מעבר ללבוש, לעיצוב ולמתנות הקטנות שהאורחים מקבלים בסיום האירוע, בשנים האחרונות החלו משפחות להשקיע גם בחופה אישית: חופה שעוברת מדור לדור או בין אחים, חופה שמכבדת חבר אהוב שעבר מן העולם או חופה שכל בני המשפחה עיצבו יחד.
שולמית רון ("השולמית, חופות ואמנות ישראלית"), יוצרת בקווילט, הכינה לבנה חופה מעשה ידיה, וכך עלה במוחה הרעיון להציע גם שירות של הכנת חופות. "אנשים משקיעים המון כסף בשמלה ליום אחד או בשפע של אוכל. יש אנשים שרוצים להטביע חותם אישי גם בחופה עצמה", היא אומרת. "חופה היא משמעותית באירוע, ואפשר ליצוק לתוכה תכנים משפחתיים, לשלב בדים מבגדים של דורות קודמים במשפחה או מבגדי ילדות של החתן והכלה".
5 צפייה בגלריה
חופה בעיצוב שולמית רון לזכר אהרון גור. פסוקים בצורת מעגלים כסמל למעגל החיים
(צילום: עמיר בוחניק)
הכנת חופה אישית בקווילט עשויה לעלות עשרות אלפי שקלים, ולכן רון מציעה גם חופה במחיר עממי יותר: ציור צבעי מים מודפס על בד, שבמרכזו החתן הכלה יכולים לשלב הדפסה אישית.
גורי פרידלנדר ("גורינקה, הדפס בוטני וצביעה טבעית"), שיוצרת הדפסים בוטניים, מספרת שבשנים האחרונות הרעיון של הכנת חופה אישית תופס תאוצה. "אמא ובת הגיעו אליי לסדנת הכנת מפות. הן התלהבו מהתוצאה והחליטו ליצור מהמפה שהכינו את החופה לבת שעמדה להתחתן. בסדנאות שאני עורכת להכנת חופה משתתפים לעתים כל בני המשפחה, לעתים רק צד אחד של המשפחה או רק הנשים. לפעמים הכלה מגיעה עם חברות לאירוע בסגנון מסיבת רווקות. אני חושבת שזו הזדמנות לחיבור בין המשתתפים וליצירה של משהו משותף שמביע כוונה לגבי העתיד של בני הזוג. היצירה נעשית באמצעות צמחים וזה משמעותי, כי יש משהו מיוחד ברעיון לסמל את הכוונות לעתיד באמצעות היופי של הטבע".
כאן עומדים בכיף
נועה נאמן (47) מגני תקווה, מחכה כבר לדור הבא של המשפחה, אך עדיין לא חיתנה אף ילד או אחיין. לרגל יום הולדתה ה־80 של אמה, לפני כחודשיים, החליטה ליצור פעילות משפחתית משותפת שהתוצר שלה ישמש את בני המשפחה בהמשך. "יש לי שתי אחיות ואח, ובינתיים יש עשרה נכדים במשפחה. הנכדה הכי גדולה בת 27 והנכד הצעיר ביותר בן שלוש", היא מספרת. "חשבתי להכין חופה שתלווה אותנו בכל החתונות העתידיות, יצירה משותפת שתישאר איתנו לנצח.
"הגענו לסטודיו של גורי פרידלנדר, הבד נפרש, ואנחנו הנחנו עליו פרחים ועלים בטכניקה שמאפשרת לפיגמנטים לעבור לבד. כולם היו שותפים בפעילות, כולל המטפלת של סבתא. השארנו במרכז הבד עיגול שאפשר לשלב בו משהו אישי בעתיד, כמו משפט רקום או שמות. בזמן שהחופה הוכנסה לסיר להתבשל עם הצמחים, אנחנו עשינו פעילות משפחתית עם סבתא, ועכשיו יש לנו חופה שרק מחכה למלא את התפקיד שלה וגם נושאת איתה זיכרון".
טלי מצליח, מטפלת הוליסטית ומייסדת "לבנדר קוסמטיקה טבעית" ממושב עין עירון, רצתה להכין לחתונה של בתה בר (29) חופה אישית משפחתית. לפני כחצי שנה היא הזמינה את כל בנות המשפחה משני הצדדים לסטודיו של פרידלנדר, כדי ליצור חופה משותפת. "אנחנו משפחה שמחוברת ליצירה ולצמחים, כך שהרעיון ליצור חופה בסימן צמיחה, עלים ופרחים התאים לי מאוד. בתהליך היצירה השתתפו כל נשות המשפחה, גם מהצד של החתן, כי רציתי ליצור אירוע שמחבר לשבט הנשי שילווה את המשך הדרך של בני הזוג.
"בזמן הסדנה מצאנו גם זמן למפגש היכרות, שבו כל משתתפת נתנה לבר טיפ לחיים. התוצאה הייתה מרהיבה והעניקה לטקס החתונה רובד מיוחד. יש משהו ביצירה משותפת שמעניק עוצמה. הנשים הקרובות ליוו את הטקס של החתונה כשחלק מהיצירה שלהן נמצא על החופה. זה אינטימי ומרגש. התוכנית של בני הזוג היא למתוח את החופה על מסגרת ולתלות אותה בבית, כך שהיא תלווה אותם בהמשך החיים".
