ועדת גרוניס, שאישרה את מינויו של אלוף (במיל') דוד זיני לראש השב"כ, התעלמה משורה של אזהרות, שאלות ותמיהות שהועברו אליה מהשב"כ דרך משרד המשפטים ומלשכת היועמ"שית, כך נודע ל-ynet. בין השאר, הוועדה לא בחנה את האפשרות לניגוד עניינים הנובע מקרבת אחיו של זיני למשפחת נתניהו, לא בדקה את סוגיית המסמך הסודי והתעלמה מתלונה במשטרה בחשד לביצוע עבירת ביטחון מידע חמורה שהוגשה נגדו בעניין הוצאת מסמך מסווג מרשות הצבא. גורמים משפטיים בכירים מותחים ביקורת חריפה על תפקוד הוועדה, שלטענתם "התעלמה ממידע המטיל צל כבד על טוהר המינוי".
אמש חשף עיתון "הארץ" שהוועדה התעלמה גם ממידע סודי שהגיע אליה מהשב"כ, שלפיו מעט לפני מינויו נפגש זיני עם איש המילואים בשב"כ א', שחשוד בעבירות חמורות ביותר. אתמול הודיעה המחלקה לחקירות שוטרים כי יוגש נגד אותו איש מודיעין כתב אישום בכפוף לשימוע, בחשד לפגיעה בביטחון המדינה, החלטה שרק מחמירה את המעשה של זיני. בכיר מאוד בשב"כ לשעבר שפרש לאחרונה אמר ל-ynet כי "אחרי מה שקרה עם הרמטכ"ל וזיני, כל ענייני המיון לתפקיד, ביום שירותו בצה"ל בנסיבות מפוקפקות ההתרעה שלא הייתה וכולי - הייתי מצפה ממנו שינקוט משנה זהירות".
על פגישת זיני עם איש המילואים החשוד, אמר הבכיר כי "אין דרך לתרץ דבר כזה". לדבריו, "אדם שמסר מידע מתוך השב"כ הוא איש מסוכן, ואנחנו מתייחסים אליו ככה. כנראה שלזיני יש איזה קושי להבדיל בין מותר ואסור - ובוודאי - חוסר הבנה מה מצופה מאדם בתפקידו, אפילו אם הוא כמה ימים לפני הכניסה אליו".
אבל עיקר הבעיה נעוץ בהתנהלות המוזרה של הוועדה המייעצת. הוועדה, שתפקידה לבחון את "טוהר המידות במובנו הרחב, הן מבחינת האדם המוצע לתפקיד, הן מבחינת הגורם הממנה, והן מכל היבט אפשרי אחר שעשויה להיות לו נגיעה לשאלת טוהר המידות הכרוך במינוי", פשוט חטאה לתפקידה. היא לא בחנה את הנושאים הללו והחליטה כי אינם מפריעים לה לאשר את המינוי - אלא היא אפילו לא דנה בהם ולא הזכירה אותם בהחלטתה, בניגוד לכמה נושאים שהיא כן מזכירה, ובהם קשיים שעלו לגבי אחד מקרובי משפחתו של זיני שעלה על כוונת השב"כ כמי שהוא יעד של המחלקה היהודית בשב"כ. כל הנושאים הקשים הללו - אינם.
גורמים משפטיים בכירים, כאמור, מבקרים בחריפות את פעילות הוועדה בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס, לנוכח מה שהם מגדירים "כשלים עמוקים בעבודתה, והתעלמות ממידע רב שהגיע אליה ואשר מטיל צל כבד על מינוי זיני".
לפי הדיווח אמש ב"הארץ", איש המילואים של השירות שעימו נפגש זיני הוא זה שנעצר בחשד שמסר מידע סודי לשר עמיחי שיקלי ולעיתונאים. לשב"כ נודע לפחות על התיאומים לקראת הפגישה והוא שיגר מטעמו הודעה מיוחדת ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה כדי שתעביר את המידע לוועדה. "נבקש להביא בפני הוועדה", כתב המשנה ליועצת גיל לימון בחוות הדעת שהוגשה לוועדה מטעם היועצת, "כי התקבל בעניינו של המועמד מידע רגיש שייתכן שאף יחייב עריכת בירורים נוספים מול גוף ביטחוני. מידע זה יועבר לוועדה בנפרד מחר בבוקר".
