מעיין ארזי מלינרסק, מנכ"לית עמותת "שוות": "שבוע הנערה הישראלית, שיזמה עמותת ’שוות‘ הפך לאירוע ההשראה הנשי הגדול בישראל. השנה ייקחו חלק בפעילות למעלה מ־3,500 דוברות מעוררות השראה, שייפגשו עם כ־100,000 בנות ובני נוער מרחבי הארץ.
”הנשים המתנדבות הן מהמובילות במשק, מכל סקטור ומכל מקצוע והן ממחישות לנערות שהעולם פתוח בפניהן. השנה, שבוע הנערה הישראלית יוצא תחת המסר ‘העולם מחכה לך’ - שנולד במטרה לחבר נערות צעירות לתחושת המסוגלות וההצלחה, תוך התגברות על אתגרים וחששות כשהמסר הוא – ‘זה לא גדול עלייך, תגדלי לתוך זה’. על רקע השנה וחצי האחרונות שהדגישו עד כמה מקומן של נשים במוקדי עשייה ולקיחת החלטות הוא קריטי, המסר הזה חשוב במיוחד.
”בתוכניות של ’שוות‘, מצפון הארץ ועד דרומה, אנחנו עובדות מדי יום עם אלפי נערות, מחזקות את ביטחונן העצמי לטווח הארוך ומעניקות להן כלים מעשיים למימוש הפוטנציאל שלהן.
”המפתח לשינוי טמון ביצירת מודלים נגישים לחיקוי והשראה. ככל שיותר נערות יגדלו בתחושת ביטחון וערך עצמי גבוה, כך נראה בעתיד יותר ויותר נשים בתפקידי מפתח, פורצות דרך ומנהיגות, וזה המקום החשוב של כל אחת ואחת מאיתנו – להראות להן שאנחנו מניחות היום יחד יסודות חזקים להמשך החיים, שאנחנו סוללות יחד את הדרך זו עבור זו, ושואפות גבוה למימוש סל היכולות והפוטנציאל שלנו, לטובת עיצוב פני החברה והדור הבא”.
עמותת "שוות" חיברה בין שגרירות של העמותה לבין בכירות במשק שחלקו מניסיונן. לפניכם השאלות והתשובות.
נשים בהנהלה: לא רק שוויון אלא מפתח להצלחה
שואלת: אלכסנדרה ישראלוב, זוכת אות שוות ושגרירת שוות, בת 16 מאשדוד
עונה: יעל נבו, סמנכ”לית בכירה והיועצת המשפטית של קבוצת שטראוס
4 צפייה בגלריה
יעל נבו ואלכסנדרה ישראלוב (בעיגול). נשים חשובות להצלחה ארגונית
(צילום: עוז תלם; מהאלבום הפרטי)
האם חשוב לדאוג לנוכחות של מנהלות נשים בהנהלות?
“נוכחות של נשים בהנהלות חשובה, לא רק למען קידום שוויון, אלא גם לשם הצלחה ארגונית. נשים מאיישות 48% משדרת הניהול בחברת שטראוס, ו־66% נשים מהדירקטוריון של הקבוצה. שוויון הזדמנויות הוא ערך שמחייב אותנו בשטראוס בכל הרמות.
"מהניסיון שלי בארגונים גדולים, אני מאמינה כי נשים מביאות איתן פרספקטיבות חדשות, חוויות ייחודיות ודרכי חשיבה מגוונות, שיכולות להעשיר את תהליך קבלת ההחלטות ולהוביל לתוצאות יצירתיות ומעמיקות יותר. מעבר לכך, נוכחות נשים בתפקידים בכירים מייצרת מודלים לחיקוי ומעודדת נשים אחרות לשאוף לתפקידי ניהול. כאשר נשים מצליחות לפרוץ את הגבולות ולהתמקם בהנהלות, זה לא רק משנה את הדינמיקה בארגון – זה גם יוצר תרבות של שוויון והזדמנויות שוות, שתורמת לשיפור ביצועים, חדשנות והצלחה ארוכת טווח. אני מקווה שבקרוב לא נצטרך לנהל את השיח הזה על קידום נשים מפני שהתפקידים יאוישו פשוט על פי מי שהכי מתאים לתפקיד".
איך מעודדים נערות לשאוף לתפקידים בכירים בעתיד המקצועי שלהן?