דרך לזכור
דוד אוחנה, בן 22 במותו, נפטר בטיול בדרום אמריקה לפני כשלוש שנים. אוחנה היה אלרגי לחלב, ואף שהדגיש את זה בכל ארוחה, אחד העובדים במסעדה שבה אכל כנראה טעה והגיש לו מאכל שהכיל חלב. מזרק האפיפן לא עזר ואוחנה, שהובהל לבית חולים מקומי, נפטר.
נועה בן הראש: "בזמן שמחות האובדן מציף מאוד, אבל החופה נותנת תחושה שדוד בכל זאת איתנו"
אוחנה היה חלק מחבורה של כעשרה חברים שגדלו ביחד בשכונת רמות בירושלים. חברתו אביה נועה בן הראש, סטודנטית למערכות מידע, מספרת שהגיעה לשולמית רון עם שאר החבורה, ויחד תכננו חופה שדרכה דוד ימשיך להיות חלק מהחיים שלהם. החופה כבר שימשה בכמה חתונות. "בזמן שמחות האובדן מציף מאוד, אבל החופה נותנת תחושה שדוד בכל זאת נמצא איתנו", אומרת בן הראש.
5 צפייה בגלריה
מרים וינון יעקב ובני משפחתם בחופה בעיצוב שולמית רון לזכר דוד אוחנה. ממשיך להיות חלק מהחיים
(צילום: אלבום פרטי)
צפי גור, אלמנתו של אהרון גור, איבדה את בעלה לפני כשלוש שנים וחצי באופן פתאומי, כשהוא בן 36. צפי היא קלינאית תקשורת ואהרון עסק בחינוך. "אהרון היה אדם בריא עם הרבה תוכניות לעתיד", היא מספרת. "הוא התקבל לעבודה חדשה, היה בתהליכים מתקדמים לתרומת כליה ונרשם ללימודי תואר שני נוסף בעבודה סוציאלית. אבל ביום אחד הכול השתנה". בערב יום כיפור גור פונה לבית החולים, ולאחר כשבועיים נפטר, כנראה בגלל חיידק אלים.
בני הזוג הכירו דרך חברים, כשהיו כבני 23, ולאחר כשמונה חודשים החליטו להתחתן. במשך 12 שנים של נישואים הביאו לעולם שלושה ילדים – בת 14, בן 13 ובת שבע. כמה חודשים לאחר מותו הפתאומי, אחיו הצעיר של אהרון הודיע למשפחה שהוא מתחתן. "הרגשתי שאני חייבת לעשות משהו כדי להגיע לחתונה בלב שלם", מספרת גור, "כדי להרגיש שגם אהרון נוכח איכשהו באירוע, להביא אותו איתי לשם. שמעתי על חבר מהשכונה שנהרג בצוק איתן והמשפחה שלו הכינה חופה לזכרו, והחלטתי שזה יכול להתאים גם להנצחה של אהרון. חופה זה אירוע משפחתי, ואהרון היה איש משפחה, בן זוג ואבא מדהים. הוא השקיע במשפחה את כל כולו והיה גאה בה מאוד. ידעתי שאני רוצה שיהיו בחופה צבעי תכלת של שמיים וירוק של טבע, כי סוכות, שבו הוא נפטר, הוא חג של צמיחה.
5 צפייה בגלריה
שולמית רון וצפי גור בחופה לזכר אהרון גור. חלק מהבדים נתפרו מחולצות שלו
(צילום: אלבום פרטי)
"חלק מהבדים של החופה נתפרו מחולצות של אהרון ומבד שנשאר לי משמלת הכלה. זו הייתה הזדמנות בשבילי לתת לכאב מקום בצורה העמוקה ביותר, כי עד אז לא נגעתי בכלל בבגדים שלו. זו הייתה גם הזדמנות להוציא מהכאב המשכיות וחיים חדשים. דיברתי כמובן עם אחיו וגיסתי לעתיד והם בירכו על הרעיון, וכך הגעתי אל שולמית רון ויצרנו חופה שהיא אמנם לזכר אהרון, אבל כל זוג שמשתמש בה יכול להוסיף אלמנטים אישיים ליריעה".
הפסוקים שנבחרו לחופה כתובים בצורת מעגלים, כסמל למעגל החיים. "החופה מסמלת מבחינתי את החיבור בין השמיים והארץ. צבע התכלת, צבע הרקיע, מסמל את המפגש עם הנצח, עם עולם הנשמות שנוכחות בחופה. השכינה שיורדת לשכון בבית חדש שזוג מקים בישראל", היא אומרת.
החופה לזכר אהרון גור שימשה כבר בלא מעט חתונות של בני משפחה ושל חיילים. "למרות האסון הגדול שלנו, חופה היא חיבור לחיים ולעתיד", אומרת גור. "אנחנו גרים בקהילה מעורבת של חילונים ודתיים, וגם החיבור הזה מאפיין מאוד את אהרון. הייתה לו חזות של דוס, אבל הוא היה אדם של חיבורים. היה חשוב לו הלב ולא הטייטל".