"כנראה שיש להם סיבה חשובה, אחרת קשה להבין את ההתנהלות"
כעת מתברר כאמור שמידע רב נוסף לא נבדק. "כנראה שיש להם סיבה חשובה מאוד להעביר את המינוי, אחרת קשה להבין את התנהלות הוועדה. איך ייתכן שהיועצת מצביעה בפני הוועדה על שורת בעיות וחשש אמיתי לניגוד עניינים בכמה נושאים - והוועדה בכלל לא מתייחסת?", תהה גורם משפטי בכיר.
ועדת גרוניס קיבלה תצהירים מארבעה מראשי שב"כ לשעבר, שכיהנו תחת נתניהו, וקבעה שחור על גבי לבן - שחור שהוא אדום - כי "מן החומר עולה כי אכן היו מקרים שבהם רה"מ ביקש מראשי השירות לבצע פעולות שאינן ראויות במשטר דמוקרטי".
מאז שראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע על המינוי במאי 2025 פרסמנו כאן כמה כתבות תחקיר על הממנה וגם על המועמד. ראש הממשלה טען כי מינה את אלוף (במיל') זיני לראש השב"כ משום שהתריע מפני אסון 7 באוקטובר עוד במרץ 2023. נתניהו הזכיר את "דוח ההתרעה" שחיבר זיני פעמים רבות כסיבה המרכזית לבחירתו בזיני לתפקיד, וטען כי "בדוח שכתב חצי שנה לפני הטבח הוא ראה את הדברים נכוחה, והזהיר שיש סכנה של פלישה קרקעית שאנחנו נופתע בה, וצריך להיערך אחרת".
למעשה, ראש הממשלה ניצל את הדוח שהוא טען שזיני חיבר כדי להאשים - שוב - את צמרת צה"ל בכך שמידרה אותו ולא משכה בדש מעילו.
אלא שכל זה לא היה ולא נברא. כפי שחשפנו כאן, המסמך המדובר אינו כולל שום התרעה. תכתובת פנימית של מפקד אוגדת עזה הקודם מתארת אותו כבדיקת כבדיקת אבטחה מיקרו-טקטית. לדברי שורת גורמים הבקיאים במסמך, אף אחד, כולל נתניהו, לא ראה בו חשיבות כלשהי – עד שהתעורר הצורך לתקף את מינוי זיני.
נתניהו בפגישת עבודה עם ראש השב״כ זיני
(צילום: איתי בית-און/ לע״מ)
הדברים הפכו מוזרים עוד יותר כשנתניהו התייחס להליכי הסינון והמיון שהובילו אותו להחליט על המינוי. בניגוד לטענה שנשמעה מסביבתו קודם לכן, כאילו פגש את זיני במהלך תרגיל בחודש מאי האחרון ואז ערך לו ריאיון, טען בהמשך נתניהו: "לפני כשנה וחצי ראיינתי את האלוף זיני לתפקיד המזכיר הצבאי של ראש הממשלה ובמהלך חודש מאי 2025 הצעתי לו את תפקיד ראש השירות". כלומר, הוא החליט למנותו לראש השב"כ על סמך הריאיון שעשה לו לפני שנה וחצי, לתפקיד המזכ"ץ - ריאיון אותו זיני, כידוע, לא צלח.
כעת נשאלת השאלה: מהיכן נודע לנתניהו על אותו דוח של זיני, ששורת בכירים הבקיאים בתוכנו אומרים שנכתב בו ההפך ממה שראש הממשלה מייחס לו? "אם הוא כבר הגיע לפגישה בתרגיל במאי עם הצעה מוכנה לכהן כראש השב"כ, אז על מה היא מבוססת?", תהה גורם צבאי הבקיא בפרשה.