"כדי לעודד נערות לשאוף למצוינות בכל דבר שהן עושות וכפועל יוצא מזה - לשאוף בהמשך לתפקידים בכירים, צריך לשקף ולהראות להן שמדובר במשהו שיכול לקרות גם להן.
"חשוב לחשוף אותן למודלים לחיקוי של נשים שהצליחו בתחומים שונים ולצד הקריירה שמרו גם על איזון בית־עבודה. כדאי לפתוח להן הזדמנויות לקחת יוזמה, להוביל פרויקטים או להשתתף בסדנאות לפיתוח כישורי מנהיגות, כפי שגם אנחנו מציעים לנשים העובדות אצלנו בשטראוס. כל זה עוזר להן לפתח ביטחון עצמי ולראות את עצמן מצליחות בתפקידים בכירים. ארגונים והנהלות צריכים לאפשר שיח פתוח על שוויון ולדבר על איך נשים בתפקידים בכירים מביאות לשינוי אמיתי בארגונים ובחברות".
שוק ההון אינו עניין של מגדר. תשתלבי בו כבר היום
שואלת: נעמה אהרוני, זוכת אות שוות ושגרירת שוות, בת 16 מבוסטון, ארצות הברית
עונה: אלה אלקלעי - יו”ר IBI קרנות נאמנות
4 צפייה בגלריה
אלה אלקלעי ונעמה אהרוני (בעיגול). להיות שותפות יותר בקבלת ההחלטות
(צילום: יח”צ IBI; מהאלבום הפרטי)
שוק ההון נחשב “גברי” ונשים נרתעות מהעיסוק בו. מהי משמעות העובדה שפחות נשים לוקחות חלק בעולם הזה?
“לעובדה שנשים נמנעות מלהיכנס לשוק ההון יש כמה השלכות. זה אומר שהן לא שותפות בקבלת החלטות ומישהו אחר מחליט עליהן; זה אומר שהן לא שותפות פעילות בקביעת המטרות הפיננסיות המשפחתיות ושלבני הזוג שלהן אין עם מי להתלבט לגבי רמת הסיכון ואופי ההשקעה - אלו החלטות שעדיף לקבל אחרי שדנים בהן, ולא לבד. למשל, ההחלטה לא לקנות מכונית חדשה אלא להשקיע את כל הכסף המיועד לרכישה במניית טסלה. לכאורה, זה עשוי להישמע כדרך הכי הגיונית, אבל אם מדברים על זה עולות אפשרויות נוספות ורעיונות שהם אולי טובים יותר.
“המשמעות של הימנעות הנשים משוק ההון היא גם שהן לא מתאמנות ולא רוכשות ניסיון. כמו לרכוב על אופניים או ללמוד לשחות, להשקיע זו מיומנות שצריך לצבור בה ניסיון. זה אומר שהן לא קשובות לאקטואליה פיננסית ושמונחים כמו אינפלציה, ריבית, שערי חליפין, השפעת AI וכו’ עוברים ברעש סביבנו, אבל לא שימושיים בשיפור ההשקעות שלנו או בבניית הקריירה שלנו. כך, לגברים סביבן נוצר יתרון יחסי משמעותי”.
איך לדעתך מתגברים על חסמים ומעודדים עוד נשים ונערות לקחת חלק בעולם הפיננסים וההשקעות?
“קשה מאוד להתגבר על תהליך החיברות שפועל לשכנע אותנו שטיפול בכסף הוא התפקיד של הבנים והגברים בחיינו ושאנחנו לא חייבות לבזבז על זה זמן. כמו בכל תהליך של חיברות, אנחנו קולטות את המסרים החברתיים מהאנשים בחיינו, מהתרבות, מבית הספר וכו’. לכן, שינוי מקיף שישפיע על רבות חייב אם כן להיות מערכתי. שינוי מקומי ניתן כמובן לעשות בכל מקום. למשל, במסגרת המשפחה אפשר לדבר על השקעות. אפשר גם לתת בכל יום הולדת כמתנה לבעל או לבעלת השמחה מניה או קרן נאמנות ולדבר עליה. אפשר לשוחח בבית הספר על אקטואליה פיננסית, וניתן לשלב את זה בכל שיעור – חשבון, ספרות, היסטוריה וכו’. בנוסף, ניתן להראות דוגמה אישית – אם בקהילה יהיה חוג כמו “מאמאנט” ופעילויות דומות, תהיה לזה השפעה לא רק על הנשים עצמן, אלא גם על הבנות שלהן ושל השכנות שלהן.
