אבל חוץ מזה זה לא הפריע לו".
מסקרן אותך לדעת איך נראים הילדים שנולדו מהביציות שלך?
"האמת היא שכן. אני תמיד צוחקת ואומרת לבן הזוג שלי: 'אם תראה ילדה שדומה לי, תדע שהיא יכולה להיות מתרומה שלי'".
יש נשים שחוששות מההשלכות הבריאותיות של הזרקת הורמונים.
"ביררתי עם הרופא בקליניקה שבה ביצעתי את התרומה וגם עם רופא המשפחה שלי. שניהם הרגיעו אותי והסבירו לי שאין סיכון ממשי. אני אדם עם אמונה חזקה מאוד ולכן מאמינה שאם חלילה היה צריך להגיע אליי סרטן, הוא היה מגיע בלי קשר למצווה שעשיתי. יותר מזה: אני מאמינה שאדם שעושה מצווה - שומרים עליו מלמעלה".
6 שלבים בדרך לתרומה
פרופ' אלון קדם, מומחה לגינקולוגיה ומנהל בנק הזרע ותרומת ביצית B-MOM בבית החולים "הרצליה מדיקל סנטר", מסביר שתרומת ביציות בארץ חייבת להיות אנונימית. תורמת לא יכולה לתרום לקרובת משפחה או למישהי שהיא מכירה, ולמקבלת התרומה אין אפשרות לדעת פרטים מזהים על התורמת.
זהו ההליך שכל תורמת צריכה לעבור, לפי פרופ' קדם:
שלב ראשון: "על התורמת למלא שאלון שמכיל שאלות כלליות ושאלות רפואיות - תחביבים, תיאור מראה חיצוני, מה היא עשתה בצבא, מה היא למדה ובמה היא עוסקת (מבקשי התרומה יוכלו לראות בהמשך את כל הפרטים האלה של התורמת בלי תמונה שלה).
"כמו כן עליה לציין אם היא או בני משפחתה אובחנו עם מחלות נפשיות, מחלות נוירולוגיות כמו אוטיזם ומחלות נוספות כמו קרישיות יתר ומחלות לב. המטרה היא גם להבטיח עוברים בריאים וגם לא לסכן את בריאות התורמת".
שלב שני: "המועמדת לתרומה מוזמנת אלינו לקליניקה שבה אנחנו מסבירים לה על התהליך בפירוט, עושים לה בדיקת אולטרסאונד כדי לוודא שהרחם והשחלות שלה תקינים ומבצעים בדיקת דם כדי להעריך את הרזרבה השחלתית שלה".
שלב שלישי: "האישה מופנית לפגישה אצל פסיכולוג שנועדה להעריך את אישיותה ואת מצבה הנפשי, ולבדוק שהיא עצמה החליטה לתרום ולא עומד מאחורי זה אף אדם שמאלץ אותה לעשות זאת עבור הכסף, וכן שהיא מבינה היטב את המשמעות של התרומה - שהיא מסוגלת לבצע ניתוק רגשי ולא תראה בילדים שעשויים להיוולד מהביציות ילדים שלה".
שלב רביעי: "המועמדת מופנית לוועדה המאושרת על ידי משרד הבריאות, שבה יושבים בין היתר רופא, עורך דין, פסיכולוג ורב. אם היא מקבלת אישור, היא מתבקשת לעבור בדיקות נרחבות יותר, ובהן בדיקות דם גנטיות ובדיקת שד. בסיום נחתם איתה חוזה שמאגד בתוכו את התנאים ואת הסכום שעומד על 20 אלף שקל, על פי החוק בישראל".
שלב חמישי: "מרגע שהיא מקבלת וסת היא מתבקשת לעבור בדיקת דם ואולטרסאונד גינקולוגי אחת לכמה ימים לצורך מעקב זקיקים, ובהתאם נדרשת להזריק לעצמה הורמונים 10-12 יום".
שלב שישי: "תהליך שאיבת הביציות, שמבוצע תחת הרדמה כללית קלה. שעה וחצי לאחר מכן היא כבר משוחררת לביתה".
סיכונים וסיכויים
"מאחר שמדובר בנשים צעירות ובריאות, שיעור הסיבוכים נמוך מאוד", מסביר פרופ' קדם. "הזרקת ההורמונים עשויה להשפיע קצת על מצב הרוח ולייצר נפיחות ואי־נעימות בבטן באופן זמני. משנת 2019 עברו אצלנו קרוב ל־250 תורמות, ומתוכן היו רק שלושה מקרים של נשים שהגיעו למיון אחרי השאיבה, עקב כאבי בטן שנבעו משחלות מוגדלות מאוד, אך מדובר במצב לא מסוכן שחולף מעצמו".
האם ההורמונים עלולים לגרום להתפתחות סרטן?
פרופ' קדם: "הדבר היחיד שידוע הוא שהורמון האסטרוגן יכול להאיץ גדילה של תאים ממאירים שכבר קיימים ולגרום עקב כך לעלייה בשכיחות סרטן השד. זו בדיוק הסיבה שלפני שאנחנו מאשרים לאישה לתרום, צריך שתהיה לה בדיקת שד תקינה".
האם לא עדיף לזוגות בארץ להשתמש בתרומת ביצית מחו"ל?
"כיום 90% מהמטופלות בארץ מקבלות תרומת ביצית מחו"ל, בעיקר ממזרח אירופה. השאיפה שלנו היא שיהיה גיוון ושאנשים ישתמשו גם בתרומות מחו"ל וגם בתרומות מהארץ, בעיקר כדי למנוע נישואי קרובים בעתיד.
"לחלק מהזוגות חשוב שהביצית תגיע מתורמת יהודייה. אחרים מעדיפים תורמת מישראל כי חשוב להם שלילד או לילדה יהיה מראה ישראלי, ולאחרים חשוב מאוד הפיקוח של משרד הבריאות בארץ".