"קודם טען נתניהו שהיא מבוססת על כך שזיני התריע, עכשיו הוא כבר לא טוען את זה", אמר הגורם. "משהו, אירוע קוסמי כלשהו, התרחש בין החלטתו שלא לבחור בזיני להיות מזכירו הצבאי להחלטתו לבחור בו להיות ראש השב"כ. וזה עוד לפני שנבדקה השאלה המטרידה איך נתניהו קיבל פתאום את המסמך שהוא טוען שמודר ממנו בזמן אמת, מסמך שהיה לדעתי רק בידי מפקד אוגדת עזה שהזמין אותו, מפקדת האוגדה וזיני שכתב אותו".
בפנייתו לוועדת גרוניס, אחרי סדרת הפרסומים כאן, הסיפור נעלם. נתניהו לא מזכיר יותר את המסמך ולא מספר לוועדה על הסיבה המרכזית שבגללה מינה אותו. התנועה לאיכות השלטון הגישה למשטרה בקשה לפתיחה בחקירה פלילית נגד זיני ודרשה גם מהוועדה לזמן אותו לפוליגרף, כמקובל וכנהוג במינויים מהסוג הזה, ופנתה ליועצת נגד נתניהו שניכס לעצמו סמכות כוללת ובלתי חוקית בעליל לפרסם איזה מסמך שהוא רוצה. היועצת המשפטית לממשלה אמורה להודיע לבג"ץ ביום ראשון הקרוב על קורות החקירה אם נפתחה – בעתירה שהגישה התנועה לאחרונה בנושא. בנוסף, בעתירות של התנועה לאיכות השלטון ועותרים נוספים נגד מינוי זיני, נקבע כי ייקבע דיון בעתירה למהלך חודש נובמבר.
חוות הדעת נעלמה, מהאזהרות התעלמו
כל הדברים הללו הוגשו ועלו בפני ועדת גרוניס, וקביעות קשות נוספות עלו בחוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה שאמרה לוועדה כי "בעובדה שראש הממשלה פעל במצב של ניגוד עניינים, כמו גם בעובדה שאינטרסים אישיים משמעותיים של ראש הממשלה בדמות התנהלות חקירות של מקורביו ומשפטו שלו עשויים להיות מושפעים באופן עמוק על ידי ראש השב"כ הבא, יש כדי להשליך על טיבה של הבחינה הנדרשת על ידי הוועדה ביחס לטוהר המידות במינוי במובנו הרחב".
היועמ"שית המליצה לעיין היטב בתצהיר המלא של ראש השב"כ לשעבר רונן בר כדי לשמור "על טוהר המידות במינוי ובלא השפעה של שיקולים זרים ופסולים, לרבות כאלה העלולים לנבוע מכך שההחלטה המקורית התקבלה במצב של ניגוד עניינים".
4 צפייה בגלריה
זיני לצד הרמטכ"ל והמפכ"ל. היועמ"שית קבעה שיש לערוך בירור נוסף מול הצבא, העניין לא הוצג לציבור
(צילום: אוליבייה פיטוסי)
עוד נכתב בחוות הדעת של בהרב-מיארה לוועדת גרוניס - שמסיבה לא ברורה לא הוצגה לציבור בעת דיוני הוועדה - כי יש מקום לערוך בירור משלים מול הצבא ביחס לטענות הנוגעות לסיום כהונתו של אלוף זיני בצה"ל, וכן בעניין המסמך המסווג שתוכנו הוזכר על ידי ראש הממשלה בהתבטאות פומבית בקשר לבחירה במועמד. היועצת לא רק התריעה על עניינים שקרו בעבר בעניין זיני אשר מצריכים מהוועדה בדיקה קפדנית במיוחד, אלא גם ציינה כי צפויה גם בדיקה עתידית בנושא ועדכון לאחריה: "נבקש להביא בפני הוועדה כי התקבל בעניינו של המועמד מידע רגיש שייתכן שאף יחייב עריכת בירורים נוספים מול גוף ביטחוני. מידע זה יועבר לוועדה בנפרד מחר בבוקר".