“ועוד דוגמאות: אם יותר סלביות ידברו על איך הן השקיעו את המיליון הראשון שלהן, כנראה שתהיה לזה השפעה משמעותית. בנוסף, אם בעיתונות הכלכלית, ברדיו ובטלוויזיה ידברו על הנושא בשפה שוויונית וישלבו נשים באולפנים ובפרשנויות, המסר החברתי שהשקעות הן עסק של נשים ייקלט”.
איך להצליח בקריירה? תשכחי מ”שחור־לבן”
שואלת: שני עפרוני, זוכת אות שוות ושגרירת שוות, בת 16 מנתניה
עונה: נגה בנר־סוארי, סמנכ”לית שיווק ביוניליוור ישראל
4 צפייה בגלריה
נגה בנר־סוארי ושני עפרוני (בעיגול). להיות חלק ממעגלים חברתיים
(צילום: רפי דלויה; מהאלבום הפרטי)
מה לדעתך הדבר שהכי חשוב שנדע כבר בגיל צעיר, על קריירה וקבלת החלטות גדולות?
“אני מאמינה שהדבר הכי חשוב לנערות הוא ללמוד כבר בגיל צעיר להיות חלק ממעגלים חברתיים שונים. מה שאת חווה בבית זה לא מה שאת חווה במעגל החברות שלך ובטח לא מה שאת חווה בכיתה או בתנועת הנוער. זה יכול להיות מאתגר, אבל זה גם יכול ללמד אותך הרבה.
“זה מתקשר לדבר חשוב נוסף, שהוא גמישות ופתיחות מחשבתית. לאנשים צעירים בכלל ולנערות בפרט יש לפעמים נטייה לראות את העולם בצורה קיצונית, ‘שחור־לבן’. הן חושבות שאם אנשים הם לא כמותן, הם ודאי מוזרים. ‘או שאת איתי או שאת נגדי’. זה לעתים מפריע ללמידה ולהתפתחות.
“ולבסוף, אני מאמינה גדולה בלחזק את החוזקות שלך. לרוב, מה שאת טובה בו הוא גם משהו שאת מחוברת אליו רגשית, מה שמפעיל וממלא אותך. אני מאוד ממליצה לזהות את התחום שבו את טובה ולכוון אליו, ואת השאר לנסות וללמוד על הדרך. אצלי זה היה היכולת להתחבר ולהוביל אנשים, מנהיגות. תמיד הסתכלתי על נשים מנהלות ומנהיגות שהיו בסביבתי, מכל אחת למדתי משהו ובעיקר קיבלתי השראה”.
מה היו האתגרים המשמעותיים ביותר שנתקלת בהם במהלך הקריירה, ואיך הם עיצבו את תפיסת העולם המקצועית שלך?
“אתגר שהיה משמעותי מאוד עבורי היה להיות מנהלת בפעם הראשונה, כשעוד לא ידעתי איך נכון להניע אנשים קדימה, מה שהיווה אתגר לא פשוט עבורי. בהמשך ראיתי שבכל שנה שעשיתי בתפקיד דייקתי יותר ויותר את הזהות שלי כמנהלת. אתגר משמעותי נוסף היה להחליט לצאת מאזור הנוחות שלי. עבדתי כ־13 שנים במקום עבודה אחד שאהבתי מאוד והייתי מחוברת אליו, אבל בשלב מסוים הבנתי שאם אני רוצה להתפתח ולמצות את היכולות שלי, שאני יודעת שיש לי, אצטרך לעבור למקום חדש.
“אני מאמינה מאוד בגמישות ובהסתגלות למצבים משתנים. מתחילת הקריירה שלי אני עובדת בשוק מוצרי הצריכה, שהוא שוק מאוד דינמי וסוער. כל הזמן יש משברים והשינויים הם מהירים ותכופים מאוד. מה שהיה שיא החדשנות לפני שנתיים יכול להיות לא רלוונטי עכשיו ומה שחשבת שהולך להיות טרנד לוהט והשקעת בו המון, פתאום מתאדה. השינויים האלה מחייבים אותך להיות ערנית כל הזמן, לצפות את השינוי ולהשתנות בעצמך. הכורח לחפש ולמצוא פתרונות יצירתיים כל הזמן משאיר אותי במתח של עשייה ומשמר את העניין שלי בעבודה”.