כל זה היה מול עיניה של ועדת גרוניס, כמו גם פניות בטענה לניגוד העניינים הנובע מכך שאחיו של זיני מנהל את עסקיו של פאליק בישראל, שכזכור, אירח את משפחת נתניהו מספר פעמים במהלך המלחמה. למרות שבהחלטת הממשלה שמסמיכה אותה, כתוב במפורש כי מטרת הוועדה היא בין היתר להבטיח שלא ייעשו מינויים בשל "זיקה אישית". הוועדה לא קבעה שהדברים אינם מקובלים או אינם נכונים או לא פשוט חשובים - היא פשוט לא התייחסה אליהם.
בין נתניהו ליועצת
וכשהיא מפרטת את החלטתה, כאשר תפקידה הוא לחוות עמדה באשר למינוי הספציפי המובא בפניה, הוועדה נתלית בכך שבית המשפט העליון אישר לנתניהו בבג"ץ גואילי למנות ראש שב"כ – כלשהו – חרף ניגוד העניינים בו הוא מצוי. לכן, מסיקה הוועדה באופן שגוי, אין צורך לבחון את טוהר המידות של המינוי הקונקרטי של זיני על ידי נתניהו – את נסיבות המינוי, את הריאיון שלא היה, את פרשת הדוח הסודי, את החשש ל"זיקה אישית" בשל ניגוד העניינים. בג"ץ אישר לנתניהו להיות הממנה – לא הכשיר או פסל שום מועמד או הליך מינוי לגופו, שהרי, זהו תפקידה של וועדת גרוניס.
ובמיוחד אחרי ההערות של היועצת על הנסיבות החריגות שמצריכות החמרה יתרה בבדיקה, והאמור בתצהירו של בר - הוועדה לא בחנה מה עמדתו של הממונה הקונקרטי, תחת הלחצים שסביר שיעמיד אותו הממנה הקונקרטי, לביצוע מה שהגדירה הוועדה בעצמה כ"פעולות שאינן ראויות במשטר דמוקרטי". הרי לפי התצהיר של רונן בר, נתניהו דרש ממנו חוות דעת שנועדה להכשיל את משפטו, ותבע ממנו לפעול נגד מפגינים ולמסור לו מידע רגיש על מוחים. בר סירב. האם זיני, שלקח חתיכת הימור על נתניהו ושהופרש מצה"ל ואין לו לאן לחזור, יצליח לעמוד בלחצים שקודמיו עמדו בהם?
הדבר נכון גם לגבי חשיפתו של אלי פלדשטיין למידע מסווג למרות שלא היה לא סיווג ביטחוני. הממונים על הביטחון בלשכת ראש הממשלה יצטרכו לתת תשובות, איך זה קרה? הם עדיין לא נחקרו. חלקם מקורבים מאוד למשפחת נתניהו - האם זיני יוכל לעמוד מול הזעם של בני המשפחה?
ועדת גרוניס הייתה ערה לחששות האלה אך בניגוד למנדט שניתן לה בבחינת המינוי העומד מולה, היא לקחה על עצמה תפקיד קצת מוזר – לחנך את ראש השב"כ הבא, סוג של קואצ'ינג תיאורטי. הוועדה העירה כי מצופה מזיני "שיבין ויידע כי הכפיפות לראש הממשלה ולממשלה אינה מצדיקה פעולות ומעשים מסוימים שאינם תואמים באופן הרחב את סדרי המשטר הדמוקרטי ובאופן הקונקרטי את 'טוהר המידות'".
4 צפייה בגלריה
נתניהוו וזיני. "יש לו סמכויות דרקוניות, מה יעשה שילכד בין רה"מ ליועמ"שית?"
(צילום: מעיין טואף/לע"מ)
הוועדה דנה גם ב"עניין קונקרטי" שעלה לגבי אחד מבניו של זיני וקבעה כי "אם יהיה מדובר במידע לגבי מעשים קיצוניים, מן הראוי שיתפטר מתפקידו, ואם לא יעשה כן יהיה נכון להפסיק את כהונתו. זאת בשל ניגוד עניינים בדרגה גבוהה, לרבות פגיעה באמון הציבור. כללים דומים יחולו אף אם ניגוד העניינים לא יהיה קשור בנושא בני משפחה אלא בנושאים אחרים". אלו אמירות שמעולם לא נאמרו בעבר בידי הוועדה, ואולי אפשר להסיק מכך שמי שאישרו את המינוי מבינים עד כמה הוא בעייתי.
"הבעיה המשמעותית פה", אומר גורם משפטי בכיר, "היא שלראש השב"כ יש סמכויות דרקוניות, מהעוצמתיות ביותר בדמוקרטיות מערביות, ואין להפעלה של הסמכויות הללו שום ביטוי חיצוני, זולת דיווחים תקופתיים ליועצת המשפטית ולצוות שלה. ראש השב"כ צריך לקבל הרבה החלטות עם עצמו, ויש בהחלטות האלו גם מנעד בין מותר לאסור ובין מותר למותר, כמו למשל איזו הדלפה חוקרים ואיזו לא, או למי מאזינים ממערכת הביטחון – עוד דרישה של נתניהו מראש שב"כ בעבר - ולמי לא?".
הגורם הסביר כי "מערכת היחסים עם היועצת חייבת להיות מושתתת על אמון מלא וחסר סייגים. זיני עלול למצוא את עצמו מהר מאוד לכוד בין נתניהו והיועצת. נתניהו לא מציית יותר לחוק כשזה לא מתאים לו, וליועצת בכלל. מה יעשה ראש שב"כ חדש, שלא מבין בשב"כ או במודיעין, ונקלע לרגע הכי קשה אי-פעם בתפקיד הזה? לא מקנא בו. שיהיה לו בהצלחה".
"הדחה בחטא, מינוי פורע חוק"
ב-20 במרץ השנה, בישיבת הממשלה שהדיחה פה אחד את רונן בר, הציע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' למחוק את השמירה על הדמוקרטיה ממטרות השירות שמפורטות בחוק השב"כ. מבטיחים ומיישמים. עשו עם זה משהו? התחילו בחקיקה?
יום אחרי שהיועצת המשפטית לממשלה, דקות ספורות לאחר מתן פסק הדין בבג"ץ רונן בר, הודיעה לנתניהו כי בגלל ניגוד העניינים שבו הוא נתון כפי שקבע בג"ץ אסור לו למנות ראש שב"כ חדש - הודיע נתניהו על המינוי. נתניהו מרח את הזמן עד לרגע האחרון, עד שהוגשה נגד חוות הדעת הזו של היועצת עתירה. בסופו של דבר, בג"ץ, בהרכב הכי שמרני שלו, בדיון חסוי, חייב את הצדדים לאמץ הסדר שלפיו יוכל נתניהו כעבור חודשיים למנות את מי שהוא רוצה, וזאת מבלי שהוא מביע עמדה "ביחס למועמדות כזאת או אחרת לגופה". זאת, אף שאין ויכוח שההתנהלות בעניין המינוי של זיני הייתה שלא כדין, בניגוד להנחיות היועצת המשפטית לממשלה. בקשה של עמיתי, נטעאל בנדל, לבית המשפט לגלות את הפרוטוקולים החסויים מהדיון, או לפחות את חלקם, נענתה בסירוב.
"זו הדחה בחטא ומינוי פורע חוק, אבל שכר בצידם", אומר גורם אכיפה. "שמונה פעמים הפרו נתניהו וממשלתו הוראות של היועמ"שית ובית המשפט העליון, וזה רק מהרגע שהודיע על פיטורי רונן בר, ועד שמינה את זיני. ומה יוצא בסוף? שאת בית המשפט העליון זה לא מעניין. נתניהו קיבל את מי שהוא רצה, אמנם באיחור של חודשיים, אבל בית המשפט מתעלם מזה שהחקירות לא נגמרו, ניגוד העניינים בוודאי לא נגמר, ולמרות זאת - ולמרות כל השאלות לגבי המועמד עצמו - בית המשפט מכפיף את עצמו למעשיו הלא חוקיים של נתניהו".
יו"ר הוועדה לאישור מינוי בכירים בשירות הציבורי, נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט אשר גרוניס, סירב להגיב על הדברים האמורים כאן.
